(A-8340) ביר אל-מכסור

הרשאה/רישיון

A-8340

דוח חפירה

בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2018 נערכה חפירת בדיקה במערבו של היישוב ביר אל-מכסור, שמדרום-מזרח לשפרעם (הרשאה מס' 8340-A; נ"צ 220516-602/742300-400; איור 1), בעקבות פגיעה בעתיקות לקראת סלילת כביש עוקף. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד התחבורה, נוהלה על ידי י' גור (צילום שטח), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב וא' אלג'ם (מדידות ושרטוט), מ' פלג (צילום ופוטוגרמטריה), נ' פייג ור"ס מרטין (כלי חרס), ע' דללי-עמוס (תכניות), י' גורין-רוזן (כלי זכוכית), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס וזכוכית), מ' שמר (כלי צור), מ' סמילנסקי (ציור כלי צור) ופועלים משפרעם.

החפירה נערכה בח'ירבת ביר אל-מכסור, המשתרעת על גבעה מצפון-מזרח לכביש 79 ובמערב היישוב ביר אל-מכסור. בשטח החפירה נמצא מעיין הפעיל עד היום. בחפירות שנערכו בעבר בסביבה נחשפו אתר חד-תקופתי מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (Malinsky-Buler et al. 2013), מפלסי צור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והאפיפליאוליתית (ירושביץ 2013) ומערת קבורה מהתקופה הרומית המאוחרת (אבו זידאן ומיטלר 2014).

נפתחו ארבעה שטחי חפירה (A–D; 200 מ"ר; איור 2). בשטח A נחשפו שרידי משטח עבודה וממגורה מתקופת הברונזה התיכונה 2, בשטח B נחשפו שרידי מבנים מהתקופות הפרסית והרומית, בשטח C התגלה מכלול חרסים מהתקופה הפרסית ללא שרידים אדריכליים ובשטח D התגלה מפלס אבנים מתקופת הברזל 2.

שטח A

נחפרו ארבעה ריבועים (כ-100 מ"ר; איורים 3, 4) צמוד למעיין של היישוב, בשטח שנפגע עקב עבודות פיתוח בסביבתו ומבניית קיר תמך שהפריד בין שטחים A ו-B. במרבית שטח הריבוע נחשף משטח עבודה (L104 ,L102), שנבנה מאבני גוויל קטנות ובינוניות. על המשטח נמצאו כלי חרס, ובהם בעיקר קערות מתקופת הברונזה התיכונה 2. משטח העבודה ניגש לקיר מסיבי (W103; כ-10 מ' אורך, 1.6 מ' רוחב), שנבנה משתי שורות של אבנים גדולות וביניהן מילוי של אבנים גדולות ובינוניות; זוהו שני נדבכים, אך לא התאפשר להעמיק את החפירה עקב הגעה למפלס המים של המעיין. משטח 104 ניגש לקיר נוסף (W123; כ-2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב), שנחשף ממנו נדבך אחד של שלוש אבני גזית, אך לא התאפשר להעמיק בחפירה עקב הגעה למפלס מי המעיין. הקירות השתמרו לגובה זהה, אך היחס ביניהם אינו ברור. בחתך בדיקה (L109) שנחפר בין משטח 104 לבין קיר 103 זוהה נדבך שלישי בקיר 103. עקב מפלס גבוה של מי תהום לא התאפשר להעמיק ולהשלים את הבדיקה.

בחלק הדרומי-מערבי של משטח 104 שולבה ממגורה עגלגלה (L113; כ-1.5 מ' קוטר), שדופנה בחרסים ולבנים צרופות. הממגורה נחפרה לעומק 0.5 מ' עד הגעה לאותו מפלס של מי תהום, ונמצאו בה בעיקר קנקנים, המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה.

ממצא החרסים משטח A עשיר ומגוון ומתוארך לתקופה הב"ת 2ב'. הוא כולל קערות (איור 1:5–4), קדרות (איור 5:5–9), סירי בישול (איור 1:6, 2), פיטסים (איורים 3:6–12) ובסיסי פיטסים (איור 13:6, 14), קנקן (איור 15:6), פך או קנקן (איור 16:6) ופקק לקנקן (איור 17:6). כן התגלו בשטח A אבן שחיקה (L113, סל 1514/2; איור 7) וכלי צור, ובהם שני להבי מגל מטיפוס גיאומטרי גדול, המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה (שמר, להלן). להלן תיאור כלי החרס והאבן מאיורים 5 ו-6.

קערה 1 נפוצה בעיקר בתקופת הב"ת 2, וכמוה נמצאה בשכבה IXB בתל קשיש (Ben-Tor and Bonfil 2003:205, Fig. 83:1–3, Type B IVb). לקערה 2 בסיס דיסק האופייני לקערות ששפתן נוטה פנימה (Bonfil 2015:79, Pl. 1.3.1). קערה 3 היא קערה מזווה ולה שפת מרזב; היא משמשת סימן היכר מובהק לתקופת הב"ת 2ב', ודומות לה נחשפו בשכבות X–IXC בתל קשיש (Bonfil 2003:280, Fig. 114:10, Type CB 1). קערה 4 היא אולי קדרה פתוחה.

קדרות 5 ו-6 הן קדרות סגורות; לקדרה 5 שפת מרזב, ואילו לקדרה 6 שפת מדף והיא נפוצה לאורך תקופת הב"ת 2ב' ונחשפה בכמויות גדולות בשכבות XXIIIB–XXI בתל יקנעם (Ben Ami and Livneh 2005:264–265, Figs. II.21:16, II.23:21, IV.6:1, Type CK 1a). קדרה 7 היא קדרה פתוחה, מזווה במרכז גופה, וכמוה נחשפו בשכבות מתקופות הב"ת 2ב' וראשית הברונזה המאוחרת 1 בתל יקנעם (Ben Ami and Livneh 2005:269, Fig. IV.6:10, Type K IIIa). בסיסי קדרות 8 ו-9 מתאימים לקדרות גדולות דמויות חבית.

סיר בישול 1 עשוי בעבודת יד מטין חום גס ומאופיין בדופן ישרה שבחלקה העליון מתחת לשפה עיטור של שורת חורים; כמוהו נחשפו בשכבות IXC–IXB בתל קשיש (Bonfil 2003:285, Fig. 117:2, Type UCP 1B). שבר הגוף המעוטר מסיר בישול 2 מצביע על שיוכו לקבוצת סירי הבישול העגולים ששפתם מרובעת ומקופלת, המאופיינים בחלקם בעיטור בתבליט חבל או בתבליט צלבים היקפי, בדרך כלל במרכז הגוף; סירים מטיפוס זה נחשפו בעיקר בשכבות המיוחסות לסוף התקופה, כגון שכבות X–VIII בתל קשיש (Bonfil 2003:285, Fig. 118:6, Photos 107, 111, Type GCP II).

הפיטסים הם הכלים הדומיננטיים ביותר במכלול מתקופת הב"ת 2ב' באתר, והובחנו בהם שלושה טיפוסים (א–ג). לפיטסים מטיפוס א' (איור 3:6–5) צוואר קצר ושפה מעובה ומרובעת. בפיטסים 3 ו-4 השפה נוטה כלפי חוץ, והם אופייניים לשני השלבים בתקופת הב"ת 2; כמוהם נחשפו בשכבות IXA–IXC בתל קשיש. לפיטס 5 שפה מרובעת ומקופלת פנימה, וכמוהו נחשפו בשכבות IXB–IXA בתל קשיש רק לקראת סוף התקופה (Bonfil 2003:293, Fig. 123:2, Type P IIa, Fig. 123:4, Type P IIc). לפיטסים מטיפוס ב' (איור 6:6, 7) שפה מופשלת כלפי חוץ, וכמוהם נחשפו בתל קשיש בשכבות IXB–IXA המיוחסות לשלהי התקופה (Bonfil 2003:294, Fig. 124:2, Type P V). הפיטסים מטיפוס ג' (איור 8:6–12) מוגדרים בתל יקנעם כפיטסים ששפתם מעובה ומקופלת; הם אינם נפוצים שם ונמצאו במילויים בשכבות XXV ו-XXIV (Ben Ami and Livneh 2005:286, Fig. IV.11:14, Type P IV). הטיפוס של פיטס 12 לא נמצא ביקנעם, אך התגלה בתל קשיש ושם הוגדר כפיטס ששפתו מקופלת ופשוטה (Bonfil 2003:293, Fig. 124:1, Type P V). בסיס פיטס 13 מתאים לפיטסים שגופם מוארך, ואילו בסיס פיטס 14 מתאים לפיטסים דמויי חבית.

לקנקן 15 שפה מעובה וקמורה; כלי זהה נחשף בשכבה IXA בתל קשיש ותוארך לשלהי תקופת הב"ת 2ב' (Bonfil 2003:292, Fig. 122:18, Type SJ VIII). כלי 16 הוא מעין כלאיים בין קנקן לפך, אם כי לא הובחנה בו ידית; כלי זהה נמצא בשכבה VII בשילה, ונראה כי תפוצתו הייתה מוגבלת (Bonfil 2015:86. Fig. 1.3.25). פקק 17 נועד לסגירת קנקן.

אבן השחיקה עשויה מאבן גיר אדומה-חומה המורכבת מגבישים גסים (1 מ"מ). האבן מכילה כמות גבוהה של תחמוצות ברזל בדומה להמטיט (Hematite) וגרגרים מעטים של קוורץ שקוף. מקור האבן באזור המאופיין בסלעים מטאמורפיים, כנראה בטורקיה.

בשאר שטחי החפירה לא נחשפו כלי אבן שמוצאם מאזור טורקיה, אך ייתכן כי יש באתר כלי יבוא שהובאו לחוף הקרוב בעכו באמצעות כלי שייט שהיו בו אבנים ששימשו לאיזון (Ballast), ואחת מהן עובדה לכלי כתישה בשימוש משני.

שטח B

נחפרו שני ריבועים (50 מ"ר; איורים 8, 9) בשטח שנפגע מפעילות חקלאית בת זמננו ומבניית קיר תמך בן זמננו שתחם את השטח מדרום, ונחשפו שתי שכבות יישוב (2, 1) — שכבה 2 מתוארכת לתקופה הפרסית ושכבה 1 מתוארכת לתקופה הרומית.

שכבה 2. נחשף קיר מסיבי (W211; כ-7 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה השתמרות; איור 10) שנבנה משני נדבכים לא אחידים בבנייתם. הנדבך התחתון נבנה בחלקו הצפוני מאבנים מלבניות (0.2 × 0.4 מ') ומשתי אבנים רבועות גדולות (0.4–0.5 מ' אורך), ובחלקו הדרומי מאבני גוויל בינוניות. הנדבך העליון נבנה משתי שורות מקבילות של אבנים רבועות גדולות, הדומות לאלו שבנדבך התחתון, וביניהן מילוי של אבני גוויל קטנות ובינוניות. ממזרח לקיר 211 (L216 ,L206 ,L205) נמצאו שברי כלי חרס, ובהם בעיקר קערות מורטריה (איור 1:11–8), קנקנים (איור 9:11–13) ואמפורה (איור 14:11), המתוארכים לתקופה הפרסית.

קערות מורטריה 1–5 הן הכלי הפתוח הנפוץ ביותר במכלולי התקופה; לעתים על פני הקערה מופיעות טביעת קנה (איור 4:11, 5). קערות דומות שעליהן טביעות קנה נמצאו בכמה אתרים בירושלים (Thushingham 1985: Fig. 16:1–4; Shalev 2015:206, Fig. 4.1:30–33).

לקערות מורטריה 6–8 בסיס טבעת ותיארוכן המאות הה'–הג' לפסה"נ. קערות רבות מטיפוס זה נמצאו בתל דור ובתל גילעם (שטרן תש"ל:37, איור 1:7–12; Stern 1995: Figs. 2.17:1–4, 2.28:2–3).

הקנקן הוא הכלי הנפוץ ביותר באתרי התקופה הפרסית בגליל ולאורך החוף הצפוני, ולו מגוון טיפוסים. לקנקנים 9 ו-10 כתף ישרה, הם חסרי צוואר ועשויים מטין צהבהב-ירקרק; דומים להם נחשפו בדור (Stern 1995: Fig. 2.8:17–20). לקנקן 11 כתף משתפלת (Stern 1995: Fig. 2.8:12–14), והוא מתוארך למאות הה'–הד' לפסה"נ (Stern 1995:62). קנקן 12 מאופיין בדרך כלל בגוף סגלגל, בסיס מעוגל וארבע ידיות, והוא המשך מובהק של מסורת קנקני 'למלך' מתקופת הברזל 2 (Stern 2015:570) ונחשף באתרי פנים הארץ. קנקן 13 הוא 'קנקן חוף', שהופיע במהלך התקופה הפרסית ונפוץ למן אמצע המאה הה' לפסה"נ ולאורך כל המאה הד' לפסה"נ בפיניקיה, בצפון סוריה, במסופוטמיה, בקפריסין ובמצרים; קנקן דומה נחשף בתל מבורך (Stern 1978: Fig. 7:5), ונראה כי מקורם בקפריסין ומשם הם נפוצו בסחר ימי לכל היעדים (Stern 2015:570).

אמפורה 14 עשויה מטין בהיר ומפולם היטב, והיא אחת מתוך חמישה טיפוסי אמפורות שיוצרו בכיוס. ראשיתה במאה הה' לפסה"נ, והחל מסוף המאה הה'–תחילת המאה הד' לפסה"נ היא הופכת לטיפוס הנפוץ ביותר באתונה ובים השחור (שלו 236:2014–240, טיפוס IV, ור' שם דיון כרונולוגי). המצבור הגדול ביותר של אמפורות מטיפוס זה נמצא ברחוב רמז בעכו, שם זוהו כשישים שברי אמפורות מן המאה הד' לפסה"נ (פינקלשטיין 2007).

שכבה 1. נחשף מבנה, המתוארך לתקופה הרומית, ששרדו ממנו שלושה קירות (W217 ,W204 ,W202) ורצפת גיר כתוש (L215; איור 12). קיר 204 חתך את קיר 211 משכבה 2, ורצפה 215 נבנתה על קיר 211. מתחת לחלקה הדרומי של הרצפה נחשפה תשתית של אבנים. נראה כי הרצפה נמשכה מזרחה ודרומה וניגשה לקירות 202 ו-204. על הרצפה נמצאו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הרומית. מדרום לקיר 204 נחשפו שרידי קיר (W203) ומילויי אדמה (L208 ,L207), אך הפגיעה בשטח בימינו לא מאפשרת לתארם.

מכלול כלי החרס בשטח B כולל קערה רדודה מחופה אדום מטיפוס ETS (איור 1:13), המתוארכת לאמצע המאה הא' לפסה"נ–אמצע המאה הב' לסה"נ; קערה גלילית מטיפוס 1C (איור 2:13) מבית היוצר בכפר חנניה, המופיעה מאמצע המאה הג' עד שלהי המאה הד' לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993:98–100); קדרת בישול (איור 3:13) ממשפחת כפר חנניה, המתוארכת למן אמצע המאה הא' עד אמצע המאה הב' לסה"נ (Adan-Bayewitz 1993:126–128, Type 4B); קנקן (איור 4:13), המתוארך למאה הא' לסה"נ (Fernandez 1983:107, T.1.3:38); ופכית (איור 5:13), המתוארכת לתקופה הרומית התיכונה, שכמוה נמצאה בציפורי (Meyers 2013: Pl. 39:3).

כן נמצא בשטח מכלול של כלי צור (שמר, להלן).

שטח C

נחפר ריבוע אחד (25 מ"ר) בשדה פתוח ונחשפו שכבות של אדמה אפורה בהירה (300L), ללא ממצא אדריכלי, הכוללות ממצא קרמי מועט אך מגוון המתוארך לתקופות הפרסית והרומית. כן נמצאו חרוז אבן, המתוארך לתקופה הרומית, ומכלול פריטי צור (שמר, להלן).

הכלים מהתקופה הפרסית כוללים בסיס טבעת של קערת מורטריום (איור 1:14), המתוארכת למאות הה'–הג' לפסה"נ, וקנקן מקבוצת הקנקנים הסגלגלים שלהם צוואר גלילי ושפה מעובה שחתכה רבוע (איור 2:14), כמוהם נחשפו בשכבות התקופה הפרסית באתרי הארץ. הכלים מהתקופה הרומית כוללים כלים אטיים (מרטין, להלן), ובהם קערה (איור 3:14), לקיטוס (איור 4:14) ונר דיסקוס (איור 5:14) עשוי מטין חום בהיר מקומי שחופה בחיפוי אפור כהה דק ועוטר באזור החרטום בצד שמאל בעיטור ספירלה ושלוש נקודות. הנר מתוארך למאות הא'–הג' לסה"נ ונפוץ באזור הצפון. נר דומה נחשף באעבלין, כ-8 ק"מ מצפון-מערב לביר אל-מכסור (Feig and Hadad 2015:110, Fig. 14:26).

החרוז (איור 6:14) עשוי משיש שמוצאו כנראה מקררה (אנסטסיה שפירו, מידע בעל פה). בתקופה הרומית הגיעו לראשונה לאזור פריטים וחפצים משיש במסגרת קשרי המסחר באגן הים התיכון.

כלי חרס אטיים

רבקה-סוזן מרטין

בשטח C נמצאו שברים של קערה ולקיטוס גלילי. מהקערה נמצא בסיס טבעת (איור 3:14) עשוי מטין כתום-אדום ובו מיקה וגריסים לבנים. הכלי מחופה בזיגוג שחור מפנים ומחוץ. פנים הכלי מעוטר בחריתה של שני מעגלים חד מרכזיים במילוי מקדה. חלקו החיצוני מחורץ בחריצים מקורצפים בנקודת המפגש בין בסיס הטבעת לגוף הכלי. כלי אטי דומה נחשף באגורה באתונה (Sparkes and Talcott 1970:95, No. 830, Figs, 8, 22, Pl. 33) ותוארך לשנת 350 לפסה"נ. הקערה מהחפירה מתוארכת על סמך צורתה ועיטורה מאוחר לשנת 350 לפסה"נ.

מהלקיטוס הגלילי התגלה שבר גוף (איור 4:14) מחופה בצבע לבן ועליו עיטורים בשחור. בחלקו העליון של השבר, כנראה מתחת לכתף הכלי, יש דגם מיאנדר בין שני קווים שחורים, ומתחתיו נראה חלקו העליון של גוף אישה עומדת ופונה לימין. האישה מביטה מעבר לכתפה ונראה שידה השמאלית פרוסה לפנים. ראשה בפרופיל, אך החלק העליון של הגוף פונה לחזית. היא חובשת כיסוי ראש (sakkos), שמתחתיו נראה שערה השחור, עונדת עגילים ולובשת לפחות שני מלבושים. הבגד העליון הוא גלימה עם מעט קפלים, ומתחתיה יש גלימה מרובת קפלים אנכיים (chiton). אין סימנים לצבעים הססגוניים המקוריים, כפי שמוכר מממצאים דומים באגן הים התיכון. בצדו השמאלי של השבר נראים קווי מתאר שחורים שחוקים, עדות לציור הראשוני של האמן. דמות דומה זוהתה על לקיטוס מחופה לבן מאתונה, המתוארך לתקופות הארכאית והקלאסית. בלקיטוס אחר, שנמצא באוקספורד (Ashmolean 1928.170 = BAPD 208762), נראית אישה חובשת את אותו כיסוי ראש ואוחזת בידה זר. הכלי מיוחס לצייר אייסשנס (Aischnes) ומתוארך לשנים 475–425 לפסה"נ (ARfVP 1963:715.184). העין של האישה בשבר הלקיטוס מהחפירה מצוירת חזיתית, ועל כן נראה כי יש לתארכה לזמן מאוחר בתקופה הארכאית. ציור דומה של עין נמצא על לקיטוס מליידן (Rijksmuseum ROII51 = BAPD 9661), שמיוחס לקבוצת ATL ומתוארך לשנים 500–450 לפסה"נ (Vos 1972: PL.[204] 110.6.8–9). על סמך המקבילות נראה כי יש לתארך את השבר מהחפירה לרבע הראשון של המאה הה' לפסה"נ.

שטחD

נחפר ריבוע אחד (25 מ"ר; איורים 15, 16) ונחשף מפלס של אבני גוויל קטנות (L403) שהושתת על עפר מהודק. כדי לברר את אופיו של המפלס נחפר במרכזו חתך בדיקה (L404) ונאספו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופת הברזל 2. כן נמצא בשטח D מכלול כלי צור (שמר, להלן). על פני השטח (L400) נמצא שבר זכוכית שתוארך לתקופה הרומית (גורין-רוזן, להלן).

הכלים מתקופת הברזל 2 כוללים קערות (איור 1:17), קדרות (איור 2:17, 3), סירי בישול (איור 4:17–6) וקנקן (איור 7:17). קערה 1 שייכת כנראה למשפחת הקערות המזוות בזיווי קל לקראת הבסיס ואופיינית למאה הט' לפסה"נ; קערה דומה נחשפה בשכבה VIII בחצור (Ben-Tor and Zarzecki-Peleg 2015: Fig 2.2.2:19). בקדרות הובחנו שני טיפוסים האופייניים למאה הט' לפסה"נ, שגופם מעוגל והם חסרי ידיות: לקדרה 2 שפה פשוטה וכתף מזווה, וכמוה נחשפה בשכבה XIII ביקנעם (Zarzecki-Peleg 2005: Fig I.71:4), ולקדרה 3 שפה עגולה ונמצאה לה מקבילה בשכבה VIIIA בתל חצור (Ben-Ami 2012: Fig 3.5.1). לסיר בישול 4 שפה משולשת, המאפיינת סירי בישול מהמאה הי' לפסה"נ, ולסירי בישול 5 ו-6 שפה צבוטה, מהטיפוס שרווח יותר במאה הט' לפסה"נ; לשניהם נמצאו מקבילות בתל יקנעם (Ben-Tor and Zarzecki-Peleg 2015: Pl. 2.27:9–IV 10). לקנקן 7 נמצאו מקבילות בשכבה I בחורבת ראש זית (Gal and Alexandre 2000: Fig. III.92:10).

כלי זכוכית מהתקופה הרומית

יעל גורין-רוזן

נמצאו שני שברי זכוכית, ובהם שבר גוף שלא התאפשר לזהות ושבר אחד שזוהה ותוארך — בסיס שטוח ומעובה של בקבוקון זעיר (L400, סל 1408; איור 18). השבר עשוי מזכוכית בגוון ירקרק המכוסה בשכבת בלייה כסופה, מאכלת. הבקבוקון יוצר בניפוח חופשי והבסיס קטום; על פי גודל הבסיס וצורתו נראה כי הוא השתייך לטיפוס של בקבוקונים שגופם אגסי וצווארם צר ומסתיים בשפה מקופלת פנימה, שנפוצו במאה הא' לסה"נ. מרבית הבקבוקים מטיפוס זה נחשפו בחפירות של קברים, ונדיר למצוא שבר כזה במכלול יישוב. בקבוקונים אלה מוצגים לרוב בצילום ולא בציור וקשה לראות את עובי הבסיס, שמבדיל אותם מבקבוקים בני אותו פרק זמן, שצורתם דומה אך בסיסם דק ודחוף פנימה. בקבוקון שבסיסו מעובה ושטוח נמצא בקבר רומי ליד בן שמן, שהקבורה בו תוארכה למאה הא' עד ראשית המאה הג' לסה"נ (רייך תשמ"ב:19–21, איור 9:3). למרות שלא נמצאו עוד ממצאים מתקופה זו בשטח D, ממצאים בני אותו פרק זמן נתגלו בשטח B.

מכלול הצור

מעין שמר

נמצאו 338 פריטים (טבלה 1): 91 בשטח A (כ-27%), 157 בשטח B (כ-47%), 44 בשטח C (כ-13%) ו-46 בשטח D (כ-14%). הכלים נמצאו ברמת שחיקה בינונית, המתבטאת בהקהיה חלקית של הקצוות הפעילים מחד, ובהשתמרות מלאה של רכסי הצלקות מאידך. על רבים מהפריטים יש כיסוי חלקי של פטינה בגוון צהבהב או אדמדם או כיסוי מלא של פטינה לבנה-כתומה. נראה אם כן כי מכלול הצור סותת באתר או בקרבתו והיה נתון כנראה להשפעת תהליכים בתר-הרבדתיים, כגון סחיפה למרחק קצר או חשיפה על פני השטח.

זוהה שימוש בשני סוגי צור עיקריים: כ-52% מהפריטים במכלול יוצרו על צור אטום בגווני אפור-חום, שלו ורידים אדמדמים/צהבהבים, המכוסה בחלקו בפטינה צהבהבה; וכ-16% מהפריטים במכלול יוצרו על צור שקוף/חצי שקוף בגווני חום אדמדם, המכוסה בחלקו בפטינה אדמדמה. שני הסוגים מזוהים עם צור ממחשופים אאוקניים מתצורות תמרת ועדולם (Ekshtain et al. 2014; 2017), הנפוצים בסביבת האתר.

אופן ההתפלגות הטכנולוגית והטיפולוגית של המכלול מכל שטחי החפירה אופייני לתעשיות שהתמקדו בהפקת נתזים שגודלם הסופי לא עולה על עשרה סנטימטרים מגרעינים מרובי משטחים. בכלים משטחים A ו-B זוהה גם שימוש במשטח נקישה יחיד או בשני משטחי נקישה מנוגדים או מאונכים זה לזה, אם כי בשכיחות נמוכה. כן זוהו עדויות עקיפות לקיומן של תעשיות נוספות, כגון תעשיית להבונים, שזוהתה בגרעין יחיד משטח B, וכן תעשיות להפקת להבים או נתזים ארוכים וכלים דו-פניים, שזוהו במכלול הכלים.

במכלול הכלים (טבלה 2) מגוון טיפוסים, שמרביתם מזוהים עם תעשיות אד הוק שלהן טווח כרונולוגי רחב. הפריטים המתארכים נדירים, והם כוללים שלושה להבי מגל משטח A, שבר של מגרד מניפה משטח D ושלושה שברי כלים דו-פניים משטחים B–D.

שניים משלושת להבי המגל הם מטיפוס 'גיאומטריים גדולים' (Rosen 1997:50–57). הם עוצבו מלהב רחב או מנתז, ולהם גב מעוצב בעזרת שתי שקערוריות (איור 1:19) או גב טבעי (איור 2:19) וקטימה. להב 1 עוצב מחומר גלם מקומי בגוון חום-אפור וקצהו הפעיל משונן בשינון עדין, בעוד שלהב 2 עשוי מחומר גלם בגוון ורדרד שמקורו לא ידוע, וקצהו הפעיל שונן לאחר היווצרות הברק באמצעות עיצוב שתי שקערוריות; להבי מגל מטיפוס זה מאפיינים תעשיות צור למן תקופת הברונזה התיכונה ועד תקופת הברזל. להב המגל השלישי (איור 4:19) עוצב מלהב ראשוני, קצהו האחד קטום והשני שבור, וקצהו הפעיל מעוצב בשינון עדין על הגחון. ללהבים מטיפוס זה טווח כרונולוגי רחב (Rosen 1997:44–60), והם מאפיינים בעיקר תעשיות מהתקופה הכלקוליתית ומופיעים גם בתעשיות מתקופת הברונזה, אם כי בשכיחות נמוכה. פריט אחר (איור 3:19) שנמצא במכלול ולו מאפיינים דומים ללהבי מגל אלו, אך ללא ברק שימוש, הוא כנראה להב מגל שעיצובו לא הושלם, או שהשימוש בו היה מועט (טבלה 2: אחר). שבר הכלי שזוהה כמגרד מניפה (איור 5:19) מכוסה בקליפה גירנית, ולו שברור עדין חצי זקוף על מרבית היקפו. מגרדים מטיפוס זה עשויים על פי רוב מנתזים שטוחים בעלי קליפה ועליהם שברור היקפי אחיד. הם מאפיינים תעשיות צור מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה (Rosen 1997:71–80; Zutovski et al. 2016). הכלים הדו-פניים שנמצאו בכל אחד משטחים B–D הם גרזן (בשטחים B ו-D; איור 6:19) וכילף (שטח C), והשתמרותם ירודה. הם שבורים והקצוות הפעילים שחוקים עד כדי עיוות צורת הפריט, עדות לתהליכי הסעה וסחיפה בתר-הרבדתיים. כלים מטיפוסים אלו אופייניים לתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, אך הימצאותם במכלול מייצגת כנראה הרבדה משנית ולא פעילות באתרה.

מכלול הצור מהחפירה קטן, וכולל בעיקר תעשיות שהטווח הכרונולוגי שלהן רחב. רמת השחיקה הבינונית מעידה על תהליכים בתר-הרבדתיים בהיווצרות המכלול, כגון סחיפה והסעה, או על היותו חשוף, לפחות חלקית, לשמש ולגשם. הימצאותם של שני להבי מגל גיאומטריים בשטח A תומכת בתיארוך הפעילות באזור זה לתקופת הברונזה התיכונה, אך האפשרות לתעשיות קדומות זוהתה בשבר המגרד ובלהב המגל השלישי שאיננו גיאומטרי. ההשתמרות הירודה של הכלים הדו-פניים שנמצאו בשטחים B–D מעידה על כך שהם אינם באתרם. ייתכן כי יש לשייכם לאתר הניאוליתי הנרחב שנחשף בביר אל-מכסור בשנים האחרונות (Malinsky-Buller et al. 2013).

סיכום

ראשית ההתיישבות באתר החלה בתקופת הברונזה התיכונה, סמוך למעיין. יישובים סמוכים מתקופה זו נמצאו בטווח של 4–6 ק"מ מהאתר, ובהם תל שמרון (Alexandre 2015), עין ציפורי (מילבסקי וגצוב 2014) ויפתחאל (Braun and Barda 2003:90–91), אך אין אפשרות לקשור בוודאות אף אחד מהם לאתר בביר אל-מכסור.

מתקופת הברזל 2ב' התגלו שרידי מפלס האבנים בשטח D ובו מכלול מגוון של כלי החרס, המלמדים מעט על היישוב בתקופה זו. נראה כי ההתיישבות באתר קשורה ליישוב שנחשף בחורבת עפרת הסמוכה, שראשיתו בתקופת הברזל 2א' והוא ממשיך לתקופת הברזל 2ב' (Alexandre 2019:108). גם בתל חנתון, המרוחק כ-4 ק"מ מדרום-מזרח לאתר, התגלה ממצא מתקופות הברזל 1–2 (גל 39:1990, אתר 1.38).

מהתקופה הפרסית התגלו בחפירה שרידי מבנה ושברי כלי חרס. בציפורי נחשף מכלול כלים מתקופה הפרסית, ובו כלים אטיים רבים מזוגגים שחור; החופר משער כי אולי היה שם מעין מרכז ניהול שפיקח על הסחר מיוון (Meyers and Meyers 2009:140–141). בתל גילעם, המרוחק כ-12 ק"מ מצפון-מערב לביר אל-מכסור, נחשפו שרידי יישוב שנוסד בראשית התקופה הפרסית (שטרן תש"ל). כלי היבוא שנחשפו בתל גילעם, בציפורי ובביר אל-מכסור מעידים כנראה על קשרי מסחר שהיו ליישובים הסמוכים לדרך הראשית עכו–עמק יזרעאל (שטרן תש"ל:53). ייתכן כי היישוב בביר אל-מכסור הוא יישוב-בת של תל גילעם וכי הוא חלש על שטחים חקלאיים סמוך לנחל יפתחאל.

מהתקופה הרומית התגלו בחפירה שרידי בנייה מעטים, ובהם רק רצפת הגיר בשטח B. בחורבת עפרת הסמוכה נחשף יישוב המתוארך למאות הג'–הד' לסה"נ (פלג תש"ן:91–92, תכנית 1; Alexandre 2019:16–19). זמנו של הממצא הקרמי משטח B דומה לזה של הממצא שהתגלה בחורבת עפרת, ולכן אפשר לשער כי שרידי היישוב בשטח B בביר אל-מכסור היו חלק מהטריטוריה של חורבת עפרת במהלך המאה הג' – אמצע המאה הד' לסה"נ.

הפניות

אבו זידאן פ' ומיטלר א' 2014. ביר אל-מכסור. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.8544-he

גל צ' 1990. הגליל התחתון, גיאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא. תל אביב.

ירושביץ א' 2013. ביר אל-מכסור. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.3338-he

מילבסקי י' וגצוב נ' 2014. עין ציפורי. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13675-he

פינקלשטיין ג' 2007. עכו, רח' רמז. חדשות ארכיאולוגית 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.492-he

פלג מ' תש"ן. חפירה בחורבת עפרת (ח' א-טייבה). עתיקות י:9–91.

רייך ר׳ תשמ״ב. קבר מעוטר מן התקופה הרומית ליד בן-שמן. עתיקות ח:16–21.

שטרן א' תש"ל. החפירה בתל גילעם (ח'רבת אל רג'ם). עתיקות ו:31–55.

שלו י' 2014. ארצות הדגן האדירות: היבטים דמוגראפיים ומסחריים של "פיניקיה הדרומית" תחת השלטון האחמני. עבודת דוקטור. אוניברסיטת חיפה. חיפה.

References

Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade. Ramat-Gan.

Alexandre Y. 2015. Tel Shimron (West). HA-ESI 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24891

Alexandre Y. 2018. Ḥorvat ‘Ofrat in the Late Hellenistic, Roman and Byzantine Periods. ‘Atiqot 92:1–68. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1973

Alexandre Y. 2019. Iron Age to Mamluk-Periods at Ḥorvat ‘Ofrat. ‘Atiqot 95:65–114. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2042

Barda L. and Braun E. 2003. Tomb 1 of the Second Millennium BCE at Yiftaḥel, Lower Galilee. ʻAtiqot 44:67–95. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2386

Ben-Ami D. 2012. The Iron Age II (Strata VIII–VII). In A. Ben-Tor., D. Ben-Ami and D. Sandhaus. Hazor VI: The 1990–2009 Excavation, The Iron Age. Jerusalem. Pp. 154–285.

Ben-Tor A., Ben-Ami D. and Livneh A. 2005. Yoqne‘am III: The Middle and Late Bronze Ages; Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988) (Qedem Reports 7). Jerusalem.

Ben-Tor A. and Bonfil R. 2003. The Stratigraphy and Pottery Assemblages of the Middle and Late Bronze Ages in Area A. In A. Ben-Tor, R. Bonfil and S. Zuckerman. Tel Qashish: A Village in the Jezreel Valley; Final Report of the Archaeological Excavations (1978–1987) (Qedem Reports 5). Jerusalem. Pp. 185–276.

Bonfil R. 2003. Pottery Typology of the Middle Bronze Age II and Late Bronze Age. In A. Ben-Tor, R. Bonfil and S. Zuckerman. Tel Qashish: A Village in the Jezreel Valley; Final Report of the Archaeological Excavations (1978–1987) (Qedem Reports 5). Jerusalem. Pp. 277–318.

Bonfil R. 2019. Middle Bronze Age IIB–C. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors: From the Middle Bronze Age through the Late Bronze Age 3. Jerusalem. Pp. 77–136.

Díez Fernández F. 1983. Cerámica común romana de la Galilea: Aproximaciones y diferencias con la cerámica del resto de Palestina y regiones circundantes. Madrid.

Ekshtain R., Malinsky-Buller A., Ilani S., Segal I. and Hovers E. 2014. Raw Material Exploitation Around the Middle Paleolithic Site of ‘Ein Qashish. Quaternary International 331:248–266.‏ https://doi.org/10.1016/j.quaint.2013.07.025

Ekshtain R., Ilani S., Segal I. and Hovers E. 2017. Local and Nonlocal Procurement of Raw Material in ‘Amud Cave, Israel: The Complex Mobility of Late Middle Paleolithic Groups. Geoarchaeology 32/2:189–214.‏ https://doi.org/10.1002/gea.21585

Feig N. and Hadad S. 2015. Roman Burial Caves at ‘Ibllin. ‘Atiqot 83:93–124. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1705

Gal Z. and Alexandre Y. 2000. Ḥorbat Rosh Zayit: An Iron Age Storage Fort and Village (IAA Reports 8). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhfg1

Malinsky-Buller A., Aladjem E., Givol-Barzilai Y., Bonnes D., Goren Y., Yeshurun R. and Birkenfeld M. 2013. Another Piece in the Puzzle – A New PPNA Site at Bir el-Maksur (Northern Israel). Paléorient 39/2:155–172.‏ https://doi.org/10.3406/paleo.2013.5525

Marchese R.T. 1989. Aegean and Cypriote Imports in the Persian Period (Strata XI–VI). In Z. Herzog, G. Rapp Jr. and O. Negbi eds. Excavations at Tel Michal, Israel (Tel Aviv University Institute of Archaeology Monograph Series 8). Minneapolis–Tel Aviv. Pp. 145–152.

Meyers E.M. 2013. Additional Roman Pottery. Roman Pottery. In E.M. Meyers and C.L. Meyers eds. The Pottery from Ancient Sepphoris (Duke Sepphoris Excavation Reports I). Winona Lake. Pp. 130–141. https://doi.org/10.5325/j.ctv1bxh4tm.6

Meyers E.M. and Meyers C.L. 2009. The Persian Period at Sepphoris. Eretz Israel 29:136–143.

Mullins R.A. 2007. The Late Bronze Age Pottery. In A. Mazar and R.A. Mullins eds. Excavations at Tel Beth-Shean 1989–1996 II: The Middle and Late Bronze Age Strata in Area R (The Beth-Shean Valley Archaeological Project 2). Jerusalem. Pp. 390–547.

Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek, CA.

Shalev Y. 2015. The Early Persian Period Pottery. In. E. Mazar ed. The Summit of the City of David, Excavations 2005–2008; Final Reports I: Area G. Jerusalem. Pp. 203–242.

Sparkes B.A. and Talcott L. 1970. Black and Plain Pottery of the 6th, 5th and 4th Centuries B.C. (Athenian Agora XII). Princeton. https://doi.org/10.2307/3601977

Stern E. 1978. Excavations at Tel Mevorakh (1973–1976) I: From the Iron Age to the Roman Period (Qedem 9). Jerusalem.

Stern E. 1995. Local Pottery of the Persian Period. In E. Stern ed. Excavations at Dor; Final Report I, B: Areas A and C. The Finds (Qedem Reports 2). Jerusalem. Pp. 51–92.

Stern E. 2015. Persian Period. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors from the Iron Age through the Hellenistic Period II. Jerusalem. Pp. 565–617.

Tushingham A.D. 1985. Excavations in Jerusalem 1961–1967 I. Toronto. https://doi.org/10.1163/9789004671607

Vos M.F. 1972. Corpus Vasorum Antiquorum: The Neatherland, fasc 3, Leiden Rijksmuseum van Oudheden fasc i. Leiden.

Zarzecki-Peleg A. 2005. Stratigraphy and Architecture. In A. Ben-Tor, A. Zarzecki-Peleg and S. Cohen-Anidjar. Yoqne‘am II: The Iron Age and the Persian Period; Final Report of the Archaeological Excavations (1977–1988) (Qedem Reports 6). Jerusalem. Pp. 5–232.

Zutovski K., Yerkes R.W., Agam A., Wilson L., Getzov N., Milevski I. and Gopher A. 2016. A Techno-Typological Analysis of Fan (Tabular) Scrapers from Ein Zippori, Israel. Journal of Lithic Studies 3/1:207–238. https://doi.org/10.2218/jls.v3i1.1454

מילות מפתח

משטח עבודה, ממגורה, כלי חרס אטיים, שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה 2, שרידי יישוב מתקופת הברזל 2, שרידי יישוב מהתקופה הפרסית, שרידי יישוב מהתקופה הרומית