(B-502/2021 ,B-498/2020) אל-מג'מִע

אחיה כהן-תבור, אוניברסיטת אריאל בשומרוןFollow

הרשאה/רישיון

B-498/2020, B-502/2021

דוח חפירה

בחודש אוגוסט 2021 נערכה חפירת הצלה בשוליים המזרחיים של הכפר הסורי הנטוש אל-מג'מע שברמת הגולן (רישיונות מס' 498/2020-B ו-502/2021-B; נ"צ 265000/764100; איור 1), בעקבות פגיעה בעתיקות. החפירה, מטעם אוניברסיטת אריאל באמצעות חברת 'דגש ארכאולוגיה תיירותית' ובמימון רשות הטבע והגנים, נוהלה על ידי א' כהן-תבור, בסיוע ח' כהן-תבור (מנהלה), ג' רוזנברג (תכניות), מ' אזבנד, א' ברון וא' שפירו (ייעוץ כלי חרס), ק' אפלבאום (ציור כלי חרס), י' הררי וד' בן-יוסף מרשות הטבע והגנים ופועלים.

שרידי הכפר אל-מג'מע משתרעים בקצה שלוחת בזלת נמוכה המשתפלת ממזרח למערב, מצפון לנחל זוויתן (איור 2). בחפירות שנערכו בסביבה בעבר נחשפו מבנים מהתקופה הכלקוליתית כ-1 ק"מ מצפון לשרידי הכפר אל-מג'מע (Epstein 1998). בסקר מפת קצרין זוהה במקום כפר סורי נטוש שנבנה מאבני גוויל ואבנים מהוקצעות, וכן במעט אבני גזית בשימוש משני. ממזרח לכפר זוהו שרידים של מבנה גדול שנבנה מאבני גוויל, אולי מצד. החרסים שנאספו בסקר מתוארכים לתקופות הברונזה הקדומה 1, הרומית הקדומה, הרומית התיכונה והממלוכית (הרטל ובן אפרים 2012: אתר 67). כן זוהו באתר פריטים אדריכליים שהשתייכו אולי לבית כנסת מהתקופה הרומית הקדומה (Osband Ben David and Arubas 2020:413–414).

נפתחו שלושה ריבועי חפירה (1–3); ריבוע 1 נפתח בשולי הכפר וריבועים 2 ו-3 נפתחו בשטחים החקלאיים, סמוך לנחל זוויתן. תועדו קירות תיחום של שדות בשולי הכפר, שחלקם נפגעו בעבודות עפר טרם החפירה. הממצא המתארך, שאינו באתרו, הוא מתקופות הברונזה הקדומה 1, הרומית הקדומה (המאות הא'–הב' לסה"נ) והעות'מאנית.

הממצאים מהחפירה תואמים את הסקרים והחפירות שנערכו באתר בעבר, ומעידים על כפר בן זמננו שנבנה על שרידים קדומים יותר.

ריבוע 1 (L101; איור 3) נפתח ליד קיר טרסה בן זמננו (W104), ומטרתו הייתה לאסוף ממצא מתארך. מילוי של אדמה חרסיתית (0.2–0.5 מ' עובי) כיסה את הסלע הטבעי. במילוי נמצאו מעט חרסים שחוקים למדי. מרבית הכלים שנמצאו מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1, ובהם קערות שטוחות (איור 1:4–3) ופערור (איור 4:4), כולם אופייניים לגולן בתקופה זו. שאר הכלים מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, ובהם קערות ממשפחת כלי כפר חנניה (איור 5:4–7) מטיפוסים 4C ,4A ,1A; כן נמצאו סירי בישול (איור 8:4) המתוארכים לכל אורך התקופה הרומית. היעדר טיפוסים 1D ,1C ו-1E, וכן היעדר הקערה הגלילית, אחד הטיפוסים הנפוצים ביותר בתקופה הרומית המאוחרת, מלמדים כי היישוב לא התקיים במאה הג' לסה"נ.

ריבוע 2 (איור 5) נפתח על ערמת אבנים (L102) בראש מדרגת סלע נמוכה. נמצאו שתי שורות של אבנים גדולות, אולי קירות טרסה (W105), שעליהן נערמו מעט אבני סיקול. בשולי הערמה נמצא שבר מקטרת, המתוארך למחצית הראשונה של המאה הי"ח לסה"נ (לא צויר).

ריבוע 3 נפתח במקום שבו נפגעה שורת אבנים. התברר כי שורת האבנים אינה מעשה ידי אדם, ולא נמצאו כלל שרידים לטרסה בתחום החפירה.

לצד ריבועים אלה זוהו כמה ערמות סיקול גדולות ושני דולמנים (איור 6). אחד הדולמנים מכוסה בערמת אבנים והדולמן השני נבנה ממעגל (6 מ' קוטר) של אבנים בינוניות, שביניהן מילוי של אבנים קטנות יותר, וכוסה באבן כיסוי גדולה (1.5 × 1.9 מ').