בניאס, בית הקברות המערבי

דוח חפירה

בשנת 2022 נערך תיעוד פוטוגרמטרי של מערכת קבורה חצובה גדולה בבית הקברות המערבי בבניאס העתיקה (נ"צ 262380/794075; איור 1). התיעוד נערך מטעם רשות העתיקות ובהשתתפות א' זינגבוים (צילום), א' קליינר (פוטוגרמטריה, תכנית וצילום רחפן), ר' עסיס (סקר), א' ויגמן (מודל תלת-ממד) וע' דללי-עמוס (תכנית).

בית הקברות המערבי של העיר פניאס (בניאס) נמצא בשטחו של קיבוץ שניר וממערב לו (איור 2), והוא אחד מכמה שטחי קבורה נרחבים שהשתרעו סביב העיר העתיקה (הרטל 2017: אתר 49; Hartal 2009:22). בחפירות שנערכו בשנות השבעים של המאה הקודמת התגלו בשטח הקיבוץ מערת כוכים וכמה קברים חצובים, המתוארכים לראשית התקופה הרומית (אמיר 1974 [איור 1: 436/1973-K]; הרטל תשמ"ה; Hartal 2009:22). בחפירות שנערכו בעשרים השנים האחרונות בבית הקברות המערבי נחשפו קברי ארגז רבים (הרטל 2008 [איור 1: 4174-A]), מערות קבורה (הרשאות מס' 1440-A, 1650-A, 9090-A) ושרידים של מבני קבורה מהתקופה הרומית (סטפנסקי 2004 [איור 1: 3124-A]; ברבה 2007 [איור 1: 4420-A]; צ'חנובץ ונג'ר 2024 [איור 1: 8745-A]; בקר שמיר ונג'ר 2025 [איור 1: 8873-A]).

מערכת הקבורה שתועדה (איורים 3, 4; מודל תלת-ממד) היא חלק מסדרת מערכות קבורה חצובות שנחשפו במערבו של בית הקברות ותוארכו לתקופה הרומית. המערכת זוהתה בסקר של הרטל (Hartal et al. 2009:22, Site 45), אולם היא לא נחקרה ולא פורסמה. ייחודה של מערכת קבורה זו הוא פארה הרב, רמת העבודה שהושקעה בחציבתה והממצאים שנתגלו בה ובסביבתה. המערכת נחצבה בציר כללי מזרח–מערב, והיא כוללת שתי חצרות צמודות (א' וב') ושלושה חדרים (א'–ג') במפלסים שונים, המחוברים ביניהם כנראה במעברי מדרגות. הקבורה בכמה מפלסים אפשרה ניצול מקסימלי של שטח המערה. נראה כי זמנה של מערכת הקבורה בתקופה הרומית.

החצרות

חצרות א' וב' (איור 5) נחצבו לתוך מדרון סלע גיר מתון בחציבה ישרה ומוחלקת. הן חוברו במעבר שנחצב בדופן הסלע שמפרידה ביניהן. חצר א' היא חצר מלבנית (6 × 12 מ'), שפתחה נמצא בצד מערב; סמוך לפתח נמצא שבר של אבן בזלת מסותתת לא באתרו, אולי חלק מגמלון של פתח (איור 6). פריטים אדריכליים דומים התגלו בקברים מפוארים, כדוגמת קבר אבשלום וקבר זכריה בעמק הקדרון בירושלים (Hachlili 2005:131–132). בדופן הצפונית של החצר נחצבה נישה, אשר בחלקה התחתון יש פתח מלבני, המוליך אולי לכוך או חדר קבורה שלא תועד (איור 7). במרכז הקיר המזרחי של החצר נחצב מעבר מלבני, שדרכו ניתן להגיע אל חצר ב' שבחזית מערכת הקבורה (איור 8). חצר ב' היא חצר רבועה (7.5 × 8.5 מ'), שדופנותיה הצפונית והדרומית נחצבו בחלקן העליון במדורג, אולי כדי לאפשר חדירת אור רב יותר לחדר קבורה א'. מחצר ב' הוליך פתח מלבני, אשר בראשו סותתה קשת (איור 4: חתך 2–2; איור 8), אל חדר קבורה א'. מעל הפתח נותרו שרידי כרכוב חצוב (איור 9). על פי מגרעות שהובחנו במזוזות הפתח, ניתן להניח שלמערה הייתה דלת מעץ או מחומר אחר.

החדרים

חדר א'. תועד חדר מלבני (כ-12 מ"ר) ללא כוכי קבורה, ששימש כנראה חדר מבוא לחדרים ב' וג' ששימשו לקבורה ונחצבו במפלסים נמוכים יותר. בדופן המזרחית של החדר נחצב פתח (איור 10), המוביל אל חדר ב'. לצד הפתח מדרום הובחנו לוחות אבן, ששימשו לריצוף חדר א' (איור 11); נראה כי גם חדר זה שימש לקבורה.

חדר ב'. תועד חדר רבוע שנחצב במפלס נמוך מזה של חדר א'. בכל אחת מהדופנות הצפונית, הדרומית והמזרחית של החדר נחצבו שלושה כוכי קבורה. שניים מהכוכים רחבים במיוחד, וכוללים חדר פנימי קטן, שממנו יוצאים שני כוכי קבורה. בחדר ב' נמצאו ארבעה ארונות קבורה מאבן, שלשלושה יש מכסים (איורים 12–14). ניכר כי כל הארונות נשדדו בעבר. במרכז חדר ב' הובחנו פזורים שברי ארונות קבורה ומכסים (איור 15). על תקרת החדר נראים נטיפי אבן גיר, שנוצרו כתוצאה ממשקעים שחלחלו פנימה במהלך השנים (איור 16). בפינה הצפונית-מערבית של חדר ב' נחצב מעבר (כ-1.5 מ' רוחב) היורד אל חדר ג'. לא ניתן לקבוע האם במעבר היו מדרגות חצובות בשל המפולות הרבות שמילאו אותו.

חדר ג'. בדופנות הצפונית, הדרומית והמערבית של החדר נחצבו כוכי קבורה, שניים בכל דופן. פתח הכוך הצפוני בדופן המערבית נחסם בקיר, שנבנה היטב מאבני גזית (איור 17); ייתכן שהקיר נבנה לשם חיזוק החציבה או לשם פאר. בכוך זה התגלה ארון קבורה עם מכסה באתרו; הוא נשדד בעבר. ליד פתח של כוך נוסף בחדר הובחנו כמה מגרעות חצובות, המעידות כי גם בו שולבו אבנים, אך אלה לא השתמרו.

תכנית המערה, צורת הקבורה והממצאים שנתגלו על פני השטח במערכת קבורה זו ובחפירות נוספות שנערכו עד כה בבית הקברות, מעידים כי מערכת הקבורה נחצבה בתקופה הרומית (המאות הא'–הד' לסה"נ), עת הייתה העיר בניאס בשיא פריחתה. ייתכן שחפירה ארכיאולוגית מסודרת תאפשר להציע תיארוך מדויק יותר, אולי למאות הא'–הב' לסה"נ (זינגבוים 2001; Zingboym 2018).

הפניות

אמיר ד' 1974. מערת קבורה בשניר. חדשות ארכיאולוגיות מח–מט:24.

ברבה ח' 2007. שניר. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.488-he

בקר שמיר מ' ונג'ר ע' 2025. בניאס. חדשות ארכיאולוגיות 137.

הרטל מ' 2008. בניאס. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.713-he

הרטל מ' 2017. מפת דן – 8 (אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל).

זינגבוים א' 2001. הקבורה בישוב היהודי הכפרי בגולן בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר אילן. רמת גן.

הרטל מ' תשמ"ה. בניאס. חדשות ארכיאולוגיות פו:1.

סטפנסקי י' 2004. שניר. חדשות ארכיאולוגיות 116. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2-he

צ'חנובץ י' ונג'ר ע' 2024. בניאס. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26516-he

References

Hachlili R. 2005. Jewish Funerary Customs, Practices and Rites in the Second Temple Period. Leiden. https://doi.org/10.1163/9789047404156

Hartal M. 2009. The Baniyas Survey. In Paneas IV: The Aqueduct and the Northern Suburbs (IAA Reports 40). Jerusalem. Pp 3–26. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhf2t.5

Zingboym O. 2018. The Hippos Necropoleis. In M. Eisenberg ed. Hippos-Sussita of the Decapolis: The First Twelve Seasons of Excavations 2000–2011 II. Haifa. Pp 24–43.