(A-8478) אלעד

ג'ני מרכוס, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-8478

דוח חפירה

בחודשים מרס–אפריל 2019 נערכה חפירת הצלה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של העיר אלעד (הרשאה מס' 8478-A; נ"צ 196861-7291/662248-853; איור 1), לקראת הקמת שכונת מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ג' מרכוס, בסיוע נ' שחר וע' אומנסקי (ניהול שטח), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), י' שמידוב (פוטוגרמטריה ומדידות), י' טפר (הנחיה), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה ודגימות ל-pOSL), א' דגוט (GPS), א' אלעד וד' שחר (בדיקות מקדימות), א' פרץ (צילום), ע' בר (הדרכה) ופועלים מביר אל מכסור, שפרעם, ג'נין, המכינה הקדם צבאית 'אדרת רבדים' והתיכון הטכנולוגי ג'לג'וליה.

נפתחו שני שטחי חפירה (B ,A) משני צדיו של הכביש העוקף של אלעד. התגלו שרידים של מערכות חקלאיות קדומות, ובהם קירות של מדרגות עיבוד וקירות חלוקה, ערמות סיקול, קטע של דרך חקלאית, שבילים, שרידים דלים של מגדל שדה, מתקן חצוב וספלולים. השרידים בשני השטחים נפגעו במהלך השנים מעבודות פיתוח. בשטח נרחב בסביבת החפירה ניכרים קירות רבים, הקשורים כנראה גם הם למערכות חקלאיות קדומות. נראה שהמערכות החקלאיות קשורות ליישוב בחורבת זכרין הסמוכה, שהגיע לשיא התיישבותי באמצע התקופה הביזנטית (כוכבי ובית-אריה תשנ"ד: אתר 212).

לקראת הקמת העיר אלעד נערכו באזור כמה סקרים וחפירות הצלה (עמית וזילברבוד תשנ"ז; תשס"ב). סמוך לשטח A התגלו חמישה בתי חווה מהתקופות הפרסית וההלניסטית, שאחד מהם (מבנה מס' 61) התגלה בתוך שטח A והוא כולל חצר פנימית, חדרי מגורים, מחסנים, ממגורה, בור מים חצוב, גת ויקב (רישיון מס' 55/1999-B; רון טואג, מידע בעל פה). בחורבת זכרין הסמוכה נחשפו בעבר חמש שכבות יישוב (Fischer 1989; Taxel 2013), ובהן בית חווה מהתקופה הרומית הקדומה, שרידי עיירה כפרית, ובה מנזר, כנסייה, בתי מרחץ ואזור תעשייה רחב ידיים מהתקופה הביזנטית, ויישוב בהיקף מצומצם מהתקופות האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית.

שטח A

השטח (כ-30 דונם; איורים 2, 3) משתרע בעמק שהצטברה בו קרקע גרומית. נחשפו חמישה קירות, שלוש ערמות סיקול, קטע של דרך חקלאית, שביל ושלושה ספלולים.

קירות (W110 ,W108 ,W105 ,W104 ,W100). נחשפו חמישה קירות, שאינם דומים בבנייתם ובכיוונם, ולכן לרוב קשה לקבוע אם שימשו קירות תמך של מדרגת עיבוד או קירות חלוקה להפרדה בין חלקות שדה. התוואי של קירות 100 ו-108 מתעגל, ולא הצטברה אדמה רבה סביבם ולכן נראה שהם לא שימשו קירות תמך אלא קירות חלוקה. כמו כן, בקצה הצפוני של קיר 100 התגלתה אבן גדולה ניצבת (איור 4), ששימשה אולי לציון של גבולות חלקה. קיר 104 נבנה בציר מזרח–מערב משתי שורות של אבנים מהוקצעות גדולות ובינוניות ואבני גוויל במגוון מידות. בחתך שנערך בקיר נחשף יסודו שהושתת על מדרגת סלע טבעית ונבנה מאבנים מהוקצעות בינוניות שלוכדו באדמה. לצד הקיר נחפרה הצטברות של אדמת סחף (כ-0.75 מ' עומק). לצד הקיר התגלתה הצטברות של אדמה, ולכן אפשר להגדירו כקיר תמך של מדרגת עיבוד. כמו כן, שיטת הבנייה של הקיר מוכרת בקירות מסוג זה. אבניו של קיר 110 הונחו על הקרקע ולכן נראה ששימש לחלוקה. לקיר 110 ניגש קיר 105, שהפן הדרומי שלו כוסה בהצטברות של קרקע, ולכן נראה ששימש קיר תמך של מדרגת עיבוד; השתמרותו גרועה. לא התגלה ממצא מתארך המאפשר לקבוע את זמן בניית הקירות.

ערמות סיקול (L106 — כ-4 מ' קוטר, 0.33 מ' גובה; L109 — כ-6.2 מ' קוטר, כ-0.45 מ' גובה; L111 — כ-6.3 מ' קוטר, כ-0.48 מ' גובה). התגלו שלוש ערמות סיקול מעוגלות של אבני שדה במגוון מידות, שנתחמו בקיר שנבנה לגובה נדבך אחד משורה אחת של אבנים מהוקצעות.

דרך חקלאית (L124; איור 5). התגלה קטע של דרך (כ-5 מ' רוחב) שמהלכה מתעגל. הדרך תחומה בשני קירות, וביניהם הונח מילוי אדמה ואבני גוויל קטנות (כ-0.5 מ' עובי), שנועד ככל הנראה לפלס את הסלע. נראה כי הדרך שימשה למעבר בין החלקות החקלאיות.

שביל (W103; כ-3 מ' רוחב). השביל נבנה מתפזורת של אבני גוויל במגוון מידות. השביל ניגש בקצהו המזרחי לאבן הניצבת המשולבת בקיר 100. בקצהו המערבי הוא מוליך אל הדרך החקלאית. נראה כי גם שביל זה שימש למעבר בין חלקות חקלאיות.

ספלולים (L128–L126; כ-0.4 מ' קוטר, כ-0.2 מ' עומק). התגלו שלושה ספלולים חצובים שתחתיתם שטוחה.

שטח B

השטח (כ-67 דונם; איור 6) משתרע ממערב למחצבת נחשונים, על שלוחה מתונה המשתפלת בצפון לעבר נחל שילה ובמזרח לעבר אחד היובלים של הנחל. התגלו קירות, ערמות סיקול, מתקן חצוב, שביל ושרידים דלים של מגדל שדה.

קירות. במערב השטח, במדרון המשופע במתינות למערב, התגלו שמונה קירות תמך של מדרגות עיבוד (W222 ,W213–W210 ,W208 ,W202 ,W200) וקיר חלוקה אחד (W221). קירות התמך נבנו בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, פרט לקיר 200 שנבנה בכיוון צפון–דרום. כל קירות התמך נבנו מאבנים מהוקצעות במגוון מידות, ללא חומר מליטה. בחתכי בדיקה שנערכו לרוחב קירות 212 ו-213 (איור 7) התברר כי הם נבנו משני קירות מקבילים, המרוחקים כ-1 מ' זה מזה, וביניהם מילוי של אבני גוויל במגוון מידות. בשני החתכים התגלתה לצד הקירות הצטברות אדמה (0.5 מ' עומק מרבי). קיר חלוקה 221 נבנה בציר צפון–דרום משורה אחת של אבני גוויל. בקצהו הדרומי הובחנו שתי אבנים ניצבות, ששימשו כנראה אבני גבול (איור 8).

במזרח השטח תועדו שלושה קירות תמך של מדרגות עיבוד (W254 ,W231 ,W228) ושני קירות חלוקה (W216 ו-W220). אזור זה מישורי יחסית, ולכן קירות התמך נבנו בכמה כיוונים, והם יוצרים מעין במה. בחתך שנערך בקיר 228 התברר שהקיר (כ-2 מ' רוחב) הושתת על הסלע ונבנה בשיפוע מכמה שורות של אבנים מהוקצעות. עומק הקרקע המרבי בחתך בחלק העליון של מדרגת העיבוד מדרום לה הוא 0.7 מ'. בחלקה התחתון של מדרגת העיבוד, במורד המדרון לכיוון צפון, נחשפה אדמה שהצטברה בשיפוע (0.1–0.3 מ' עומק). בדיקת pOSL העלתה כי הקיר נבנה ככל הנראה לתוך שכבה של קרקע שעמדה במקום זמן רב, ואילו הקרקע שבמורד המדרגה הצטברה בזמן הפעילות במדרגת העיבוד או לאחר נטישתה. בחתך בדיקה נוסף שנפתח צמוד לקיר 231 נחשפה ממזרח לקיר הצטברות עבה של אדמה (0.8 מ' עומק). שני קירות החלוקה שהתגלו נבנו בציר צפון–דרום משורה אחת של אבנים.

ערמות סיקול. התגלו תשע ערמות סיקול: שלוש מעוגלות (L205 ,L201 ו-L214), שלוש מלבניות (L204 ,L203 ו-L225) ושלוש שמתארן אינו סדור (L224 ,L218 ו-L233). הערמות הושתתו על סלע האם וכוללות אבני גוויל קטנות; חלקן נתחמו בקירות (L225 ו-L233).

מתקן חצוב. מתחת לערמת סיקול 233 נחשף מתקן (L250; איורים 9, 10) שנחצב על משטח סלע וכולל בור איגום רבוע מטויח (L241; כ-0.9 × 1.0 מ', 0.9 מ' עומק; 7 מ"מ עובי הטיח), בור איגום מלבני (L249; כ-1 × 1 מ', 0.77 מ' עומק) ושתי תעלות ניקוז (L251 ,L248). הדופן המזרחית של בור 249 לא השתמרה, ככל הנראה כתוצאה מחציבה מאוחרת של אבני בנייה. נראה כי תעלה 251 הוליכה מפני הסלע לכיוון צפון-מערב אל בור 241. תעלה 248 הוליכה מפני הסלע אל בור 249; חלקה הדרומי של התעלה מנצל סדק טבעי בסלע. תעלה 248 בוטלה בבניית קיר (W243), שהקשר בינו לבין המתקן אינו ברור. סמוך לפינה המזרחית של בור 241 נחשפה שקערורית שיקוע מלבנית (L252; כ-0.25 × 0.40 מ'); לא התגלו תעלות המקשרות בינה לבין הבורות. בין שני הבורות נחשף קיר (W242), שנבנה משורה אחת של אבנים מהוקצעות. ייתכן שהמתקן שימש גת, שבשלב פעילותה הקדום שימש בור 249 ולאחר שזה יצא משימוש נחצב בשלב המאוחר בור 241. אפשר שקיר 242 נבנה בשלב המאוחר כדי להפריד בין הבור החדש לבור שיצא משימוש.

שביל (L217; כ-35 מ' אורך חשיפה, כ-2 מ' רוחב; איור 11). השביל כולל קיר, שנבנה בציר צפון–דרום משורה אחת של אבנים מהוקצעות, אשר תחם ממזרח שכבה מפולסת של אבני גוויל קטנות. לא התגלה קיר תוחם מצדו המערבי של השביל. נראה כי השביל שימש למעבר בין חלקות.

מגדל שדה (L219; כ-1.7 מ' קוטר; איור 12). התגלו שרידים דלים של מבנה, ובהם שלוש אבנים מהוקצעות שניצבו על צדן ויצרו קיר מתעגל, המלמד כי זהו מגדל שדה.

בחפירה נחשפו שרידי מערכות חקלאיות, הקשורות כנראה לשני שלבי יישוב עיקריים שהתגלו בקרבת מקום: בתי החווה מהתקופות הפרסית וההלניסטית בשלב הקדום ושרידי היישוב מהתקופה הביזנטית שהתגלו בחורבת זכרין בשלב המאוחר. קשה להעריך מה היו ההיקפים של החקלאות בתקופות הפרסית וההלניסטית, וישנם מחקרים שמציעים כי באזור זה, טרם התקופה הביזנטית, הוכשרו שטחים הסמוכים לבתי החווה ולא נעשה שימוש נרחב במדרגות עיבוד (שדמן 198:2016). שרידים של מערכות חקלאיות החולשות על שטחים נרחבים מיוחסים על פי רוב לתקופה הביזנטית, שבמהלכה הגיעה לשיא שיטת הכשרת הקרקע במדרונות באמצעות מדרגות עיבוד באזורים שונים בארץ (בר 113:2008; Haiman 2012). נראה כי יש לייחס את עיקר שרידי המערכות החקלאיות שהתגלו בחפירה ליישוב בחורבת זכרין, שהגיע לשיא התיישבותי באמצע התקופה הביזנטית. לאורך התקופה הביזנטית סומנו חלקות חקלאיות באבני גבול לצורך תיחום של גבולות יישוב או גביית מיסים (שדמן 168:2018). נראה כי האבנים הניצבות שהתגלו בחפירה הן אבני גבול כאלה. חלק ממדרגות העיבוד שנחשפו בחפירה נבנו בשטח מישורי, והצטברות הקרקע בהן התאימה לגידול של דגניים או גפן (שדמן 247:2016–248). בשטח החפירה לא התגלו מתקנים לייצור שמן ויין, פרט למתקן החצוב שאולי שימש גת. עם זאת, אזור התעשייה מן התקופה הביזנטית שנחשף בחורבת זכרין כלל גתות רבות ובתי בד ועשוי ללמד על היקף נרחב של שטחים חקלאיים ובהם גם גידולים שנועדו להפקת שמן ויין.

הפניות

בר ד' 2008. ״ומלאו את הארץ״: ההתיישבות בארץ-ישראל בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית, 135– 640 לסה׳׳נ. ירושלים.

כוכבי מ' ובית-אריה י' תשנ"ד. מפת ראש העין (78) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.

עמית ד' וזילברבוד א' תשנ"ז. סקר מזור. חדשות ארכיאולוגיות קו:99–100 .

עמית ד' וזילברבוד א' תשס"ב. מזור (אלעד) – 1998–2001. חדשות ארכיאולוגיות 62:113.

שדמן ע' 2016. בין נחל רבה לנחל שילה: תפרוסת היישוב הכפרי בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית לאור חפירות וסקרים. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן. רמת גן.

References

Fischer M. 1989. An Early Byzantine settlement at Kh. Zikrin (Israel). École Française de Rome 123:1787–1807.

Haiman M. 2012. Dating the Agricultural Terraces in the Southern Levantine Deserts — The Spatial-Contextual Argument. Journal of Arid Environments 86:43–49. https://doi.org/10.1016/j.jaridenv.2012.01.003

Taxel I. 2013. Identifying Social Hierarchy Through House Planning in the Villages of Late Antique Palestine: The case of Ḥorvat Zikhrin. Antiquité Tardive 21:149–166. https://doi.org/10.1484/J.AT.5.101409