(A-9126) באר שבע, אזור תעשייה עמק שרה
הרשאה/רישיון
A-9126
דוח חפירה
בחודש אוקטובר 2021 נערכה חפירת בדיקה באזור תעשייה עמק שרה שבדרום באר שבע (הרשאה מס' 9126-A; נ"צ 182979-3010/569072-100; איור 1), לקראת הרחבה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית באר שבע, נוהלה על ידי א' דוברינין, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), א' אלג'ם (מדידות ושרטוט), ס' טליס, א' פרייברג, פ' קוברין וא' גולני (ליווי והנחיה), י' עבאדי-רייס (צור), ד' אייזנברג-דגן (צילום צור), א' אזולאי (תכנית) ופועלים מחברון.
אזור התעשייה עמק שרה נמצא סמוך לנחל בקע, יובל של נחל באר שבע, באזור המכוסה בקרקע לס, האופיינית לבקעת באר שבע. במרחק כ-500 מ' מצפון-מערב לחפירה התגלו בעבר שרידים של גתות ובתי חווה מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (קוברין 2016 [איור 1: 7486-A]), ובמרחק כ-200 מ' מצפון-מזרח לחפירה נחשפו שרידי מבנה מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומערום אבנים מהתקופה הממלוכית (הרשאה מס' 9023-A).
לאורך נחל באר שבע נחשפו אתרים מהתקופה הכלקוליתית, ובהם באר מטר, באר צפד וחורבת בתר, שנחפרו בשנות ה-50, ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, ותל שבע, שנחפר בשנים האחרונות (עבאדי-רייס תשע"ז; פז ואחרים 2014; פסטרנק 2022). אתרים אלה משתייכים לתרבות באר שבע (התרבות הע'סולית), המתאפיינת ביישובים כפריים-חקלאיים, ובהם חללים תת-קרקעיים חצובים (גלעד ופביאן תשס"ח).
בחפירה הנוכחית (איור 2) נחשף קטע מחלל תת-קרקעי למחצה מהתקופה הכלקוליתית (שטח B), שהיה כנראה חלק מהאתרים של תרבות באר שבע (התרבות הע'סולית), וקירות שדה (שטח A).
שטח A. על מורדותיה הצפוניים של גבעה מתונה נחשפו שני קירות שדה שיצרו פינה (W101 ,W100; איור 3). הקירות נבנו מאבני קירטון גדולות, מהוקצעות באופן גס. קיר 100 (3.2 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב) נבנה משתי שורות אבנים והשתמר לגובה של שני נדבכים. קיר 101 (2.1 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב) נבנה משורה אחת של אבנים, שהונחו במדורג, והשתמר לגובה שלושה נדבכים. צמוד לפן הדרומי של קיר 100 נחשפה אדמת סחף, ובה חלוקי נחל קטנים. לא נתגלה בשטח זה ממצא מתארך. נראה שהקירות תחמו מדרגה חקלאית בצורת ר', שהייתה כנראה חלק ממערכת חקלאית. על סמך אתרים אחרים שנחשפו בסביבה אפשר לתארך את הקירות לתקופה הביזנטית.
שטח B. נחשף קטע קטן של חלל תת-קרקעי למחצה (איור 4), שנכרה לתוך אדמת הלס, והובחנו בו שני מפלסי חיים. נראה כי החלל נמשך אל מחוץ לשטח החפירה לכיוון צפון, למזרח ולדרום-מערב. בשטח B נמצאו חרסים אחדים מהתקופה הכלקוליתית, פריטי צור וכלי אבן (עבאדי-רייס, להלן).
השלב הקדום כלל מפלס של אדמת לס כהה מהודקת (L306; איור 5), שנכרו בה שני בורות סגלגלים רדודים (L304 — כ-0.5 × 0.9 מ', 0.3 מ' עומק; L305 — כ-0.4 × 1.1 מ', 0.1 מ' עומק). צבע דופנות הבורות אדמדם ובתוכם נמצאו אבני קירטון קטנות שרופות, ועל כן נראה כי בורות אלו שימשו להבערת אש. מעל מפלס זה זוהו הצטברות של לס נקי דק-גרגר ומעליה הצטברות של חומר לבנים ואדמה אפרפרה, שמקורן כנראה בזמן שלאחר נטישת האתר.
השלב המאוחר כלל מפלס של אדמת לס קשה בהירה (L301; עוביה 1–3 ס"מ; איור 6), שנכרו בה שני בורות סגלגלים רדודים וצמודים זה לזה (L303 ,L302; כ-0.3 × 0.5 מ' מידותיהם, 0.1 מ', 0.4 מ' עומקם בהתאמה). גם בבורות אלה צבע הדופנות אדמדם ובתוכם התגלו אבני קירטון שרופות, ועל כן נראה כי הם שימשו להבערת אש. בחלק המערבי של החלל נתגלה מעבר או פתח (0.9 מ' אורך) שנכרה בתוך הלס.
הממצא משטח B
יעל עבאדי-רייס
ממצא כלי החרס כולל ארבעה שברי גוף של כלי חרס, שיוצרו מטין כתמתם שנצרף בטמפרטורה נמוכה, ובהם חסמי חצץ גסים, כהים ובהירים. המאפיינים הטכנולוגיים של החרסים מתאימים לכלים מהתקופה הכלקוליתית.
ממצא הצור כולל 38 פריטי צור מותז (טבלה 1). רוב הצור טרי ולא שחוק. חומר הגלם מגוון מאוד, וכולל צור בגווני חום מחלוקי נחל הנפוצים באזור האתר וצור אפרפר ומפוספס באיכות נמוכה ובו עורקי גיר. במכלול זוהו שני כלים: שבר של מגרד (איור 1:7) ונתז משוברר (איור 2:7). כן זוהה גרעין אמורפי יחיד בעל משטח נקישה אחד (איור 3:7). כמעט מחצית מהפריטים במכלול הם נתזים, ורוב הנתזים שניוניים (איור 4:7–7). מקורו של המכלול בכמה רצפי פעולה נפרדים, שהתבצעו בקרבת מקום. מכלול הצור אם כן הוא מכלול נתזי, ויש בו כלי פורמלי אחד, המגרד, ועל כן אפשר לזהות אותו כמכלול פרוטוהיסטורי.
כלי האבן. התגלו שלושה פריטי אבן מעובדים, ובהם מקבת ספרואידית, נתז גיר ואבן שחיקה, הקשורים לעיבוד מזון ולייצור כלים. המקבת (5–6 ס"מ קוטר; איור 8:7) עשויה מצור מכוסה בקליפה גירנית, ועליה סימני הכאה היקפיים. בנתז הגיר (איור 9:7) יש מעט צור, וניכרות עליו התזות מכל הכיוונים. ייתכן כי נתז זה נוצר במהלך חשיפת גרעין צור מכיסויו, בעת שנעשה שימוש בצור שאינו מחלוקי הנחל הסמוכים לאתר. אפשר גם שנתז זה נוצר במהלך ייצור כלי אבן כלשהו מגיר. אבן השחיקה עשויה מאבן חוף (איור 10:7), ולה פן שטוח שעליו סימני שחיקה, בעוד ששאר חלקיה עוגלו ללא הקפדה. האבן התגלתה מונחת הפוך בתוך בור 303, ששימש כנראה להבערת אש; הפן העליון שלה מושחר מאפר.
הפניות
גלעד י' ופביאן פ' תשס"ח. 7,000 שנות התיישבות: השרידים הארכיאולוגיים בבאר שבע מן האלף השישי לפני הספירה עד סוף האלף הראשון לספירה. בתוך גרדוס י' ומאיר-גליצנשטין א', עורכים. באר שבע: מטרופולין בהתהוות, קובץ מאמרים. באר שבע. עמ' 331–362.
עבאדי-רייס י' תשע"ז. יישוב מהתקופה הכלקוליתית בתל שבע. עתיקות 87:*43–*69. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1772
פז א', אלג'ם א', עבאדי-רייס ע', קהלני נ' וטימר נ' 2014. תל שבע. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.9566-he
פסטרנק מ"ד. 2022. תל שבע, קריית החינוך. חדשות ארכיאולוגיות 134. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26235-he
קוברין פ' 2016. באר שבע, אזור תעשייה עמק שרה. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25026-he
מילות מפתח
בקעת באר שבע, נחל באר שבע, התקופה הכלקוליתית, תרבות באר שבע, התרבות הע'סולית, חלל תת-קרקעי למחצה, קירות שדה, מערכת חקלאית, התקופה הביזנטית, ממצא צור
תאריך פרסום
08/06/2026
סוג מסמך
דוח סופי
