•  
  •  
 

הרשאה/רישיון

12-03-2023

דוח חפירה

בחודשים אפריל–מאי 2023 נערכה חפירה בגדה הצפונית של נחל קדרון (רישיון קמ"ט מס' 12-03-2023; נ"צ 241190/620828; איור 1). החפירה נערכה במסגרת פרויקט סקר מערות מדבר יהודה מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש, רשות העתיקות והאגף למורשת במשרד ראש הממשלה. היא נוהלה על ידי מ' טולדנו (שרטוט, גרפיקה וצילום שטח) וא' קליין (שרטוט, עיבוד גרפי, צילום רחפן, עיבוד המטבעות וצילומם), בסיוע א' עמיחי, ח' המר, ג' דרך, א' גנור, א' חדד וי' פגיס (צוות הסקר והחפירה).

 

נחפרו מערה (U3-016) ומבנה (SPU3-19/8) במצוק הגדה הצפונית של נחל קדרון (כ-238 מ' מתחת לפני הים; איור 2), באזור מוצאו של הנחל לעבר בקע ים המלח, כקילומטר ממערב לחורבת מזין. המערה והמבנה הם חלק מאתר נרחב, המכונה 'מכלול נחל קדרון צפון' (איור 3), ובו כמה מערות וכוכים ושרידי בנייה רבים המחוברים ברשת שבילים. מרבית שרידי הבנייה צמודים למצוקים נמוכים או לגושי סלע מנותקים. מכלול נחל קדרון צפון נסקר בעבר על ידי פ' בר-אדון וכונה על ידו 'כפר ואדי א-נר' (בר-אדון תשל"ב:126). בר-אדון שרטט תכנית של האתר וליקט בו חרסים מתקופות הברזל, הרומית והביזנטית. ביומניו של בר-אדון נרשמה מערה U3-016 כמערה A641, ומבנה SPU3-19/8 נרשם כמבנה A639. א' דוידוביץ' בדק מחדש את החרסים שנאספו בסקרו של בר-אדון והציע לחלקם תיארוך מחודש לתקופות הרומית הקדומה והביזנטית–האסלאמית הקדומה. כן הציע דוידוביץ' לזהות את קבוצת המבנים הארעיים הפזורים ברחבי המכלול כאחד מ'אתרי התאים', כינוי לקבוצה של אתרים שבהם נמצאו תאים בנויים קטנים, והוצע כי הם שימשו אתרי התבודדות בתקופה הרומית הקדומה או הביזנטית או שהיו בשימוש מורדים בתקופה הרומית (דוידוביץ' תשע"ה:169–170).

במצוק הגדה הדרומית של נחל קדרון, מול 'מכלול נחל קדרון צפון' ובאותו מפלס, התגלה בעבר אתר נוסף שמאפייניו דומים, המכונה 'מכלול נחל קדרון דרום' (ר' איור 3). במכלול זה נחשפו כוכים, מערות קטנות, שבילים ותאים בנויים סמוך למצוקים קטנים, לדרגשי סלע ולבולדרים. גם אתר זה נסקר לראשונה על ידי בר-אדון (תשל"ב:125) ולאחר מכן נערך בו סקר מקיף במהלך 'מבצע מגילה'. במהלך סקר זה התגלו באתר כלי חרס מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית ומטבעות, ובהם מטבע מימי המלך אגריפס הראשון, 19 מטבעות מהשנה השנייה למרד הגדול, שלושה מטבעות מהשנה השלישית למרד הגדול ועשרה מטבעות מהתקופה הביזנטית. בעקבות ממצאים אלו הוצע כי האתר שימש קבוצת פליטים יהודים בימי המרד הגדול ולהתבודדות של נזירים במהלך התקופה הביזנטית (דהרי תשס"ב:231–241).

במהלך שנת 2021 נסקר מחדש 'מכלול נחל קדרון צפון' כחלק מפרויקט סקר מערות מדבר יהודה, ונאסף ממצא קרמי ונומיסמטי רב. במהלך סקר זה התגלו במערה U3-016 שבעה מטבעות ברונזה מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, מרביתם מימי המרד הגדול (להלן). כן הובחנה על רצפת המערה שכבה עבה של שרידי פעילות אנושית, ובעקבות כך הוחלט לערוך במקום חפירה. בחפירה הנוכחית התגלו במערה כלי חרס מהתקופות הכלקוליתית, הברזל, ההלניסטית, הרומית הקדומה והביזנטית, מעט כלי עצם, חרוז, מטבע ברונזה המתוארך לשנה השנייה למרד הגדול ומעט כלי צור. במרכז המערה נחשפו ארבעה מוקדי אש. מטבע נוסף מימי מרד החורבן התגלה במערה סמוכה (U3-015; איור 4). מבנה SPU3-19/8 נבנה על מדרגת סלע מתחת למערה (242 מ' מתחת לפני הים). בחפירת המבנה התגלו מעט חרסים שאינם ניתנים לזיהוי וסיכת ברזל שתוארכה לתקופה הביזנטית. 'מכלול נחל קדרון דרום' לא נחפר בחפירה הנוכחית.

 

מערה U3-016 (איורים 5, 6). פתח המערה (5 מ' רוחב, 2 מ' גובה) נראה למרחוק ונמצא במרכזו של המצוק. למערה חלל אחד מעוגל רחב (5 × 6 מ' מידות מרביות), והיא מאווררת ונוחה לשהייה. בפתח המערה נבנה קיר (W1; כ-3 מ' אורך) מנדבך אחד של אבנים גדולות ובינוניות. הקיר השתמר רק עד מרכז הפתח, אך נראה כי במקור הוא היה בנוי לכל רוחב הפתח; דומה כי הוא תחם את המערה ושמר על רצפה מפולסת. בעומק כ-0.15 מ' מתחת לקיר נחשפו כמה אבנים, המלמדות אולי על קיר קדום שהיה מתחתיו. לא ניתן היה לתארך קירות אלו מחוסר ממצא.

בחלל המערה נפתחו חמישה ריבועי חפירה שאינם זהים בשטחם. בפתח המערה, מדרום לקיר 1 (L115 ,L114 ,L105), ובתוכה (L101 ו-L109) נחשפה שכבה של פני שטח הכוללת הצטברות של אדמה חומה בהירה רכה מעורבת באבנים שנפלו מהתקרה. בשכבה זו נמצא אזור קטן של זרדים (L103; כ-0.4 מ' קוטר, 0.1 מ' עובי), אולי שרידי מפלס קדום. שכבת פני שטח זו משופעת למזרח ועובייה משתנה: בחלקה המערבי עובייה כ-0.1 מ', ואילו בחלקה המזרחי, בפתח המערה, עובייה כ-0.5 מ'. הממצא משכבת פני השטח כולל חרסים מהתקופות הכלקוליתית, הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, בדים, פריטי אבן וכלי אבן, פריטי צור, עצמות, חרוז, קונכיות, שני כדורי מתכת של רובה בן ימינו ומטבע מהשנה השנייה למרד הגדול (מתחתית לוקוס 114). במרכז המערה נחפר חתך בדיקה מתחת לסלע גדול, שנפל כנראה מהתקרה, ונחשפה אדמה חומה בהירה מעורבת באבנים קטנות ובכתמי חול צהובים, ובה כמה פריטי צור, ללא כל ממצא קרמי. בחלק התחתון של חתך הבדיקה נחשפה אדמה חולית צהבהבה, שהיא חלק משכבה גיאולוגית. במדרגת סלע, הנמוכה במדרון כ-3 מ' מתחת למערה, נחפר שפך אדמה (כ-0.3 מ' עובי) שהוצא מהמערה בעבר, כנראה במהלך חפירות שוד במקום. בשפך נמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית והרומית.

בממצא המטבעות שהתגלה במערה, הן במהלך הסקר והן בחפירה, שמונה מטבעות ברונזה: מטבע מימי המלך אנטיוכוס הרביעי (איור 1:7; מס' קטלוג K47445), מטבע מימי הורדוס/הורדוס ארכילאוס (איור 2:7; מס' קטלוג K47446), חמישה מטבעות מהשנה השנייה למרד הגדול (שנת 67 לסה"נ; איור 3:7–7; מס' קטלוג K47451–K47447) ומטבע מהשנה השלישית למרד הגדול (שנת 68 לסה"נ; איור 8:7; מס' קטלוג K47452). במהלך הסקר שנערך ב'מכלול נחל קדרון צפון' התגלה במערה U3-015 הסמוכה מטבע ברונזה מהשנה השלישית של המרד הגדול (שנת 68 לסה"נ; איור 9:7; מס' קטלוג K47442).

 

מבנה SPU3-19/8 (4 × 8 מ' מידות מרביות; איורים 8, 9) מרוחק כ-15 מ' ממערה U3-016, ונמוך ממנה מעט במדרון. לאחר הסרת האבנים שכיסו את המבנה התבררה תכניתו. זהו מבנה קטן שצורתו הכללית משולשת, ובו שני חדרים (L301 ו-L302). קירות המבנה (W6–W3) נבנו מאבני שדה במגוון מידות בין שלושה בולדרים גדולים; הקירות השתמרו לגובה מרבי של מטר אחד. במבנה התגלתה רצפה של אדמה מהודקת. בקיר 5, המפריד בין שני החדרים, נקבע פתח צר. ייתכן כי פתח המבנה היה קבוע בקיר 3, אף שבחפירה הדבר לא התברר לאשורו. בתוך חדר 302 התגלו שני דרגשים, האחד (L307) נבנה צמוד לבולדר המזרחי משורת אבנים נמוכה, והאחר (L306; כ-1.6 מ' אורך, כ-0.8 מ' רוחב, כ-0.4 מ' גובה; איור 10) נבנה צמוד לקיר 4 מאבנים קטנות בבנייה יבשה ושימש אולי גם מיטה לשינה. אל שני הדרגשים ניגשת רצפת החדר. מהלכו של קיר 6, התוחם את חדר 301, קשתי. הממצא במבנה דל ביותר, והוא כולל שני חרסים מהתקופה הביזנטית וסיכת רכיסה מברזל שהתגלתה בחדר 301 ותוארכה אף היא לתקופה הביזנטית.

 

הממצאים שהתגלו במערה U3-016 מלמדים על פעילות אנושית מעטה במהלך התקופות הכלקוליתית, הברזל, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. עם זאת, הממצא הנומיסמטי שהתגלה מלמד כי במהלך התקופה הרומית הקדומה, ובימי המרד הגדול בפרט, התקיימה במערה פעילות רבה. המטבעות שנחשפו בחפירה מצטרפים לאלה שהתגלו בעבר ב'מכלול נחל קדרון דרום', ויוצרים יחד מכלול של 29 מטבעות ברונזה מימי המרד הגדול. זהו ממצא המטבעות העשיר ביותר מזמן זה שהתגלה במערות מדבר יהודה והוא מלמד על חשיבותו ומרכזיותו של מוצא נחל קדרון לים המלח בשלבים האחרונים של המרד הגדול, אולי בשל הימצאותו סמוך לדרך העוברת מצפון מדבר יהודה, דרך אזור ראס פשח'ה ולכיוון עין גדי (פורת תשס"ו:5–22). כמו כן, ייתכן שבעקבות הכיבוש הרומי של צפון מדבר יהודה וחורבן המרכז הכיתתי בקומראן בשנת 68 לסה"נ, שימשה המערה לשהייה ארעית סמוך למעגנה שבחורבת מזין או לקליטת פליטים שברחו מירושלים בנחל קדרון.

בחפירת מבנה SPU3-19/8 התגלה ממצא מועט המתוארך לתקופה הביזנטית. מאפייניו האדריכליים של המבנה מלמדים אולי כי בדומה למבנים אחרים ב'מכלול נחל קדרון צפון' הוא שימש נזירים מתבודדים במהלך התקופה הביזנטית. אם אכן נועד המבנה לשהות של נזיר מתבודד, הרי שניתן להציע כי החדר הצפוני, הגדול, שימש למגורים ואילו החדר הדרומי, הקטן שפונה בכיוון כללי למזרח, שימש לתפילה. על סמך השרידים והממצאים מהתקופה הביזנטית שהתגלו בחפירה ב'מכלול נחל קדרון צפון', הדומים לאלה שהתגלו ב'מכלול נחל קדרון דרום' הסמוך (דהרי תשס"ב), נראה כי המערה והמבנה שנחשפו בחפירה מצטרפים לאתרי התבודדות אחרים שהתגלו במצוקי צפון מדבר יהודה ובהם פעלו נזירים בתקופה הביזנטית (דוידוביץ' ופורת תשע"ט).

 

הפניות

בר-אדון פ' תשל"ב. הסקר במדבר יהודה ובקעת יריחו. בתוך מ' כוכבי, עורך. יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח. ירושלים. עמ' 91–149.

דהרי ע' תשס"ב. אזור XIV: סקר וחפירות במערות שבמצוק ההעתקים מנחל קדרון בצפון ועד נחל דרגות בדרום. עתיקות 231:1/41–247. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2574

דוידוביץ' א' תשע"ה. מדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית, הברונזה והברזל (האלף השישי–האלף הראשון לפנה"ס), יחסי מזרע וישימון בראי דגמי פעילות בסובב מדברי מוגדר. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

דוידוביץ' א' ופורת ר' תשע"ט. נזירות מתבודדים במצוק ההעתקים של מדבר יהודה: בחינה ארכיאולוגית, גאוגרפית והיסטורית. בתוך א' פלג-ברקת, י' אשכנזי, ע' ליבנר, מ' אביעם ור' טלגם, עורכים. בין ים למדבר: על מלכים, נוודים, ערים ונזירים; מחקרים לכבודו של יוסף פטריך. צמח. עמ' *211–*231.

פורת ר' תשס"ו. הדרך לאורך ים המלח בין קומראן לעין-גדי בימי הבית השני. קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה 5:121–22.

 

מילות מפתח

נחל קדרון, מדבר יהודה, מערות, מרד החורבן, התקופה הרומית הקדומה, התקופה הביזנטית, מטבעות ברונזה, חורבת מזין, אתרי תאים, מערות

תאריך פרסום

19/11/2026

סוג מסמך

דוח סופי

Share

Site Location

 
COinS