(A-9477) ירושלים, העיר העתיקה, הגן הארכיאולוגי

הרשאה/רישיון

A-9477

דוח חפירה

בשנים 2019–2023 נערכו חמש עונות חפירה סמוך לפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית, בתחומי הגן הארכיאולוגי על שם ויליאם דוידסון בעיר העתיקה בירושלים (הרשאות מס' 8466, 8650, 8931, 9204, 9477-A; נ"צ 222307-35/631414-37). החפירה היא חלק מפרויקט לשימור השרידים ולהכשרת מסלולי סיור חדשים באתר, והיא נערכה מטעם רשות העתיקות ובמימון של משרד התיירות ועמותת אלע"ד. החפירה נוהלה על ידי י' ברוך (עונות 2019–2023), יחד עם מ' חג'בי (עונות 2019, 2020), א' בחרנו (עונת 2020), נ' רום (עונות 2021–2023), ה' מכלין (עונת 2021) וא' זילברשטיין (עונת 2022), בסיוע ו' אסמן (מדידות), א' ויגמן (פוטוגרמטריה), ש' הלוי (צילום ופוטוגרמטריה), א' זכאים (מודלים תלת-ממד וגרפיקה), ש' טרם, ה' מכלין וד' סנדהוס (כלי חרס), י' לוי (נומיסמטיקה), י' גורין-רוזן ומ' זנדל (זכוכית), ל' פרי-גל (עצמות בעלי חיים), מ' שור וי' אשר (אנליזות של חומרי הבנייה; מעבדה אנליטית), א' בסון (GPR), י' וקנין (שימור מלווה חפירה) וי' רגב וא' בוארטו (בדיקות תיארוך). בחפירות השתתפו מאות בני נוער, חיילים, חניכי מכינה, מתנדבים וצוות של פועלי חפירה בניהולו של נ' מזרחי. תודה מיוחדת לקובי גור אריה, אלי שריר ואוריה דסברג מעמותת אלע"ד ולצוות מרחב ירושלים, י' שלו, נ' ספיר וע' ראם על הסיוע והתמיכה.

החפירה נערכה בשני שטחים (A ו-B; איור 1). שטח A נפתח מדרום למתחם הר הבית והחפירה בו התמקדה בעשרה חדרים שלאורך קירו הצפוני של מבנה, שרובו נחשף בעבר ותוארך לתקופה האומיית (בן-דב תשל"א: ציור 1, מבנה II). החפירה אפשרה לשוב ולבחון כמה היבטים אדריכליים של מבנה II, ובעיקר את שיטות הבנייה הייחודיות שלו, שכללו בין היתר שימוש נרחב באבנים ובפריטים אדריכליים בשימוש חוזר (spolia). בחפירת המבנה התגלו שרידים מארבע שכבות: התקופה הרומית הקדומה (שכבה 4; המאה הא' לסה"נ עד לחורבן בשנת 70 לסה"נ), התקופה הרומית המאוחרת (שכבה 3; המאות הב'–הד' לסה"נ), התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (שכבה 2; המאות הד'–הה' לסה"נ) והתקופה האומיית (שכבה 1; ראשית המאה הח' לסה"נ).

החפירה בשטח B נערכה לאורך יסודות החומה הדרומית של מתחם הר הבית, מהפינה הדרומית-מערבית של המתחם מזרחה לאורך כ-32 מ'. ברצועת שטח זו נחשפה מערכת של תאים בנויים (1–8), המתוארכת למחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ. מערכת תאים זו נחקרה חלקית בסקר הבריטי (Wilson and Warren 1871:96–101) וכעבור כ-100 שנה על ידי משלחת מזר (מזר תשל"א). החפירה בעונות אלה נערכה מתחת למפלס של רחוב אבן מדורג מהמאה הא' לסה"נ, שנחשף בעבר. רחוב מדורג זה הוא אחד ממוקדי הביקור בגן הארכיאולוגי כיום. בשל כך וכדי להימנע מפגיעה ברחוב, נערכה החפירה בשטח B בתוך מנהרה תת-קרקעית ומתחת למפלס הרחוב המדורג. קודם לחפירה נערכו פעולות הנדסיות מורכבות לתמיכת העפר וייצוב השטח, כולל קידוחי כלונסאות ובנייה של תקרה יציבה. החפירה נערכה כחפירה אופקית — פנימה ממשטח החתך — לעומק של כ-1.5 מ' ולגובה של כ-1 מ' בממוצע. כך התקבל משטח אופקי ישר יחסית שאפשר את המשך החפירה כחפירה אנכית. בעונת החפירות הראשונה בשנת 2019, שקדמה לחשיפת התאים, פורקה תקרה של תעלת ניקוז מונומנטלית מימי הורדוס, סמוך לפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית.

שטח A

נחפרו עשרה חדרים (מס' II10–II1; איור 2) לאורך הצד הצפוני של מבנה II ונחשפו ארבע שכבות יישוב (4–1). קדמה לכך פעולה מתמשכת של עקירת צמחייה וחפירת שפכי עפר ואדמת גן, שכיסו את השטח כולו לאחר סיום החפירות של המשלחת הקודמת.

שכבה 4 — התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ עד לחורבן בשנת 70 לסה"נ). בשטחם של חדרים II9–II1 נחשפו קטעים מרחוב (איור 3) שנסלל במהלך המאה הא' לסה"נ; הוא תועד עוד קודם לחפירתנו והוגדר כרחבה (כ-7 מ' רוחב משוער; מזר תשל"א:4). מפלסו כמעט אחיד עם שיפוע קל מצפון לדרום. בקצהו הצפוני של הרחוב נחשפו אבני שפה, וצמוד להן מצפון נבנה קיר תוחם (0.8 מ' רוחב; ר' איור 3). בחלק מאבני הקיר הותקנו ספים לפתחים שהובילו לחדרים שנבנו מתחת לרחוב המדורג, בדומה לתאים שהתגלו בשטח B (ר' להלן). בחדרים II5 ו-II6, במרחק של כ-7 מ' מדרום לקיר הצפוני של הרחוב, נחשף מחדש ראשו של קיר איתן, ששימש לדעתם של חופריו בעבר קיר התמך הדרומי של הרחוב (מזר תשל"א). הרחוב רוצף בלוחות אבן גיר גדולים במגוון מידות (כ-0.3 מ' עובי ממוצע), על פי רוב מסוג מלכה, שחלקם העליון הוחלק ואילו חלקם התחתון עובד בגסות. חלק מהלוחות חסרים, ונראה שהם נעקרו ונלקחו לשימוש חוזר. הלוחות הונחו בקפידה על גבי מצע מוצק עשוי אבנים במגוון מידות מלוכדות במלט אפרפר.

בצדו הדרומי של הרחוב, לכל אורכו, התגלה סדק, ואבני הריצוף שלצדו שקעו מעט; הסיבות לסדק זה טרם התבררו.

בקצה המערבי של הרחוב, בחדרים II1 ו-II2, נחשף לוח ריצוף גדול במיוחד (L1075 — כ-0.40 × 2.57 × 3.84 מ'; כ-5.5 טון משקל משוער; איור 4).

בחדר II5 נחשפו ארבעה לוחות מלבניים גדולים ומחוספסים (L1182), שהונחו בשונה משאר לוחות הריצוף של הרחוב על גבי תשתית עשויה לוחות אבן גדולים מחוספסים; מפלסם גבוה במעט ממפלס הרחוב.

בחדר II6 נחשפה אבן שפה של הרחוב שהותקן בה פתח ניקוז שמתארו קשות. נראה שהפתח שימש לניקוז נגר מהרחוב לתעלת ניקוז שתועדה בחדר II9. ההשתמרות הירודה של התעלה אפשרה חפירה חלקית בלבד, ובה נחשפה הצטברות עפר המכילה כמות רבה של שברי כלי זכוכית המתוארכים למאות הד'–הה' לסה"נ; עם זאת אין ספק שזוהי תעלת ניקוז קדומה יותר הקשורה לרחוב.

שכבה 3 — התקופה הרומית המאוחרת (המאות הב'–הד' לסה"נ). בחדר II1 נחשף קיר איתן רחב (W1111 — כ-1.1 מ' רוחב משוער, כ-3 מ' אורך חשיפה; איורים 3, 5), שנבנה בכיוון צפון–דרום, ואליו ניגשת ממזרח שכבה עבה של מילויי אדמה ואבנים (1.3 מ' עובי; איור 6). הן הקיר והן שכבת המילויים מונחים הישר על מפלס הרחוב משכבה 4, והם חתומים תחת יסודות של מבנים מאוחרים יותר משכבות 2 ו-1. קיר 1111 ממשיך דרומה אל מעבר לגבולות החפירה. בבנייתו נעשה שימוש בשברי אבנים שלוכדו בחומר מליטה העשוי מאבנים קטנות, עפר וטיט. חומר המליטה הכיל גם שברי כלי חרס, שהמאוחרים שבהם מתוארכים לראשית המאה הב' לסה"נ. בבסיס הקיר שולבו כמה אבנים גדולות מימי הורדוס ושבר של חוליית עמוד, שמקורם במפולות הר הבית ההרוס; האבנים הונחו באופן מסודר הישר על לוחות הריצוף של הרחוב משכבה 4.

בליבת קיר 1111 ובשכבת המילויים התגלו שברי כלי חרס, מטבעות וממצא קטן אחר; הממצאים המאוחרים ביותר מתוארכים למחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ, והקדומים מתוארכים לתקופות הברזל 2ב'–ג', ההלניסטית, החשמונאית ולסוף ימי בית שני. בליבת הקיר נחשף שקל צורי מהשנים 26–27 לסה"נ. בשכבת המילויים התגלה חותם עשוי אבן שחורה, מעוטר בדגם של דמות מכונפת; משני צדי הדמות כתובת בכתב עברי קדום (et al. 2024 Vukosavović).

שכבה 2 — התקופות הרומית המאוחרת–הביזנטית הקדומה (המאות הד'–הה' לסה"נ). שרידי הבנייה משכבה 2 כוללים שני קירות (W1110 ,W1102), היוצרים פינה של מבנה שתכניתו השלמה חסרה. הקירות נבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות שלוכדו בחומר מליטה בהיר. הם הושתתו הישר על גבי המילויים משכבה 3 וחותמים את השכבה. קיר 1110 צמוד ממזרח לקיר 1111 משכבה 3. קיר 1102 נחשף בחדרים II1 ו-II2; המשכו המשוער למזרח (W1164) נחשף בחדר II3. חלקו העליון של הקיר טויח בטיח הידראולי אפרפר; הטיח הובחן במיוחד בחדר II2.

בהסתמך על בחינה ראשונית של הממצאים שהתגלו בליבת קיר 1110, אפשר להציע בזהירות שהקירות היו חלק ממבנה מן המאות הד'–הה' לסה"נ.

שכבה 1 — התקופה האומיית (ראשית המאה הח' לסה"נ). בחפירה פורק קטע של קיר (W1056; ר' איור 2), ששימש יסוד של אחד הקירות (W202) של מבנה II. קיר 1056 נבנה מאבנים במגוון מידות המלוכדות בחומר מליטה אפור כהה חזק; לפירוקו נדרש שימוש בכלי מכני (קונגו). הקיר נבנה על גבי המילויים משכבה 3, וצמוד ממזרח לקיר 1110 משכבה 2 ולקיר 1111 משכבה 3 (איור 7).

מבנה II, ומבנים נוספים הסמוכים לו, תוארכו בעבר לתקופה האומיית (בן-דב תשל"א). במהלך השנים קמו מערערים על תיארוך הקמת מבנים אלה או של חלקים מהם (למשל, ברוך ורייך תשס"ג). המבנים הללו שומרו באינטנסיביות, וחלק מהקירות שוחזר מבלי שתועד. בשל כך קיים קושי רב בניתוח האדריכלי של המבנים. עם זאת, החפירה חשפה רצף של קירות צמודים (ר' איור 7), שנבנו בזה אחר זה לאורך שכבות 3, 2 ו-1, ובכך תורמת להבנה של שלבי הבנייה שקדמו לבנייתו של מבנה II. ההבנה של שלבי בנייה אלה מסייעת בניסיונות לתארך את מבנה II עצמו.

שטח B

החפירה בשטח B נערכה במנהרה תת-קרקעית (כ-32 מ' אורך, כ-3.5 מ' גובה בממוצע) לאורך יסודות החומה הדרומית של מתחם הר הבית. נחשפה שורה של שמונה תאים מלבניים (1–8; כ-2.5 × 3.4 מ' בממוצע כל תא; איור 8), הצמודים מדרום לששת נדבכי היסוד (V–Q) של החומה (Warren 1884: Pl. XXVII). החפירה החלה צמוד לפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית, ובה נחשפו כמה אבנים מפינת המתחם, הבנויה מאבנים גדולות ממדים שהונחו בשיטה של ראשים ופתינים. בטכניקה דומה נבנתה גם הפינה הדרומית-מזרחית של המתחם (Baruch and Reich 2023:384–391). נדבכי היסוד של החומה בקטע שנחפר עשויים אבני בנייה במגוון מידות (1.0–6.3 מ' אורך), שצבען לרוב לבנבן-בז' ולעתים ורדרד בהיר. אבני הפינה הארוכות עובדו באופן מלא, ואילו יתר האבנים עובדו ברובן באופן חלקי, ופרט לסיתות שוליים נותרו פניהן ללא עיבוד.

מקביל לחומה, במרחק של כ-2.5 מ' מדרום לה, נבנה קיר (W122; איור 9), ששימש קיר אורך המשותף לכל התאים, ובו שולבו קירות הרוחב שתחמו את התאים. בניית הקירות המשולבת העניקה למערכת התאים חוסן ויציבות קונסטרוקטיבית. קירות הרוחב (כ-0.8 מ' רוחב) נבנו משילוב של אבני בנייה בשימוש חוזר עם שברי אבנים; נראה כי מקור האבנים בבתים ומבנים שעמדו בקרבת מקום ופורקו עד היסוד באופן יזום בעת פינוי האזור מיושביו, קודם לפרויקט הרחבת מתחם הר הבית שהחל בימיו של הורדוס. התאים כולם מולאו באופן מתוכנן בעפר וחצץ (איור 10). שכבות המילוי היו תחוחות, אך בכמה מקומות תועדו ביניהן רבדי אדמה מהודקים. בקרקעית של תאים מס' 1 ו-2 נחשפה שכבה של אבנים שמכסה את סלע האם; ייתכן שכך הוא המצב גם בשאר התאים. נראה כי כל התאים נבנו על סלע האם, אם כי הנחה זו הוכחה בחפירה רק בתא מס' 1, שכן מזרחה ממנו יורד מפלס הסלע בחדות לכיוון מזרח עד לבסיס ערוץ הגיא (הטִירוֹפּוֹיוֹן; ר' איור 8). נראה כי למערכת התאים הבנויים היה תפקיד הנדסי כחלק מהפעולות שעשו מהנדסי המתחם על מנת להכשיר את פני השטח לבנייתו ולבניית הדרכים המובילות אליו (ברוך ואחרים תשס"ד).

במילוי התאים נחשף ממצא רב ומגוון: שברים של כלי חרס, כלי אבן וזכוכית, חפצי מתכת, מטבעות, עצמות בעלי חיים וחומר אורגני רב. מניתוח ראשוני של הממצאים, ניתן להציע שהתאים נבנו בפעולה ממושכת החל מימי שלטונו של הורדוס, לאורך הרבע הראשון של המאה הא' לסה"נ ואולי אף לאחר מכן.

בעונת החפירות הראשונה בשנת 2019, קודם לחשיפת התאים, נחפר שטח מצומצם בגודלו המשתרע מהפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית לכיוון דרום. בשטח זה נחשפו בחפירות בעבר קירות של תא (חג'בי ועוזיאל 2015: W14045 ,W14044 ,W102), שנבנה צמוד לפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית וממנו נמשך צפונה טור של תאים שנבנו לאורך החומה המערבית, הדומים לתאים שנחשפו לאורך החומה הדרומית. קיר 14045 (כ-1.3 מ' רוחב) ניגש ממערב לפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית, והוא פורק בחפירה באופן חלקי. קיר 14044 מתעגל והוא נבנה על גבי התקרה הקמורה של תעלת ניקוז מונומנטאלית מימי הורדוס (שוקרון ורייך 2011; רייך ושוקרון תשע"ב). בחפירה פורק קטע מתקרת התעלה (איור 11) במטרה ליצור מבט רצוף מתוך התעלה למלוא גובה הפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית שמעליה, ובכך להעצים את חוויית הביקור בתעלת הניקוז עצמה.

בדיווח קצר זה תוארו עיקרי התגליות מעונות החפירה 2019–2023. עד כה התגלו שרידי בנייה מארבע תקופות (שכבות 4–1) וכן חפצים ללא הקשר סטרטיגרפי מסוף תקופת הברזל ומסוף התקופה ההלניסטית. שרידי המבנים, מצבור החרסים וממצאים אחרים מלמדים על השינויים שחלו במקום בפרק הזמן שבין סוף ימי הבית השני לסוף התקופה הביזנטית או התקופה האומיית, שלאחריו חדלו לבנות באזור הזה של העיר.

הפניות

בן-דב מ' תשל"א. המבנים מתקופת בית-אומייה ליד הר-הבית. ארץ ישראל י:35–40.

ברוך י' ורייך ר' תשס"ג. הארמונות האומיים שלמרגלות הר הבית בירושלים: בחינה מחודשת לאור החפירות האחרונות. בתוך א' ברוך וא' פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים: דברי הכנס השמיני. רמת גן. עמ' 117–132.

ברוך י', רום נ', זילברשטיין א', מכלין ה' ורייך ר' תשס"ד. הכותל הדרומי של מתחם הר הבית ומערכת הדרכים שהובילה לשעריו. בתוך א' פלג-ברקת, י' זלינגר, י' גדות וי' שליו, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, קובץ מאמרים. ירושלים. עמ' 53–74.

חג'בי מ' ועוזיאל ג' 2015. ירושלים, העיר העתיקה, יסודות הכותל המערבי. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.15729-he

מזר ב' תשל"א. החפירות הארכיאולוגיות ליד הר-הבית (סקירה שנייה, עונות תשכ"ט–תש"ל). ארץ ישראל י:1–34.

רייך ר' ושוקרון א' תשע"ב. חפירות באזור קשת רובינסון 2011, ממפלס הרחוב ועד הסלע הטבעי. בתוך א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט. עורכים. חידושים בחקר ירושלים: הקובץ השבעה-עשר. רמת גן. עמ' 219–238.

שוקרון א' ורייך ר' 2011. ירושלים, 'קשת רובינסון'. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1884-he

References

Baruch Y. and Reich R. 2023. Observation on the Architecture of the Southern Wall. In Y. Baruch, R. Reich, M. Hagbi and J. Uziel eds. The Southern Wall of the Temple Mount and its Corner: Past, Present and Future. University Park, Pennsylvania-Jerusalem. Pp. 383–437. https://doi.org/10.5325/jj.10518972.30

Vukosavović F., Reich R., Rom N. and Baruch Y. 2024. An Iron Age IIB–C Hebrew Stamp Seal with Apotropaic and Prophylactic Properties from the Southwestern Corner of the Temple Mount, Jerusalem. ‘Atiqot 116:125–142. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1127

Warren C.1884. Plans, Elevations, Sections: Shewing the Results of the Excavations at Jerusalem, 1867–1870. London.

מילות מפתח

הגן הארכיאולוגי על שם דוידסון, העופל, הר הבית, החומה הדרומית של הר הבית, ימי הבית השני, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה האומיית, מבנה II מהתקופה האומיית