(A-9347) אבו ע'וש

הרשאה/רישיון

A-9347

דוח חפירה

בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2022 נערכה חפירת בדיקה במערב אבו ע'וש (הרשאה מס' 9347-A; נ"צ 209340-842/635108-501; איור 1), לקראת הקמת שכונה חדשה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ס' גנדלר (גלאי מתכות), בסיוע א' אביב (ניהול שטח), נ' נחמה (מנהלה), ד' בן עיון (בדיקות מקדימות), א' מרקו (פוטוגרמטריה), י' זלינגר וי' שלו (ייעוץ והנחיה) וא' אייריך-רוז ממחוז יהודה ברשות העתיקות.

נפתחו שלושה שטחי חפירה (A, B ו-D; ר' איור 1) במדרונות הסובבים את חלקו המערבי של היישוב אבו ע'וש, ממערב לתל קריית יערים. בשטח A נחשפו מבנה, גת ומערת קבורה, בשטח B נחשפו מחצבה, חציבות בסלע (גת?), מתקן חצוב, כבשן סיד וחלל תת-קרקעי ובשטח D נחשף קיר טרסה.

בסקר שנערך בסביבת החפירה בעבר תועדו פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התחתונה, מערות קבורה מהתקופה הביזנטית ודרכים, מתקנים ומדרגות עיבוד שלא תוארכו (גרינולד וברדה 2012). בחפירות באזור התגלו שרידי יישוב וקברים מהתקופה הניאוליתית (חלאילה וברזילי 2007; Khalaily and Marder 2003) ומגוון שרידים מהתקופות הרומית עד העות'מאנית (זילברבוד 2007א; זילברבוד 2007ב; עדוי 2016).

שטח A (נ"צ 209340/635108)

מבנה וגת (איורים 2, 3). נחשף מבנה מלבני הכולל חדר אחד (3.0 × 4.2 מ'), שקירותיו (W101A, W107, W112, W116) נבנו בבנייה יבשה משורה אחת של אבנים גדולות ומהוקצעות והשתמרו לרוב לגובה נדבך אחד. הקירות הושתתו הישר על סלע האם; קיר 107 נחצב בחלקו התחתון לגובה 0.2 מ'. פתח המבנה (1.2 מ' רוחב) נקבע בקיר 116, ונמצאו בו שתי אבנים שטוחות (0.5 × 1.2 מ') ששימשו כנראה אבני סף. רצפת המבנה (125L) הונחה ישירות על הסלע ועשויה מאדמה מהודקת בגוון אדמדם-צהבהב מעורבת באבנים קטנות.

מן המבנה נמשכים למזרח שני קירות מקבילים (W101B, W123), המרוחקים כ-1.6 מ' זה מזה ותוחמים מעין מסדרון או מבואה. שני הקירות (0.4 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה השתמרות) נבנו על קרקע טבעית בציר צפון-מערב–דרום-מזרח משורה אחת של אבנים. קיר 123 נבנה ברובו מאבני שדה קטנות בשונה מקירות המבנה. בעוד שקיר B101 ניגש אל קיר A101, הרי שהיחס בין קיר 123 למבנה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא ברור אם האבן המערבית ביותר שייכת אליו או התמוטטה מקיר 107. אופי בניית קיר 123 וכיוון הבנייה של שני הקירות שונה מאלה של קירות המבנה, ולכן נראה כי שלב בנייתם של שני קירות אלה מאוחר לבניית המבנה. אל קצהו המזרחי של קיר 123 ניגש מדרום קיר נוסף (W122; 0.47 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב ונחשף רק בחלקו. ייתכן כי קירות אלה נבנו בשלב מאוחר ושימשו גבולות של חצר המבנה.

צמוד למבנה מדרום נחשפה גת חצובה ובנויה, הכוללת משטח דריכה מלבני (L102; 2.5 × 3.0 מ', 0.8 מ' עומק מירבי) וממזרח לו בור איגום שמתארו לא רגולרי (L115; 1 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק מירבי). משטח הדריכה נחצב בסלע וטויח (איור 4); שרידי טיח (L129) זוהו על קרקעית המשטח ועל דופנותיו. קיר 107 של המבנה תחם את משטח הדריכה מצפון. במרכז הקיר נבנו שתי נישות מטויחות, הפונות לכיוון משטח הדריכה, מזרחית (L119; 0.18 × 0.34 × 0.37 מ') ומערבית (L120; 0.27 × 0.31 × 0.39 מ'). הדופן המזרחית של משטח הדריכה (W106) נבנתה מאבני שדה מהוקצעות חלקית. נראה כי משטח הדריכה נתחם במקור מדרום וממערב בקירות בנויים שלא שרדו. ממשטח הדריכה מובילה תעלה (L128; 0.35 מ' אורך, 8 ס"מ רוחב), שנחצבה בדופן המזרחית של משטח הדריכה מתחת לקיר 106, אל בור איגום 115.

במילויי אדמה על פני השטח מצפון וממערב למכלול המבנה והגת (L103, L113), בהצטברות אדמה בתוך המבנה (L104), בניקוי קיר 107 ובהצטברות אדמה בפינת קירות 122 ו-123 (L124) נמצאו שברי כלי חרס רבים ממגוון תקופות. הממצא כולל קערות (איור 1:5), קדרות (איור 2:5, 3), סיר בישול (איור 4:5) וקנקנים (איור 5:5), המתוארכים לתקופת הברזל 2ב', קנקן (איור 6:5), המתוארך לתקופה הרומית הקדומה, סיר בישול (איור 7:5), המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת וקערה מזוגגת (איור 8:5), המתוארכת לתקופה העבאסית. כיוון שהחרסים לא נמצאו באתרם אין בהם כדי לתארך את השרידים.

מערת קבורה (איורים 6–8). במרחק כ-15 מ' מדרום-מערב למבנה ולגת נחשפה מערה חצובה במדרגת סלע הפונה לצפון. פתח המערה נוקה (L131), אך המערה עצמה לא נחפרה. בחזית המערה נחצבה חצר (L130; 1.8 × 2.7 מ', 1.95 מ' גובה מירבי של הדפנות). צמוד לדופנה המערבית נחצב כנראה ספסל (L133; 1.4 מ' אורך, 0.35 מ' רוחב, 0.4 מ' גובה). בפתח המערה נחצבו ארבע מסגרות מדורגות: המסגרת החיצונית רבועה (1.8 מ' גובה, 1.5 מ' רוחב, 0.9 מ' עומק), השנייה קשותה (1.2 מ' גובה, 1 מ' רוחב, 0.15 מ' עומק), השלישית רבועה (0.65 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק; הגובה לא ידוע כיוון שהפתח לא נחפר במלואו) והמסגרת הרביעית קשותה גם היא (0.5 מ' רוחב, 0.45 מ' עומק; הגובה לא ידוע כיוון שהפתח לא נחפר במלואו). בשטח לא נמצאו ממצאים מתארכים, אך לפי הסגנון נראה שיש לתארך את המערה לתקופה הרומית.

שטח B (נ"צ 209273/635131)

מחצבה (L201; 4.7 × 4.8 מ', 0.2 מ' עומק; איור 9). במחצבה זוהו סימני חציבה של אבנים ותעלות ניתוק. שטחה של המחצבה אינו ברור, אך על סמך סימני חציבה נוספים (207L) שהתגלו במרחק כ-11 מ' מצפון-מזרח למחצבה נראה כי היא לא נחשפה במלואה והשתרעה הלאה לכיוון צפון-מזרח.

חציבות בסלע (איור 9). צמוד למחצבה ממערב נחשפו כמה חציבות בסלע, כנראה גת, הכוללת משטח דריכה (L204), בור שיקוע (L203) ובור איגום (L205). משטח דריכה 204 (1.0 × 1.2 מ') נחצב לעומק רדוד על סלע משופע לכיוון דרום, והוא מוליך אל בור שיקוע 203 (1 מ' קוטר, 0.7 מ' עומק מירבי), שמדרום לו נחצב בור איגום 205, שמתארו לא רגולרי (1.40 × 1.56 מ', 1.22 מ' עומק מירבי). במרחק 8 מ' מצפון-מערב למשטח הדריכה נחשף אגן חצוב (L209; 0.4 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק מירבי).

מתקן (L208; איור 9). מצפון-מזרח למחצבה נחשף בור רדוד חצוב בסלע (1.25 מ' קוטר, 0.36 מ' עומק מירבי). רק חלקו הדרומי נחפר, ולכן היקפו המלא לא התברר. במרכז הבור נמצאו שתי אבנים גדולות ומוארכות (0.12–0.18 × 0.44–0.65 מ'), שהוצבו במקביל זו לזו במרחק 0.22 מ' זו מזו. בין האבנים וסביבן נחשף חומר שנראה כטין או אדמה שרופה, אולי שרידי טבון.

כבשן סיד (L211; איורים 10, 11). במרחק כ-20 מ' מדרום למחצבה התגלה כבשן מעוגל (10 מ' קוטר כולל); הוא לא נחפר, אלא רק נוקה מצמחייה וממפולות בפני השטח. מהכבשן השתמר בעיקר תא השרפה (4.7 מ' קוטר, 1.85 מ' עומק מרבי), שנחפר באדמה ודופן באבני שדה בינוניות וקטנות. על פני השטח מסביב לפתח תא השרפה בצפון, בדרום ובמזרח נבנה קיר תמך משורה אחת של אבני שדה גדולות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. נראה כי הוא שימש לתמיכת מבנה-על מקומר. אל הצד המערבי של תא השרפה מוליכה תעלת הזנה. על פני השטח נראו שרידי סיד רבים.

חלל תת-קרקעי (L210; איורים 12, 13). במרחק כ-60 מ' מצפון למחצבה התגלה חלל תת-קרקעי טבעי (1.7 מ' רוחב, 1.1 מ' גובה מרבי). החלל עצמו לא נחפר, ורק הפתח המוביל אליו נוקה.

שטח D (נ"צ 209842/635501)

קיר טרסה (W401; 13 מ' אורך חשיפה, 1 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה מירבי; איורים 14, 15). נחשף קיר דו-פני רחב, שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב על גדתו הצפונית של נחל יתלה. הקיר נבנה הישר על סלע האם משתי שורות מקבילות של אבנים גדולות ובינוניות, וביניהן מילוי של אבנים קטנות ואדמה חומה אדמדמה; הוא שרד לגובה של שלושה נדבכים. נראה כי זהו קיר טרסה, שכן הוא דומה בבנייתו לקירות טרסה המוכרים באזור עד ימינו.

הממצאים שנחשפו מלמדים על חיי היום יום ועל עיסוקם של תושבי המקום לאורך התקופות. החפירה מוסיפה מידע על העורף החקלאי של היישובים הקדומים ששכנו באבו ע'וש, תל קריית יערים וחורבת ערש.

הפניות

גרינולד ר' וברדה ל' 2012. אבו ע'וש (צפון), סקר. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1973-he

זילברבוד א' 2007א. אבו ע'וש (א'). חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.560-he

זילברבוד א' 2007ב. אבו ע'וש (ב'). חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.559-he

חלאילה ח' וברזילי ע' 2007. אבו ע'וש. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.671-he

עדוי ז' 2016. אבו ע'וש. חדשות ארכיאולוגיות 128.https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24913-he

References

Khalaily H. and Marder O. 2003. The Neolithic Site of Abu Ghosh: The 1995 Excavations (IAA Reports 19). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhdmm