(A-9488) נחל נבטים

הרשאה/רישיון

A-9488

דוח חפירה

בחודשים ינואר–מאי 2023 נערכה חפירת הצלה סמוך לנחל נבטים (הרשאה מס' 9488-A; נ"צ 189509-974/560617-746; איור 1), לקראת הנחת קו דלק. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת תשתיות אנרגיה בע"מ, נוהלה על ידי ס' טליס וד' ביטון (צילום שטח), בסיוע ג' וסיוטין (ניהול שטח וצילום שטח), מ' יהודה (ניהול שטח), י' אלעמור (מנהלה), א' אלג'ם וא' מונטגיו (מדידות, צילום שטח ופוטוגרמטריה), ד' אייזנברג-דגן (הנחיה מדעית), א' אזולאי (תכניות) ופועלים מאזור חברון.

החפירה נערכה על גבעה נמוכה של סלע גיר קשה בין שני ערוצי נחלים — נחל נבטים ממזרח ונחל נוקדים ממערב — שבהם אדמת סחף ומים זמינים. בשנת 2007 נחשפו על ראש הגבעה במרחק כ-20 מ' ממערב לחפירה בית ארבעת מרחבים, ממגורות אחדות חפורות באדמה ומדופנות באבנים ושרידי בנייה נוספת במורד הגבעה, שתוארכו למאה הי' לפסה"נ (הרשאה מס' 5104-A).

נפתחו שני שטחי חפירה (A ו-B; איור 2), המרוחקים כ-200 מ' זה מזה. בשטח A נחשפו שרידי מבנה ובו שני שלבי בנייה שתוארכו לתקופת הברזל 2א' (שכבה II), ומעליו שרידי בנייה דלים שתוארכו לתקופת הברזל 2ב'–ג' (שכבה I). בשטח B נחשפו קירות שדה שתיארוכם אינו ידוע.

שטח A (איורים 3, 4)

שכבה II. במערב השטח נחשפו שרידי מבנה (כ-16.0 × 17.5 מ') שחלקו הצפוני נמצא מחוץ לגבולות החפירה. קירות המבנה נבנו מאבני גוויל על הסלע בחלק המערבי ועל מילוי אדמת לס בחלק המזרחי, בשל שיפוע מדרון הגבעה. חלק מהקירות נבנו משתי שורות של אבני גוויל וביניהן אבני מילוי קטנות, וחלקם נבנו משורה אחת של אבנים גדולות. הקירות השתמרו לגובה של 1–6 נדבכים. חלק מהקירות הפנימיים של המבנה נבנו מעמודים (0.7–0.8 מ' גובה) של אבני גוויל גדולות שהוצבו במרווחים קבועים; הם שימשו לתמיכת אבני משקוף ויצרו מעברים בין חדרי המבנה. במבנה זוהו שני שלבי בנייה (2, 1).

בשלב 2 הקדום נחשף בית ארבעת המרחבים (10 × 13 מ'), שנבנה ברובו על הסלע פרט לקצהו המזרחי שנבנה על מילוי אדמה. המבנה כולל מרחב אחד בציר צפון–דרום (1) ושלושה מרחבים הניצבים לו בציר מזרח–מערב (2–4), שהופרדו בשתי שורות של עמודים. נראה כי הפתח של המבנה הותקן בקיר המזרחי שהוביל אל מרחב 3. במרחב זה נחשפו שרידי אפר רבים המעידים כי הוא שימש חצר פתוחה. בחלק המערבי של המבנה שימש הסלע רצפה, ואילו בחלקו המזרחי הרצפות היו עשויות מאדמה מהודקת. במרחב 4 זוהו שקעים טבעיים בסלע שמולאו באדמה ובאבנים קטנות. בתוך מרחבי המבנה נחשפו בור אפר, ספלולים ומתקן אבן שבמרכזו הוצבה אבן גדולה, אולי מצבה (איור 5), וסביבה התגלו חרסים, כלי אבן ושרידי אפר.

במרחק כ-5 מ' מדרום למבנה נחשף קיר נוסף (W491), ששייך כנראה למבנה נוסף שהמשיך דרומה אל מחוץ לגבולות החפירה.

בשלב 1 המאוחר המבנה המשיך להתקיים ונערכו בו שינויים, שכללו תוספות בנייה, מתקנים חדשים והגבהת רצפות. במקום שורת העמודים הדרומית, שהפרידה בין מרחבים 3 ו-4, נבנה קיר חדש משורה אחת של אבנים; העמודים והמשקופים משלב 2 שולבו בתוך הקיר. מרחבים 1 ו-4 חולקו באמצעות קירות אבן לכמה חדרים (5–9). בחלק מהחדרים הוגבהו הרצפות באדמה מהודקת, ובחלקם המשיכו לשמש הרצפות משלב 2. הרצפות משלב 1 נחשפו מתחת למפולות אבן.

בשלב זה נוספה בנייה חדשה סביב המבנה. מדרום לו נוספו שני מרחבים (12, 13), שנבנו בכיוון מזרח–מערב, וממערב להם נוספו שני חדרים (10, 11). מצפון למבנה נוספו שלושה חדרים שנחשפו בחלקם (14–16). במרחבים ובחדרים החדשים נחשפו ספלולי אבן, טבונים, מוקדי אש ומפלסי אפר. על הרצפות התגלו שברי כלי חרס (איור 6), אבני שחיקה רבות וכלי מתכת.

כלי החרס שהתגלו בשני השלבים מתוארכים למאה הי' לפסה"נ, וכוללים קערות, קדרות, קנקנים, פיטסים, פכים, פכיות וקובעות. המכלול כולל כ-15% כלים שנעשו ביד.

ממזרח למבנה ובמורד הגבעה, בשטח שאורכו כ-25 מ', התגלו מפלסי אפר שהתפרסו בכל רחבי המדרון. כלי החרס שנמצאו בתוך המפלסים מתוארכים לתקופת הברזל 2א', בדומה לכלים שהתגלו בתוך המבנה. נראה כי אלה שפכים שהושלכו בזמן קיום המבנה.

בשרידי בית ארבעת המרחבים שנחשף בחפירה, הנפוץ בתקופת הברזל, ניכר הקשר בין התכנית לבין שיטת הבנייה, למשל בבניית עמודי אבן וביניהם פתחים המקשרים בין מרחבים. נראה כי תוספות הבנייה משלב 1 שהקיפו את המבנה היו חלק ממבנים נוספים שהוצמדו אליו. בדומה לשכבה II בשטח A בתל משוש (קמפינסקי ואחרים תשמ"א:162; Fritz and Kampinski 1983), גם כאן נעשה ניסיון להקיף את היישוב ברצועה של בתים צמודים זה לזה כדי ליצור הגנה היקפית. תכנון היישוב ושיטות הבנייה דומים גם לאתרי הר הנגב, כגון חורבת הרועה, חורבת חלוקים, נחל בוקר וחורבת רתמה (כהן וכהן-אמין התשס"ד:28–45). באתרים אלה נחשף מבנה ציבורי על ראש הגבעה ושאר מבני היישוב הקיפו אותו במורד הגבעה.

שכבה I. במזרח השטח נחשפו שרידי בנייה דלים, שנבנו מעל מפלסי האפר משכבה II. השרידים כוללים קירות אחדים שנבנו משורה אחת של אבני גוויל והשתמרו לגובה של נדבך אחד. על מפלסי החיים שניגשו אליהם התגלו שני טבונים ושברי כלי חרס מעטים המתוארכים למאות הח'–הז' לפסה"נ.

שטח B (איור 7)

נחשפו ארבעה קירות שדה (W613 ,W610 ,W607 ,W604), שנבנו בכיוון כללי מזרח–מערב. קיר 604 נבנה בשיפוע משורה אחת של אבני שדה גדולות לגובה של כ-12 נדבכים; נראה כי הוא שימש סכר. קיר 610 נבנה משתי שורות של אבני שדה קטנות והשתמר לגובה נדבך אחד. קירות 607 ו-613 נבנו משורה אחת של אבני שדה קטנות–בינוניות והשתמרו לגובה נדבך אחד. השתמרותם הירודה של קירות 607, 610 ו-613 לא אפשרה להבין את שימושם.

שרידי היישוב שנחשף תוארכו לתקופת הברזל 2א'. נראה כי האוכלוסייה באתר עסקה בחקלאות, על סמך הממגורות שנמצאו בחפירה באתר בשנת 2007, קירות השדה שהתגלו בשטח B והכמות הגדולה של אבני השחיקה שנחשפו בשטח A. עיסוק זה בחקלאות שונה מעיסוק האוכלוסייה באתרים אחרים בסביבה; בדיקת פיטוליתים בשרידי היישוב בחורבת הרועה ובנחל בוקר הובילה למסקנה כי תושבי יישובים אלה עסקו בגידול צאן (Shahack et al. 2014). מכלול כלי החרס שנאסף בחפירה דומה ברובו לזה שנמצא בשכבה II בתל משוש. יחד עם זאת, נמצאה כמות קטנה של כלים עשויים ביד, כמוהם לא התגלו בתל משוש אבל הם כ-50% מכלל המכלולים באתרי הנגב (כהן וכהן-אמין התשס"ד:121).

נראה כי האתר בנחל נבטים נמצא על תוואי של שתי דרכי מסחר עתיקות, שירדו מהרי חברון ומשפלת החוף הדרומי והוליכו דרך תל משוש, האתר בנחל נבטים ואתרים אחרים בהר הנגב אל קדש ברנע שבנגב המרכזי.

הפניות

כהן ר' וכהן-אמין ר' תשס"ד. ההתיישבות הקדומה בהר הנגב ב: תקופת הברזל והתקופה הפרסית (מחקרי רשות העתיקות 20). ירושלים.

קמפינסקי א', צמחוני א', גלבוע א' ורוזל נ' תשמ"א. החפירות בתל משוש — סיכום שלוש עונות חפירה (1972, 1974, 1975). ארץ ישראל טו:154–180.

References

Fritz V. and Kempinski A. 1983. Ergebnisse der ausgrabungen auf der Hirbet El-Msas (Tel Masos): 1972–1975. Wiesbaden.

Shahack R., Boaretto E., Cabanes D., Katz O. and Finkelstein I. 2014. Subsistence Economy in the Negev Highlands: The Iron Age and the Byzantine/Early Islamic Period. Levant 46/1:98–117. https://doi.org/10.1179/0075891413Z.00000000034