(A-8985) כוכב הירדן (דרום-מזרח)

חיים ממליה, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-8985

דוח חפירה

בחודשים מאי–יוני 2021 נערכה חפירת הצלה מדרום-מזרח למצודת כוכב הירדן (הרשאה מס' 8985-A; נ"צ 24942-8/72197-200; איור 1), לקראת הקמת תשתית חשמל תת-קרקעית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל, נוהלה על ידי ח' ממליה (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), ע' דללי-עמוס (תכניות), ר' בארי וע' שטרן (ייעוץ כלי חרס והנחיה מקצועית), ב' חנא וי' צור (הנחיה מקצועית) ופועלים מהכפרים יאסיף וכאבול.

נפתחו שני שטחי חפירה (A ו-B; 75 מ"ר; איור 2) על שתי מדרגות סלע (210–220 מ' מעפה"י) במדרון המזרחי של רכס רמת כוכב שבגליל התחתון, המשתפל בתלילות אל עבר בקעת הירדן. בשטח A נחשף קטע מחומה רחבה, כנראה מתקופת הברונזה התיכונה 2, ובשטח B נחשפו שרידי מבנה מהתקופה הצלבנית, שנבנה על שרידי מבנה קדום יותר שלא התאפשר לתארכו. בחפירה התגלה ממצא כלי חרס מהתקופות הב"ת 2, הברזל, הפרסית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית והאיובית, המלמד על פעילות באזור בתקופות אלה.

מדרונותיה של רמת כוכב באזור החפירה מורכבים משתי שכבות סלע עיקריות: שכבה עליונה של בזלות מתצורות 'בזלת הכיסוי' ו'בזלת דלווה' (סלעים סדוקים ומחלחלים) ושכבה תחתונה של סלעי חוואר מ'תצורת בירה' (סלעים דקי גרגר האטומים לחילחול). בקווי המגע בין שכבות סלע אלו יש נביעות מים רבות, והמרכזית שבהן היא עין הידיד. במרחק כ-30 מ' ממערב לשטחי החפירה נחצבה בפני הסלע תעלה (כ-60 מ' אורך) להובלת מים, שהוזרמו מבאר קטנה ורדודה במערב לכיוון מזרח אל מישורי מדרגות עיבוד במדרון. חלקים מתשתית התעלה בנויים ומטויחים, חלקה מקורה וחלקה חשוף.

החפירה מרוחקת כ-400 מ' במרחק אווירי מדרום-מזרח למצודה הצלבנית כוכב הירדן (בלוואר; Kaukab El-Hawa). מצודה זו נסקרה ותוארה בעשורים האחרונים של המאה הי"ט לסה"נ, ולה חשיבות בשל מיקומה האסטרטגי באזור. גרן ציין את המצודה כאחת מאלו שנבנו על ידי הצלבנים בארץ ישראל, ואף קושר את מיקומה לתיאורי ההיסטוריון והארכיבישוף וויליאם מצור מהמאה הי"ב לסה"נ. עוד הוא מוסיף כי המיקום בין ואדיות שבהם נביעות מים טבעיים היה מוכר לשוכני האזור עוד טרם נבנתה המצודה (Conder and Kitchener 1881:126, 137; Guérin 1880:130–132). שרידי המצודה הצלבנית נחפרו בראשיתם כפעולות ניקוי ובהמשך בחפירות סדורות, והממצא האדריכלי יוחס לשלושה שלבי בנייה מהתקופה הצלבנית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ; צורי תשכ"ד [א]; צורי תשכ"ד [ב]; בן-דב ומינצקר תשכ"ו; בן-דב ומינצקר תשכ"ז; בן-דב תשכ"ח). בסקרים שנערכו בסביבה זוהה בדרגשי הסלע שבמדרון הדרומי-מזרחי של רמת יששכר וסמוך לעין הידיד אתר שתוארך לתקופות הברונזה התיכונה 2א'–ב', הברונזה המאוחרת והברזל 1–2 (אתר עין הידיד; המאות הט"ו–הח' לפסה"נ; גל תש"ם:51; גל תשנ"א: אתר 61).

שטח A (נ"צ 249467-86/721971-86). נחשף קיר חומה מסיבי (W50; 5.2 מ' אורך חשיפה, 2.2 רוחב; איור 3), שהושתת על אדמה כהה ומהודקת (L109) ונבנה בכיוון צפון–דרום משתי שורות של אבני בנייה מבזלת, שהפן החיצוני שבהן מסותת מעט, וביניהן מילוי של אבני שדה קטנות מעורבות במעט אדמה. הקיר השתמר לגובה שני נדבכים. הפן המערבי הפנימי (L108 ,L105, L102), הפונה לעבר מעלה המדרון, השתמר טוב יותר מהפן המזרחי החיצוני של החומה (L100 ו-L104), אולי בשל הקרבה לשפת מצוק ממזרח. מעברו המזרחי של קיר החומה ובסביבתו התגלה ממצא כלי חרס דל שלא איפשר לקבוע את מועד הקמת הקיר. ממצא כלי החרס שהתגלה בהצטברות מעברה המערבי של החומה כולל סיר בישול (איור 1:4), קדרה (איור 2:4) וקנקנים (איור 3:4, 4), המתוארכים לתקופת הב"ת 2ב'–ג', וכן קערה (איור 5:4) ופך (איור 6:4), המתוארכים לתקופות הצלבנית והאיובית (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ) ומאפשרים לתארך את הפעילות בתחום החומה לתקופות אלה.

שטח B (נ"צ 249420-43/721992-2009) נפתח על טרסה נרחבת הנתמכת ממזרח בקיר תמך מסיבי שלא נחפר, במרחק כ-30 מ' מצפון-מזרח לעין הידיד. על פני השטח נראים קירות אחדים שכיוונם מזרח–מערב, המחלקים את השטח ליחידות. יחידה אחת נחפרה ונחשפו בה קירות ורצפה משני שלבי בנייה (איור 5). את אורכם המלא של הקירות לא התאפשר לקבוע בשל גבולותיו המצומצמים של ריבוע החפירה. מהשלב הקדום נחשפו שני קטעים קצרים של קירות (W60 ו-W64), שנבנו מאבני שדה בינוניות מעובדות מעט, היוצרים פינה צפונית-מזרחית של מבנה. אל הקירות ניגשת מדרום-מערב רצפה (L209) עשויה אדמה דקת גרגר מהודקת היטב. בהצטברות אדמה (L205) על הרצפה נמצאו שברי כלי חרס, הכוללים קנקן מתקופת הברזל 2א' (איור 4:6; המאה הי' לפסה"נ), מורטריום מהתקופה הפרסית (איור 6:6; המאות הו'–הד' לפסה"נ) וקערה מהתקופה הצלבנית (איור 10:6; המאה הי"ב לסה"נ).

מהשלב המאוחר נחשף קיר (W63; 1.3 מ' רוחב), שנבנה בחלקו על גבי קיר 64 ובחלקו על הסלע משתי שורות של אבני שדה גדולות וביניהן ליבת אדמה דקת גרגר ומהודקת (L206); הוא שרד לגובה נדבך אחד בלבד. בליבת הקיר התגלה ממצא עשיר של כלי חרס המתוארכים למגוון תקופות, והוא כולל פיטס מתקופת הב"ת 2 (איור 1:6; המחצית הראשונה של האלף הב' לפסה"נ), סירי בישול (איור 2:6, 3) ופיטס (איור 5:6) מתקופת הברזל 2א' (המאה הי' לפסה"נ) ופך מהתקופה הפאטימית (איור 9:6; המאה הי"א לסה"נ). כן התגלה בליבת הקיר בסיס של נר כלילה מזכוכית המתוארך לתקופה האומיית (איור 7; המאות הז'–הט' לסה"נ). ממזרח לקיר 63 נחשפו מקבצי אבן, כנראה מפולות (L204 ו-L207), ובהם נמצאו שברי כלי חרס, הכוללים קנקנים מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 7:6, 8; המאות הז'–הט' לסה"נ) וקערה מזוגגת (איור 11:6) וסירי בישול מהתקופה הצלבנית (איור 12:6, 13; המאה הי"ב לסה"נ).

שרידי הבנייה שנחשפו בחפירה שימשו למן תקופת הב"ת 2 עד התקופה האיובית. נראה כי השרידים שנחשפו בשטח B קשורים לפעילות סביב עין הידיד הסמוך, ואולי אף לתעלת המים שממערב לשטח החפירה.