נוקדים (17-03-2021)

עוז וורונר, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

17-03-2021

דוח חפירה

בחודשים ספטמבר–אוקטובר 2021 נערכה חפירת הצלה במזרח היישוב נוקדים (רישיון מס' 17-03-2021; נ"צ 223681/616979; איור 1), לקראת בניית שכונה חדשה. החפירה, מטעם קמ"ט ארכיאולוגיה ביו"ש ובמימון מועצה אזורית גוש עציון, נוהלה על ידי ע' וורונר (צילום שטח וכלי חרס), בסיוע א' מילר (מנהלה), י' פלייטמן (פוטוגרמטריה וצילום אוויר), א' בחרנו (תכנית), מ' מנוקיאן (ציור כלי חרס), א' הראל (לוחות ואיורים), ח' שקולניק ממחוז יהודה ופועלים מט'אהרייה.

החפירה נערכה במרכז שלוחה מתונה המשתפלת למזרח. נחשף חלק ממבנה (איורים 2, 3), ככל הנראה בית חווה, המתוארך לשלהי תקופת הברזל. במרחק כחצי קילומטר מצפון-מערב לחפירה נחשפו בעבר מבנים המתוארכים לתקופות הברזל והפרסית (Peleg 2004 [איור 1: 817-1998]).

נחשף חלק ממבנה מלבני (7 × 13 מ'), שקירותיו (W4–W1; כ-1.5 מ' רוחב מרבי) נבנו משורת אבנים גדולות מסותתות למחצה, שהונחו על יסודות שנבנו מאבנים שטוחות. המבנה משתרע כנראה עוד לדרום-מזרח, אך נפגע קשות עקב פעילות מודרנית ולא ניתן לשחזר את תכניתו המלאה. המבנה כולל שני חדרים מדורגים, שביניהם מפרידה שורה של ארבעה עמודים מונוליתיים. קיר 1 השתמר לגובה של שלושה נדבכים (1.5 מ' גובה), קיר 3 השתמר לגובה שני נדבכים (1.2 מ' גובה) ואילו מקירות 2 ו-4 השתמרו רק היסודות. ארבעת העמודים במרכז המבנה מונחים בחלקם על סלע האם ובחלקם על תשתית של אבנים קטנות ועפר מהודק. בחדר הדרומי-מערבי נחשפו הצטברויות אדמה (L14 ו-L15), ומתחתן נחשפה מפולת אבנים גדולות, שמקורה כנראה בתקרת המבנה או ברצפה של קומה נוספת שלא השתמרה. לאחר הסרת מפולת אבנים זו בחלקו המערבי של החדר נחשפה רצפת אדמה מהודקת, ועליה שברי קערות (איור 1:4, 2) וסירי בישול (איור 3:4, 4), המתוארכות למאה הז' ותחילת המאה הו' לפסה"נ. במערבו של החדר הצפוני-מזרחי התגלתה מפולת אבנים, שמקורה כנראה בקיר 2. ביתר שטח החדר נחשפה הצטברות אדמה (0.6 מ' עובי), ולאחר הסרתה נחשפה רצפת אדמה מהודקת (L13), ועליה התגלו שני סירי בישול שלמים (איור 5:4, 6) ובסיס נר (איור 7:4), המתוארכים גם הם למאה הז' ותחילת המאה ו' לפסה"נ.

סמוך למבנה ממזרח נחשף פתח של בור מים (L11) ולצדו שוקת אבן; הבור לא נחפר. מצפון-מזרח לבור התגלה בור שיקוע עגול (L10), שנבנה ישירות על סלע האם. בתחתית חלקו הדרומי-מערבי של בור השיקוע נחצבה תעלה, המוליכה אל בור המים. אל בור השיקוע מוליכות שתי תעלות הזנה בנויות (W6 ו-W7), שמכל אחת מהן השתמרה רק הדופן הדרומית-מערבית, ועל כן לא ניתן לשחזר את מידותיהן. בבור בדיקה שנחפר בתעלה 7 (L8; כ-2 × 4 מ') נחשפו הצטברות אדמה (כ-0.15 מ' עובי) ומתחתיה חלק מרצפת התעלה המטויחת.

נראה כי השרידים שנחשפו בחפירה הם חלק ממכלול של בית וחווה, ובו מערכת מים, שנבנה במאה הז' והתקיים עד לתחילת המאה הו' לפסה"נ. המבנה ניזוק ולא ניתן לשחזר את מידותיו המקוריות, אך שורת העמודים שבמרכז המבנה והיקף המפולות מלמדים כנראה כי במבנה הייתה קומה נוספת. תיארוכו של המבנה דומה לזה של מבנים שנחשפו בעבר במרחק כ-0.5 ק"מ מצפון-מערב לחפירה (Peleg 2004), ועל כן נראה שהם התקיימו וננטשו באותו זמן. מבנים מדורגים נוספים מתקופת הברזל מוכרים מצפון-מערב ירושלים (דוידוביץ' ואחרים תשס"ו: מבנה 32; מזרחי ואחרים תשע"ט: מבנה מלבני בשטח A), שם הם פורשו כמבנים הקשורים לחקלאות.

הפניות

דוידוביץ' א', פרחי י', קול-יעקב ש', הר-פלד מ', וינבלט-קראוז ד' ויעלון י' תשס"ו. חפירות ההצלה ביער רמות וברמת בית הכרם: נדבך נוסף להכרת הפריפריה החקלאית של ירושלים בימי הבית הראשון והשני. בתוך א' ברוך, צ' גרינהוט וא' פאוסט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים 11. רמת גן. עמ' 35–111.

מזרחי ס', פרויד ל', גלמן ד' וגדות י' תשע"ט. איזה מן כפר זה? מבנים ופעילות חקלאית בצפון-מערב ירושלים בתקופת הברזל ב'3, המאה הז' לפסה"נ. בתוך י' עוזיאל, י' גדות, י' זלינגר, א' פלג-ברקת וא' גוטפלד, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה 12. ירושלים. עמ' 191–213.

References

Peleg Y. 2004. An Iron Age Site at Nokdim. In H. Hizmi and A. de Groot eds. Burial Caves and Sites in Judea and Samaria from the Bronze and Iron Ages (JSP 4). Jerusalem. Pp. 189–205.