(A-8834) לוד, רחוב בית"ר

שחר קריספין, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-8834

דוח חפירה

בחודש אוקטובר 2020 נערכה חפירת הצלה ברחוב בית"ר בלוד (הרשאה מס' 8834-A; נ"צ 190755-85/651752-84; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון איברהים עליווה, נוהלה על ידי ש' קריספין, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), י' סיטון (בדיקות מקדימות), ע' יוניש (צילום שטח, מדידות ושרטוט), א' דגוט (GPS/GIS), י' מילבסקי (ייעוץ מדעי וכלי חרס), מ' אבו (תכניות), ל' פרי-גל (ארכיאוזואולוגיה), מ' שמר (כלי צור), ע' עזב, י' קורנפלד וי' טפר (ייעוץ והנחיה), ד' גזית (צילום ממצא) ופועלים מאזור שכם.

החפירה נערכה בחלקו הדרומי של תל לוד. בסקרים ובחפירות רבות שנערכו בעבר בתל נחשף רצף יישובי ארוך למן התקופה הניאוליתית הקרמית (כ-8000 שנים לפני זמננו) עד ימינו (קפלן תשל"ז; ינאי ומרדר תשס"א; ארבל 2004; ויינברגר 2005; גולני 2012; קריספין, טנדלר ויקואל 2022; קריספין וטנדלר 2024).

נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (100 מ"ר; איור 2) לאחר הסרה של שכבת מילוי אדמה בת זמננו (100L; כ-2 מ' עובי) באמצעות כלי מכני עד לגובה השרידים הארכיאולוגיים. במילוי זה התגלו שפת פערור (איור 5:3) וקרטר (איור 12:4) מתקופת הברונזה הקדומה 1ב'. בשל אילוצי זמן והגבלת בטיחות הוחלט להתמקד בשני מוקדי חפירה מצומצמים בפינות הצפונית-מזרחית והצפונית-מערבית של השטח, ונחשפו שרידי רצפות ומתקן, המתוארכים לתקופת הב"ק 1ב' (3300–3100 לפסה"נ) על סמך ממצא כלי החרס. כן התגלה בחפירה מכלול צור מעורב, המתוארך לתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה.

הפינה הצפונית-מזרחית. נחשפה רצפת עפר מהודק (L105), ועליה (L102) התגלו שברי כלי חרס מתקופת הב"ק 1ב', הכוללים קערות (איור 5:4, 10), פערור (איור 4:3) וקנקנים (איור 14:4, 16), כלי צור (להלן) ועצמות בעלי חיים. בחתך בדיקה (L106) שנחפר ברצפה נחשפו שברי כלי חרס מאותה תקופה, הכוללים פערורים (איור 2:3, 3, 8, 10), קערה (איור 3:4) וקנקן (איור 15:4), כלי צור (להלן) ועצמות בעלי חיים.

הפינה הצפונית-מערבית. נחשפה רצפת עפר מהודק (L104). מעל הרצפה ומתחת להצטברויות אדמה שכיסו אותה (L101, L103) נחשפו שברי כלי חרס מתקופת הב"ק 1ב', הכוללים פערורים (איור 1:3, 6, 7, 9), קערות (איור 6:4, 8, 9, 11) וקרטר (איור 13:4), כלי צור (להלן) ועצמות בעלי חיים, לרבות כיפת גולגולת של בקר (איור 5). בחתך בדיקה (L107) שנחפר ברצפה נחשף מתקן סגלגל (L108; איור 6), שנבנה מאבני גוויל קטנות והושתת על רצפת עפר מהודק (L109); נראה כי המתקן שימש כירה לבישול. סביב המתקן נחשפו שברי כלי חרס מתקופת הב"ק 1ב', הכוללים פערור (איור 11:3) וקערות (איור 1:4, 2, 4, 7).

מכלול הצור

מעיין שמר

נאספו 474 פריטי צור (טבלה 1): 250 פריטים מהרצפה הצפונית-מזרחית (L105) ו-224 פריטים מהרצפה הצפונית-מערבית (L104); במכלול הצור של רצפה 105 נמצאה גם מקבת אחת. פריטי הצור במכלול השתמרו היטב, קצותיהם חדים ורכסי הצלקות שלהם בולטים. 3%–5% מהפריטים מכוסים בפטינה לבנה. יש אחידות בחומר הגלם שבו השתמשו: 57%–67% מהפריטים במכלול עשויים על צור ברקצואידי האופייני לתצורת משאש, שמחשופים שלו זוהו בגבעות מודיעין במרחק כ-4 ק"מ ממזרח לאתר. 25%–30% מהפריטים במכלול שרופים, וכ-7% עשויים מצור שמקורו אינו ידוע. מגוון הפריטים שנאספו מלמד כי הכלים סותתו באתר.

מרבית הגרעינים נמצאו ברצפה 105 (טבלה 2), והם מלמדים על הפקת נתזים מגרעינים מרובי משטחים או מגרעינים שלהם שני משטחי נקישה מאונכים זה לזה. הלהבונים במכלול הופקו מגרעינים שלהם משטח יחיד או מגרעינים שלהם שני משטחי נקישה מנוגדים זה לזה, החולקים משטח הסרה.

שישה פריטים מתארכים זוהו מבין הכלים במכלול (טבלה 3): שני להבי מגל (איור 1:7, 5); שני תקעים שבורים של ראשי חץ, אולי מטיפוס עמוק (איור 2:7, 3); ושני גרזינים שבורים (איור 4:7). פריטים אלו מעידים על מכלול מעורבב. להב מגל מס' 1 עוצב על להבון ולו קטימה כפולה, גב שעוצב באמצעות שברור זקוף ושינון עדין של הקצה הפעיל — תכונות המאפיינות להבי מגל מהתקופה הכלקוליתית (ורדי 87:2011–89). להב מגל מס' 5 עוצב על להב כנעני, יש לו קצה פעיל כפול עם שינון עדין — תכונות האופייניות במיוחד בתעשיות הצור מתקופות הברונזה הקדומה והביניימית (ורדי 89:2011–92; Rosen 1997:44–60).

לשני ראשי החץ עיצוב מתכנס של הקצה הפרוקסימלי או הדיסטלי, והם יכולים להיות חלק מחוד או מתקע. ראש חץ מס' 2 עוצב באמצעות שברור קשקשי, חצי זקוף; בראש חץ מס' 3 נראה שברור לחץ דו-פני. צורתם של ראשי החץ רומזת על מתאר דמוי עלה, התואם להגדרת ראש חץ מטיפוס עמוק, אבל כיוון שהם שבורים לא התאפשר לקבוע בוודאות. שני הגרזינים הם דו-פניים, וללא סימני ליטוש. כלים אלה אופייניים לתעשיות צור מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית (Rosen 1997:93–98).

מכלול הצור מהחפירה קטן, אך השתמרותו טובה. עירוב המאפיינים המוצג בכלים המתארכים רומז על פעילות בקרבת מקום בתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, בנוסף לפעילות בתקופת הברונזה הקדומה שאליה תוארכו הרצפות ועיקר הממצא הקרמי. פעילות בתקופות אלה זוהתה בעבר בחפירות סמוך לתל לוד (קפלן תשל"ז; מסארווה 2011; סגל 2012; Gopher and Blockman 2004; Paz, Rosenberg and Nativ 2005; Gopher et al. 2017; Spivak 2022).

בחפירה נחשפו לפחות שני שלבי יישוב מתקופת הב"ק 1ב'. בשל החפירה המצומצמת לא התאפשר לפרש את השרידים באופן מעמיק. עם זאת, החפירה מצטרפת לשאר חפירות לוד ואולי תסייע בהבנת התפרוסת היישובית בתקופת הברונזה הקדומה.

הפניות

ארבל י' 2004. לוד. חדשות ארכיאולוגיות 116. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25-he

גולני א' 2012. לוד. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1938-he

ויינברגר ד' 2005. לוד. חדשות ארכיאולוגיות 117. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.248-he

ורדי י' 2011. להבי מגל מן האלפים השישי והחמישי לפסה"נ לאור הממצאים מבית המלאכה הכלקוליתי ללהבי מגל באתר בית אשל. עבודת דוקטור. אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. באר שבע.

ינאי א' ומרדר ע' תשס"א. לוד. חדשות ארכיאולוגיות 80:112–82.

מסארווה ד' 2011. לוד (צפון-מערב). חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1696-he

סגל א' 2012. לוד, תל. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1945-he

קפלן י' תשל"ז. שרידים ניאוליתיים וכלקוליתיים בלוד. ארץ ישראל יג:57–75.

קריספין ש', טנדלר א"ש ויקואל א' 2022. טיפוס קבורה חדש בעיר לוד וגבולותיה של העיר בתקופה הרומית על סמך פריסת בתי הקברות. לוד "דיוספוליס - עיר האלוהים" ח:49–67.

קריספין ש' וטנדלר א"ש 2024. לוד, רחוב נורדאו. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26513-he

References

Gopher A. and Blockman N. 2004. Excavations at Lod (Nevé Yaraq) and the Lodian Culture of the Pottery Neolithic Period. ‘Atiqot 47:1–50. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2194

‏

Gopher A., Gophna R., Eyal R. and Paz Y. 2017. Jacob Kaplan’s Excavations of Protohistoric Sites. 1950s–1980s (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 36) (2 vols.). Winona Lake–Tel Aviv.

Paz Y., Rosenberg D. and Nativ A. 2005. Excavations at Lod. Neolithic and Chalcolithic Remains and Egyptian Presence in the Early Bronze Age. Salvage Excavation Report 2:114–158.

Rosen S.A. 1997. Lithics After the Stone Age: A Handbook for Stone Tools from the Levant. Walnut Creek–London–New Delhi.

Spivak P. 2022. The Flint Assemblage from Tel Lod. ‘Atiqot 108:209–224. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1150