(A-6226) בית שמש, רמת בית-שמש, באר חלף

רינה אבנר, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-6226

דוח חפירה

בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2011 נערכה חפירת הצלה מצפון לבאר חלף שברמת בית שמש (הרשאה מס' 6226-A; נ"צ 198247-67/623164-76; איור 1), לקראת סלילת כביש לשכונה ג'1. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ר' אבנר, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), מ' קונין (מדידות), ב' אנטין (שרטוט), נ' זאק וא' ברין (מפת איתור), א' פרץ (צילום שטח) וד"צ אריאל וג' ביכובסקי (נומיסמטיקה).

בקרבת החפירה תועדו בעבר שרידי בנייה, ערמות סיקול, שני אגנים חצובים ומדרגת עיבוד, ולוקטו פריטי צור וחרסים מתקופות הברונזה הקדומה 2–3 וחרסים מתקופות הברזל 2 והביזנטית (Dagan 2010:232, No. 296).

בחפירה (15 × 18 מ'; איורים 2, 3) נחשפו בעיקר שרידי מבנה המתוארך על סמך הממצא הקרמי לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ). ייתכן שהמבנה היה קשור ליישוב המרכזי הסמוך שהתקיים בחורבת בית נטיף בתקופה זו.

נחשפו שרידי מבנה (איורים 4, 5) שקירותיו נבנו על הסלע משורה אחת של אבנים גדולות ובינוניות שסותתו ברישול. הקירות (W26–W20) השתמרו לגובה של נדבך אחד, למעט קיר אחד (W27) שהשתמר לגובה של שני נדבכים במקום שבו מפלס הסלע יורד. ברוב חלקי המבנה לא הובחנו רצפות ונראה שהסלע פולס ושימש רצפה. המבנה כולל שני חדרים בחלקו המערבי (L209 ,L207; איור 6) ומרחב נוסף בחלקו המזרחי (L206 ,L202). חדר 207 רוצף בלוחות אבן, ששניים מהם השתמרו בפינה הדרומית-מזרחית של החדר. בחדר 209 השתמר הפתח בקיר הצפוני של החדר. לא התגלה הקיר התוחם הדרומי של המרחב המערבי במבנה.

מצפון למבנה נחשף מרחב נוסף (L200; כ-1.4 × 4.6 מ' מידות מרביות), התחום בשני קירות (W28A ,W28 — כ-6 מ' אורך, 0.2–0.5 מ' רוחב; W29 — כ-1.6 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב). הקירות נבנו משורה אחת של אבנים קטנות ובינוניות, שסותתו ברישול. חוסר ההתאמה באוריינטציה של קיר 28 אל שאר קירות המבנה, והעובדה שהוא נבנה מאבנים קטנות יותר מאפשרים להניח שמרחב 200 נבנה בשלב מאוחר יותר כתוספת לשאר חלקי המבנה.

במרחק כ-11 מ' מצפון-מערב לשרידי המבנה נחפר שטח מצומצם ליד קיר שנראה על פני השטח (10W; 3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב). הקיר נבנה על סלע האם והשתמר לגובה של נדבך אחד. בהצטברות אדמה ליד הקיר נמצאו מעט חרסים מצולעים. קיר זה זוהה בעבר בתצלומי אוויר שנעשו במהלך הסקר, ונקבע כי זהו קיר בן זמננו שתחם חלקה חקלאית של הכפר הערבי בית נטיף (י' דגן, מידע בעל פה).

ממצא כלי החרס. החרסים שנמצאו בחפירת המבנה תוארכו ברובם לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ), והם כוללים קערה (איור 1:7) מעוטרת בעיטור מקדה ומחופה אדום וקערה גדולה (איור 2:7) שלה שפה נוטה פנימה שחתכה משולש, השייכת לטיפוס האופייני לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ), שדומות להן נמצאו בכמה מקומות במבנה (L209 ,L207 ,L206); קנקן (איור 3:7) שלו שפה מעובה נוטה פנימה וקנקן עזה (איור 4:7) שלו שפה נמוכה עשויה ברישול שהדופן שלה אינה חלקה. כן התגלה ממזרח למבנה, סמוך לפני השטח, חרס קדום יחיד: בסיס של פכית דמוית כישור (איור 5:7) האופיינית לימי החשמונאים ולימי הורדוס (המאות הב' לפסה"נ – הא' לסה"נ).

מטבעות. נמצאו ארבעה מטבעות, ומהם זוהה רק אחד — מטבע סלווקי משונן, כנראה של אנטיוכוס הד' (175–164 לפסה"נ; ר"ע 140902), שנמצא בהצטברות אדמה על הסלע בחדר 209.