ירוחם (מערב) (8462-A)
Permit/License Number
A-8462
הרשאה/רישיון
A-8462
דוח חפירה
בחודש ינואר 2019 נערכה חפירת בדיקה באתר המכון לטיהור שפכים (מט"ש) שממערב לירוחם (הרשאה מס' 8462-A; נ"צ 1908/5436; איור 1), לקראת הקמת בריכת חירום. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מועצה מקומית ירוחם, נוהלה על ידי ל' שילוב גונט, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), א' אלג'ם (מדידות, שרטוט וצילום אוויר), ר' ברין (תכניות), י' עבאדי-רייס (הנחיה), ת' וינטר (זכוכית), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), כ' הרש (ציור כלי זכוכית) וע' רסיוק ארכיאולוגית נפת נגב דרומי.
החפירה נערכה בהר הנגב הצפוני, במרחק כ-0.5 ק״מ ממערב לירוחם וכ-240 מ' מדרום למצד ירוחם, בוואדי דיקה ובקרבת נחל שועלים. נחשפו קירות שדה שהיו כנראה חלק ממערכת של חקלאות נגר של מצד ירוחם בתקופה הביזנטית.
האזור נסקר בעבר ונמצא בקצה תחום מפת הסקר נחל רביבים (באומגרטן, אלדר-ניר ושמש 2014). בחפירות שנערכו בסביבת האתר בעבר התגלו שרידי יישוב מהתקופות הרומית והביזנטית, קברים, בורות מים, מערכות של חקלאות נגר ופיזורים נרחבים של שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית (כהן תשנ״ב:1054–1056; פארן 2007; הרשאה מס' 3241-A). בשנים 2002–2003 הקים צוות מתחום שימור של רשות העתיקות נדבכים חדשים על תשתית קירות שדה קדומים באזור מט"ש ירוחם.
נחשפו שני קירות שדה ארוכים מקבילים (W109 — כ-27 מ' אורך, כ-0.6 מ' רוחב; W129 — כ-16 מ' אורך, כ-0.6 מ' רוחב; איורים 2, 3) שכיוונם צפון-מזרח–דרום-מערב, המרוחקים כ-11 מ' זה מזה. שני הקירות נבנו בבנייה יבשה משתי שורות של אבני גוויל מהוקצעות, והם השתמרו לגובה של כשישה נדכים. בחתך בדיקה מצידו המערבי של קיר 109 (L101; איור 4) (L101; איור 4) התברר כי הקיר נבנה על תשתית של קיר קדום (W110) (W110), שנבנה בבנייה יבשה מאבני גוויל מהוקצעות והוא השתמר לגובה של כשני נדבכים. אל חלקו הדרומי של קיר 109 ניגש מכיוון דרום-מזרח קיר קצר (W108; 8.5 מ' אורך, כ-0.7 מ' רוחב; איורים 5, 6), שנבנה בבנייה יבשה משתי שורות של אבני גוויל מהוקצעות והשתמר לגובה של כחמישה נדבכים. בחתך בדיקה בצידו הצפוני של קיר 108 (L100–L102) (L100–L102) התברר כי גם קיר זה נבנה על תשתית של קיר קדום (W111), שנבנה בבנייה יבשה מאבני גוויל מהוקצעות והשתמר לגובה של כשני נדבכים. בבדיקה התגלו מעט שברי כלי חרס, ובהם קערות (איור 1:7, 2) ופך (איור 3:7), המתארכים את בניית הקיר לתקופה הביזנטית.
בצידו המערבי של קיר 129 (איור 8) נחפרו שני חתכי בדיקה (L121, L122; ר' איור 3) (L122 ,L121; ר' איור 3). בחתך 121 התגלה שבר של בקבוק זכוכית (סל 1002; 50 מ"מ קוטר שפה; איור 9) בצבע תכלכל-ירקרק, המתוארך לתקופה הביזנטית המאוחרת; שפת הבקבוק מקופלת פנימה. בקבוקים מטיפוס זה נתגלו בכמה חפירות בבאר שבע (ר' לדוגמה, וורגה וניקולסקי 2013; הרשאה מס' 3773-A) ובאזור ירושלים (ר' לדוגמה, Gorin-Rosen 1999:208–209, Fig. 1:11; Winter 2000:133, Fig. 10:7).
בחתך 122 נחשף כי גם קיר 129 נבנה על תשתית של קיר קדום (W130), שנבנה בבנייה יבשה מאבני גוויל מהוקצעות והשתמר לגובה של כשני נדבכים.
הפניות
באומגרטן י', אלדר-ניר א' ושמש נ' 2014. נחל רביבים – 164 (אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל).
וורגה ד' וניקולסקי ו' 2013. באר שבע (תחנה מרכזית). חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.4366-he
כהן ר' תשנ״ב. אתרי הר הנגב הצפוני בתקופות ההלניסטית, הרומאית והביזנטית: מצד ירוחם. בתוך א' שטרן, עורך. האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל 3. ירושלים. עמ' 1054–1056.
פארן נ"ש 2007. ירוחם, פארק. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.504-he
References
Gorin-Rosen Y. 1999. Glass from Ras Abu Ma‘aruf. ‘Atiqot 38:205–214.
Winter T. 2000. The Glass Vessels. In J. Seligman and R. Abu Raya. Dwelling Caves on the Mount of Olives (Et-Tur). ‘Atiqot 40:132–133.
מילות מפתח
קירות שדה, מערכת חקלאית, התקופה הביזנטית
Publication Date
2026
סוג מסמך
דוחות סופיים
