הרשאה/רישיון
A-9055
דוח חפירה
בחודש יולי 2021 נערכה חפירת בדיקה ממערב לעין הוד בתחום אתר העתיקות המוכרז נקודת טריאנגולציה 363-Z (הרשאה מס' 9055-A; נ"צ 198283-309/734302-27; איור 1), לאחר שהתגלו עתיקות בבדיקות מקדימות. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות, נוהלה על ידי א' אורן, בסיוע י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ש' עמנואלוב (פוטוגרמטריה וצילום שטח), א' טקסל ופ' גנדלמן (כלי חרס), ע' כהן-וינברגר (פטרוגרפיה), מ' אבו (תכניות), י' טפר (הנחיה) ול' תלמי וכ' סעיד ממחוז חיפה ברשות העתיקות.
החפירה נערכה בשטח פתוח נטוע בעצי זית ושקד, מצפון לכביש 7111 המוביל ליישובים עין הוד וניר עציון. בסקר שנערך בכרמל תועד במקום אתר פרהיסטורי (כ-10 דונם; עולמי תש"ך: אתר 29 — עין הוד). במסגרת סקר מפת עתלית תועדה סמוך לחפירה באר סתומה ומעליה מבנה מרובע (רונן ועולמי תשל"ח: אתר 93). במרחק כ-1 ק"מ ממזרח לחפירה הנוכחית נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית, ובהם מבנים וכמה גתות גדולות (תלמי וכצנלסון 2015 [איור 1: 6320-A]).
בחפירה הנוכחית (איורים 2, 3, 4) נחשפו כבשנים לצריפת כלי חרס, שרידי קירות ורצפה ובור אשפה, המתוארכים לתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).
כבשנים לצריפת כלי חרס. בחלק הדרומי-מערבי של שטח החפירה נחשפו שני כבשנים צמודים (L109 ו-L111) ששימשו לצריפת כלי חרס; כבשן 111 נחשף באופן חלקי, כיוון שרובו נמצא מחוץ לשטח החפירה.
כבשן 109 (5.4 מ' קוטר חיצוני; 5.3 מ' קוטר פנימי; איור 5) נחפר בקרקע ודופן באבני גוויל במגוון גדלים; הוא חופה בחומר בחלקו הפנימי, כנראה על מנת לבודד את הקיר מהשרפה ולמנוע את התפרקותו בטמפרטורה הגבוהה של תא הבערה. בחלקו הגבוה של הדיפון נבנתה מגרעת היקפית, שנועדה לשאת את רצפת תא הכלים (L113). תא הבערה (1.2 מ' גובה; איור 6) השתמר במלואו. במרכזו נחשפה אומנה, שנבנתה מלבנים ודופנה באבני גוויל קטנות (L119; איור 7). האומנה תמכה בקשתות שנבנו מלבנים לתמיכת רצפת תא הכלים וניגשו לדופן הכבשן; הן שרדו רק בחלקן. רצפת תא הכלים 113 השתמרה בצורה טובה. בצידו המזרחי של הכבשן נבנה פתח הזנה (L122; כ-0.45 × 0.65 מ'), ששימש להכנסת חומר בערה לתא הבערה ולסילוק האפר. הממצא הקרמי מהכבשן כלל בעיקר סיר בישול (איור 1:8), קנקן שק שלו צוואר ארוך (איור 2:8), קנקנים מטיפוס כרמלי (איור 3:8) וקנקנים מטיפוס פיניקי (איור 4:8, 5), המתוארכים כולם למאות הב'–הג' לסה"נ. על סמך ממצא קרמי זה נראה כי בכבשן נצרפו בעיקר כמה טיפוסים של קנקנים האופייניים לאזור הכרמל.
כבשן 111 (איור 9) נחפר גם הוא באדמה ודופן באבני גוויל שחופו בחומר. השתמרותו דלה ורצפת תא הכלים שלו לא שרדה. במילוי אדמה בתוך הכבשן התגלו שברי כלי חרס, ובהם קנקני שק (איור 1:10–5), המתוארכים למאות הב'–הג' לסה"נ.
שרידי קירות ורצפה. מדרום לשני הכבשנים וביניהם נחשף קיר, שנבנה מאבני גוויל גדולות ואבן גזית אחת (W124; איור 11); הקיר נפגע בפעילות בת זמננו והקשרו אינו ברור. במרחק כ-3 מ' מצפון-מזרח לכבשן 109 נחשפו שרידים של שני קירות (w104 ו-W118; איורים 12, 13), שנבנו מאבנים גדולות. אל הקירות ניגשים מכיוון דרום שרידי רצפת טיח (L106), ועליה שכבה עבה של שברי כלי חרס, הכוללים בעיקר קנקנים מטיפוס כרמלי (איור 1:14) ופיניקי (איור 2:14), המתוארכים למאות הב'–הג' לסה"נ. ייתכן שהקירות והרצפה היו חלק ממבנה שלא שרד ושימש מחסן לתוצרת מהכבשן.
בחלק הצפוני-מזרחי של החפירה נחשפו שני קירות היוצרים פינה (W114 ו-W125), כנראה חלק ממבנה שנמשך צפונה מחוץ לשטח החפירה.
בור אשפה (L103). בחלק הצפוני-מזרחי של השטח נחפר חתך בדיקה (כ-1 מ' עומק) ונחשף בור אשפה גדול. בתחתית הבור נחשפה רצפה (L126) עשויה מאבני גוויל במגוון גדלים. ייתכן שרצפה זו היא שריד של מבנה או מתקן קדומים יותר שהוסבו לבור אשפה. מהבור נאספה כמות גדולה של שברי כלי חרס, ובהם קנקנים מטיפוס פיניקי (איור 1:15–3) ובסיס של פך כרמלי (איור 4:15), המתוארכים למאות הב'–הג' לסה"נ. חלק משברי כלי החרס בבור נמצאו פגומים ומעוותים, כגון ידית אמפורה מטיפוס כרמלי (L103, סל 1013/02; איור 16), ועל כן נראה כי זהו בור פסולת שאליו הושלכו הכלים הפגומים מכבשני החרס.
פטרוגרפיה. לחלק מכלי החרס נערכה בדיקה פטרוגרפית המאששת את הקביעה כי בכבשנים נצרפו כלים האופייניים לאזור הכרמל. נראה כי הקנקנים הכרמליים וקנקני השק נצרפו בטמפרטורה גבוהה יחסית. בקנקנים הכרמליים הובחן עושר של קוורץ ומיעוט של מינרלים דוגמת פלדשפר והורנבלנד, ועל כן נראה כי הם יוצרו מחומר מקומי מאזור חוף הכרמל ועד לעכו בצפון.
הכלים מהטיפוס הפיניקי, לעומת זאת, כוללים פורמיניפרים (חוריריות — מיקרואורגניזמים ימיים חד תאיים) מתקופת הפליוקן. כיוון שבאזור עין הוד אין סלעים מתקופה זו, נראה כי הם יוצרו בפיניקיה מחוואר שמקורו בחוף הלבנוני.
בחפירה נחשפו כלים מיובאים לצד כלים מייצור מקומי, המתארכים את הכבשנים ואת שרידי הבנייה למאות הב'–הג' לסה"נ. מיעוט המידע הקיים על אתרים בני התקופה בסביבה הקרובה מקשה לייחס את המכלול ליישוב מסוים. היישוב הקרוב ביותר שנחפר שכן בחורבת בוסתן, המרוחקת כ-1 ק"מ ממזרח לחפירה, אך הוא תוארך לתקופה הביזנטית (תלמי וכצנלסון 2015).
הפניות
עולמי י' תש"ך. סקר פריהיסטורי בכרמל 1949–1958 (דו"ח מוקדם). מתקופת האבן א:3–12.
רונן א' ועולמי י' תשל"ח. מפת עתלית (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
תלמי ל' וכצנלסון נ' 2015. חורבת בוסתן. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.20773-he
מילות מפתח
עין הוד, כבשנים לצריפת כלי חרס, התקופה הרומית, קנקנים מטיפוס כרמלי, קנקנים מטיפוס פיניקי, המאות הב'–הג' לסה"נ
תאריך פרסום
19/11/2026
קישור למאגר הלאומי
סוג מסמך
דוח סופי
Included in
Classical Archaeology and Art History Commons, History of Art, Architecture, and Archaeology Commons
