מעלה עמוס (צפון) (06-03-2021)
הרשאה/רישיון
06-03-2021
דוח חפירה
בחודשים פברואר-מרס 2021 נערכה חפירת הצלה מצפון ליישוב מעלה עמוס שבדרום-מזרח גוש עציון (רישיון קמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש מס' 06-03-2021; נ"צ 221662/612342; איור 1), לקראת עבודות פיתוח להקמתה של שכונה חדשה ביישוב. החפירה, מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש ובמימון מועצה אזורית גוש עציון, נוהלה על ידי ע' וורונר (צילום שטח), בסיוע א' מילר (מנהלה), י' פלייטמן-ממן (פוטוגרמטריה, צילום אוויר), א' בחרנו (מדידות ותכניות), ר' גלילי וא' ברגר (ייעוץ), ח' שקולניק ממחוז יהודה ופועלים מדהרייה.
החפירה (איור 2) משתרעת על גבעה גדולה שכיפתה שטוחה (750 מ' מעפה"י). נחפרו גורן אחת, מתוך תשע גרנות סמוכות שתועדו, ספלולים, קירות שדה, מבנה תת-קרקעי, ערמת סיקול ורוגם אבנים. לרוב לא התגלה ממצא, ואם כן נמצא היו אלה שברי גוף שחוקים של כלי חרס. במפת סקר הרודיון תועדו בקרבת החפירה כמה אתרים, ובהם שרידים ממגוון רחב של תקופות (הירשפלד תשמ"ה: אתרים 76–78, 81, 91–99).
הגרנות. תועדו תשע גרנות בגדלים שונים (95–175 מ"ר; איור 1:3–9), הנראות על פני השטח במרכז הגבעה. הגרנות עגולות או סגלגלות ונבנו הישר על סלע האם. הן תחומות בקירות שנבנו משתי שורות של אבני שדה והשתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים (0.7 מ'). הגורן שהשתמרותה הטובה ביותר (מס' 7; כ-175 מ"ר; איור 4) נחפרה עד לסלע האם. בשטחה התגלתה הצטברות אדמה (כ-0.5 מ' עובי מרבי) ללא ממצאים. לאורך הקיר התוחם את הגורן נפתחו שני ריבועי בדיקה, ובהם פורק הקיר, אך לא התגלה כל ממצא. הגרנות תוחמות שטח מעוגל, ובו הצטברות אדמה. בשני ריבועי בדיקה שנחפרו בשטח זה התגלתה הצטברות אדמה מעל סלע האם (0.5 מ' עובי מרבי), ובה מעט שברי גוף שחוקים של כלי חרס שלא ניתנים לתיארוך.
ספלולים (איור 5). מדרום לגורן מס' 2 נוקה משטח סלע שטוח שהוחלק, והובחנו בו ארבעה ספלולים חצובים (8–9 ס"מ קוטר, 9–11 ס"מ עומק).
קירות שדה. מצפון לגרנות נחשף קיר שדה בציר מזרח–מערב (2.5 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב), שאל קצהו המערבי ניגש קיר שדה נוסף בציר צפון–דרום (1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב). הקירות נבנו משורה אחת של אבני שדה והשתמרו לגובה נדבך אחד.
מבנה תת-קרקעי (איורים 6, 7). נוקה ותועד מבנה חצוב תת-קרקעי שדוד לחלוטין, הכולל מבואה מלבנית צרה (L19; כ-0.7 × 1.5 מ' מידות מרביות), המובילה אל חלל מחומש (L20; כ-1 מ' אורך כל צלע). המבואה תחומה משני צדיה בסלעים מסיביים. בקצה המבואה פתח המוביל אל החלל, ובו מונחות שתי אבנים ששימשו אולי סף. רצפת החלל חצובה בסלע האם, ובחלקה המערבי נחצבה גומחה סגלגלה. מעל דופנות הסלע התוחמות את החלל נבנו קירות (0.9 מ' גובה) משלושה נדבכים של אבנים גדולות, וביניהן אבנים קטנות, שמעליהם הונחו סלעים מסיביים. בחלק המערבי של החלל הונח לוח אבן גדול במיוחד (0.50 × 0.50 × 1.5 מ'), שהיה חלק מתקרת המבנה, שנבנתה כנראה מלוחות אבן מאסיביים.
ערמת סיקול. במזרח השטח נחפרה עד סלע האם ערמת סיקול סגלגלה (11 × 16 מ'). בין אבני הערמה התגלו שברי גוף שחוקים של כלי חרס שלא ניתן לתארך.
רוגם (איורים 8, 9). בדרום השטח נחשף רוגם (4.7 מ' קוטר מרבי), הצופה לדרום-מזרח אל הרי מדבר יהודה. הרוגם כולל תא קבורה (L18) ומסביבו מילוי של אבנים קטנות (L16), התחומים בקיר חיצוני עגול (W17). תא הקבורה (1.6 × 1.8 מ') תחום בשש אבנים מסיביות ניצבות (כ-0.3 × 1.0 × 1.0 מ' מידות הגדולות שבהן). התא נשדד לחלוטין ולא נתגלה בו כל ממצא. קיר 17 נבנה מאבנים מהוקצעות למחצה ואבני שדה והשתמר לגובה שני נדבכים.
גרנות הדומות לאלה שתועדו בחפירה מוכרות בכל אזור ספר מדבר יהודה, ובאזור גוש עציון הן מוכרות מתקוע ומנוקדים (י' אהרונוביץ', מידע בעל פה). זמן הקמתן של הגרנות שתועדו בחפירה אינו ידוע, אך עדות של תושבים מקומיים מלמדת כי הן שימשו לפחות עד אמצע המאה הכ' ואולי אף מאוחר יותר. המבנה התת-קרקעי דומה במאפייניו למכלולי קבורה (דולמנים), המוכרים מירדן ומצפון ארץ ישראל ומתוארכים בעיקר לתקופת הברונזה הביניימית (Fraser 2018). רגמים ושדות רגמים מוכרים ממרכז הנגב, סיני ומזרח הירדן כבר מהאלף השישי לפסה"נ ועד לראשית תקופת הברזל (כהן ששון 159:2017; Rosen et al. 2007; Abu-Azizeh et al. 2014). הרוגם שהתגלה בחפירה הוא רוגם מהטיפוס המעוגל/הממולא (כוכבי 125:1967–128; כהן תש"ס:281), המוכר בכל רחבי הנגב וסיני ואף ברמת הנדיב שבצפון ארץ ישראל; זמן הקמתו מתוארך לתקופת הברונזה הביניימית (גלילי 37:2022–39; Greenberg 1992).
השרידים שהתגלו בחפירה קשורים כנראה לשני סוגי פעילויות אנושיות: חקלאות וקבורה. נראה כי זמנם של שרידי הקבורה בתקופות קדומות, ואילו זמנם של שרידי הפעילות החקלאית בתקופות מאוחרות ואף בימינו.
הפניות
גלילי ר' 2022. ארכיאולוגיה נופית, היבטים מרחביים וטיפולוגיים ותהליכי בתר הרבדה באתרי רגמים בנגב. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע.
הירשפלד י' תשמ"ה. מפת הרודיון (הר הורדוס) (108/2) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
כהן ר' תש"ס. ההתיישבות הקדומה בהר הנגב א: התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה ותקופת הברונזה התיכונה א '(מחקרי רשות העתיקות 6). ירושלים.
כהן ששון א' 2017. מבט מחודש על מפעל הכרייה המצרי בבקעת תמנע: היבטים חברתיים של מערכת הפקת הנחושת בתקופת הממלכה החדשה. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע.
כוכבי מ' 1967. הגל ההתיישבותי של תקופת הברונזה (הכנענית) התיכונה א׳ בנגב. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.
References
Abu-Azizeh W., Tarawneh M., Abudanah F., Twaissi S. and Al-Salameen A. 2014. Variability within Consistency: Cairns and Funerary Practices of the Late Neolithic/Early Chalcolithic in the Al-Thulaythuwat Area, Southern Jordan. Levant 46/2:161–185. https://doi.org/10.1179/0075891414Z.00000000040
Fraser J.A. 2018. Dolmens in the Levant. London–New York. https://doi.org/10.4324/9781315147796
Greenberg R. 1992. The Ramat Ha-Nadiv Tumulus Field: Preliminary Report. IEJ 42:129–152.
Rosen S.A., Bocquentin F., Avni Y. and Porat N. 2007. Investigations at Ramat Saharonim: A Desert Neolithic Sacred Precinct in the Central Negev. BASOR 346:31–57. https://doi.org/10.1086/BASOR25067008
מילות מפתח
מעלה עמוס, גוש עציון, חקלאות מסורתית, גורן, ספלולים, קירות שדה, רוגם קבורה, תקופת הברונזה הביניימית, רגמים, ספר מדבר יהודה
תאריך פרסום
01/06/2026
סוג מסמך
דוח סופי
