(G-42/2023) תל חצור, העיר התחתית

שלומית בכר, אוניברסיטת חיפהFollow

הרשאה/רישיון

G-42/2023

דוח חפירה

בחודשים יוני–יולי 2023 נערכה חפירה בגן הלאומי תל חצור (רישיון מס' 42/2023-G; נ"צ 25270/76995; איור 1). החפירה, מטעם אוניברסיטת חיפה ובמימון קרן עזריאלי, המרכז לעולם הים תיכוני (TCMW) ותורמים פרטיים, נוהלה על ידי ש' בכר, בסיוע ג' שלוי, פ' אובר, מ' עגנון וק' קרופורד (ניהול שטחים), מ' סבג ומ' פיליפונסקי (מנהלה), ס' פינסקי, ס' אלון וא' סטרנד (מדידות ושרטוט), ט'"ג אדוורדס (סינון), נ' קלווי (ניהול משרד ורישום ממצא), ש' פרייריך וג"ג גוטליב (שימור ורפאות) וט' גרוסר (מחשוב). כן סייע בעל הקרקע ע' פרידמן. בחפירות השתתפו כ-80 מתנדבים מארצות הברית, קנדה, סין, גרמניה, גאהנה, קולומביה, שוודיה וישראל; הם התארחו בקיבוץ איילת השחר.

נפתחו שני שטחי חפירה (ח1, ח2) בקצה הצפוני של העיר התחתית, צמוד למקדש האורתוסטטים שהתגלה בעבר על ידי יגאל ידין ותוארך לתקופות הברונזה התיכונה 2–הברונזה המאוחרת 2 (Yadin et al. 1989:213–275, Area H). מטרת החפירה הייתה לבחון מחדש את חלוקת השכבות של ידין ואת המבנים והפעילויות השונות בסביבת המקדש, ולהשתמש לשם כך בכלי חפירה מתקדמים. השרידים שנחשפו מקבילים לשכבה 3 של ידין מתקופות הברונזה התיכונה 2–3, לשכבה 2 מתקופת הברונזה המאוחרת 1 ולשכבות 1א'–ב' מתקופת הברונזה המאוחרת 2.

שטח ח1 נמצא בשוליים הצפוניים-מערביים של העיר התחתית, מדרום למקדש. בשטח נפתחו כשישה ריבועי חפירה והתגלו בהם מבנה השער של המקדש (פרופילאום) משכבות 3 ו-2 ובור גניזה (פאביסה) פולחני וכן תעלות ניקוז משכבות 1א'–ב'. שטח ח2 נמצא ממערב לשטח ח1, ושכבת האדמה העליונה בו (כ-0.3 מ' עובי) נחשפה באמצעות טרקטור. בעת החישוף נראו כמה אבנים גדולות, ולפי מיקומן נפתחו שישה ריבועי חפירה. בשטח זה זוהו שלושה שלבי פעילות המקבילים לשכבות 3 ו-1 ולימינו.

שטח ח1

מבנה השער (פרופילאום; איור 1) נחשף בצפון השטח. הוא נחפר כולו בעבר על ידי ידין, אשר זיהה בו שני שלבי בנייה משכבה 2 (תקופת הברונזה המאוחרת 1; Yadin et al. 1989:228–229). החפירה הנוכחית נערכה בחציו המערבי של המבנה בהמשך לחפירה של ידין וזוהו בה שני שלבי הבנייה משכבה 2: בשלב הקדום התגלו תשתית רצפה ומתקנים, ובמאוחר רצפות וקירות. לאחר פירוק הרצפות נחשפה שכבה 3, ששרידים ממנה התגלו על ידי ידין רק באזורים מצומצמים בחצר המקדש. אף בשכבה זו זוהו שני שלבים: בשלב הקדום נחשפו רצפות של חלוקים קטנים ואורתוסטט ניצב ששימש קיר בחלק המערבי של השער; ובשלב המאוחר נחשף בור באחת הרצפות מהשלב הקדום שהוטמן בו אורתוסטט (כ-1.7 מ' אורך; איור 2), ששימש כנראה במבנה השער בשלב המאוחר.

בור גניזה (פאביסה) (איור 3). בדרום-מזרח השטח התגלה בור גניזה פולחני גדול. מרכז הבור נחפר על ידי ידין (7.5 × 10.0 מ', 1.4 מ' עומק מרבי; Yadin et al. 1989:247) והתגלו בו קערות, קובעות, כנים ושברי כלים מעוטרים מתקופת הברונזה המאוחרת 2 (שכבה 1ב'). בחפירה הנוכחית נחפרו אזורים שחפר ידין, ובהם סדימנט שהופרע ומעט ממצאים, ואזורים שלא חפר, ובהם נחשפו כלים שלמים ועצמות רבות. החפירה לא העמיקה עד לתחתיתו של הבור, אך התגלה כי הבור ממשיך להעמיק מעבר לעומק המרבי שידין זיהה. הבור חותך רצפות מהשכבות הקדומות 2 ו-3. בבור התגלו כמויות גדולות של קערות עמוקות ומזוות, קובעות, נרות וכלים מיניאטוריים מתקופת הברונזה המאוחרת 2, ונראה שהיה קשור למקדש האורתוסטטים.

תעלות ניקוז (איור 4). בקצה המערבי של השטח, בחלק העליון של מדרון תלול המשתפל לצפון-מזרח, נחפרו שלושה ריבועים, ונחשפה בהם אדמה בהירה אחידה, רכה ונוחה לחפירה. מעליה הצטברה לגובה רב אדמה כהה, מהודקת וקשה, ללא ממצא. באדמה הבהירה התגלו שני שלבי פעילות מתקופת הברונזה המאוחרת 2. בשלב הקדום (שכבה 1ב') נחשפו תעלות ניקוז, ובהן שברים רבים של כלים מיניאטוריים. בשלב המאוחר (שכבה 1א') נחשפו מקבצי חרסים במפלס אחיד וקערה מזווה שלמה. כן נחשפו בשלב זה שלושה תליוני ברונזה זהים בצורת סהר, אחד בכל אחד מהריבועים.

שטח ח2

נחשפו שלושה שלבי פעילות. השלב הקדום תוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2 (שכבה 3), וברחבי השטח התגלו מפלסי חיים ורצפות עפר מהודק. על גבי הרצפות התגלו כלי חרס, להבי מגל מצור, ראש גרזן מברונזה, סיכות רכיסה מברונזה וחותם גליל. בריבוע הדרומי-מזרחי בשטח התגלה מתקן שהשתמר היטב, ובו כמה קירות ורצפת טיח עבה (איור 5). הממצא הקטן שהתגלה בריבוע זה היה דל יותר. השלב האמצעי תוארך לתקופת הברונזה המאוחרת 2 (שכבות 1א'–ב'). בחלק הדרומי של השטח נחשפה בו אדמה בהירה ובה בור, קיר וחרסים שאינם שחוקים. אל הקיר ניגשו מפלסי חיים, ולידו נבנה טבון גדול (איור 6). נראה כי בשלב זה הייתה במקום חצר פתוחה; הקשר שלה למקדש אינו ברור. השלב המאוחר מתוארך לימינו והתגלו בו כמה קירות, שבנייתם אינה אחידה, ולידם ערמות סיקול או ערמות שנוצרו כתוצאה מסחף (איור 7). סמוך לקירות התגלו חרסים שחוקים, מטבעות וחפצי מתכת. האדמה בשלב זה הייתה כהה והוסרה בכלי מכני.

References

Yadin Y., Aharoni Y., Amiran R., Ben-Tor A., Dothan M., Dothan T., Dunayevsky I., Geva S. and Stern E. 1989. Hazor III–IV: An Account of the Third and Fourth Seasons of Excavations, 1957–1958; Text. Jerusalem.