(A-8999) 2025–2023 – R3 ,R2 תל יבנה שטחים
הרשאה/רישיון
A-8999
דוח חפירה
בחודשים ינואר 2023–פברואר 2025 נערכה חפירת הצלה בשטחים R2 ו-R3 שמדרום לתל יבנה (הרשאה מס' 8999-A; נ"צ 17606/64100; איור 1), לקראת בניית שכונת מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי פ' בצר וד' וורגה, בסיוע י' מילבסקי, ג' צ'קוני וא' דודסקו (מנהלי שטחים), י' עמרני (מנהלה ולוגיסטיקה), א' פרץ ונ' לייטנר (צילום שטח, מדידות, שרטוט ותכניות), י' שמידוב, מ' קאהן וא' יוניש (מדידות, שרטוט ותכניות), ל' פרי-גל (ארכיאוזואולוגיה), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית) ונ' ויילר וי' מרקוס (גיאומורפולוגיה).
בתל יבנה ובסביבתו נערכו סקרים וחפירות רבות (לסקירה נרחבת, ר' טקסל תשס"ה; ינאי 2014; Fischer and Taxel 2007; Kletter and Nagar 2015). בשנים 2019–2021 נערכה חפירת הצלה בהיקף נרחב ממזרח ומדרום-מזרח לתל (הדד ואחרים 2021; 2024א; 2024ב; 2024ג; 2024ד; נדב-זיו ואחרים 2021; נדב-זיו, הדד וזליגמן 2023). משנת 2021 ואילך נערכת חפירה בשטחים נרחבים נוספים ממזרח ומדרום לתל (בצר, וורגה וקוגן-זהבי 2022; וורגה, בצר וויינגרטן 2022; עבאדי-רייס, בצר ווורגה 2022; בצר, וורגה ויוזפובסקי 2023; גולדינג-מאיר ואחרים 2023; דודסקו, בצר ווורגה 2023; וורגה, בצר ושתיל 2023; יוזפובסקי, וורגה ובצר 2023; גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024; עבאדי-רייס ואחרים 2024; עין מור, וורגה ובצר 2024; צ'קוני ואחרים 2024; קלמן, בצר ווורגה 2024; קלמן, בצר וורגה 2025; Abadi-Reiss et al. 2022).
שטחים R2 ו-R3 (איור 2) נפתחו במטרה לחקור שרידי יישוב מהתקופה הכלקוליתית שנחשף קודם לכן בשטחים A ו-J הסמוכים (הדד ואחרים 2021; עבאדי-רייס 2022; עבאדי-רייס, בצר ווורגה 2022; Fadida et al. 2021). שני שטחי החפירה משתרעים במדרון של גבעת כורכר המכוסה באדמת חמרה, המשתפל מצפון-מזרח לדרום-מערב. חפירות ומחקרים גיאולוגיים הראו כי נחל שורק זרם בעבר קרוב יותר לצד המזרחי של תל יבנה, והיו לו כמה יובלים שהתנקזו למזרח (נ' ויילר, מידע בעל פה). האדמה החרסיתית באזור זה מונעת את הניקוז של מי הגשמים, והיא גרמה לעיתים תכופות להצפות למן התקופות הפרהיסטוריות ועד ימינו. ואכן בחפירת הריבועים הדרומיים בשני השטחים התגלו שכבות של הצפה שפגעו בשרידים הארכיאולוגיים.
בשטח R2 נפתחו 99 ריבועי חפירה, ובשטח R3 נפתחו 91 ריבועי חפירה. התגלו שרידים משש תקופות: הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית), הברונזה, הברזל 2, הפרסית, ההלניסטית והעות'מאנית עד ימינו.
דוח זה מתאר בקצרה את החפירות בשטחים R2 ו-R3 במהלך עונות 2023–2025; דיווחים מפורטים יותר על ממצאים מהתקופה הכלקוליתית פורסמו בנפרד (Cecconi et al. 2025). הדוח מתמקד בעיקר בשרידים ובממצאים מהחלק הדרומי של שטח R3 ומרובו של שטח R2 (על השרידים מהתקופה הכלקוליתית שהתגלו בעבר בשטחי R הסמוכים, ר' עבאדי-רייס ואחרים 2024 — חלק משטח R2 בקצה הצפוני-מערבי של שטח זה; צ'קוני ואחרים 2024 — החלק הצפוני של שטח R3; Cecconi et al. 2025 — שטחים R4 ו-R5). בחפירות הנוכחיות נחשפו ממצאים משמעותיים מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת הברונזה, בדומה לעונות הקודמות בשטח R3, אם כי נחשפו גם ממצאים משמעותיים מתקופות מאוחרות יותר.
החפירה החלה לאחר הסרת שכבת קרקע עליונה (1.5–2.0 מ' עובי) באמצעות מחפרון. בשל קיומם של קברים מכמה תקופות בשטחים R2 ו-R3 צוין כל קבר (למשל, T1) באות נוספת המסמלת את תקופתו (C – כלקוליתית; M – ברונזה תיכונה; P – פרסית; H – הלניסטית; B – ביזנטית).
התקופה הכלקוליתית המאוחרת
ליד תל יבנה התגלו שרידי כפר מרשים מהתקופה הכלקוליתית. שרידים מתקופה זו התגלו בשטח כולל של כ-25 דונם בשטחים J, A ו-R5–R2 החלק העיקרי של הכפר שכן בשטחים R2 ו-R3, והוא כולל מבני מגורים ומתקנים המשתרעים על פני כ-5 דונם (להלן). בשטח R4 נחשף חלק חשוב נוסף של הכפר הקדום, ובו שני מבנים ששימשו כנראה מבני ציבור (ב' יוזפובסקי, מידע בעל פה). בחפירות הנוכחיות בשטחים R2 ו-R3 נחשפו ארבעה שלבים ברורים מהתקופה הכלקוליתית (D–A; איורים 3, 4), הנבדלים זה מזה בשרידים האדריכליים.
שלב D. לשלב הקדום ביותר של הכפר מהתקופה הכלקוליתית יוחסו כמה רצפות עשויות כורכר כתוש ומהודק (L93025 ,L90741 ,L90444 ,L90345 ,L90061). רצפות 90345 ו-90741 נשמרו בצורה הטובה ביותר (4.75 × 8.00 מ' ו-3.5 × 14.0 מ' בהתאמה; איור 5), ובהן התגלו כמה בורות (0.5–1.0 מ' קוטר; רצפה 90345 — L93066 ,L90342 ,L9027 ,L90269; רצפה 90741 — L93010 ,L90932 ,L90931 ,L90873 ,L90841 ,L90835 ,L90776 ,L90775), שנחפרו במהלך הנחת הרצפות או לאחר מכן. הבורות התגלו מלאים באדמה חרסיתית חומה, חרסים מהתקופה הכלקוליתית וכלי צור. רצפה 90741 נתחמת ממזרח בקיר בכיוון צפון–דרום (W93013; איור 5), שהשתמר לאורכה.
שלב C. לשלב זה יוחסו שרידי כפר (כ-1.1 דונם), אשר משתרע לאורך ציר צפון-מערב–דרום-מזרח. השרידים האדריכליים של שלב זה מאופיינים בקירות אבן צרים (למשל, W90498 ו-W90644), במתקני אבן (למשל, L93046), בממגורות (למשל, L90542) ובמפלסי חיים (למשל, L90706 ו-L93045). כן התגלה בשלב זה מטמון כלי חרס (L90926). עוד התגלו שש קבורות ראשוניות בכיוון מזרח–מערב (TC6–TC1), השייכות לשלב זה או לשלב D. הנקברים בקבורות אלה הונחו פרקדן, הרגליים כפופות והראש פנה לצפון או לדרום. הקבורות הן קברי יחיד של תינוקות, ילדים או בוגרים, פרט לקבורה TC6, שכללה שני בוגרים, מבוגר צעיר ושני ילדים.
שלב B. בשלב זה נבנה הכפר מחדש על גבי הכפר מהשלב הקודם, אך בכיוון חדש — צפון-מזרח–דרום-מערב, בהתאמה לשיפוע המדרון. הוא היה גדול יותר באופן ניכר מהכפר בשלב C (כ-5 דונם). זוהו שישה מבני מגורים (Ba–Bf; לתיאור מפורט של המבנים, ר' Cecconi et al. 2025), שהופרדו בשטחים פתוחים; מבנה Ba נחשף בעבר בשטח R3 (צ'קוני ואחרים 2024: מבנה 91090). בפינה הדרומית-מזרחית של שטחי החפירה נמצאו כמה הצטברויות של לבני בוץ, אבנים קטנות, פחם, שברי כלי חרס ופסולת חרס (L93040 ,L91533 ,L91506 ,L91400) סביב מבנה אבן סגלגל (L91510; כ-1.5 מ' קוטר; איור 6), שלו פתח אחד בצפון-מזרח ופתח נוסף בדרום-מערב. סמוך למבנה התגלה שולחן אבן קטן (L91530) שהיה קשור אליו כנראה. בתוך מבנה 91510 נמצאו כמה פיסות פחם, שברי כלי חרס ופסולת חרס. לשלב זה יוחסו שלושה מטמונים, האחד (L90045) כולל חמישה חפצי שנהב, חרוזי דנטליום וכלי חרס ובזלת (Shochat et al. 2025), והשניים האחרים (L90417 ,L90259) כוללים כלי חרס טיפוסיים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת, לרבות קנקן על רגל גבוהה ושני כלים מיניאטוריים (Cecconi et al. 2025).
שלב A. בשלב זה נבנו מחדש מבנים Bb, Bc, Be ו-Bf באותה תכנית, וכן הוקמו מבנים חדשים (Bg ו-Bh). במבנה Bg התגלו קטעים מקירות שנבנו מלבני הבוץ והשתמרו מעל יסודות האבן (איור 7). ניתוח ארכיאומגנטי של לבני הבוץ העלה כי המבנה נהרס בשרפה בסוף שלב A.
תקופת הברונזה
התגלה בית קברות נרחב מתקופת הברונזה (איור 8), אשר רוב שרידיו תוארכו לתקופת הברונזה התיכונה. בקברים אחדים התגלו ממצאים המתוארכים לתקופות הברונזה הביניימית והתיכונה או לתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת. בסך הכול זוהו 82 קברים, הממוקמים ברובם בחלקים הצפוני והמזרחי של שטח החפירה ובמקצתם בחלקיו הדרומי והמערבי. 24 מהקברים נחשפו בעונות 2022–2023 בשטח R3 ופורסמו בעבר (צ'קוני ואחרים 2024: קברים T24–T1). הקברים נחפרו בכיוון מזרח–מערב או דרום-מזרח–צפון-מערב ישירות באדמת החמרה או לתוך שכבות מהתקופה הכלקוליתית. בנוסף לקברים התגלו מתקופה זו שתי פביסות (L90388 ,L90318; שפכים הקשורים לפעילות מקודשת), ובהן כלי חרס מתקופות הב"ת 2ג' והברונזה המאוחרת, שברים מעטים של כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה (למשל, בבור L91615 ,L91611) ומבנה שנבנה מלבני בוץ (L91592) המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה.
82 הקברים שהתגלו בשטחים R2 ו-R3, כוללים 53 קברי שוחה (למשל, TM64 ,TM62 ,TM61 ,TM54 ,TM47 ,TM33 ,TM30 ,TM24–TM22 ,TM20 ,TM18 ,TM15 ,TM11 ,TM3); 24 קבורות בקנקן (TM74 ,TM56 ,TM45 ,TM40 ,TM37 ,TM25); קבר ארגז אחד (TM50); שלושה קברים של חמורים, ששניים מהם (TM12 ו-TM19) תוארו בדוח קודם (צ'קוני ואחרים 2024) והשלישי, שממנו נותר רק חלק מהלסת התחתונה עם השיניים (TM29), טרם פורסם (לפרשנות נוספת והקבלות לקבורת חמורים, ר' צ'קוני ואחרים 2024; Way 2010, ושם הפניות נוספות); וקבורה נוספת של בעל חיים (TM21; היא אינה מוצגת באיור 8), שהתגלתה ליד קבר TM20. קברי השוחה נפוצים בכל רחבי בית הקברות, בעוד שהקבורות בקנקן מרוכזות בחלק הצפוני של שטח החפירה, שם הן סמוכות לקברי שוחה.
קברי השוחה הם לרוב קברים סגלגלים חפורים באדמה (0.5–0.8 × 1.5–2.0 מ', 0.3–0.5 מ' עומק). לעיתים הונחו מעל הקבר כמה אבנים ששימשו מצבות. באחד הקברים (TM64) הונחו לבני בוץ מעל רגלי הנפטר. כל קבר הכיל קבורה ראשונית של מבוגר, ילד או תינוק, שוכבים בדרך כלל בתנוחת פרקדן עם רגליים כפופות. קברים TM3 ו-TM24 הם שני קברי שוחה של ילדים, שניתן לקשר ביניהן בשל קרבתם. בקברים התגלו מנחות קבורה, הכוללות בדרך כלל פכים, פכיות, קערות ונרות, שהונחו ליד ראשו של הנקבר או למרגלותיו. במקרים ספורים נמצאו תכשיטי ברונזה (למשל, בקברים TM11 ו-TM24) או חרוזי אבן (בקבר TM62). בשני קברים (TM20 ו-TM54) נמצאו עצמות של בעלי חיים, ששימשו כנראה מנחות מזון לנקבר. באחת מקבורות התינוק (TM61) התגלו נר וקערה שלה זרבובית, המתוארכת לתקופות הב"ת 2ג'–הב"מ 1, הדומה לקערה שנמצאה בבור מים 9024 בחצור (Bonfil 2019: Pl. 1.3.5:11).
קבורות בקנקנים כוללות בדרך כלל קנקן אגירה, החתום לעיתים בקערה או ספל, שהונח בתוך בור (0.5 × 0.8 מ'). לקנקני אגירה אלה נלוו בדרך כלל פכים, פכיות, קערות ונרות. בשלושה קברים נעשה שימוש בפך (למשל, קבר TM45) או בפכית דלייה גדולה (קבר TM40) במקום קנקן אגירה. אחת מקבורות הקנקן כללה תינוק (TM56; איור 9) והתגלתה מעל רגליים של פרט זכר בן 20, שנקבר בקבורה ראשונית בקבר שוחה (TM54).
קבר הארגז היחיד (TM50; כ-0.8 × 1.4 מ', 0.8 מ' עומק; איור 10) הוא הראשון מסוגו מתקופת הב"ת 2 שנחשף ליד תל יבנה. זהו קבר בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב שנחפר באדמה ודופן בשורה אחת של לוחות כורכר גדולים מסותתים (0.10–0.15 × 0.35–0.50 × 0.35–0.65 מ'). הקבר כוסה בשלוש אבנים מלבניות (0.25 × 0.25–0.30 × 0.70 מ'), שהרווחים ביניהן מולאו באבנים קטנות. בתוך הקבר נמצא שלד של ילד שוכב פרקדן, ראשו בצד צפון-מזרח. ליד הראש נמצאו שלושה פכיות וענק עשוי מחרוזי עצם. על שורש כף היד השמאלית התגלה צמיד כסף.
השלדים בכל הקברים השתמרו גרוע או התפוררו לחלוטין (למשל, בקברים TM33 ,TM30 ,TM23 ,TM22 ,TM18 ,TM15), כנראה בשל ההרכב הכימי של האדמה ובמיוחד אדמת החמרה. מבין השלדים שזוהו, 21 היו מבוגרים ו-39 היו תינוקות וילדים בגילאי 6 חודשים עד 7 שנים.
נראה כי מבנה 91592 שנבנה מלבני בוץ והתגלה בצפון שטח החפירה, קשור לשלב הסופי של הפעילות בתקופת הברונזה התיכונה בשטח. בתוך המבנה ומחוצה לו התגלו לבני בוץ שרופות ושכבה דקה של אפר, המלמדות כי הוא שימש טבון; אפשר שהוא היה קשור לפעילויות הקבורה במקום.
ניתוח ראשוני של כלי החרס מאפשר לנו לחלק את השימוש בנקרופוליס מתקופת הברונזה לשתי תקופות נפרדות. התקופה הראשונה נמשכה מתקופת הברונזה הביניימית ועד לתקופות הב"ת 2א'–ב' (למשל, TM37 ,TM25), ואילו התקופה השנייה נמשכה מתקופת הב"ת 2ג' עד לתקופת הב"מ 1 (למשל, TM74 ,TM47 ,TM30). בחינה מעמיקה יותר תציג רצף סטרטיגרפי ברור יותר, וניתוח דנ"א יספק שפע של מידע מעניין.
תקופת הברזל 2 (איור 8)
בשטחים R2 ו-R3 התגלו מעט שרידים וממצאים מתקופה זו. בחלק הדרומי-מערבי של השטח התגלה בור חפור באדמה (L90521; 0.7 מ' קוטר; איור 11), ובו שתי קערות מזוות שבסיסן שטוח, הדומות לקערות מזוות פלשתיות (Gitin 2015: Fig. 2.5.1), פכית שלה צוואר מרוכס ועליה עיטורים שחורים ואדומים, כנראה חיקוי פניקי-קיפרי, ופך קטן שיש לו מקבילות בשכבה 3A בתל א-צאפי/גת (Gitin 2015: Fig. 2.5.9:1). בבור לא נמצא שלד. הבור מתוארך על סמך הממצא הקרמי לתקופת הברזל 2א'. עוד התגלו בשכבת הקרקע העליונה בחפירה חרסים אחדים מתקופה זו.
התקופה הפרסית (איור 8)
בחלק הדרומי-מזרחי של השטח התגלו ארבעה קברים מהתקופה הפרסית (0.30 × 0.40 × 0.45–0.85 מ', 0.15–0.20 מ' עומק), ובהם קבר ארגז מלבני מדופן באבנים (TP30), שני קברי ארגז פשוטים ללא דיפון אך עם כיסוי של לוחות אבן (TP24 ו-TP25) וקבר ארגז פשוט ללא דיפון וללא כיסוי (TP29; לטיפוסי קברי הארגז, ר' Verga and Betzer 2025). הדיפון והקירוי של הקברים נעשה מלוחות כורכר מעובדים בקפידה. כל הקברים בכיוון מזרח–מערב, והם מכילים נקבר יחיד צעיר או מבוגר בתנוחת פרקדן, הראש בצד מזרח והזרועות משולבות על החזה. מחוץ לקברים נמצאו כמה כלי חרס, ובהם שני קנקנים שלהם כתפיים מזוות ובסיסים מחודדים, האחד נמצא בפינה הדרומית-מזרחית של קבר TP30 והשני בפינה הצפונית-מזרחית של קבר TP25. בתוך קבר TP30 התגלתה לוחית מתכת העשויה כנראה מכסף מעל שיניו הקדמיות העליונות של הנקבר. בקבר TP29 נמצאה קערת ברונזה מצולעת (איור 12), הדומה לקערה מהתקופה הפרסית שהתגלתה בחולות יבנה (גורזלזני וברקן 2006: איור 4).
התקופה ההלניסטית (איור 8)
בצפון-מערב השטח התגלה בית קברות ובו 21 קברים מהתקופה (TH23–TH11 ,TH9–TH5 ,TH3–TH1), וכן התגלו פזורים מטבעות בשכבת הקרקע העליונה בשטח. חלק מהקברים (TH9–TH5 ,TH3–TH1) תועדו בעבר בדוח על עונת 2022 בשטח R2 (עבאדי-רייס ואחרים 2024: קברים T12–T1). הקברים נחפרו לתוך השכבות מהתקופה הכלקוליתית, וגרמו להפרעות במבנים הקדומים, פרט לשני הקברים בצפון-מערב השטח (TH16 ו-TH17) שנחצבו בסלע כורכר. כיוון הקברים מזרח–מערב, וניתן לסווג אותם לארבעה טיפוסים (Varga and Betzer 2025): (1) קברי ארגז מלבניים (למשל, TH13 ,TH8 ,TH3 ,TH1; כ-0.60–1.12× 1.97–2.60, 0.46–0.60 מ' עומק); (2) קברי ארגז מטיפוס 'ראשים ופתינים' (למשל, TH15 ,TH14 ,TH9; כ-1.12–1.25 × 2.38–2.74, 0.90–1.04 מ' עומק), שנחפרו עמוק יחסית ודופנו באבנים הסדורות כראשים ופתינים ללא סדר, והראשים בולטים מחוץ לדופן הקבר; (3) קברי ארגז פשוטים, שנחפרו באדמה ולא דופנו באבנים אך כוסו בלוחות אבן (למשל, TH18 ,TH11 ,TH7–TH5; כ-0.70–0.92 × 2.00–2.17 מ', 0.2–0.4 מ' עומק); (4) וקברי ארגז פשוטים ללא דיפון אבן, שכוסו באדמה במקום בלוחות אבן (למשל, TH2).
השלדים הונחו בקברים בתנוחת פרקדן, הראש בצד מזרח. רק בקברים אחדים התגלו מנחות קבורה, ובהן בקבוקי כישור ואמפוריסקוס אחד, המתוארכים למאה הב' לפסה"נ, וכן טבעות וצמידים מברונזה שנמצאו בקבר TH6. בנוסף, התגלו פכית חרס ומראה מברונזה מעל הקצה המערבי של קבר TH9 (Varga and Betzer 2025: Fig. 9).
סביב הקברים זוהו שני ריכוזים של לוחות אבן (L90786 ,L90137), כנראה שרידים של חומרי הבנייה. על פני השטח, במיוחד במערב ובמרכז השטח, התגלו מטבעות (Varga and Betzer 2025).
בפינה הצפונית-מזרחית של החפירה התגלתה קבורה של כלב מבוית (TR31; Canis familiaris; המין אושר על פי Detry and Cardoso ו- Shafir 2011). הכלב הונח על צידו השמאלי בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב, הראש בצד צפון-מערב ופונה לצפון. הקבר כולל בור סגלגל חפור באדמה בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב (0.45–0.55 × 1.70 מ'). בקבר התגלו כלי חרס שתוארכו לתקופה ההלניסטית הקדומה. מבדיקת העצמות עולה כי זהו כלב מגזע כנעני בן 3–5 שנים (Wapnish and Hesse 1993:63). קבר מסוג זה נפוץ בתקופות הפרסית וההלניסטית; דוגמאות לקבורות דומות התגלו בנקרופוליס של אשקלון, תל דור, ביירות, תל בורק, אבו דאן, אשדוד, גזר, תל חסי, תל מגדים וירושלים (Sapir-Hen 2011).
בשטחים R2 ו-R3 התגלו גם קברים שעדיין לא תוארכו (TH36 ,TH34–TH32 ,TH17 ,TH4), אך הם נמצאים במחקר ויפורסמו בעתיד.
התקופה העות'מאנית עד ימינו
שכבת הקרקע העליונה בשני השטחים של אדמה חומה רכה (0.5–2.0 מ' עומק), המאופיינת בחדירות רבות ומעט אבנים, הוסרה ברובה באמצעות כלי מכני. בשכבה זו הובחנו תעלות מודרניות חפורות (כ-0.5 מ' רוחב) בכיוונים שונים. בשכבה זו התגלו שברי כלי חרס, שברי זכוכית וחלקי מתכת, המתוארכים למן תקופת הברזל עד לתקופה העות'מאנית.
סיכום
בחפירה בשטחים R2 ו-R3 נחשף רצף סטרטיגרפי ארוך, הנמשך מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופה העות'מאנית. השרידים העיקריים שייכים לכפר מסוף התקופה הכלקוליתית ולבית קברות מתקופת הברונזה התיכונה. הכפר מסוף התקופה הכלקוליתית הוא אתר יוצא דופן, הכולל שרידי מבנים ומתקנים, וניכר בו תכנון, בדומה לאתרים שקמים ותלילאת אל-ע'סול. בשרידי הכפר בשטח R2 הובחנו ארבעה שלבים אדריכליים (D–A), ואילו בשרידי הכפר בשטח R3 הובחנו רק שלושה שלבים (C–A). השרידים האדריכליים הקדומים ביותר (שלב D) כוללים בעיקר רצפות גדולות של כורכר כתוש, בדומה לרצפות מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' שנמצאו באתרים יפתחאל (Khalaily et al. 2008), בייסמון (Bocquentin et al. 2007) ואחרים, אם כי המסלע כאן שונה. רצפת כורכר כתוש המתוארכת לתקופה הכלקוליתית התגלתה גם באתר אגמים באשקלון (עבאדי-רייס ווורגה 2019; וורגה ואחרים 2021). השימוש של רצפות כורכר אלה נותר לא ברור, שכן התגלו באתרם רק מעט ממצאים הקשורים אליהן. שרידי הכפר משלב C בתקופה הכלקוליתית נמצאו בחלקים הדרומי והמרכזי של שני השטחים, והם כוללים שרידים פזורים של קירות ומתקנים, המלמדים על יישוב קבע למחצה. הכפר של שלב B, לעומת זאת, השתמר היטב, והמבנים בו נבנו בכיוון שונה מקודמיו. התגלו בו כמה מבני מגורים, הדומים למבנים שהתגלו באתרים שקמים ואשקלון-אגמים מהתקופה הכלקוליתית. קיומם של מטמונים בשלבים C ו-B מלמד על פעילויות פולחניות שנערכו בסביבת המגורים. הכפר משלב A המשיך ברובו את המתאר של שלב B. העדויות ממבנה Bg מלמדות כי הוא נהרס חלקית בשרפה, וסביר להניח כי בעקבותיה הכפר ננטש. הקברים מהתקופה הכלקוליתית שנחשפו בחפירה תואמים את מסורת הקבורה הראשונית האופיינית לתרבות הע'סולית (למשל, Gilead 1987:115; 1995:59–60). העובדה שהתגלו רק מעט קברים מתקופה זו עשויה ללמד כי קברים אלה מייצגים את השלב הראשון בתהליך הקבורה המשנית, שבהמשכו הועתקו השרידים לקבורה סופית בבית קברות סמוך, ששכן אולי בחורבת בניה, מע'אר או בית גמליאל, או אפילו באתר בפלמחים, המרוחק מעט יותר. הממצא החומרי מהתקופה הכלקוליתית אופייני בדרך כלל לתרבות הע'סולית, וכולל למשל קערות V, בסיסים עם חלונות, בזיכים, מחבצות וכלי בזלת; אם כי, בניגוד לאתרים אחרים מתקופה זו, המחבצות נמצאו בכמות קטנה מאוד, אולי מכיוון שלמכלול באתר יש מאפיינים מקומיים.
מתקופת הברונזה התגלה באתר בית קברות נרחב, הקשור כנראה לעיר ששכנה על התל הסמוך. התגלו 82 קברים, ובהם בולטים שלושה קברי חמור. מכלול כלי החרס העשיר שנמצא בקברים מלמד כי בית הקברות שימש בשני שלבים שונים. השלב הקדום תוארך למן תקופת הברונזה הביניימית עד לתחילת תקופת הברונזה התיכונה (ב"ת 2א'–ב'), והשלב המאוחר תוארך למן שלהי תקופת הברונזה התיכונה (ב"ת 2ג') עד תקופת הברונזה המאוחרת. התגלו שני טיפוסי קברים עיקריים, ובהם קברי שוחה וקברי קנקן, וקבר ארגז יחיד. אמנם קברי ארגז מוכרים בתקופת הברונזה התיכונה, אך לא רבים מהם תועדו בכתובים. רובם גדולים יותר מקבר הארגז שהתגלה בחפירה, למשל, קבר T100 ממגידו (תקופות הב"ת 2ג'–הברונזה המאוחרת; Cradic 2018), קבר 9100 מתל לכיש (תקופת הברונזה המאוחרת; Singer-Avitz 2004: Fig. 17.15), ושלבו הקדום של הקבר בשטח A בתל בורגה (תקופת הב"ת 2א'; Golani 2011). קברי ארגז הדומים במידות לקבר שהתגלה בחפירה התגלו רק מדרום לתל בני ברק (בארי ואחרים 2020), אם כי קברים אלה מתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת. נראה כי שתי הפביסות מתקופות הב"ת 2ג'–הברונזה המאוחרת שהתגלו בחפירה קשורות למנהגים פולחניים שנערכו במקום בתקופה זו. בשטח D שמדרום לתל יבנה נחשף בעבר בית קברות מתקופת הברונזה הביניימית (יוזפובסקי, וורגה ובצר 2023), ובו קברי פיר המכילים קנקנים בגודל בינוני ואמפוריסקוי (ב' יוזפובסקי, מידע בעל פה); מנהגי הקבורה וממצא כלי החרס הקשורים לבית הקברות אינם דומים לאלה שנחשפו בבית הקברות בחפירה הנוכחית, ולכן נראה ששני בתי הקברות שימשו קבוצות שונות של אוכלוסייה. בשטח U, שמצפון-מזרח לחפירה, התגלו קברים מתקופת הב"ת 2ב'; כלי החרס מקברים אלה ומנהגי הקבורה דומים יותר לאלה שתועדו בשטחים R2 ו-R3 (גולדינג-מאיר, בצר וורגה 2024).
העדויות לשימוש באתר בתקופות מאוחרות יותר, ובראשן בתי הקברות מהתקופות הפרסית וההלניסטית, מועטות יותר מאלה של התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה. עדויות אלו מלמדות כי שטחים אלה המשיכו לשמש בעיקר לקבורה ופחות למגורים.
הפניות
בארי ר', גולן ד', דיין א', חרפ"ק ת', חקלאי ג', רודין ט' וקרקובסקי מ' 2020. תל בני ברק (דרום), קבורות ובית קברות. חדשות ארכיאולוגיות 132. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25844-he
בצר פ', וורגה ד' ויוזפובסקי ב' 2023. תל יבנה, שטח K. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26349-he
בצר פ', וורגה ד' וקוגן-זהבי א' 2022. תל יבנה, שטח H. חדשות ארכיאולוגיות 134. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26255-he
גולדינג-מאיר ר', בצר פ' ווורגה ד' 2024. תל יבנה, שטח U – עונת 2023. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26548-he
גולדינג-מאיר ר', נוימאיר-פוטשניק ב', להמן ג', בצר פ' ווורגה ד' 2023. תל יבנה, שטח H, השרידים מתקופת הברונזה. חדשות ארכיאולוגיות 135.
https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26262-he
גורזלזני א' וברקן ד' 2006. חולות יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 118. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.395-he
דודסקו א, בצר פ' ווורגה ד' 2023. תל יבנה, שטח 2L. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26359-he
הדד א', נדב-זיו ל', אלישע י', טל ג', ראוכברגר ל' וסנדהוס ד' 2021. תל יבנה, שטח A. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25883-he
הדד א', נדב-זיו ל', זליגמן ג', אגמון י' וחלטוב א' 2024א. תל יבנה, שטחים 3G, 4G ו-8G. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26445-he
הדד א', נדב-זיו ל', זליגמן ג', טורגה ח', טל ג', ראוכברגר ל', אגמון י' ודודסקו א' 2024ב. תל יבנה, שטחים 1G ו-2G. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26442-he
הדד א', נדב-זיו ל', זליגמן ג', נגורסקי א', זיתוני נ', שחר נ', בן פורת א', יוזפובסקי ב' ורייס א' 2024ג. תל יבנה, שטחים 5G ו-7G. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26515-he
הדד א', נדב-זיו ל', זליגמן ג', נגורסקי א', דוברינין א', וסיוטין ג', סנדברג ל' וטרם ש' 2024ד. תל יבנה, שטח 6G. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26592-he
וורגה ד', בצר פ' וויינגרטן י' 2022. תל יבנה, שטח 1M. חדשות ארכיאולוגיות 134. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26172-he
וורגה ד', בצר פ' ושתיל א' 2023. תל יבנה, שטח L. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26407-he
וורגה ד', עבאדי-רייס י', פסטרנק מ"ד, קוברין פ' וזילברקלנג ה' 2021. אשקלון, שכונת אגמים (מזרח). חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25893-he
טקסל א' תשס"ה. יבנה: היסטוריה וארכיאולוגיה. בתוך מ' פישר, עורך. יבנה, יבנה-ים וסביבתן: מחקרים בארכאולוגיה ובהיסטוריה של מישור חוף יהודה. תל אביב. עמ' 139–170.
יוזפובסקי ב', וורגה ד' ובצר פ' 2023. תל יבנה, שטח D. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26358-he
ינאי א' 2014. יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 126.
https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13677-he
נדב-זיו ל', הדד א', אלישע י', טל ג', בן שלוש ר', גורין-רוזן י', צוף א', סנדהוס ד' וגולן ד' 2021. תל יבנה, שטחים B ו-D. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26102-he
נדב-זיו ל', הדד א' וזליגמן ג' 2023. תל יבנה, שטח C. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26361-he
עבאדי-רייס י' 2022. אתר חדש מהתקופה הכלקוליתית שהתגלה ביבנה. בתוך א' הדד, ל' נדב-זיו, ג' זליגמן, וורגה ד', פ' בצר, א' שדמן, א' טל וי' טפר, עורכים. יבנה וצפונותיה, קובץ מחקרים. ירושלים. עמ' 73–88.
עבאדי-רייס י', בצר פ' וורגה ד' 2022. תל יבנה, שטח J. חדשות ארכיאולוגיות 134. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26203-he
עבאדי-רייס י', דודסקו א', בצר פ' ווורגה ד' 2024. תל יבנה, שטח 2R – עונת 2022. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26454-he
עבאדי-רייס י' ווורגה ד' 2019. מורכבות תוך-אתרית ביישוב מהתרבות הע'סולית הכלקוליתית בשכונת אגמים – אשקלון. בתוך ד' וורגה, י' עבאדי-רייס, ג' להמן וד' ויינשטוב, עורכים. קבורה ופולחן בשפלה ובנגב לאורך התקופות (קובץ מאמרים כנס דרום ה-טו'). ירושלים–באר שבע. עמ' 67–78.
עין מור ד', וורגה ד' ובצר פ' 2024. תל יבנה, שטח 2M. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26437-he
צ'קוני ג', מילבסקי י', דודסקו א', וורגה ד' ובצר פ' 2024. תל יבנה, שטח 3R – עונות 2022–2023. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26583-he
קלמן א', בצר פ' ווורגה ד' 2024. תל יבנה, שטח 1T. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26436-he
קלמן א', בצר פ' ווורגה ד' 2025. תל יבנה, שטח Q. חדשות ארכיאולוגיות 137.
References
Abadi-Reiss Y., Marcus J., Elimelech C., Perry-Gal L., Ktalav I., Akermann O., Asscher Y., Betzer P. and Varga D. 2022. Life On the Soreq Riverbank: A Chalcolithic Ghassulian Site in Yavne. JIPS 52:32–51.
https://doi.org/10.61247/s647545
Bocquentin F., Barzilai O., Khalaily H. and Horwitz L.K. 2007. The PPNB Site of Beisamoun (Hula Basin): Present and Past Research. In E. Healey, S. Campbell and O. Maeda eds. The State of the Stone: Terminologies, Continuities and Contexts in Near Eastern Lithics (Proceedings of the Sixth PPN Conference on Chipped and Ground Stone Artefacts in the Near East, Manchester 3rd–5th March 2008) (Studies in Early Near Eastern Production, Subsistence, and Environment 13). Berlin. Pp. 197–212.
Bonfil R. 2019. Middle Bronze Age IIB–C. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors: From the Middle Bronze Age through the Late Bronze Age 3. Jerusalem. Pp. 77–136.
Cecconi G., Betzer P., Varga D. and Milevski I. 2025. The Late Chalcolithic Site in Yavne East: First Insights Based on Findings from Areas R2–R3. JIPS 55:129–156.
Cradic M.S. 2018. Residential Burial and Social Memory in the Middle Bronze Age Levant. NEA 81/3:191–201.
https://doi.org/10.5615/neareastarch.81.3.0191
Detry C. and Cardoso J.L. 2010. On Some Remains of Dog (Canis familiaris) from the Mesolithic Shell-middens of Muge, Portugal. JAS 37/11:2762–2774. https://doi.org/10.1016/j.jas.2010.06.011
Fadida A., Milevski I., Nadav-Ziv L., Brailovsky-Rokser L., Weingarten Y., Peters I., Asscher Y., Shalev S., Ktalav I., Perry-Gal L. and Haddad E. 2021. A Ghassulian Chalcolithic Occupation at the Southern Margins of Tel Yavne. JIPS 51:225–260.
https://doi.org/10.61247/s006207
Fischer M. and Taxel I. 2007. Ancient Yavneh Its History and Archaeology. Tel Aviv 34:204–284. https://doi.org/10.1179/tav.2007.2007.2.204
Gilead I. 1987. A New Look at Chalcolithic Beer-Sheba. BA 50:110–117.
Gilead I. 1995. Grar: A Chalcolithic Site in the Northern Negev (Beer-Sheva VII). Be’er Sheva‘.
Gitin S. 2015. Iron Age IIA–B: Philistia. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors: From the Iron Age through the Hellenistic Period. Jerusalem. Pp. 257–280.
Golani A. 2011. A Built Tomb from the Middle Bronze Age IIA and Other Finds at Tel Burga in the Sharon Plain. ‘Atiqot 68:69–98.
https://doi.org/10.70967/2948-040X.1442
Harcourt R.A. 1974. The Dog in Prehistoric and Early Historic Britain. JAS 1:151–175.
https://doi.org/10.1016/0305-4403(74)90040-5
Khalaily H., Milevski I., Getzov N., Hershkovitz I., Barzilai O., Yarosevich A., Shlomi V., Najjar A., Zidan O., Smithline H. and Liran R. 2008. Recent Excavations at the Neolithic Site of Yiftahel (Khalet Khalladyiah), Lower Galilee. Neo-Lithics 2/08:3–11.
Kletter R. and Nagar Y. 2015. An Iron Age Cemetery and Other Remains at Yavne. ‘Atiqot 81:1*–33*.
https://doi.org/10.70967/2948-040X.1571
Sapir-Hen L. 2011. Dog Burials at Dor. In J.L. Nitschke, R. Martin and Y. Shalev. Between Carmel and the Sea; Tel Dor: The Late Periods. NEA 74/3:132–154. https://doi.org/10.5615/neareastarch.74.3.0132
Shafir R. 2011. Dog Breeds in the Persian Period in Northern Israel. M.A. Thesis, University of Haifa. Haifa.
Shochat H., Horwitz L.K., Levi-Hevroni A., Pasternak M.D., Betzer P., Varga D., Abadi-Reiss Y., Negnevitsky O., Naor I. and Milevski I. 2025. Researching Chalcolithic Ivories from the Southern Levant: Craft Items for Ritual, Prestige and Exchange. ‘Atiqot 118:1–36. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2314
Singer-Avitz L. 2004. The Middle Bronze Age Cemetery. In D. Ussishkin ed. The Renewed Archaeological Excavations at Lachish (1973–1994) III (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 22). Tel Aviv. Pp. 971–1011.
https://doi.org/10.1179/033443504787997791
Varga D. and Betzer P. 2025. Yavne in the Hellenistic Period. Athens Journal of History 11:1–26. https://doi.org/10.30958/ajhis.11-4-3
Wapnish P. And Hesse B. 1993. Pampered Pooches or Plain Pariahs? The Ashkelon Dog Burials. BA 56/2:55–80. https://doi.org/10.2307/3210250
Way K.C. 2010. Assessing Sacred Asses: Bronze Age Donkey Burials in the Near East. Levant 42/2:210–225.
מילות מפתח
תל יבנה, התקופה הכלקוליתית, התרבות הע'סולית, תקופת הברונזה התיכונה, קברי שוחה, קברי קנקן, קבר ארגז, אדריכלות קדומה, מטמונים, גיאומורפולוגיה, שכבות הצפה
תאריך פרסום
04/06/2026
סוג מסמך
דוח ראשוני
