(A-9081) כפר כנא

גרג לייפירר, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9081

דוח חפירה

בחודש אוגוסט 2021 נערכה חפירת בדיקה בכפר כנא (הרשאה מס' 9081-A; נ"צ 231587-645/739072-121; איור 1), לקראת בנייה במגרש פרטי. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ג' לייפירר (צילום שטח, כלי חרס, צור), בסיוע י' יעקובי וי' גור (מנהלה), ע' אברהים (ליווי והנחיה, פוטוגרמטריה ומדידות), א' שפירו (GIS), ר' בארי (הנחייה, כלי חרס), ב' חנא (ליווי והנחיה), י' בוקנגולץ (רפאות כלי חרס), ד' גזית (צילום ממצא), ח' טחן-רוזן (שרטוט, ציור ממצא), ע' כוך (טביעת חותם), כ' הרש (ציור טביעת חותם) ופועלים מכפר מנדא.

החפירה נערכה בחלק הצפוני-מערבי של כפר כנא, במרחק כ-500 מ' מצפון-מערב למעיין הכפר. בעקבות גילוי של מתקן חצוב בחתכי בדיקה שקדמו לחפירה, נפתח ריבוע חפירה אחד (איור 2). נחשפו שלושה בורות חצובים קטנים דומים זה לזה (L17 ,L8 ,L5), כנראה מתקנים ששימושם אינו ברור, ושרידים דלים של שני קירות (W15 ו-W16), שתוארכו כולם על סמך ממצא כלי החרס לתקופות הברונזה המאוחרת והברזל 1. בנוסף, התגלו ממצאים שאינם באתרם מתקופת הברונזה הביניימית.

בסביבת החפירה נערכו בעשורים האחרונים חפירות רבות. בחפירות ה' סמיטליין בשנים 2006–2009 התגלו שרידי יישוב מן התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה, ובהם שרידי חומה יוצאת דופן (איור 1: הרשאות מס' 4695, 4972, 4977, 5134, 5346, 5566). בחפירות בשנים 2008 ו-2011 נחשף קטע דרך מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אשר חיבר את היישוב הקדום בשטחו של הכפר כרם א-ראס המודרני למעיין בכפר כנא (אלכסנדר 2009 [איור 1: 5478-A]; אלכסנדר 2012 [איור 1: 6164-A]). בחפירות בשנים 2010, 2012 ו-2013 נחשפו שרידים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה 1א', קבר מן התקופה הרומית ובור מן התקופה הביזנטית (קובלו-פארן 2013; קובלו-פארן 2015א [איור 1: 5877-A]; קובלו-פארן 2015ב [איור 1: 5971-A]; הרשאה מס' 6723-A). בשנת 2014 נחשפו שרידים למן תקופת הברונזה הקדומה 1א' עד ראשית תקופת הברונזה הקדומה 1ב' (בארי 2015 [איור 1: 7155-A]; הרשאה מס' 7024-A). בשנת 2015 נתגלו מעט שברי כלי חרס וכלי צור ללא הקשר סטרטיגרפי (ברון 2020 [איור 1: 7525-A]), ובשנת 2016 התגלו שרידי יישוב מן התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה 1א' (ון דן ברינק 2019 [איור 1: 7827-A]).

תקופת הברונזה הביניימית

נאסף מכלול דל של שברי כלי חרס, ללא הקשר אדריכלי ברור. רוב שברי כלי החרס נאספו מהצטברות אדמה על גבי סלע גיר בתחתית בור 8 ובתוך הצטברות אדמה בשקע טבעי בסלע גיר (L13), לצד ממצאים מאוחרים יותר. עד היום לא נמצאו בסביבה הסמוכה לחפירה בכפר כנא אתרים מתקופת הברונזה הביניימית, אך ייתכן שהממצא מתקופה זו נסחף לאתר מיישוב סמוך שטרם התגלה.

תקופות הברונזה המאוחרת והברזל 1

בור 5. התגלה בור עגול (1.2 מ' קוטר; איור 3) חצוב בסלע גיר רך. הבור לא נחפר כיוון שהוא נמצא מחוץ לשטח הבנייה העתידי. הוא מלא באדמה חומה כהה ואבנים (L4).

בור 8. התגלה בור עגול (כ-1.2 מ' קוטר עליון, כ-1 מ' קוטר תחתון, כ-0.7 מ' עומק; איור 4) חצוב בסלע גיר רך. דופנות הבור ישרות, והוא מעט צר יותר בחלקו התחתון. בתוך הבור התגלתה הצטברות של אבני שדה קטנות (L18), ובתחתיתה אבן שטוחה גדולה וחלקה. קשה להעריך אם אלה אבני מפולת או אבנים ששימשו חלק ממתקן כלשהו.

בור 17. התגלה בור עגול (כ-1.1 מ' קוטר עליון, כ-1 מ' קוטר תחתון, 0.9 מ' עומק) חצוב בסלע גיר רך. לבור דופנות ישרות, אולם בסיסו מעט צר יותר משפתו. בתחתית הבור נחשפה שכבה של אדמה אפורה כתושה, קשה ומלוכדת, ובתוכה נמצאו כמה אבנים קטנות שרופות, שברי גוף של כלי אחסון גדול ושברי קנקן ובהם ידית קנקן ועליה טביעת חותם (איור 5; כוך, להלן). בעומק של כ-0.3 מ' מתחת למפלס פתח הבור התגלו כמה אבנים שרופות הנצמדות אל הדופן המערבית של הבור (איור 6); בין האבנים התגלה שבר גוף של כלי חרס, גם הוא שרוף ועל כן לא זוהה. שכבת האדמה האפורה נחתמה בהצטברות של אדמה חומה ופריכה ובה אבנים בגדלים שונים, לרבות שתי אבני גיר מהוקצעות גס.

קירות 15 ו-16. בקצה הדרומי של השטח התגלו שני קירות מקבילים (איור 7), הממשיכים אל מחוץ לשטח החפירה. קיר 15 נבנה משורת אבנים קטנות, והוא תוחם ממערב שתי אבנים גדולות, מסותתות (L12 ו-L14), המונחות זו לצד זו. קיר 16 נחשף ברובו בחתך הדרומי של השטח. הוא נבנה בכיוון צפון–דרום משתי שורות של אבנים בינוניות, וביניהן מילוי של אבנים ואדמה, והשתמר לגובה של שלושה נדבכים; מהנדבך העליון השתמרה אבן אחת בלבד, שטוחה וגדולה. כיוון שהקיר לא נחפר במלואו, הקשרו אינו ברור.

בשקע 13 שממערב לקירות התגלו אבני מפולת (L10). בחפירת הצטברות האדמה בשקע זה התגלו שברי כלי חרס, המתוארכים ברובם לתקופת הברונזה המאוחרת ובמקצתם לתקופת הברזל; הם מעידים כי הקירות והמתקנים היו בשימוש במהלך תקופות אלו.

ממצא כלי החרס

מכלול כלי החרס כולל בעיקר שברי גוף שאינם אינדיקטיביים ומעט שברים אינדיקטיביים שתוארכו לתקופות הברונזה המאוחרת 1–2 והברזל 1. השברים האינדיקטיביים נמצאו בתוך הצטברות אדמה ואבנים בשקע הסלע (L13), שמקורה אינו ברור. אף על פי כן, הם מייצגים את תקופות הפעילות של היישוב במקום ובכך תרומתם. הממצא מתקופת הברונזה הביניימית כולל קנקנים (איור 1:8, 2). הממצא מתקופת הברונזה המאוחרת כולל קערות (איור 3:8–5), קערות עמוקות (6:8, 7) וקנקנים (8:8–11). הממצא מתקופת הברזל 1 כולל קערות (12:8–14).

ממצא הצור

בחפירה נמצא פריט צור אחד שזוהה: להב מגל, אשר יוצר על נתז או להב רחב (35 מ"מ אורך, 37 מ"מ רוחב, 6 מ"מ עובי מרבי; איור 9). הוא קטוע משני קצותיו ולו מתאר וחתך טרפזיים. ללהב גב חצי זקוף, והוא מעוצב בשברור גס. טיפוס זה של להב מגל היה בשימוש מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל. על פי ס' רוזן יש לייחס להב מגל זה לטיפוס משנה טרפזי של הטיפוס 'גיאומטרי גדול', אשר היה בשימוש מתקופת הברונזה התיכונה 2 ועד ראשית תקופת הברזל 2 (Rosen 1997:55–60).

טביעת חותם על ידית קנקן

עידו כוך

בתחתית בור 17, בתוך שכבה של אדמה שרופה, נמצאו שברי קנקן אגירה, מטיפוס שהיה נפוץ בתקופות הברונזה המאוחרת–ראשית הברזל (Mazar 2015:15; Mullins and Yannai 2019:161–162), ובהם ידית הנושאת טביעת חותם סגלגלה (28 מ"מ אורך, 16 מ"מ רוחב; איורים 10, 11), ללא מסגרת. הטביעה כוללת דמות אנתרופומורפית סכמתית, שידיה מכופפות לצדדים וכפות ידיה מונחות על מתניה. הדמות פונה לימין ואחת מאמותיה נוגעת בחפץ אנכי ארוך; בצד שמאל ישנה נקודה קטנה.

דמויות דומות התגלו על ידיות קנקנים טבועות מתל כנרות (Münger 2009: Nos. 4–9; 2013:612–617, Nos. 621–626), ובכולן מופיעים הדמות, החפץ הארוך והנקודה, אולם בטביעות מתל כנרות אוחזת הדמות ביד אחת בחפץ הארוך ואילו היד השנייה מונפת במחווה מאיימת. תנוחת הגוף של הדמות מאפשרת את זיהויה עם האל 'רשף', בהתבסס על ייצוגים שלו מתקופת הברונזה המאוחרת, בעיקר ממצרים (Münger 2009:121–123).

הדמות המופיעה בטביעה מהחפירה דומה גם היא לייצוגים השונים של האל 'רשף', אולם השוני בתנוחת הגוף של הדמות מקשה על זיהויה הודאי ככזאת. תנוחת הידיים של הדמות מזכירה גם ייצוגים של דמויות המבוססות על דמות המלך המצרי העומד לצד כרטוש המציין את שמו, כשידיו מונחות על החזה ואוחזות במטה רועים מעוקל ומחבט דייש, סמלי המלוכה במצרים העתיקה (Wiese 1990: Type 4). דימוי זה מופיע על 12 חרפושיות לפחות מדרום הלבנט (למשל, במערה A10 בתל גזר, Keel 2013:440–441, No. 635). דמויות המוצגות בקומפוזיציה דומה מוכרות כבר בתקופת הברונזה המאוחרת, ללא המאפיינים המלכותיים (ר' למשל חרפושית מתל ג'מה, Keel 2013:10–11, No. 20). לקבוצה זו אפשר לייחס גם את טביעת החותם מהחפירה, אם כי לחפץ הארוך המופיע בה יש מקבילות בחרפושיות מתקופת הברזל 1, ובהן מוצגות דמויות אנתרופומורפיות לצד סמלי נוצה או קנה (Keel 2010a:388–389, No. 318; 2010b:132–133, No. 242).

סיכום

המתקנים החצובים ושרידי הקירות שהתגלו בחפירה תוארכו בעזרת הממצא הקרמי בלבד לתקופות הברונזה הביניימית, הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל. שברי הקנקן שידית שלו נושאת טביעת חותם, שהתגלה במילוי חתום בתחתית בור 17, מחזק תיארוך זה, שכן הכלי וסגנון החותם תואמים לאותו פרק הזמן. שרידים מתקופת הברונזה המאוחרת לא היו מוכרים באזור שבין המעיין לכרם א-ראס עד לחפירה הנוכחית. השרידים שהתגלו בחפירה מלמדים שבמקום התקיימה פעילות חקלאית או תעשייתית. נראה כי שברי כלי החרס מתקופת הברונזה הביניימית שנמצאו בחפירה אינם באתרם, אך הם מלמדים כי בקרבת מקום שכן יישוב בן התקופה.

הפניות

אלכסנדר י' 2009. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.992-he

אלכסנדר י' 2012. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1937-he

בארי ר' 2015. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24885-he

ברון ה' 2020. כפר כנא (דרום). חדשות ארכיאולוגיות 132. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25812-he

ון דן ברינק א' 2019. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25524-he

קובלו-פארן ק' 2013. כפר כנא. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2211-he

קובלו-פארן ק' 2015א'. כפר כנא א'. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.16744-he

קובלו-פארן ק' 2015ב'. כפר כנא ב'. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24866-he

References

Keel O. 2010a. Corpus der Stempelsiegel-Amulette aus Palästina/Israel: Von den Anfängen bis zur Perserzeit—Band II: Von Bahan bis Tel Eton (OBO.SA 29). Fribourg–Göttingen.

Keel O. 2010b. Corpus der Stempelsiegel-Amulette aus Palästina/Israel: Von den Anfängen bis zur Perserzeit III: Von Tell el-Far‘a-Nord bis Tell el-Fir (OBO.SA 31). Fribourg–Göttingen.

Keel O. 2013. Corpus der Stempelsiegel-Amulette aus Palästina/Israel: Von den Anfängen bis zur Perserzeit—Band IV: Von Tel Gamma bis Chirbet Husche (OBO.SA 33). Fribourg–Göttingen.

Mazar A. 2015. Iron Age I: Northern Coastal Plain, Galilee, Samaria, Jezreel Valley, Judea and Negev. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors from the Iron Age through the Hellenistic Period 1. Jerusalem. Pp. 5–71.

Mullins R.A. and Yannai E. 2019. Late Bronze Age I–II. In S. Gitin ed. The Ancient Pottery of Israel and Its Neighbors from the Middle Bronze Age through the Late Bronze Age 3. Jerusalem. Pp. 151–259.

Münger S. 2009. "Handle with Care"—Notes on Stamp-Seal Impressions on Jar Handles and a Bulla from Early Iron Age Tell el-ʿOrēme/Tẹ̄l Kinrōt. ZDPV 2:116–138.

Münger S. 2013. Kinneret. In O. Keel ed. Corpus der Stempelsiegel-Amulette aus Palästina/Israel: Von den Anfängen bis zur Perserzeit—Band IV: Von Tel Gamma bis Chirbet Husche (OBO.SA 33). Fribourg–Göttingen. Pp. 602–617.

Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek–London–New Dehli.

Wiese A. 1990. Zum Bild des Königs auf ägyptischen Siegelamuletten (OBO.SA 96). Freiburg–Göttingen.