(A-9120) בני דרור

עמיחי תמיר, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9120

דוח חפירה

בחודש אוקטובר 2021 נערכה חפירת הצלה במושב בני דרור (הרשאה מס' 9120-A; נ"צ 190872-80/685218-28; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' תמיר, בסיוע י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ג' מרכוס (בדיקות מקדימות), ע' יוניש (צילום), ת' חרפ"ק (ייעוץ קרמי), י' גורין-רוזן (זכוכית), כ' הרש (ציור זכוכית), י' ויינגרטן (כלי אבן), י' טפר (הנחיה), ע' עזב ממחוז מרכז ברשות העתיקות ופועלים מטעם רשות העתיקות.

בהכנת השטח לחפירה הוסרה בסיוע כלי מכני הצטברות אדמה מעורבת במעט פסולת בניין, ולאחר מכן נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (איורים 2–4). נחשפו שרידי קיר ומפלס אבנים המתוארכים למאות הד'–הה' לסה"נ. במרחק כ-300 מ' מצפון לשטח החפירה נחשפו בעבר שרידי גת שתוארכו לתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ; תמיר 2023).

בחלק הדרומי-מזרחי של השטח נחשף קיר (W203; כ-1.6 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות; איור 5), שנבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני כורכר וגיר גדולות והשתמר לגובה נדבך אחד בלבד, כנראה עקב פגיעה מבנייה בת זמננו. ממערב ומצפון-מערב לקיר נחשפו שני בורות ספיגה (L204 ו-W205) הקשורים לבית בן זמננו שעמד בשטח לפני החפירה. במרחק כ-6.5 מ' מצפון לקיר 203 נחשף מפלס של אבני כורכר וגיר גדולות וקטנות (L207; איור 6), הנמוך בכ-1 מ' מהנדבך של הקיר. בחלקו הדרומי-מזרחי של מפלס 207 נחשפה שורה של אבני שדה קטנות (כ-1.5 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב), שנמשכה רק לאורך חלק מהמפלס. על מפלס 207 נמצאו חרסים רבים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית (המאות הג'–הד' לסה"נ; רובם לא צוירו). בתוך מפלס האבנים שולבו שלושה שברים של קערת שחיקה אחת (איור 1:7–3) ושבר של אבן ריחיים (איור 4:7) עשויים מבזלת. בקערת השחיקה הצד האחורי אינו מוחלק ומשטח העבודה מעט קעור, ויש לה רגליים בבסיס. שברים נוספים של כלי בזלת נמצאו מפוזרים על גבי מפלס האבנים ובסביבתו. בבדיקות שנערכו מתחת למפלס האבנים לא נמצא ממצא קרמי שיכול לעזור בתיארוך המפלס.

בפינה הצפונית-מזרחית של השטח (L202), סמוך למפלס 207, התגלה שבר אחד של כלי זכוכית (איור 8; סל 2004), המזוהה כבקבוק ומתוארך לתקופה הביזנטית. הבקבוק יוצר מזכוכית בגוון ירקרק בהיר, המכילה בועיות רבות ומכוסה בבלייה כסופה ובצמידה חולית. השפה מעוגלת באש ומעוטרת בחוטים דקים בגוון הכלי, הכרוכים אופקית מתחת לשפה. בקבוקים שלהם שפת משפך או צוואר גלילי, המעוטרים בחוטים דקים, החלו להופיע בשלהי התקופה הרומית המאוחרת ובראשית התקופה הביזנטית ונפוצו מאוד בתקופה הביזנטית. דוגמאות לבקבוקים מטיפוס זה שתוארכו לתקופה הביזנטית נמצאו בחפירות רבות, למשל בחורבת רוצץ סמוך לעינות שוני (Winter 2010:150–152, Fig. 3:4–6, ושם הפניות לאתרים נוספים). התפוצה של הבקבוקים הללו רחבה, הם יוצרו בבתי מלאכה מקומיים ולעיתים החוטים הכרוכים אופקית הם בגוון כהה מזה של הכלי. שני בקבוקים שלמים מטיפוס זה נמצאו בבית הקברות בתל ברוך ותוארכו לתקופה הביזנטית, אחד מהם מעוטר בחוטים בגוון כהה מזה של הכלי והשני בגוון הכלי, בדומה לבקבוק שהתגלה בחפירה זו (Jackson-Tal 2015:61, 66–69, Figs. 1.54:1, 1.55:1, Color Pl. 11:1, ושם הפניות לאתרים נוספים).

הפניות

תמיר ע' 2023. בני דרור. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26368-he

References

Jackson-Tal R.E. 2015. The Khirbet al-‘Aura/Tel Barukh Cemetery: Glass Vessels. In O. Tal and I. Taxel eds. Samaritan Cemeteries and Tombs in the Central Coastal Plain: Archaeology and History of the Samaritan Settlement outside Samaria (ca. 300–700) (Ägypten und Altes Testament 82). Münster. Pp. 57–107.

Winter T. 2010. The Byzantine-Period Glass Vessels from Ḥorbat Roẓeẓ. ‘Atiqot 62:145–155. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1505