(A-9303) אחיהוד

Authors

• פאולה רות צאייק, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9303

דוח חפירה

בחודש מאי 2022 נערכה חפירת הצלה במושב אחיהוד (הרשאה מס' 9303-A; נ"צ 216800-50/756950-7000; איור 1), לקראת בנייה פרטית. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי פ"ר צאייק (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' בארי (הנחייה), מ' קאהן (מדידות), ע' דללי-עמוס (תכנית), י' גורין-רוזן (זכוכית), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), א' שפירו (מפת איתור), ג' צינמון ארכיאולוג מחוז גליל מזרחי וגולן, ס' דלאשה ארכיאולוג הנפה ופועלים מכאבול.

החפירה מרוחקת כ-800 מ' מצפון-מזרח לתל בירה וכ-8 ק"מ ממזרח לתל עכו, והיא סמוכה לסעיף המזרחי של דרך הים (בראי 39:2008–42). בסביבת החפירה התגלו שרידי יישוב מהתקופה הכלקוליתית, גתות מתקופת הברונזה התיכונה 2 ושרידים רבים של מבנים, מתקנים חקלאיים, בית יוצר, מערות, כבשנים, מחצבות וממצאים למן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית (כהן 2007 [איור 1: 3250-A]; אבשלום-גורני 2009 [איור 1: A-3613 ו-A-4217]; פורת וגצוב 2010 [איור 1: 3746-A]; טחן-רוזן 2010 [איור 1: 5050-A]; ספיבק 2019 [איור 1: 8098-A]; אבו ריא, שיאון ויפה 2022 [איור 1: 6314-A]).

החפירה נערכה באזור מגורים בחלקו המערבי של המושב, השוכן בחלקו על שלוחת קירטון המשופעת קלות למזרח. נפתח ריבוע אחד (איור 2), ונחשפו בו שרידי מחצבה (L101), מערה חצובה (L107), ששימשה אולי לקבורה, ושני קירות (W109 ו-W113). הממצאים מתארכים את מערת הקבורה לתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת (סוף המאה הב'–הד' לסה"נ) ואת הקירות לתקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה. חציבת המערה חתכה את המחצבה, ולכן נראה כי המחצבה קדומה למערה.

מחצבה 101 (איור 3)

במרכז ריבוע החפירה נחשפה מחצבה בסלע קירטון רך. נחשפו באתרן ארבע אבנים (L101; כ-0.4 × 0.6 × 0.8 מ'), שחציבתן לא הושלמה והן לא נותקו ממקומן. בין האבנים הובחנו תעלות ניתוק (כ-10 ס"מ רוחב). גם במזרח הריבוע הובחנו חציבות, אך בשל היקף החפירה המצומצם הן לא נבדקו.

מערה 107 (איור 3)

נחשף גרם מדרגות חצוב בכיוון צפון–דרום (L106), היורד מפני השטח אל חדר קטן (L104; כ-1.2 × 1.5 מ'), שהוביל לחלל תת-קרקעי (L107); חדר 104 נחפר חלקית ואילו חלל 107 לא נחפר כלל. גרם המדרגות כולל חמש מדרגות, שחציבתן בסלע הגיר הרך אינה אחידה. משטחי הדריכה של המדרגות רחבים מעט יותר בצדן המזרחי מאשר בצדן המערבי. המדרגה התחתונה השתמרה גרוע. דופן הסלע המערבית של המדרגות (L108) סותתה חלק; היא תחמה גם את חדר 104 ממערב. בחלקה העליון של דופן סלע זו התגלתה גומחה מלבנית חצובה (כ-0.6 מ' אורך), ששימושה אינו ברור. קצהו הדרומי של חדר 104 נחסם במפולת אבנים (L110). במזרח החדר, מתחת למחצבה הקדומה, התגלה פתח קמור חצוב, שהוליך אל חלל 107. חלל זה התגלה מלא בעפר שמעורבים בו אבנים קטנות ובינוניות וחרסים. כיוון שהחלל לא נחפר, שימושו אינו ברור, אך הפתח הקמור מלמד כנראה כי חלל זה שימש לקבורה.

על גבי המדרגות התגלו שתי שכבות של הצטברויות אדמה. השכבה העליונה (L103) כללה אדמה חומה כהה ובה אבנים קטנות ושברים רבים של כלי חרס, ואילו השכבה התחתונה (L104), שהתגלתה בתחתית המדרגות, כללה אדמה חומה בהירה ובה מעט שברי חרס. למרות שהחפירה לא הגיעה לסלע האם, נראה שהשכבה התחתונה מייצגת את מפלס הרצפה של חדר 104.

הממצאים (איור 4). הממצא הקרמי שהתגלה בשתי שכבות הצטברות האדמה שכיסו את המדרגות המוליכות אל מערה 107 מתארך אותה לתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת (המאה הב'–סוף המאה הד' לסה"נ). הממצא כולל ברובו כלים פתוחים, כלי בישול וקנקנים.

הכלים הפתוחים כוללים צלחת מחופה אדום שלה בסיס שטוח ממשפחת ARS (איור 1:4; טיפוס 60 של הייז; Hayes 1972:100), המתוארכת לאמצע–סוף המאה הד' לסה"נ; שני שברי בסיס מטיפוס ARS (לא אוירו); קערה פתוחה (איור 2:4) שלה שפה מעוגלת מטיפוס 1E בכפר חנניה, המתוארכת לאמצע המאה הג'–תחילת המאה הה' לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993: Pl. 1E:12), כמוה התגלתה בעבר בקרבת מקום (Avshalom-Gorni and Shapiro 2015: Fig. 2:7); ושתי קדרות (איור 3:4, 4) שלהן שפה מעוגלת וחריץ עמוק מתחתיה בצד החיצוני, שדומות להן התגלו בעבר בקרבת מקום ותוארכו לתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת (Avshalom-Gorni and Shapiro 2015: Fig. 6:7).

כלי הבישול כוללים קערת בישול מטיפוס B3 בכפר חנניה (איור 5:4; Adan-Bayewitz 1993:119–124), המתוארכת לתחילת המאה הב' עד סוף המאה הד' לסה"נ, וכמוה התגלו בעבר בקרבת מקום (Avshalom-Gorni and Shapiro 2015: Fig. 7:1); קערת בישול (איור 6:4), שדומות לה התגלו בחורבת עוצה ותוארכו לאמצע המאה הד' עד תחילת המאה הה' לסה"נ (Avshalom-Gorni 2009: Fig. 7:2.31); סיר בישול (איור 7:4) שדומים לו התגלו בחורבת עוצה ומתוארכים למאות הד'–הה' לסה"נ (Avshalom-Gorni 2009: Fig. 12:2.33); סיר בישול מטיפוס כפר חנניה 4C (איור 8:4), המתוארך לתחילת המאה הב' עד אמצע המאה הד' לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993: Fig. 4C); וסיר בישול שלו שפה מופשלת החוצה (איור 9:4), הדומה לטיפוס שנמצא בג'למה ומתוארך לסוף המאה הד' לסה"נ (Johnson 1988: Fig. 7-40:597).

הקנקנים כוללים קנקני שק נפוצים שלהם צוואר גבוה וידיות מרוכסות (איור 10:4–13), שדומים להם שתוארכו לתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת התגלו בחורבת עוצה (Avshalom-Gorni 2009: Fig. 12:2.37), בחפירות קודמות באחיהוד (Avshalom-Gorni and Shapiro 2015: Fig. 8) ובציפורי (Balouka 2013: Pl. 30).

כן התגלו שבר פך (איור 14:4), הדומה לטיפוס כפר חנניה 5B המתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993: Pl. 5B) וידית מכסה (איור 15:4).

בחפירה התגלו גם כמה שברי קערות שלא זוהו, שברי גוף מצולעים וידיות של קנקנים (לא אוירו). חלק משברי הקערות ושברי הגוף עוטרו בפס אופקי אחד או שניים של צבע לבן. עיטור זה אופייני לקנקנים שיוצרו בשיחין במאות הא'–הד' לסה"נ (Balouka 2013:37–38, Types SJ2–SJ3, ור' שם הפניות נוספות). קערות מעוטרות בפסים לבנים התגלו בחפירות בציפורי ותוארכו שם למאות הב'–הג' לסה"נ (Balouka 2013:49, Pl. 24:3–10), אם כי צורת הקערות כאן שונה.

נראה כי לפחות חלק מהכלים יוצרו באתר (איור 3:4, 14), שכן צורתם והטין שלהם דומים לאלה של כלים שזוהו כתוצרת מקומית בחפירות שנערכו בקרבת מקום בעבר (Avshalom-Gorni and Shapiro 2015).

בשתי הצטברויות האדמה מעל המדרגות התגלו גם כמה שברי זכוכית, אך רק שבר אחד (L103) זוהה כשפת משפך מקופלת פנימה של בקבוק מהתקופה הרומית המאוחרת.

קירות 109 ו-113 (איור 5)

שני הקירות התגלו בחתך בדרום-מערב השטח (כ-1 מ' אורך חשיפה). הם נבנו זה על גבי זה בכיוון צפון–דרום מאבנים מהוקצעות בגודל בינוני והשתמרו לגובה נדבך אחד. קיר 109 העליון נבנה משתי שורות של אבנים; בין אבני הקיר התגלה מילוי של אבנים קטנות. שני הקירות הונחו על רצפות מטויחות (L112 ו-L114). רצפה 114 התחתונה הונחה על תשתית של אבנים קטנות. הקשר בין הקירות למערת הקבורה אינו ברור.

בעת ניקוי הפן המזרחי של הקירות התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה. הממצא הקרמי כולל קערה מחופה אדום ממשפחת ARS מטיפוס 9 של הייז (איור 1:6; Hayes 1972:379–398), המתוארכת למאה הו' עד סוף המאה הז' לסה"נ; קדרה שלה שפה שטוחה נוטה חוצה וחריץ עמוק מתחת לשפה (איור 2:6); וסיר בישול שלו צוואר גבוה ופתח רחב (איור 3:6), שדומים לו נמצאו בחורבת עוצה (Avshalom-Gorni 2009: Fig. 2.33). בהצטברות אדמה מופרעת ממזרח לשני הקירות (L105) נמצא שבר של בסיס טבעת חלול גבוה של קערה או קנקן, המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת.

החפירה מוסיפה מידע לגבי אתרים קטנים בעורף הכפרי של עכו בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת. למרות שהשרידים האדריכליים מעטים והקשרם אינו ברור, הרי שממצא כלי החרס מלמד על אופיו הכפרי של האתר, בדומה לחפירות קודמות בקרבת מקום. מכלול כלי החרס מהתקופות הרומית התיכונה והמאוחרת משקף את קשרי היישוב ששכן במקום עם אתרים אחרים בגליל, ובהם חורבת עוצה, ציפורי וכפר חנניה, שלהם תרבות חומרית משותפת. חלק מכלי החרס יוצר כנראה באתר. למרות קרבת האתר לנמל עכו ומיקומו לאורך נתיב מסחרי סואן בין עכו לכנרת התושבים במקום רכשו בעיקר סחורות מתוצרת מקומית.

הפניות

אבו ריא ר', שיאון ד' ויפה ג"ב 2022. אחיהוד (צפון). חדשות ארכיאולוגיות 134. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26134-he

אבשלום-גורני ד' 2009. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1268-he

בארי ר' 2008. תל עכו והעיור בעמק עכו במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת חיפה. חיפה.

טחן-רוזן ח' 2010. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1346-he

כהן מ' 2007. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.512-he

ספיבק פ' 2019. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25657-he

פורת ל' וגצוב נ' 2010. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1414-he

References

Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade. Ramat Gan.

Avshalom-Gorni D. 2009. Strata 9–6: The Late Roman and Byzantine Periods. In N. Getzov, D. Avshalom-Gorni, Y. Gorin-Rosen, E.J. Stern, D. Syon and A. Tatcher eds. Ḥorbat ʻUza: The 1991 Excavations II: The Late Periods (IAA Reports 42). Jerusalem. Pp. 7–104. https://doi.org/10.69704/iaaRepV000.1996.35

Avshalom-Gorni D. and Shapiro A. 2015. A Pottery Workshop at Ahihud and Its Relationship to the Jar Industry in the Northeastern Zevulun Valley and Western Galilee during the Roman Period. ‘Atiqot 83:67–92. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1704

Balouka M. 2013. Roman Pottery. In E.M. Meyers and C.L. Meyers eds. The Pottery from Ancient Sepphoris (Duke Sepphoris Excavation Reports I). Winona Lake. Pp. 13–129. https://doi.org/10.5325/j.ctv1bxh4tm.5

Johnson B. 1988. The Pottery. In G. Davidson Weinberg ed. Excavations at Jalame: Site of a Glass Factory in Late Roman Palestine. Columbia. Pp. 137–226.

מילות מפתח

מערת קבורה, קירות, מחצבה, התקופה הרומית התיכונה, התקופה הרומית המאוחרת, התקופה הביזנטית, עורף חקלאי