(A-4369 ,A-4240) כפר כנא

הרשאה/רישיון

A-4240, A-4369

דוח חפירה

בחודשים יוני 2004 ופברואר–מרס 2005 נערכו חפירות בדיקה והצלה בכפר כנא (הרשאות מס' 4240-A ו-4369-A, בהתאמה; נ"צ 23175/73925), לקראת בנייה. החפירות, מטעם רשות העתיקות, נוהלו על ידי ק' קובלו-פארן וה' סמיטליין (צילום שטח), בסיוע י' לבן (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט), ע' בן ציוני (סיוע כללי), נ' גצוב (כלי חרס פרוטו-היסטוריים), ע' שטרן (כלי חרס מהתקופה הממלוכית), ד' פורוצקי (תכנית סופית), ח' טחן-רוזן (ציור ממצאים), פ' ספיבק (ניתוח וציור כלי צור), ז' תורג'מן-יפה (ארכיאוזואולוגיה; נספח), ו' ראיסה (מעבדת מתכות), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) ועובדים מנצרת, נוף הגליל וכפר מנדא. תודה מיוחדת לנמרוד גצוב על ההדרכה המדעית בכלי החרס ופרשנות הממצאים הפרוטו-היסטוריים.

החפירה מרוחקת כ-500 מ' מצפון-מערב למעיין כפר כנא השופע בקביעות, שם נחשפו בחפירות קודמות שרידים מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית והקרמית, הכלקוליתית הקדומה, הכלקוליתית המאוחרת, הברונזה הקדומה 1א' והברונזה הביניימית (קובלו-פארן 2013 [איור 1: 6536-A]; קובלו-פארן 2015א [איור 1: 5877-A]; קובלו-פארן 2015ב [איור 1: 5971-A]; בארי 2015 [איור 1: 7155-A]; ברון 2020 [איור 1: 7525-A]; ון דן ברינק 2019 [איור 1: 7827-A]; ון דן ברינק ואחרים 2022 [איור 1: 7827-A]; שתיל 2024 [איור 1: 8832-A]; הרשאות מס' A-9081 ,A-7024 ,A-6723 ,A-5566 ,A-5346 ,A-5134 ,A-4977).

נפתחו ארבעה ריבועי חפירה צמודים (2–1/B–A; גודלם 4 × 4 מ' כל אחד; איורים 2, 3), והתגלו ארבע שכבות (I–IV); עומק החפירה (1.0–1.3 מ' עומק) השתנה מריבוע לריבוע בשל שיפוע סלע האם. נחשפו שרידים אדריכליים באתרם מהתקופות הניאוליתית הקרמית (שכבה IV), הכלקוליתית הקדומה II (שכבה III) והברונזה הביניימית (שכבה II), וכן שכבת סחף של נחל בחלק העליון של השטח (שכבה I) שהכילה ממצאים מהתקופה הממלוכית ולאחריה. בנוסף, על פני השטח נמצאו חרסים מהתקופות הרומית, הממלוכית והעות'מאנית (לא צוירו). כל האדמה מהחפירה עברה סינון יבש בנפה בצפיפות 5 ו-10 מ"מ.

שכבה IV

בשכבה הקדומה ביותר התגלו כמה משטחי אבנים, אולי רצפות (L292 ,L287 ,L267 ,L266; איורים 4, 5), שהונחו על אדמה סטרילית או על סלע האם. כן התגלו על סלע האם הצטברויות באתרן של אדמה לחה, גושי אדמה חרסיתית וכתמי פיטוליתים (L265 ו-L295; איורים 6, 7). בחפירה בשכבה התגלו חרסים מתקופה הניאוליתית הקרמית, ובהם כלי יריחו IX, הכוללים קערות קטנות או ספלים מחופים בצבע חום-אדום בצד החיצון (איור 1:8–3), קערות עמוקות מחופות בצבע אדום בחוץ ובפנים (איור 4:8, 5) וקנקני אגירה מטין גס שלהם צוואר מתכנס (איור 6:8, 7) ובסיס שטוח (איור 8:8). למכלול זה מאפיינים דומים לממצאים מהתקופה שקדמה לשכבה II באתר יפתחאל הסמוך (Braun 1997:124).

שכבה III

התגלו שרידי מבנה שהשתמרותם היא הטובה ביותר בחפירה. המבנה כולל חדר גדול מלבני שנחשף במלואו (L255; איור 9), התחום בארבעה קירות (L278 ,W260 ,W256 ,W253), וחצר (L264). ממערב לחדר 255 השתרע כנראה חדר נוסף, שממנו נחשף קטע של הקיר הצפוני (W284). ייתכן שקיר 284 ניגש אל קיר 278 של חדר 255. בקיר 256 נחשף פתח (איור 10). קירות המבנה נבנו כולם מנדבך יסוד הכולל שתי שורות של אבנים בינוניות–גדולות וביניהן אבנים קטנות יותר, שמעליו עמדו כנראה קירות של לבנים כתומות, כפי שמעידות מפולת של חומר לבנים שהתגלתה מצפון לקיר 253 (L252; איור 11) ולבנים אחדות שהתגלו בשטח החפירה ובתעלות בדיקה שנערכו טרם החפירה. נדבך היסוד של קיר 256 גבוה יותר סמוך לפינתו עם קיר 260, שכן בקטע זה נבנה הקיר על שרידי שכבה IV, ועל כן נראה כי לא נערכו עבודות פילוס נרחבות לפני בניית המבנה בשכבה III. שורת האבנים הפנימית של קיר 256 דופנה בחלקה בשברים של פיטסים גדולים (איור 12). במרכז חדר 255 התגלה מתקן אבן עגול (L263; איור 13), שבמרכזו הונחה אבן גיר שטוחה; על אבן זו ניכרים סימני צבע חום עז, המלמדים כנראה כי המתקן שימש אח. רצפת חדר 255 עשויה מאדמה מהודקת ודחוסה.

מדרום לקיר 256 וממערב לקיר 278 התגלו שתי רצפות אבן (L297 ,L264), מתקן סגלגל שנבנה מטיט (L299; איור 14), שנבנה הישר על רצפה 287 משכבה IV, ושני שרידי בנייה מאבן שהקשרם אינו ברור (L301 ,L293; איור 15) שנבנו הישר על סלע האם הגבוה בחלק זה של החפירה.

מכלול כלי החרס משכבה III כולל קערות קטנות (איור 1:16, 2); קערות פתוחות שלהן דפנות ישרות או מעוגלות והן מחופות באדום (איור 3:16–5); קובעת גדולה שלה דופן עבה ועיטור חבל עם טביעות בוהן בחיבור שבין הבסיס לקערה (איור 6:16); פערורים שבחלקם פסים בהונים (איור 7:16–10); ופיטסים שלהם שפה עבה ושטוחה וידיות בהונות מתחת לשפה (איור 11:16–13). מכלול זה דומה לתרבות עין אסור מהתקופה הכלקוליתית הקדומה II, שהוגדרה לאחרונה על סמך שכבה VIIa בעין אסור (אסוויר) ובעין ציפורי (Shalem and Getzov 2023).

עוד התגלה בחדר 255 תליון או חרוז שבור ומחורר מאובסידיאן (איור 17).

שכבה II

נחשפו שרידים אדריכלים מקוטעים, ובהם קטעי קירות קצרים (W280 ,W258) וקטעי רצפות עשויות מאדמה מהודקת ואבנים קטנות (L268 ,L261 ,L257), שתוארכו לתקופת הברונזה הביניימית; ייתכן כי הם שייכים למבנה אחד. קיר 258 נבנה משורה אחת של אבנים גדולות (0.6 מ' רוחב), וניגש משני צדדיו לקטעי רצפה 257 ו-268. על רצפה 261 נמצאו כמויות גדולות של חרסים (איור 18) ולהב מגל כנעני (להלן).

ממצא כלי החרס כולל מכלול ביתי הטיפוסי לתקופת הברונזה הביניימית, ובו בעיקר כלים הקשורים לעיבוד מזון, הגשה ואחסון. התגלו קערות פתוחות (איור 1:19, 2), שצדה החיצון של אחת מהן מחורץ (איור 1:19); קערות עמוקות (איור 3:19, 4); פערור (איור 5:19); פערור עם זרבובית (איור 6:19); סירי בישול כדוריים עם שפה משופעת (איור 7:19–13), המעוטרים לעיתים קרובות ברצועה בהונה בבסיס הצוואר (איור 11:19–13); קנקני אגירה שלהם צוואר קצר ונוטה חוצה (איור 14:19–18) או צוואר ארוך וזקוף יותר (איור 19:19, 20) ובסיס שטוח (איור 21:19); ידיות מדף מקופלות של כלים סגורים (איור 22:19); ידיות אוזן שטוחות (איור 23:19, 24) או ידיות אוזן שחתכן משולש האופייניות לאמפוריסקוי (איור 25:19); ושברים של כלי אגירה מעוטרים בחריתות אלכסוניות (איור 18:19, 26), בסירוק (איור 27:19) ובעיטור חבל (איור 28:19). כן התגלה שבר משקולת פלך עשויה משבר חרס ממוחזר (איור 29:19). מכלול זה דומה למכלולי חרסים שהתגלו במבני מגורים וקבורות בגליל התחתון בתקופת הברונזה הביניימית, למשל בחורבת קישרון (Smithline 2002) ובחורבת זלף (Covello-Paran 2011). בשכבה זו התגלתה גם עצם חזיר אחת (נספח 1).

כן התגלו בהצטברויות אדמה בשכבה II שני חרסים (איור 14:16, 15), הנושאים עיטור טיפוסי של כלים מתרבות ואדי רבה, הכולל חריתות וטביעות. אפשר שהם קשורים ליישוב מהתקופה הכלקוליתית הקדומה I ששכן מחוץ לשטח החפירה.

שכבה I

לשכבה זו יוחס מתקן עגול בנוי מאבנים (L291). כן התגלתה בה שכבת סחף של נחל (L254; איור 20), ובה חלוקי נחל קטנים, חרסים שחוקים רבים מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ) וכמה עצמות בעלי חיים. נראה כי מתקן 291 היה קשור להתיישבות מהתקופה הממלוכית בחלק זה של האתר. במתקן 291 התגלו שני מטבעות, האחד הוא מטבע ברונזה חשמונאי של אלכסנדר ינאי (104–76 לפסה"נ; ר"ע 111915) והשני הוא מינימה קטנה יצוקה מברונזה מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ; ר"ע 111914).

ברחבי השטח התגלו תשעה מטבעות נוספים שאינם באתרם, המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית המאוחרת והממלוכית: ובהם מטבע ברונזה מימי שלטונו של אנטיוכוס הג' (198–187 לפסה"נ; ר"ע 111913), ארבע פרוטות מימי החשמונאים (ר"ע 111906, 111910, 111911, 111916), מטבע ברונזה מימי שלטונו של הורדוס (37–4 לפסה"נ; ר"ע 111912), מטבע אנטוניניאנוס מסגסוגת מתכת מימי שלטונו של הקיסר הרומי נומריאנוס (283–294 לסה"נ; ר"ע 111907), מטבע ברונזה האופייני לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הה'–הו' לסה"נ; ר"ע 111908) ומטבע פלס מהתקופה הממלוכית (המאה הט"ו לסה"נ; ר"ע 111909).

מכלול הצור

פולינה ספיבק

בחפירה נאספו 2065 פריטי צור (טבלה 1). הם נותחו לפי ריבועי החפירה, והממצאים מריבועים B1 ,A2 ו-B2 אוחדו למכלול אחד. הפריטים מריבוע A1 נשמרו כמכלול נפרד, שכן מקורם בלוקוסים באתרם מובחנים היטב, שעשויים לספק תיארוך אמין יותר של המכלול. במכלול זוהו בסך הכל 58 כלים, ובהם 19 להבי מגל, האופייניים לתקופות הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה–הברונזה הביניימית.

חומר גלם. מכלול הצור אחיד למדי מבחינת השימוש בחומר הגלם. כמעט כל הפריטים עשויים מצור אטום בצבע אפור-צהבהב, לעיתים עם עורקים ורודים או צהובים, הנמצא בדרך כלל במחשופי איאוקן באזור (Sneh, Bartov and Rosensaft 1998; Ekshtain et al. 2014). כל קצוות הפריטים חדים, ועל כן נראה כי הם נחשפו באופן מינימלי לתהליכי בליה לאחר ההרבדה.

ריבוע A1. שלושה מכלולים קטנים נאספו מלוקוסים ברורים סטרטיגרפית משכבות IV–II (L265 ,L255 ,L261 בהתאמה). כל המכלולים כוללים פסולת סיתות, המלמדת כי הסיתות התבסס על ייצור נתזים.

בלוקוס 255 משכבה III נמצאו 12 כלים (4.4% מהמכלול), מהם שישה דיאגנוסטיים. ארבעה מהכלים הם להבי מגל. התגלו שני להבי מגל פשוטים אופייניים לתקופה הכלקוליתית, הם העשויים על להבים פריזמטיים, שלכל אחד מהם קצה פעיל מבריק אחד (Rosen 1997:49–51); אחד מהם בעל גב וקטימה (איור 3:21) בדומה לפריט שהתגלה בריבוע B1 (להלן, איור 4:21). שני להבי המגל האחרים תוארכו לתקופה הניאוליתית הקרמית על סמך צורתם המלבנית האופיינית שנוצרה ע"י יצירת גב וקטימות. לשניהם קצה פעיל משונן ומבריק; אחד מהם עוצב באמצעות שברור לחץ דו-פני (Gopher 1989:95, Type A) והשני באמצעות שינון גס (Gopher 1989:95, Type C). שני כלים נוספים כוללים שבר מדיאלי להב שעוצב בשברור לחץ ושבר דיסטאלי של להב קטום.

ששת הכלים האחרים הם כלי 'אד-הוק' לא דיאגנוסטיים, ובהם שלושה להבים משובררים, שני מחוררים ושקערורית אחת. אחד המחוררים והשקערורית הותקנו על טבלות גרעין. עם זאת, לא נמצאו במכלול פסולות גרעין (CTE). זוהו שלושה גרעינים קטנים ומנוצלים עד תום, שמהווים עדות נוספת על סיתות שנערכה באתר עצמו. בשלושת הגרעינים נראים סימנים טעויות והתזות ספורדיות ממשטחי התזה רבים שלא צלחו.

בלוקוסים 265 משכבה IV ו-261 משכבה II התגלו רק כלים אחדים. בלוקוס 265 התגלו שלושה כלי 'אד-הוק', ובהם מחורר קטן ושני שברים קטומים. בלוקוס 261 התגלה כלי יחיד — שבר של להב מגל בעל ברק שימוש בילטרלי שהותקן על להב כנעני (או דמוי כנעני), המזוהה בדרך כלל עם תקופות הברונזה הקדומה והברונזה הביניימית.

ריבועים B2 ,B1 ,A2. הפריטים במכלול זה נאספו בעיקר ממשטחי אבן קטנים משכבות היישוב IV–II. התגלו 1722 פריטי צור (טבלה 1), ובהם בעיקר פריטי פסולת — שבבים (144 = N) וגושים (806 = N) — המלמדים על סיתות באתרו. חלק ניכר מהגושים נושא סימני שריפה, ייתכן שחלקם מייצגים פילוח כתוצאה מחשיפה לאש ולא מסיתות.

פסולת הסיתות כוללת את כל המרכיבים הבסיסיים של רצף ההפחתה. נוכחות בולטת של פריטים ראשוניים, ובהם נתזים (180 = N) ולהבים (13 = N), מלמדת כי גם הסיתות הראשוני נערך באתר. את הסיתות המשני מייצגים נתזים (349 = N), להבים (26 = N), להבונים (7 = N), פריטי חידוש גרעין (12 = N; CTE) וגרעינים (14 = N).

כל הגרעינים קטנים ומנוצלים עד תום. בשמונה מהגרעינים הסרת בלנקים, בעיקר של נתזים, נעשתה מכל הכיוונים, וכתוצאה מכך נוצרו גרעינים אמורפיים עם משטחי התזה רבים, האופייניים לייצור 'אד-הוק'. שלושה גרעינים קטנים (פחות מ-4 ס"מ קוטר) הם בעלי משטח התזה אחד, ושלושה פריטים קורטיקליים שטוחים הנושאים צלקות התזה אחדות, ניתן להגדיר כבולבוסים שנוסו. בעוד רוב הגרעינים מציגים צלקות התזה לא סטנדרטיות, פסולות הגרעין (CTE) כוללים ארבעה להבים כרבולתיים, שבעה פריטים עם צלקות להבים וטבלת גרעין אחת, המלמדים על ייצור להבים מורכב יותר. נוכחותם של להבים ראשוניים ולהבים גדולים (15 ס"מ אורך מרבי) שעל גבם 2–4 צלקות חד-כיווניות, כמו גם, מלמדת גם היא על ייצור מקומי מכוון להבים.

הכלים (42 = N) כוללים שתי קבוצות עיקריות: (1) כלים פורמליים, למשל, להבי מגל וכלים דו-פניים (58 = N); (2) וכלי 'אד-הוק' (26 = N). מבין הכלים הפורמליים, להבי המגל (14 = N) הם המאפיינים ביותר מבחינה כרונולוגית. ארבעה מלהבי המגל הם להבים בעלי גב (לאחד מהם גב חלקי) וקטימה; שלושה מהם מלבניים ואחד טרפזי, רוחבם משתנה (1.5–2.5 ס"מ) ולהם קצה פעיל יחיד עם שינון גס (2 = N; איור 1:21) או מעודן (2 = N; איור 2:21) הנושא ברק שימוש. להבי מגל אלה תואמים תאמים לטיפוסים C ו-D מהתקופה הניאוליתית שהוגדרו על ידי גופר (Gopher 1989:95). לארבעה להבי מגל נוספים יש קצה פעיל יחיד, חלק או משונן ומבריק, ולהם גב או קצה נגדי לא מעובד; הם עדינים וצרים (0.7–1.2 ס"מ רוחב; איור 4:21) ומכונים בדרך כלל להבי מגל כלקוליתיים פשוטים (Rosen 1997:49–51; Shimelmitz and Mendel 2008:233). שלושה שברים מדיאליים קטנים מייצגים להבי מגל בעלי קצה פעיל שעוצב בשברור לחץ דו-פני, התואמים את לטיפוס A מהתקופה הניאוליתית הקרמית (Crowfoot-Payne 1983:708–709; Gopher 1989:95). לשניים משלושת פריטים אלה יש קצה פעיל אחד בעל שינון עדין (איור 5:21), ואילו הפריט השלישי הוא שבר של להב מגל צר (1.4 ס"מ רוחב) בעל שינון בילטראלי (איור 6:21), המתוארך אולי לשלב הקדום של התרבות הירמוכית בתקופה הניאוליתית הקרמית. פריטים דומים התגלו לאחרונה באתר של התרבות הירמוכית בנחל ציפורי III (Barzilai et al. 2016). שלושת הפריטים הנותרים ממכלול להבי המגל בלתי ניתנים להגדרה בגלל רמת השתמרות נמוכה.

הכלים הדו-פניים כוללים שני שברים מדיאליים של אזמל וגרזן, שנוצרו ב לחץ על כל פניהם ואינם נושאים סימני ליטוש.

כלי ה'אד-הוק' יוצרו בדרך כלל על נתזים, ובהם מגרדים ומגרדי הקצה (10 = N), מחוררים (6 = N), שקערוריות ומשוננים (5 = N), נתזים משובררים (4 = N) ולהב ראשוני קטום אחד.

סיכום ומסקנות. מכלול הצור מהחפירה מייצג ייצור מקומי ומתוארך לתקופות הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה–הברונזה הביניימית. שלוש התקופות, כפי שמעידים גם המכלולים הקרמיים משכבות IV–II, מיוצגות גם בכלי צור, אם כי רק מעטים מהפריטים המזוהים כרונולוגית מופיעים בהקשר סטרטיגרפי. בכל השכבות התגלו כלי 'אד-הוק'. פריטים שעוצבו בשברור לחץ מאפיינים את התקופה הניאוליתית הקרמית, אם כי ידוע כי להבי מגל מטיפוסים C ו-D נמצאו יחד גם באתרי ואדי רבה רבים מהתקופה הכלקוליתית הקדומה באזור, כגון תל דובר (Khalaily et al. 2016), מונחתה שכבה a2 (ר' Gopher 1989) ונחל זהורה I ו-II (ר' Barkai and Gopher 1999). להבי המגל בעלי השינון העדין אינם דיאגנוסטיים כמו הטיפוסים האחרים, שכן נראה שהם המשיכו להופיע החל מהתקופה הניאוליתית הקרמית אל תוך התקופה הכלקוליתית (Rosen 1997:140), ובה הם נמצאו יחד עם המגלים הפשוטים מהתקופה הכלקוליתית (Barkai and Gopher 1999:69). בהתבסס על מכלול הצור, נראה כי האתר היה מאוכלס בתקופות הניאוליתית הקרמית והכלקוליתית. במהלך תקופות אלה עברו להבי המגל שינויים בטכנולוגית הייצור ובצורה בתגובה להתפתחות הכלכלה ובמיוחד בהתאמה לדרישות הטכנולוגיה החקלאית. נראה כי תקופות הברונזה הקדומה והביניימית מיוצגות בשבר יחיד של להב מגל בעל ברק שימוש דו-צדדי, שעוצב כנראה על להב כנעני.

עצמות בעלי חיים

זוהר תורג'מן-יפה

התגלו מעט עצמות בעלי חיים שהשתמרותן ירודה, ובהן זוהו עצם אחת משכבה II ושש עצמות משכבה III (נספח 1). המכלול נחקר בשיטות שתוארו על ידי לימן (Lyman 1994; 2008). במכלול חיות בית, ובהן חזירים (Sus scrofa), צאן (כבשים, Ovis aries; עז, Capra hircus) ובקר (Bos taurus). שתיים מהעצמות יוחסו לקבוצה של בעלי חיים פרסתנים (בעלי פרסה) בגודל בינוני. במכלול העצמות חלקי שלד עשירי בשר וחלקים דלי בשר. הגיל זוהה בארבע עצמות: פרסתני בינוני הצעיר מגיל שנתיים וכן חזיר ושני פרטים של צאן בוגרים.

סיכום

בחפירה נחשפו שרידי יישובים פרוטו-היסטוריים שהתפתחו בסמיכות זה לזה בקרבת מעיין כפר כנא. מהתקופה הניאוליתית הקרמית (שכבה IV) נחשפו רק שרידי יישוב דלים, שנבנו הישר על סלע האם או על אדמה סטרילית. נראה כי תושבי היישוב עיבדו אדמות פוריות סמוכות, כפי שמעידים להבי המגל ששימשו לקציר. בעבר התגלה בקרבת מקום ממצא צור המתוארך לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית (איור 1: 4695-A ו-4972-A), אך נראה כי אתר זה לא השתרע עד לשטחה של החפירה הנוכחית.

לאחר פער בהתיישבות יושב שטח החפירה מחדש בתקופה הכלקוליתית הקדומה II, כפי שמעיד המבנה משכבה III. פריטי הצור משכבה זו, ובהם להבי מגל, ושרידי בעלי החיים, מלמדים על קיומו של כפר שהתבסס על כלכלה חקלאית-פסטורלית. על סמך מתקנים בני תקופה זו שנחשפו בעבר במרחק של כ-800 מ' מדרום-מזרח לחפירה הנוכחית (קובלו-פארן 2015ב [איור 1: 5971-A]), נראה כי היישוב בן התקופה השתרע על פני שטח נרחב. ייחוס הממצאים שנחשפו בחפירה לתרבות עין אסור מתקופה זו (Shalem and Getzov 2023) תורם לשחזור מערכת ההתיישבות והקשרים התרבותיים בתקופה. בשטח החפירה לא נמצאו עדויות להתיישבות בתקופה הכלקוליתית המאוחרת, אך שרידים מתקופה זו התגלו בחפירות קודמות במרחק של 400 מ' מדרום לשטח החפירה (איור 1: 7827-A).

השרידים האדריכליים המקוטעים של היישוב מתקופת הברונזה הביניימית (שכבה II) הם תוספת של ממש לשרידים הדלים מתקופה זו שהתגלו בשתי חפירות אחרות בקרבת מקום (איור 1: 5346-A ו-9081-A). התפרוסת המרחבית של השרידים מהתקופה מלמדת כי היישוב השתרע הן מצפון והן מדרום-מזרח למעיין כנא וכי הוא אוכלס בצפיפות. בחפירות שנערכו לאחרונה במרחק כ-1.5 ק"מ מצפון-מזרח לחפירה נחשפו שרידי יישוב מתקופת הברונזה הביניימית, ובו שרידים אדריכליים שמורים יותר מאלה שנחשפו בחפירה הנוכחית (Covello-Paran 2024). עם זאת, עדיין לא ברור האם שני אתרים אלה הם באמת בני אותו זמן או משלבי משנה שונים.

בחפירה לא נחשפו שרידים אדריכליים מאוחרים יותר. היעדר שרידים למן תקופת הברזל עד לתקופה הביזנטית מלמד כי החפירה נערכה מעבר לגבולות היישוב בכרם א-ראס שממערב לחפירה, שהיה מיושב בתקופות אלו (אלכסנדר 2008). המתקן והממצאים שנחשפו בשכבה I מלמדים כי באזור התקיימה פעילות אנושית מועטה. עוד עולה מהחפירה ומחפירות נוספות מדרום-מזרח לה (אלכסנדר 2009 [איור 1: 5478-A]; אלכסנדר 2012 [איור 1: 6164-A]) כי התקופה הממלוכית ולאחריה התאפיינו בהצפות נחל עונתיות.

הממצאים מהחפירה תורמים משמעותית להבנתנו את ההתיישבות הפרוטו-היסטורית בכפר כנא. החפירה מלמדת כי השטח ננטש בסוף האלף השלישי לפסה"נ, ולאחר מכן הפך למרחב פתוח בין כרם א-ראס ממערב לכפר כנא ממזרח.

הפניות

אלכסנדר י' 2008. כארם א-ראס (שטחים A, B). חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.600-he

אלכסנדר י' 2009. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.992-he

אלכסנדר י' 2012. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1937-he

בארי ר' 2015. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24885-he

ברון ה' 2020. כפר כנא (דרום). חדשות ארכיאולוגיות 132. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25812-he

ברינק אק"מ ון דן 2019. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25524-he

קובלו-פארן ק' 2013. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2211-he

קובלו-פארן ק' 2015א. כפר כנא (א'). חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.16744-he

קובלו-פארן ק' 2015ב. כפר כנא (ב'). חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24866-he

שתיל נ' 2024. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26528-he

References

Barkai R. and Gopher A. 1999. The Last Neolithic Flint Industry: A Study of the Technology, Typology and Social Implications of the Lithic Assemblage from Nahal Zehora I, A Wadi Raba (Pottery Neolithic) Site in the Menashe Hills, Israel. JIPS 29:41–122. https://doi.org/10.61247/s381128

Barzilai O., Brink E.C.M. van den, Vardi J., and Liran R. 2016. The Yarmukian Site at Tel Mitzpe Zevulun North (Nahal Zippori 3) Lower Galilee, Israel. In S. Ganor, I. Kreimerman, K. Streit and M.K. Mumcuoglu eds. From Sha‘ar Hagolan to Shaaraim: Essays in Honor of Prof. Yosef Garfinkel. Jerusalem. Pp. 19–40.

Braun E. 1997. Yiftaḥ’el: Salvage and Rescue Excavations at a Prehistoric Village in Lower Galilee, Israel (IAA Reports 2). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhdrp

Brink E.C.M. van den, Roux V., Shapiro A. and Shemer M. 2022. Late Chalcolithic and Early Bronze Age IA Settlement Remains at Kafr Kanna, Lower Galilee. ‘Atiqot 108:1–45. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1141

Covello-Paran K. 2011. A Rock Cut Burial Tomb from the Early, Intermediate and Late Bronze Ages near Horbat Zelef. ‘Atiqot 68:1–46. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1438

Covello-Paran K. 2024. Rural Complexity in the Intermediate Bronze Age: Settlement Patterns and Intrasite Spatial Organization in Lower Galilee. ‘Atiqot 115:23–47. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1001

Crowfoot-Payne J. 1983. The Flint Industries of Jericho. In K.M Kenyon and T.A. Holland eds. Excavations at Jericho V: The Pottery Phases of the Tell and Other Finds. Oxford. Pp. 622–759.

Ekshtain R., Malinsky-Buller A., Ilani S., Segal I. and Hovers E. 2014. Raw Material Exploitation around the Middle Paleolithic Site of ‘Ein Qashish. Quaternary International 331:248–266. https://doi.org/10.1016/j.quaint.2013.07.025

Gopher A. 1989. The Flint Assemblages of Munhata (Israel): Final Report (Les Cahiers du Centre de Recherches Français de Jerusalem 4). Paris.

Khalaily H., Milevski I., Horwitz L.K. and Marder O. 2016. Early Wadi Rabah and Chalcolithic Occupations at Tel Dover: Environmental and Chronological Insights. In S. Ganor, I. Kreimerman, K. Streit, M. Mumcuoglu M. eds. From Sha‘ar Hagolan to Shaaraim: Essays in Honor of Prof. Yosef Garfinkel. Jerusalem. Pp. 109–154.

Lyman R.L. 1994. Vertebrate Taphonomy. Cambridge. https://doi.org/10.1017/CBO9781139878302

Lyman R.L. 2008. Quantitative Paleozoology. Cambridge. https://doi.org/10.1017/CBO9780511813863

Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek.

Shalem D. and Getzov N. 2023. ‘En Esur Culture (Early Chalcolithic II): A Suggested Definition Based on Ceramic Characteristics. JIPS 53:242–265. https://doi.org/10.61247/s803642

Shimelmitz R. and Mendel S. 2008. A Chalcolithic Workshop for the Production of Blades and Bi-facial tools at Khirbet Yoah, the Manasseh Hills. JIPS 38:229–256. https://doi.org/10.61247/s497261

Smithline H. 2002. An Intermediate Bronze Age Site at Horbat Qishron. In Z. Gal ed. Eretz Zafon: Studies in Galilean Archaeology. Jerusalem. Pp. 21*–46*.

Sneh A., Bartov Y. and Rosensaft M. 1998. Geological Map of Israel 1:200000. Sheet 1 (Geological Survey of Israel). Jerusalem.

מילות מפתח

כפר כנא, התקופה הניאוליתית הקרמית, התקופה הכלקוליתית הקדומה, תרבות עין אסור, תקופת הברונזה הביניימית, אדריכלות פרוטו־היסטורית, להבי מגל מצור, כלכלה חקלאית־פסטורלית, הגליל התחתון