(G-3/2021, G-1/2022) ירושלים, חניון גבעתי — 2021–2022

הרשאה/רישיון

G-3/2021, G-1/2022

דוח חפירה

בחודשים ינואר 2021 – דצמבר 2022 נערכו שתי עונות חפירה בחניון גבעתי שבעיר דוד בירושלים (רישיונות מס' 3/2021-G-1/2022 ,G; נ"צ 22235-8/63130-4). החפירה, מטעם רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב ובמימון עמותת אלע''ד, נוהלה על ידי י' גדות וי' שלו, בסיוע א' בוצר (ארכיאולוגית שטח ראשית), א' בחרנו (מנהל שטח ופוטוגרמטריה), מ' הכהן (עוזר מנהל שטח), י' זלינגר (הנחיה), נ' מזרחי (מנהלה), ו' אסמן (מדידות ושרטוט), א' ויגמן וא' זכאים (פוטוגרמטריה), א' פרץ, ק' הראתי וש' הלוי (צילום שטח), י' וקנין וי' קלמן (שימור), ר' אבו דיאב (שימור פסיפס), ד' סנדהוס, ל' פרויד וא' ברלין (כלי חרס), י' וינר וש' סאלם (רפאות), כ' הרוש וא' לידסקי-רזניקוב (ציור וסריקה של כלי חרס), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה וידיות אמפורה), ר' קול (נומיסמטיקה), ד' לנגוט וי' חכמה (ארכיאובוטניקה), ל' ספיר-חן וא' ספיסיאריץ' (ארכיאוזואולוגיה), ד' גזית (צילום ממצא), ה' קופרשמידט, א' רזניצקי, א' נאור וא' גרינשטיין (שימור ממצאים ומעבדת מתכות), ע' ואן-זיידן ומ' שור (בדיקות טיח) וי' רגב וא' בוארטו (פחמן 14). בחפירה השתתפו פועלי עמותת אלע"ד בשיתוף חניכי מכינות ואולפנות, וכן קבוצות מתנדבים מארגון ידידי ישראל (Volunteering for Israel).

חניון גבעתי משתרע בקצה הצפוני-מערבי של שלוחת עיר דוד, במורדות המערביים המשתפלים לעבר גיא הטירופיאון (איור 1). באתר נערכו בעבר חפירות רבות ונחשף בהן רצף סטרטיגרפי שתוארך למן תקופת הברזל 2א ועד לתקופה האסלאמית הקדומה וכן לתקופות הממלוכית והעות'מאנית (שלום ואחרים 2021, ור' שם הפניות נוספות; שלו ואחרים תשפ"ג[א]; תשפ"ג[ב]; Shalev et al. 2020; Ben-Ami 2020b; 2020c).

החפירה התמקדה בשלושה שטחים (65, 70 ו-75; איור 2) בצדדיו המזרחי והדרומי של האתר, והתגלו בה שרידים מתקופות הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. החפירה בשטח 65 נועדה להנמיך אותו ואת החתכים שסביבו על מנת ליצור חתך מדורג שיאפשר שימור מיטבי של השרידים ומתן ייצוג הולם לכל התקופות באתר.

שטח 65 — התקופות ההלניסטית, הרומית המאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בשטח שלושה ריבועים בכיוון מזרח–מערב, שהתגלה בהם בעבר מילוי אדמה מהתקופה ההלניסטית המאוחרת שלתוכו נחפרו יסודות מבנים ומתקנים מהתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה (בית עבאס; שוקרון ורייך 2005; בן-עמי וצ'חנובץ 2008; 2010; 2013). בחפירה הנוכחית נחשף חלקו הדרומי של מבנה גדול משלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הח' לסה"נ; שלב IV/65), שחלקו הצפוני נחשף בחפירות עבר (שוקרון ורייך 2005; Ben-Ami 2013:43–49). התגלו שני חדרים גדולים, מזרחי ומערבי, המופרדים זה מזה בקיר רחב (W6554) שנבנה מאבני גזית. בחדר המזרחי נחשף קטע מרצפת פסיפס באתרה (L6577; איור 3), הניגשת אל קיר 6554 ממזרח. הרצפה עשויה מאבנים לבנות בלבד, אך שברים של רצפות פסיפס שנחשפו במפולת המבנה (איור 4), בבור מן התקופה האסלאמית הקדומה (להלן) ובחפירות שנערכו בעבר בחלקו הצפוני, מלמדים כי היו במבנה גם רצפות צבעוניות, המעוטרות בדגמים צמחיים וגיאומטריים. בחדר המערבי נחשפו קטעים מריצוף (L6643; איור 5) עשוי לוחות אבן גדולים ומוחלקים. השתמרותו של הריצוף גרועה; קטעים ממנו נחשפו בעבר בחלקו הצפוני של המבנה. ייתכן שזהו ריצוף של חצר או חדר מבואה שהוביל אל המבנה מהרחוב שנחשף בעבר ממערב לו. בקצה המערבי של השטח נחשפה תעלת ניקוז קטנה. התעלה נחתכה בצדה המזרחי בבור מהתקופה האסלאמית הקדומה (L6615) והיא ממשיכה מערבה מתחת לריצוף הרחוב.

בתקופה האסלאמית הקדומה (שלב III–II/65) נהרס המבנה, ככל הנראה במכוון, וחלק מקירותיו שימשו לבניית מבנה חדש. רצפת הפסיפס בחדר המזרחי הוסרה וחלקיה הושלכו לבור אשפה. ברחבי השטח נחשפו בורות אשפה נוספים, ובהם שברי רעפים, טיח וסטוקו, אבני פסיפס ושברי אבנים מסותתות, השייכים ברובם למבנה שנהרס. יסודות קיר 6554 טויחו בשכבה עבה של טיח ושימשו כקיר המערבי של בור מים גדול (L6600; איור 6), החותך את רצפה 6577 מהתקופה הביזנטית ולכן מאוחר לה. הבור נסתם במילוי אדמה ונחשף בו ממצא המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה לכל המאוחר. במערב השטח נחשפו שני בורות שדופנו באבנים (W6520, W6539; איור 7). לבור 6520 מתאר דמוי פעמון ההולך ומתרחב ככל שהוא מעמיק, ולצדו מפלס של אבני שדה; ייתכן שהבור והמפלס שימשו יחד. בור 6539 התגלה חתום מתחת למפלס של אבני השדה. הבור החתום מצטרף לשרידי קירות ורצפות שהתגלו במזרח השטח ומלמדים שלמבנה מהתקופה האסלאמית הקדומה היו שני שלבי בנייה לכל הפחות, כפי שנחשף באתר בעבר במבנים אחרים מתקופה זו (Ben-Ami 2020a:3–4).

שטח 70 — תקופות הברזל, ההלניסטית והרומית הקדומה והמאוחרת. בשטח שישה ריבועים המסודרים בשתי שורות מקבילות בכיוון צפון–דרום, ונחשפה בו בעבר תעלה רחבה (כ-30 מ' רוחב, 8 מ' עומק לכל הפחות) שנחצבה בכיוון מערב–מזרח. התעלה זוהתה כחפיר וחציבתה תוארכה לסוף המאה הט'–תחילת המאה הח' לפסה"נ (Gadot et al. 2023). הדופן הדרומית של התעלה נחצבה כמצוק זקוף (5 מ' עומק חשיפה) וניגשו אליה קירות עבים שנבנו בתקופות הברזל וההלניסטית (שלו ואחרים תש"ף:53–60). הדופן הצפונית של התעלה נחצבה במדרגות רחבות (כ-3 מ' גובה של כל מדרגה). בשלח המדרגה השנייה נחשף חלק ממתקן חצוב (איור 8) ובו 5 תעלות רדודות: תעלה אחת חצובה לאורך השלח וממנה יוצאות שלוש תעלות דרומה ואחת לדרום-מערב. שימושו ומועד חציבתו של מתקן זה אינו ברור, אך נראה שחציבתו מאוחרת לחציבת התעלה. בשתי התעלות המזרחיות מתוך השלוש שנחצבו לכיוון דרום, נחשף מילוי אדמה החתום במפלס עבה עשוי גיר כתוש. במילוי נחשפו שברי כלי החרס המתוארכים למעבר בין תקופת הברזל 2א לתקופת הברזל 2ב (שלו ואחרים תשפ"ד). צמוד למדרגת הסלע ממערב נבנה בתוואי המדרון קיר עשוי אבני שדה גדולות, הממלא חללים וסדקים בסלע. מעל הסלע ממערב לקיר התגלו קטעים מרצפת אדמה כבושה צהבהבה, הדומה לרצפות שהתגלו בעבר בשטח 10 במבנה מהתקופה ההלניסטית (שלום ואחרים 2021); מעל לרצפה נחשפו חרסים מעטים מתקופה זו (המאות הג'–הב' לפסה"נ). בכל השטח נחשפו, מעל לסלע ולשרידי הבנייה הקדומים, מילויי אדמה (8 מ' עובי לכל הפחות) שמילאו את התעלה. בריבועים המזרחיים נוטים המילויים לרוב מצפון-מזרח לדרום-מערב, ולכן נראה שהם נשפכו לתעלה מראש מצוק הסלע שמצפון לה. בריבועים המערביים נשפכו המילויים מכיוון מזרח למערב. מילויים דומים נחשפו בעבר באתר, ובשטח 70 בפרט, ותוארכו לתקופה ההלניסטית המאוחרת, אולי לימי החשמונאים (שלהי המאה הב' לפסה"נ; בן-עמי וצ'חנובץ תשע"ה; Vukosavović et al. 2022), ומעליהם נחשפו קירות ומתקנים מן התקופה הרומית הקדומה והמאוחרת (שלום ואחרים 2021).

שטח 75 — תקופות הברזל, הרומית הקדומה והמאוחרת והביזנטית. נחשף מתקן ובו תעלות, שנחצב, בדומה למתקן משטח 70, על שלח של מדרגת סלע (איור 9). במתקן תעלה אחת לאורך השלח וממנה יוצאות שמונה תעלות הנמשכות צפונה מעבר לגבול החפירה; שלוש מהן נחשפו בעבר (בן-עמי וצ'חנובץ, מידע בעל פה). התעלה האמצעית מעניינת במיוחד כיוון שאין היא מחוברת לתעלה הניצבת אלא מתחילה במרכז הסלע. כיוון שלא התגלה מפלס החותם את התעלות בשטח זה, תוארך המתקן לתקופת הברזל על סמך הדמיון למתקן שהתגלה בשטח 70. בצדו המערבי של המתקן, מעט מעל לסלע, נראה בחתך צדו החיצוני של מתקן רבוע ומטויח. המתקן לא נחפר שכן הוא נמצא ברובו מחוץ לשטח החפירה, אך ממראהו ומטיב הטיח ניתן לכלול אותו יחד עם המתקנים הרבים שהתגלו באתר ותוארכו לתקופה הרומית הקדומה. עוד התגלו קיר מהתקופה הרומית המאוחרת וכמה קירות מן התקופה הביזנטית השייכים למבנה שנחשף בעבר לאורך הגבול הצפוני של שטח החפירה (בן-עמי וצ'חנובץ 2013). קירות אלו עבים למדי ויסודותיהם הושתתו על הסלע וחתכו מילויים קדומים שכיסו וודאי את מתקן התעלות קודם לתקופה הרומית.

הפניות

בן-עמי ד' וצ'חנובץ י' 2008. ירושלים, חניון גבעתי. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.873-he

בן-עמי ד' וצ'חנובץ י' 2010. ירושלים, חניון גבעתי. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1377-he

בן-עמי ד' וצ'חנובץ י' 2013. ירושלים, חניון גבעתי. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.5432-he

בן-עמי ד' וצ'חנובץ י' תשע"ה. "…ואת אשר בעיר דוד [אשר] בירושלים, אשר עשו להם חקרא" (מק"א, יד 36): מערכת הביצור הסלאוקית בחניון גבעתי, עיר דוד. בתוך ג"ד שטיבל, א' פלג-ברקת, ד' עמית וי' גדות, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ט. ירושלים. עמ' 313–322.

שוקרון א' ורייך ר' 2005. ירושלים, עיר דוד, חניון 'גבעתי'. חדשות ארכיאולוגיות 117. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.250-he

שלו י', גלמן ד', בוצר א', פרויד ל', פורת נ' וגדות י' תש"ף. הביצורים במערב שלוחת עיר דוד: מבט חדש. בתוך א' פלג-ברקת, י' זלינגר, י' עוזיאל וי' גדות, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה יג. ירושלים. עמ' 51–72.

שלו י', אבישר ר', פרויד ל', קוך ע', בוצר א', שלום נ', וגדות י' תשפ"ג(א). "ויעשו לו לשכה גדולה" (נחמיה יג:5): העילית בירושלים בשלהי תקופת הברזל על פי הממצא ממבנה 100 במורדות המערביים של גבעת עיר דוד. בתוך י' גדות, י' זלינגר, א' פלג-ברקת וי' שלו, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים טו. ירושלים. עמ' 89–106.

שלו י', גדות י', בוצר א', בחרנו א', גלמן ד', זינדל מ', זלוט–הר-טוב ר', מכלין ה', רוט ה' ושלום נ' תשפ"ג(ב). חפירות חניון גבעתי: ארבע שנות חפירה מחודשת (2017–2020). קדמוניות 24:164–35.

שלו י', בוצר א', גלמן ד', בחרנו א', פרויד ל' וגדות י' תשפ"ד. חדשות מהחפירות תחת חניון גבעתי: מתקני התעלות הייחודיים ושאלת צמיחתה של ירושלים במאה הט' לפסה"נ. בתוך י' שלו, א' פלג-ברקת, י' זלינגר וי' גדות, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה: קובץ מחקרים טז. ירושלים. עמ' 63–85.

שלום נ', גדות י', בוצר א', מכלין ה' ושלו י' 2021. ירושלים, חניון גבעתי 2017–2018. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26089-he

References

Ben-Ami D. 2013. Jerusalem: Excavations in the Tyropoeon Valley (Giv‘ati Parking Lot) I (IAA Reports 52). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhdtq

Ben-Ami D. 2020a. Introduction. In D. Ben-Ami and Y. Tchekhanovets. Jerusalem: Excavations in the Tyropoeon Valley (Giv‘ati Parking Lot) II: The Byzantine and Early Islamic Periods (IAA Reports 66/1). Jerusalem. Pp. 1–4. https://doi.org/10.2307/j.ctv1fkgc5q.5

Ben-Ami D. 2020b. Strata IV–I: The Early Islamic Period; Stratigraphy and Architecture. In D. Ben-Ami and Y. Tchekhanovets. Jerusalem: Excavations in the Tyropoeon Valley (Giv‘ati Parking Lot) II: The Byzantine and Early Islamic Periods (IAA Reports 66/2). Jerusalem. Pp. 271–373. https://doi.org/10.2307/j.ctv1fkgc67

Ben-Ami D. 2020c. Stratum V: The Byzantine Period; Stratigraphy and Architecture. In D. Ben-Ami and Y. Tchekhanovets. Jerusalem: Excavations in the Tyropoeon Valley (Giv‘ati Parking Lot) II: The Byzantine and Early Islamic Periods (IAA Reports 66/1). Jerusalem. Pp. 5–69. https://doi.org/10.2307/j.ctv1fkgc5q.6

Gadot Y., Bocher E., Freud L. and Shalev Y. 2023. An Early Iron Age Moat in Jerusalem between the Ophel and the Southeastern Ridge/City of David. Tel Aviv 50/2:147–170. https://doi.org/10.1080/03344355.2023.2246811

Shalev Y., Shalom N., Bocher E. and Gadot Y. 2020. New Evidence on the Location and Nature of Iron Age, Persian and Early Hellenistic Period Jerusalem. Tel-Aviv 47:149–172. https://doi.org/10.1080/03344355.2020.1707451

Vukosavović F., Cohen-Weinberger A., Gadot Y., Bocher E., Bejarano O. and Shalev Y. 2022. Hellenistic Roof Tiles in Jerusalem. Journal of Hellenistic Pottery and Material Culture 6:57–74.