(A-9683) לגיו

הרשאה/רישיון

A-9683

דוח חפירה

בחודשים אוקטובר 2023–מרס 2024 נערכה חפירת בדיקה ממזרח לקיבוץ מגידו, לאורך כביש 66 ממזרח, מצפון לצומת מגידו (מקטע 1; הרשאה מס' 9683-A; נ"צ 217909-8501/719922-21078; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון נתיבי ישראל — החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, נוהלה על ידי י' טפר (חתכי בדיקה, צילום שטח וצילום ממצא) וב' צין (חתכי בדיקה, צילומי שטח וממצא), בסיוע ע' נג'ר, ג' פלד ור' עסיס (ניהול שטח וחתכי בדיקה), א' שון-קסלר, ז' תורג'מן-יפה וע' גבאי (ניהול שטח), ג' ברב, י' איסקובה, ר' ארד, ט' לביא, ר' נמוז, ק' חאכו ומ' חסבאני (עזרה בניהול שטח וחתכי בדיקה), ח' אלימלך (עזרה בניהול שטח ודגימות), א' קוזלוב (עזרה בניהול שטח וגלאי מתכות), ע' דרורי, א' שיכמן, ג' לייפירר וא' עמארא (עזרה בניהול שטח), י' זילפה וי' יעקבי (מנהלה), ה' חדד ונ' זילברברג (חתכי בדיקה), נ' ממון, י' לוי, ע' הופמן וש' קריספין (גלאי מתכות), א' חלטוב וע' אלגני אבראהים (RTK), י' וידקר וח' אשכנזי (GIS), ד' גזית (צילום שטח), א' פרץ (צילום שטח וצילום ממצא), ש' עמנואלוב (צילום שטח, פוטוגרמטריה, שרטוט ותכניות), ר' מישייב (שרטוט ותכניות), מ' קאהן וי' גומני (שרטוט), א' פחימה וע' אייל (שימור מלווה חפירה), א' שפירו (צילום ממצא, מפות, מיון חרסים, ארכיאולוגיה ניסיונית ופטרוגרפיה), י' ניקיטינה (צילום ממצא), ת' חרפ"ק וח' יוחנן (פלוטציה ופיקינג), ס' נג'ר (רישום ממצא), ע' דללי-עמוס (הקלדת נתונים), ע' שטרן (מיון כלי חרס), י' ורדי, ג' קנג ונ' גצוב (צור וממצא פרהיסטורי), י' גורין-רוזן (זכוכית), י' חושקר וא' בולק (ממצא מתכת), ל' פרי-גל (פאונה), ט' מלצ'ן (שרטוט ממצא ושחזורים), ח' טחן-רוזן (ציור ממצא), א' ארבל (ארכיאולוגיה ניסיונית), נ' וילר (גיאולוגיה, סיסמולוגיה ומעבדה אנליטית) וי' אשר, מ' שור וא' לויאנט (מעבדה אנליטית). כן סייעו ר' בארי, מ' עסקאל וב' חנא ממרחב צפון, ע' עמבר-ערמון מאגף חינוך וקהילה, א' גילה ור' כהן מעמותת אבני דרך וג' טל וא' לינדר מקיבוץ מגידו. בחפירה השתתפו פועלים מכפר מנדא, אום אל-פחם, ערערה, שיבלי, כבול , דיר חנא, נצרת, שפרעם ושעב, וכן מתנדבים, סטודנטים מאוניברסיטת חיפה והטכניון וארכיאולוגים ממרחב מרכז ומרחב צפון ברשות העתיקות.

נפתחו ארבעה שטחי חפירה (F–C; איור 2), שחולקו לשטח מרכזי ושטחי משנה, ובהם 140 ריבועים המשתרעים לאורך כ-800 מ' בשוליים המזרחיים של גבעת אל-מאנך. הגבעה וסביבותיה נסקרו בעבר באופן נרחב ובקרבתה ובקרבת תל מגידו התגלו אתרים ממגוון תקופות, החל בתקופות הפרהיסטוריות (טפר 2013). על גבעת אל-מאנך התגלה בסקר בעבר מחנה קבע של לגיון רומי במערך מלא, שנוסד על ידי הלגיון השני טריאנה ולאחריו הלגיון השישי פראטה, ששהה במחנה עד נטישתו (המאות הב'–הג' עד ראשית המאה הד' לסה"נ). במחנה נערכו שש עונות חפירה מטעם מכון אולברייט בירושלים שנוהלו על ידי י' טפר ומ"ג אדמס (טפר 2013; אדמס, טפר וכהן 2023; Tepper 2007). בשטחים E–C נחשף חלקו המזרחי, התחתון של המחנה, ובו שרידי בנייה. בשטח F, המשתרע מחוץ לשטח המחנה, התגלה קטע מכביש אימפריאלי מהתקופה הרומית ומתקנים מהתקופה הכלקוליתית, שהיו כנראה חלק מאתר גדול שנחשף בעבר מצפון למחנה (להלן).

מחנה הלגיון נחפר בעבר והוצע כי שטחו 325 × 485 מ' (Tepper, Adams and Ernenwein 2023; איור 1: G-59/2013 ו-J-23/2023). מצפון למחנה נחשפו בית קברות צבאי מהתקופה הרומית (לייפירר ואחרים 2023 [איור 1: 8895-A]) ואמפיתיאטרון צבאי (איור 1: 19/2022-J, 23/2023-J). מדרום למחנה ומצפון לנחל קיני, התגלו שרידי מבנים שהוצע לזהותם כיישוב אזרחי שהתפתח לצד המחנה (canaba; אבו-עוקסה 2016 [איור 1: 3417-A, ו-3548-A]). על שלוחה מדרום לנחל קיני התגלו שירידי מבנים, רחובות ומתקנים המשתרעים על שטח נרחב, שזוהו ככפר עותנאי המוכר ממקורות היסטוריים ככפר ששימש אוכלוסייה יהודית-שומרונית מעורבת. הכפר היה מיושב לפני הקמת המחנה וננטש בשלהי התקופה הביזנטית, לאחר נטישתו של המחנה (טפר 2006 [איור 1: 3411-A]); אבו-עוקסה 2016 [איור 1: 3401-A]; טפר ודי סגני תשס"ו). מצפון למחנה נחשף אתר המשתרע על שטח נרחב, ובו שרידים שתוארכו לתקופות הפליאוליתית–הברזל (טפר 2013; גולני 2025 [איור 1: 8347-A]).

שטח C

נחפרו 34 ריבועים בשטח המרכזי ובשלושה שטחי משנה (C2a, C2b ו-C3), והתגלו בהם שרידים מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ), וכן ממצאים אקראיים מהתקופות ההלניסטית (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ) והביזנטית הקדומה (המאה הד' לסה"נ).

שטח C המרכזי (איור 3). בחלק נרחב מהשטח נחשפה תשתית של רחבות עשויה רסק בהיר של סלע גיר שהונח על אדמת חרסית מקומית. בצפון השטח נחשף בסיס מונומנט (2 × 2 מ'; איור 4) שנבנה מנדבך אחד של אבני גזית והושתת על יסוד אבן איתן. במפולת בחלקו העליון התגלו כמה פריטים אדריכליים. ממזרח למונומנט נחשף קטע מתעלה שנבנתה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב. אבני הכיסוי של התעלה השתמרו והתגלו ברום המפלסים של תשתית הרחבות. בדרום השטח נחשפו שני מפלסים של אבנים שהונחו זה על גבי זה, שכיוונם מתעקל מדרום-מערב לצפון-מזרח; האבנים מעורבות באדמה חומה בהירה. מפלסי האבנים מובדלים היטב מסביבתם בקווי בנייה של אבנים בינוניות וקטנות שהונחו בשוליהם מצפון ומדרום. מפלסי האבנים והאבנים שבשוליהם הם תשתיות של קיר רחב, ככל הנראה חלק מיסודות החומה ההיקפית של המחנה.

שטחי משנה 2Ca ו-2Cb נפתחו במדרון הגבעה ונחשפה בהם תשתית (כ-0.5 מ' עובי) של רחבות עשויה רסק של סלע גיר, המכיל לעתים אבנים בינוניות וקטנות. בתשתית התגלה ממצא מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).

שטח משנה 3C (ר' איור 3) נחפר צמוד לשטח המרכזי (לעיל) וממזרח לו. נחשפה תשתית (כ-6 מ' רוחב) שנבנתה משני מפלסים של אבנים, הדומה לזו שנחשפה בדרומו של השטח המרכזי, פרט לכיוונה המתעקל מדרום-מערב לצפון. מיקום התשתית בגבעת אל-מאנך, ובעיקר כיוון התעקלותה, מלמד כי זוהי תשתית של קיר איתן, שלא השתמר, ככל הנראה חומת המחנה. על מפלס האבנים העליון התגלו סיגי מתכת רבים ומטבעות המתוארכים למן התקופה ההלניסטית ועד לשלהי התקופה הרומית–הביזנטית הקדומה (המאות הא' לפסה"נ–המאות הג–הד' לסה"נ). עם זאת, בחתכים שנערכו בתשתית ובקרקע שתחתיה התגלו חרסים מהתקופה הרומית בלבד (המאות הב'–הג' לסה"נ). ממזרח לתשתית הקיר נחשפה אדמה חומה ללא ממצא כמעט, מה שמחזק את ההשערה כי הקיר הוא יסוד החומה שתחמה את המחנה.

שטח D

נחפרו 52 ריבועים בשלושה שטחי משנה (D1b ,D1a ו-D2), והתגלו בהם שרידי בנייה מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).

שטח משנה D1a . נחשפו שרידי הרחוב הראשי במחנה הלגיון (הויה פרטוריום; כ-11 מ' רוחב; איור 5) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב. לרחוב שני קירות תוחמים שנבנו מאבני גיר וביניהם שלוש שכבות של תשתית (כ-1 מ' עובי), שהונחו זו על גבי זו, העשויות רסק מהודק של סלע קירטון; הן הונחו על קרקע חרסיתית חומה. במרכז הרחוב נחשף פער בתשתית (כ-2.5 מ' רוחב) ובמקומה הונח מעל הקרקע החרסיתית החומה מילוי של אבני בזלת וגיר. הקירות התוחמים את הרחוב נבנו מאבני בזלת. הקיר התוחם את הרחוב מדרום (כ-0.6 מ' רוחב) השתמר לגובה של כארבעה נדבכים. מצפון לקיר נחשפה תעלת ניקוז שמהלכה מתעקל, שנבנתה מאבנים גדולות וכוסתה בלוחות אבן. הקיר התוחם מצפון נשדד ברובו וזוהה לפי שורה של אבני בנייה גדולות ופריטים אדריכליים ולפי תשתית הרחוב הניגשת ליסודותיו.

מדרום לרחוב, צמוד לקיר התוחם הדרומי, התגלה מפלס בהיר רחב (10 × 25 מ'; כ-0.5 מ' עובי) העשוי משכבות של רסק קירטון בהיר וקרקע חומה, שהונחו לסירוגין על הקרקע החרסיתית החומה. נראה כי זוהי תשתית של רחבה גדולה.

מדרום-מזרח לרחוב התגלו יסודות של מבנה גדול (איור 6) שנבנה מאבני גזית וחזיתו פונה לצפון-מזרח; נראה כי מתארו המקורי היה דמוי האות אומגה (Ω). קיר המבנה (כ-0.5 מ' רוחב) הושתת על בסיס אבן שטוח והשתמר לגובה של שני נדבכים; הנדבך התחתון ניצב וחזיתו עוצבה באחידות לכל אורכו, ואילו הנדבך העליון הונח אופקית. בסיס האבן והנדבך התחתון נוטים כ-30 מעלות לדרום-מזרח, והנדבך העליון נוטה ב-30 מעלות לכיוון הנגדי. במרכז המבנה התגלה חלק מאפסיס (כ-18 מ' קוטר משוער). הזרוע הדרומית של המבנה שנחשפה בשלמותה אורכה כ-4 מ' ורוחבה כ-3 מ' ופינותיה מעוצבות (אנטות). ממזרח למבנה נחשפה תשתית בהירה שהונחה על הקרקע החרסיתית החומה. צמוד למבנה ממערב התגלה שבר מזבח עשוי אבן גיר. בין המבנה לרחוב נחשפה רחבה (6 × 20 מ' חשיפה) מרוצפת אבני גיר, הנמשכת מזרחה ממנו בשתי שורות של אבני ריצוף (12 מ' אורך חשיפה, כ-1.5 מ' רוחב; ר' איור 6). הממצא מדרום לרחוב עשיר ברעפים ולכן נראה שהיה מקורה ברובו.

צמוד לרחוב מצפון נחשפו תשתיות (15 × 25 מ') שהונחו לסירוגין זו על גבי זו, ככל הנראה של רצפות מבנה. מצפון לרחוב נחשפה תעלת ניקוז נוספת, שבוטלה בשלב מאוחר וכוסתה בתשתית של רסק הקירטון. לצד התעלה, במרחק של כ-5 מ' מהקיר הצפוני של הרחוב, התגלו כחמישה יסודות של אומנות, המלמדים על קיר עמודים שנמשך לאורך הרחוב. בסביבתם התגלה ממצא עשיר של אריחים ורעפי תקרה המלמד שמרחב זה היה מקורה, כעין סטיו. חלק מהרעפים שהתגלו נושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה (לגיון הברזל; LEGVIFER; איור 7).

התרוממויות גליות הניכרות בתשתיות האבן והריצוף בשטח זה ובשטחים E ,2D ו-F (להלן), וכן נטיית קיר המבנה שהתגלה, מלמדות על אירוע סיסמי שהתרחש באתר לאחר נטישת המחנה שכלל תנודות קרקע, גלישת קרקע או רעידת אדמה; סוגייה זו דורשת המשך מחקר.

שטח משנה D1b נפתח לאורך הרחוב הראשי שנחשף בשטח D1a, והתגלו בו קטעים מהקירות התוחמים את הרחוב. לצד היסוד של הקיר הצפוני נחשפה תשתית של רצפה עשויה רסק של סלע קירטון ואבנים קטנות. לאורכו של הקיר הדרומי, מצפון לו, נחשפה תעלת ניקוז בנויה (10 מ' אורך ויותר; איור 8) מקורה בחלקה. תעלה דומה נוספת נחשפה מחוץ לרחוב לצד ממצא רב של רעפים ואריחים. שתי התעלות נבנו בשיפוע מתון לכיוון צפון-מזרח, ונראה שהן ניקזו שפכים ממרכז המחנה לחלקיו הנמוכים. נחשפו שתי תעלות ניקוז נוספות, שכיוונן צפון-מערב–דרום-מזרח, שניקזו כנראה שפכים ממבנים שהיו צמודים לרחוב הראשי מצפון; מבנים אלה לא השתמרו. ריבוי תעלות הניקוז והתכנסותן בשטח הרחוב ולצדו מלמדים שהשטח הנחפר נמצא בקרבת הקצה הצפוני-מזרחי של המחנה והחומה ההיקפית, ואולי גם בקרבת מכלול השער שבחומה.

בשטח משנה D2 נחשפה תשתית של רחבה שהשתרעה על גבי שטח נרחב (10 × 25 מ'; איור 9), המשופעת בשיפוע מתון ממערב למזרח. בבדיקות שנערכו בתשתית התגלו מילויים (כ-1 מ' עובי) של אפר, קרקע חומה ורסק של אבן גיר, שהונחו בשני שלבים. במילויים התגלו פחמים, גלעיני זיתים ושברי כלי חרס מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ). בחלקו הדרומי של השטח נחשף קיר יחיד בכיוון דרום-מערב–צפון-מזרח שהושתת על אדמה חומה בהירה, ומשני צדיו התגלה ממצא קרמי מהתקופה הרומית. עוד נחשפו בשטח זה אבני קלע ובליסטראות אבן (איור 10), וכן ממצא דל ביותר של רעפים המאשש את ההנחה שבמקום הייתה רחבה, ללא קירוי.

שטח E

נחפרו 26 ריבועים בשטח מרכזי ובארבעה שטחי משנה (E2a, E3b ,E3a ,E2b), והתגלו בהם שרידי בנייה מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).

בשטח E המרכזי נחשף הגבול הצפוני של המחנה. התגלתה תשתית רצפה (10 × 15 מ'; כ-0.3 מ' עובי) עשויה מרסק של אבן גיר מעורב עם אבני בזלת, שהונחה על סלע הבזלת. לתוך התשתית נחפרה תעלה בנויה, מטויחת ומקורה (איור 11), החוצה אותה בכיוון דרום-מערב–צפון מזרח. בתשתית התגלו התרוממויות גליות המלמדות על אירוע סיסמי (כמו בשטח D לעיל ובשטח F להלן). מצפון לתשתית התגלו הצטברויות אדמה מעל לסלע הבזלת. הסלע במצבו הטבעי, ללא סימנים להתערבות אדם בחציבה וכדומה, כמו גם מיעוט הממצא באזור זה של החפירה, מאששים את ההנחה כי זהו הגבול הצפוני של המחנה.

שטחי משנה E3b ,E3a ,E2b ,E2a. בשטחים E2a ו-E3a המערביים נחשפו שני מפלסים של תשתית רצפות של רחבות עשויה שכבות של קרקע חומה, אפר ואבנים קטנות (כ-1 מ' עובי מרבי). בשטח E3a נחשפו בתשתית התרוממויות גליות ומילוי של אדמת חוואר, המלמדים אולי על תיקון שנעשה בתשתית לאחר אירוע סיסמי (ר' להלן). בשטחים E2b ו-E3b שבתחתית המדרון התגלו שרידי בנייה דלים שהשתמרותם גרועה, ככל הנראה יסודות של מבנים. הממצא הקרמי שהתגלה בשטח זה מתוארך לתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ).

שטח F

נחפרו 28 ריבועים בשטח מרכזי ובשלושה שטחי משנה (F3 ,F2 ו-F4), והתגלו בהם שרידי בנייה מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ) ומתקנים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (אמצע האלף הד' לפסה"נ).

שטח F המרכזי. התגלתה בנייה מונומנטלית, ככל הנראה קטע מכביש רומי אימפריאלי שנמשך ממחנה הלגיון לכיוון צפון (כביש לגיו–פטולמאיס). לכביש שני קירות גזית תוחמים, המרוחקים 11 מ' זה מזה, וביניהם תשתית הכביש. הקיר המזרחי (12 מ' אורך השתמרות; איור 12) הושתת על מפלס של אבנים; הוא השתמר לגובה של שני נדבכים ונוטה מזרחה. הקיר המערבי התגלה במפולת של אבני גזית במגוון מידות, ואף הוא נוטה למזרח. תשתית הכביש (1.2 מ' עובי מרבי; איור 13) נבנתה מאבנים ושברי רעפים. בחתך שנערך בתשתית, בניצב לקיר המזרחי, נחשפו התרוממויות גליות המלמדות על אירוע סיסמי, שגרם כנראה גם לנטיית הקירות (להלן). ממזרח לקיר המזרחי נחשפה תעלה, וצמוד אליו נחשף מתקן שנחפר בקרקע החרסיתית ודופן בחומר לבן מעורב באבנים קטנות (איור 14). מאפייני הקרקע במתקן ומחוצה לו מלמדים כי הוא שימש להפרדת טין בתעשיית הקרמיקה.

בשטח משנה F2 נחשף קטע נוסף מהכביש הרומי האימפריאלי, ובו שני הקירות התוחמים המקבילים (כ-100 מ' אורך מתועד) ומפולות אבנים לצידם.

בשטח משנה F3 נחשף מתקן סגלגל שרצפתו נבנתה מאבנים בינוניות וקטנות ששולבו ביניהן לוחות אבן (איור 15). בחתך שנערך במפלס הרצפה במתקן התגלו חרסים וכלי צור מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת.

בשטח משנה F4 נחשפו שני קירות מקבילים, הדומים בגודל האבנים ובשיטת הבנייה לקירות התוחמים של הכביש הרומי שנחשפו בשטח F המרכזי ובשטח F2. בין שני הקירות נחשפו שכבות של אבנים, רעפים ותשתיות חומות בהירות של הכביש שהונחו על סלע הבזלת. אורכו של הכביש בשחזור נתיבו בגבול החפירה ובין שלושת השטחים שנחפרו הוא כ-180 מ', עובדה המאששת את זיהויו ככביש רומי אימפריאלי שנסלל ממחנה הלגיון צפונה.

החפירה, שנערכה בחלקה המזרחי של גבעת מחנה הלגיון הרומי בלגיו, מאפשרת להציע כי הפעילות במחנה השתרעה על שטח נרחב ממה ששוער בעבר (כ-325 × 600 מ' לפחות). הממצאים שנחשפו, ובהם מטבעות, מתכות, כלי חרס, זכוכית ופריטים ארכיטקטוניים, מאששים את תיארוכו של מחנה הלגיון בלגיו למאות הב'–הג' וראשית המאה הד' לסה"נ לכל המאוחר. נטייה של קירות והתרוממויות גליות בקרקע נחשפו בכמה משטחי החפירה ומלמדות על אירוע סיסמי שהתרחש באזור, כנראה בשלהי המאה הג'–ראשית המאה הד' לסה"נ, בעת נוכחות הצבא הרומי באתר ו/או לאחר נטישת המחנה. אירוע זה, שעדיין נחקר ומסקנות ממנו טרם הובהרו, יכול להסביר תהליכים יישוביים שאירעו באזור לגיו (בקרבת מגידו) בשלהי התקופה הרומית. הממצא הרב שנאסף מהווה תרומה מכרעת לחקר נוכחות הצבא הרומי בצפון ארץ ישראל בכלל ובאתר מחנה הלגיון בפרט. ייסוד המחנה ותהליכים בהתפתחותו יתבהרו ככל שיתקדם עיבוד החומר וחקר הממצאים שנחשפו בחפירה.

הפניות

אבו-עוקסה ה' 2016. כפר עותנאי ולגיו. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24904-he

אדמס מ"ג, טפר י' וכהן ס"ל 2023. לגיו – 2019. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26263-he

גולני א' 2025. צומת קיבוץ מגידו. חדשות ארכיאולוגיות 137.

טפר י' 2006. לגיו, כפר עותנאי. חדשות ארכיאולוגיות 118. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.363-he

טפר י' 2013. מגידו — סקר צומת יקנעם–צומת מגידו (כביש 66). חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.4371-he

טפר י׳ ודי סגני ל׳ תשס״ו. אולם תפילה נוצרי מהמאה הג׳ בכפר עותנאי (לגיו). ירושלים.

לייפירר ג', טבר מ', אדמס מ"ג וטפר י' 2023. לגיו (צפון). חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26428-he

References

Tepper Y. 2007. The Roman Legionary Camp at Legio, Israel: Results of an Archaeological Survey and Observations on the Roman Military Presence at the Site. In A.S. Lewin and P. Pellegrini eds. The Late Roman Army in the Near East from Diocletian to the Arab Conquest (Proceedings of a Colloquium Held at Potenza, Acerenza and Matera, Italy, 10–14 May 2005) (BAR Int. S. 717). Oxford. Pp. 57–71.

Tepper Y., Adams M.J. and Ernenwein E. 2023. The Principia of the Sixth Legion at Legio/Caparcotani: Ground Penetrating Radar and Excavations in a Legionary Base. ʻAtiqot 111:149–174.