(A-9304) כורזים, בית הכנסת

הרשאה/רישיון

A-9304

דוח חפירה

בחודשים יוני–יולי 2022 נערכה חפירה בבית הכנסת בכורזים (הרשאה מס' 9304A-; נ"צ 253150/757410; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות הטבע והגנים, נוהלה על ידי א' זינגבוים (רישום דיגיטלי וצילום) וא' קליינר (רישום דיגיטלי, מדידות וצילום רחפן), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), מ' בקר-שמיר (ניהול שטח), ר' בארי (הנחיה), י' שאלתיאל וא' עוז (שימור ותכניות הדמיה), ג' פיטרסון, נ' אדדי ונ' כורם (שימור) וא' כהן-תבור (צילום אוויר באיור 10).

החפירה נערכה במטרה להכין את בית הכנסת לעבודות שימור ושחזור שנועדו להסדירו לכניסת מבקרים בהתאם לתכנית רשות הטבע והגנים. התכנית כללה שחזור של הריצוף וחלק מספסלי האבן והתקנה של מצללה התואמת לאסתטיקה של בית הכנסת.

בית הכנסת בכורזים נבנה בתקופה הרומית בחלקו הדרומי של היישוב הקדום. מדרום לו נמצאים כמה בתי בד וגת, המציינים את גבול השטח המיושב. בית הכנסת מוכר מהמאה הי"ט לסה"נ ובעבר נערכו בו חפירות על ידי כמה משלחות (לפירוט על החפירות, ר' ייבין תשס"א;Kohn-Tavor and Arubas 2023:34–39).

בית הכנסת נבנה כבזיליקה ולו אולם תווך מרכזי ושלוש סטראות, מזרחית, צפונית ומערבית, המופרדות מהאולם בשדרות עמודים (איור 2). הכניסה אליו מדרום דרך שלושה פתחים המובילים אל האולם המרכזי ואל הסטראות המערבית והמזרחית. לקראת החפירה הכין מנהל שימור ברשות העתיקות תכנית אדריכלית והנדסית לפילוס השטח לצורך הנחת הריצוף ולהכנת תשתית להצבת עמודים למצללה. בהתאם לתכנית זו ובהמשך לכל חפירות העבר בבית הכנסת, התמקדה החפירה באזורים אשר טרם נחפרו (0.2 מ' עומק חפירה מרבי; איורים 3–5) ובאזורים שבהם היה צורך בהעמקה עד הסלע לשם הצבת העמודים.

האולם המרכזי. הוסר מילוי חצץ מימינו ונחפרה תחתיו שכבת מפולת (L840 ו-L842) עד לחשיפה של רצפה עשויה טיח (L844; כ-4 ס"מ עובי). הרצפה נמשכת מזרחה ומכסה את הסטילובט המזרחי הגבוה ממנה בכ-0.25 מ'; קטעים ממנה נחשפו גם סמוך לסטילובט הצפוני. ייתכן שהאולם היה נמוך יותר מהסטראות וכי הסטילובטים שימשו לישיבה. על הרצפה התגלו שברים של כלי חרס, ובהם נרות רבים, שברים רבים של רעפים ושני מטבעות זהב מקופלים. בבור בדיקה (L854; כ-0.6 × 0.6 מ'; איור 6) שנחפר עד הסלע נחשפו ממצאים שהיו חתומים תחת הרצפה, ובהם שברים רבים של כלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת, שניכר כי שוברו לגודל אחיד (4 ס"מ לכל היותר) כדי לשמש לפילוס פני הסלע כחלק מתשתית הרצפה. בשני בורות בדיקה נוספים, שנפתחו תחת הרצפה צמוד לסטילובטים המזרחי (L843) והצפוני (L855), נחשף הסלע שעליו נבנו הסילובטים; הוא פולס באדמה חומה ובה חרסים מעטים.

בחלק הדרומי של האולם, סמוך לשתי אבנים הבולטות מעל פני השטח (איור 7) ומתחת לשכבה של מילוי חצץ מימינו, נחשף מילוי של שברים של אבני בנייה אשר הונח על גבי הסלע (L856). ממזרח לשתי האבנים חשף ייבין (תשס"א:32) רצפת טיח. בחפירה הנוכחית נחשפה רצפת הטיח גם ממערב להן, ולכן נראה שהאבנים הונחו במכוון ושולבו ברצפה. צמוד לאבנים מדרום-מערב נחשפה מעין מגרעת מרובעת ברצפת הטיח, שמידותיה מלמדות שהייתה שם אבן דומה נוספת; נראה שסמוך לה היו מדרגה או מושב. צמוד לאבנים מדרום נחשפו מגרעות ששימשו להצבת עמודי עץ או מתקן כלשהו. ייתכן שאבנים אלה הן חלק מבימה לקריאה. סמוך לקיר הדרומי של האולם, מתחת לשכבת מפולת (L851), נחשפה רצפת טיח הדומה לזו שנחשפה סמוך ללוקוס 856, ובגובה מפלסה שולבה אבן מרובעת (ר' איור 7). אבן כמותה ואבן מלבנית התגלו סמוך לשם בעבר (ייבין תשס"א) והן כולן במפלס זהה. ייבין (תשס"א:62–63) שיער שבמקום זה עמדה היכלית. ייתכן כי במקור הייתה אבן נוספת, רביעית, וכי אבנים אלה שימשו יסודות או חלק מתשתית להצבת ההיכלית. בבור בדיקה (L852) מתחת למפלס הרצפה התגלה ממצא, שעורבב בחומר מימינו עקב חפירתו של ייבין במקום, ובו מטבעות רבים; במקום זה נחשפו מטבעות רבים גם בחפירות קודמות (ייבין תשס"א; Kohn-Tavor and Arubas 2023).

הסטרה המזרחית. נפתחו חמישה ריבועי חפירה (1 × 1 מ' כל ריבוע) במקומות המיועדים להצבה של עמודי המצללה, ובהם נראו סימנים לחפירות הקודמות ולעבודות השחזור של הקיר המזרחי. באחד הריבועים (L849) נחשף מפלס אבנים קטנות שנבנה על הסלע סמוך לקיר המזרחי. בנדבך היסוד של הקיר המזרחי בריבוע זה חסרו אבנים ולכן נראה שהיה שם פתח והאבנים המצויות שם כיום הן חלק משחזור. עם זאת, ייבין דיווח כי נדבך היסוד של הקיר המזרחי ורוב הנדבך הראשון בפן החיצוני נמצאו כפי שהם, ולכן לא ברור אם האבנים החסרות אכן מלמדות על פתח בקיר. בבור בדיקה שנחפר מתחת לספסל סמוך לקיר המזרחי נחשפה תשתית הספסל (L858) העשויה שברי אבן, ומתחתיה ועד לסלע נחשפה שכבה של אדמה חומה (L859) ובה מטבע וחרסים אחדים.

הסטרה המערבית. מילוי החצץ מימינו הוסר ומתחתיו נחפרה שכבת המפולת ללא ממצא. בתשתית ספסל הסמוך לקיר המערבי (L857; איור 8) התגלו שבר רעף וחלקי טיח דק, שכיסה כנראה את הקירות. הטיח מלמד אולי על שלב קדום שבו לא היו ספסלים.

עבודות השימור וההנגשה. בזמן החפירה ולאחר סיומה התבצעו עבודות השימור ויציקת יסודות ההצללה. שחזור הריצוף תוכנן על בסיס אפיון ריצוף האבן המקורי שנשתמר בחלקו הצפוני-מזרחי של בית הכנסת (איורים 9, 10), ובו עשר מידות אבנים שונות. בתכנון הריצוף הושם דגש על שמירה של קווי הריצוף המקוריים ומניעת מישקים רצופים בין האבנים, לשם שמירת חוזק הריצוף. שחזור הספסל המזרחי נעשה על בסיס הספסלים הקיימים בבית הכנסת ובהקפדה על מידתיות בהיקף השחזור ושמירת קו שחזור ברור בין המקורי למשוחזר. בתהליך התכנון והביצוע של שחזור הריצוף בלט האתגר של הניקוז והניהול של מי הנגר העיליים. מבנה בית הכנסת היה ככל הנראה מקורה עם סיום בנייתו, ומי הגשמים ירדו על הגג וזרמו לצדי המבנה. על כן, רצפת האבן המקורית הייתה מפולסת או עם שיפועים מזעריים. הריצוף החדש לעומת זאת אינו מקורה, ועל כן נדרש מענה לניקוז מי הגשמים אל מחוץ לכותלי המבנה. לאחר בחינת חלופות רבות, תוכנן הריצוף בשיפוע חוץ מינימלי של כ-1% לכיוון דרום. בחלקו הדרומי של המבנה תוכנן הריצוף כתעלה המונמכת מעט מסביבתה ומנקזת את מי הגשמים לפומית ניקוז בחלקו המזרחי של המבנה. העבודות דרשו דיוק ומיומנות גבוהה ובוצעו בידי צוות משמרים של רשות העתיקות.

הפניות

ייבין ז' תשס"א. בית הכנסת בכורזים. (מחקרי רשות העתיקות 10). ירושלים.

References

Kohn-Tavor A. and Arubas B. 2023. The Synagogue at Korazim: New Insights and a Reassessment. In L.I. Levine, Z. Weiss and U. Leibner eds. Ancient Synagogues Revealed 1981–2022. Jerusalem. Pp. 34–39. https://doi.org/10.69704/iaaRepV000.1996.76