(A-9243 ,A-9154) נחל עטרות

הרשאה/רישיון

A-9154, A-9243

דוח חפירה

בחודשים נובמבר 2021 ומרס–אפריל 2022 נערכו חפירות הצלה ובדיקה במדרון גבעה המשתפל אל נחל עטרות, מצפון לשכונת רמת שלמה בירושלים (הרשאות מס' 9154-A ו-9243-A; נ"צ 220575-939/636047-462; איור 1), לקראת הרחבת השכונה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ד' בן עיון (עונות 2021 ו-2022) וד' גלמן (עונת 2022), בסיוע נ' נחמה (מנהלה), כ' ארביב (סקר מקדים), א' ויגמן (תיעוד דיגיטלי וצילום), א' זכאים (תכניות ומפת איתור), נ' בן מלך (בדיקות OSL מטעם אוניברסיטת תל אביב; התוצאות יפורסמו בעבודת הדוקטורט של החוקרת), ת' גונן (רפאות כלי חרס), ד' גזית (צילום ממצא), א' לידסקי-רזניקוב (סריקת כלי החרס), י' ויינגרטן (כלי אבן; נספח) ופועלים מרשות העתיקות.

נפתחו 12 שטחי חפירה (K–A) במדרון גבעה, ונחשפו בהם שני מבנים מתקופת הברזל 2 (המאות הז'–הו' לפסה"נ; שטחים A ו-C), מבנה נוסף שתועד אך לא נחפר וזמנו כנראה גם בתקופת הברזל 2 (שטח G), וכן חמש ערמות סיקול, שלושה קירות שדה ומערה טבעית.

בחפירות שנערכו בעבר ביער רמות, מדרום-מערב לחפירה, נחשפו שרידי מבנים, חומה ומגדל מתקופת הברזל 2, וכן כבשן סיד, קירות טרסה, שרידי דרך קדומה וערמות סיקול (דוידוביץ' ואחרים תשס"ו; מזרחי, כצנלסון ואריאל 2016; מזרחי ופורסטני 2016; גלמן ומזרחי 2019; מזרחי ואחרים תשע"ט). במרחק כ-400 מ' ממזרח לחפירה, קרוב לעיקול כביש 21, תועדו בעבר שרידי מבנה, מערת קבורה, בורות מים חצובים וגת (קלונר תשס"ב: אתר 78). במרחק כ-400 מ' מצפון לחפירה, בחלק הדרומי של שכונת בית חנינה כיום, תועדו שני בורות מים חצובים, כנראה מהתקופה הביזנטית (קלונר תשס"ב: אתר 69). במרחק כ-700 מ' מדרום לחפירה, בין הרחובות הרב אריה גולדקנופף ורבי שלמה זלמן דרוק בשכונת רמת שלמה, שוכנת ח'ירבת א-ראס, ובה שרידי וילה כפרית מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (Onn et al. 2016).

שרידי מבנים

שטח A (איור 2; מודל תלת-ממד). בשטח A נחשפו שרידים של מבנה וסמוך אליו מצפון מתחם סגור (איור 3), המתוארכים למאות הז'–הו' לפסה"נ. המבנה (כ-6.2 × 7.5 מ'; מודל תלת-ממד) נחלק לשלושה חדרים מלבניים מקבילים (כ-2.5 מ' רוחב כל חדר). קירות המבנה נבנו משורה אחת של אבני גיר מסותתות למחצה. הקיר המערבי של המבנה (W110) לא השתמר בחלקו הדרומי, אולי מכיוון שסלע האם במקום גבוה או שהיה זה מקום פתח המבנה. בחדר הדרומי התגלו רצפת גיר כתוש ומהודק במזרח (L132) ורצפה של סלע אם מיושר במערב (L146), וביניהן הצטברות אדמה עבה (L145). מעל רצפת הסלע 146 התגלו הצטברויות אדמה (L137 ו-L140). במזרחו של החדר הדרומי התגלה קיר מחיצה קצר (W131), אשר תחם חלל קטן בפינה הדרומית-מזרחית של המבנה. בחדר האמצעי התגלה מתקן (L139; איור 4), שנבנה מאבני שדה קטנות ובינוניות המסודרות בחצי עיגול; הוא מונח על רצפת הסלע של החדר וניגש אל שניים מקירות המבנה (W109 ו-W112). בתוך המבנה ומסביבו, במיוחד מצפון לו, נמצאו מפולות גדולות של אבנים (L154), שנערמו לאחר שהמבנה יצא משימוש. במפולות נמצאו כמה אבנים צרות וארוכות (איור 5), אשר שימשו במקור עמודים לתמיכת התקרה. ממזרח לחדר האמצעי נמצא קטע קטן של סלע אם מיושר, אשר שימש רצפה (L144), ועליו התגלתה הצטברות אדמה (L135) ובה שברים רבים של כלי חרס. קיר 109 נמשך למזרח אל מחוץ לתחומי המבנה; ייתכן שהוא מלמד כי המבנה המשיך למזרח אל מחוץ לגבולות החפירה או שהוא תחם מצפון חצר שהייתה פתוחה מיתר עבריה. מעל הקיר התגלתה הצטברות אדמה (L134), ובה חרסים.

המתחם הצפוני (8.5 × 15.0 מ') נבנה בציר צפון–דרום. הקירות הדרומי, המערבי והמזרחי של המתחם (W102–W100) נבנו מאבני שדה גדולות עד גדולות מאוד, שהונחו בשקעים עמוקים בסלע האם. מהלכו של הקיר הצפוני של המתחם מעוגל (W129), והוא נבנה מאבני שדה גדולות ובינוניות; נראה כי הוא מותאם לשיפוע מדרון הגבעה. הקיר הצפוני אינו ניגש אל הקיר המזרחי של המתחם, ועל כן המתחם נותר פתוח בצדו הצפוני-מזרחי. בתוך המתחם התגלה קיר פנימי (W151/W141), המחלק אותו לשני חלקים. קירות המתחם נבנו עם מרווחים ניכרים בין אבניהן, באופן שאינו דומה למבנה הדרומי, ולכן נראה כי המתחם שימש אולי מכלאה לבעלי חיים.

בשטח A נמצאו שברי כלי חרס רבים מן המאות הט'–הו' לפסה"נ, רובם כלי הגשה, ומעטים מהם כלי אגירה ואחסון. רוב הממצא הקרמי התגלה במבנה הדרומי ובמפולת שבינו לבין החצר הגדולה (L154), ומקצתו התגלה במתחם הצפוני, בעיקר במילויי אדמה סמוך לקירות (למשל, L107, הסמוך לקיר 101).

הממצא הקרמי כולל 57 שפות של קערות שונות, רובן קטנות (20 ס"מ קוטר מרבי; איור 1:6–4) ומקצתן גדולות יותר (איור 5:6), 13 שפות של קדרות, רובן גדולות (40 ס"מ קוטר לפחות; איור 8:6–10) ושתיים קטנות יותר המייצגות טיפוסים אחרים (איור 6: 6, 7), חמש ידיות של סירי בישול (לא צוירו), שלוש שפות של פערורים (איור 1:7, 2), שני פכי בישול עם רכס בולט בצוואר (איור 3:7, 4), שש שפות של פכים (איור 5:7), תשע שפות של קנקנים (איור 6:7), שלוש שפות של פכיות (איור 7:7, 8), לגין (איור 9:7) ונר (איור 10:7). רוב הכלים שייכים לטיפוסים הנפוצים במאות הט'–הו' לפסה"נ, אם כי פך הבישול וחלק מהקערות הקטנות אופייניים רק למאות הז'–הו' לפסה"נ.

בנוסף לכלי החרס הרבים, נמצאו במבנה כמה כלי אבן, ובהם שבר כלי מהתקופה הכלקוליתית(?), כלים לעיבוד תוצרת חקלאית, כלי כתישה, מקבות ומשקולת (ר' נספח פריטי אבן: איור 1:1–8). במבנה לא נמצאו עצמות בעלי חיים, כנראה בשל תנאי השתמרות ירודים.

אמנם לא התגלו קירות המחברים בין המבנה הדרומי למתחם הצפוני, אך קרבתם ותיארוכם הדומה מחזקים את האפשרות כי הם היו קשורים זה לזה ושימשו בו זמנית.

שטח C (איורים 8, 9; מודל תלת-ממד). נחשפו שרידים של מבנה ומתקן חצוב, המתוארכים למאות הז'–הו' לפסה"נ, ובהם הובחנו שני שלבים (I ו-II). לשלב I הקדום יוחס מבנה קטן (כ-2.4 × 3.2 מ'), שקירותיו (W327 ,W324 ,W310 ,W305) נבנו מאבני שדה גדולות ובינוניות. פתח המבנה נקבע בקיר 305. רצפת המבנה היא סלע מיושר (L317). סמוך למבנה ממזרח נחשף מתקן חצוב, ובו שני חלקים, מערבי (L331; כ-2.9 × 3.2 מ') ומזרחי (L332; כ-2 × 4 מ'), ובכל אחד מהם משטח סלע מיושר התחום בדפנות סלע חצובות; בחלק המזרחי יש בור עמוק. דופנות הסלע החצובות גבוהות יותר בצד המזרחי (0.9 מ' גובה מרבי) מהצד המערבי (0.4 מ' גובה מרבי), שכן חלקו המזרחי של המתקן נמצא גבוה יותר במדרון. מעל משטחי הסלע של המתקן התגלתה הצטברות אדמה (L320). צמוד ממזרח לדופן הסלע המזרחית של המתקן נבנה קיר אבן (W303 ו-W315) מאבני שדה שהשתמר לגובה שלושה נדבכים; נראה כי הוא נבנה כדי למנוע נפילת אדמה ואבנים מהמדרון לתוך המתקן.

בשלב II המאוחר נבנו על המתקן, בין המבנה מהשלב הקדום לקיר 303, קירות חדשים (W313 ,W304 ,W302) שהגדילו את המבנה לכיוון מזרח (כ-3.2 × 7.5 מ'). פתח המבנה מהשלב המאוחר נקבע בקיר 302. קיר 313 שימש קיר פנימי, שחילק את החלל החדש לשני חדרים; הוא נבנה על הסלע בין שני חלקי המתקן החצוב, ונקבע בו פתח (כ-0.9 מ' רוחב), המחבר בין שני החדרים. בחדר המערבי מהשניים נחשף קטע קטן מרצפת טיח (L322; כ-0.45 × 0.50 מ'), אם כי לא ברור אם יש לייחסה למתקן מהשלב הקדום או למבנה מהשלב המאוחר.

בתוך המבנה התגלו הצטברויות אדמה ואבני מפולת (L311 בחלקו המזרחי ו-L312 בחלקו המערבי), שמקורן כנראה בקירות המבנה שקרסו לאחר יציאתו משימוש. באדמה שבתוך המבנה (L319) ומסביבו (L326 שמצפון לקיר 302) נמצאו שברי כלי חרס מן המאות הז'–הו' לפסה"נ. שברי כלי החרס שנמצאו בשטח C מעטים בהשוואה לאלה שהתגלו בשטח A. הממצא הקרמי בשטח כולל 18 שפות של קערות, רובן קטנות (איור 1:10), וארבע מתוכן גדולות יותר (איור 2:10, 3), ובהן אחת (מס' 2) אשר השתמר עליה מירוק אובניים, עשר שפות של קדרות גדולות (איור 4:10), שלוש ידיות של סירי בישול (לא צוירו), קנקן אחד (איור 5:10), חמש שפות של פכים (איור 6:10, 7), ובהם פך (מס' 6) שעוטר בצוואר בחריתה, פכית (איור 8:10) ונר (איור 9:10). כמו כן, נמצאו כמה שברי גוף שאינם באתרם, אשר על פי חומר הגלם יש לתארכם לתקופה הכלקוליתית המאוחרת. בנוסף, נמצא כלי הכאה יחיד מאבן (להלן, נספח כלי אבן: איור 9:1).

שטח G (איורים 11, 12; מודל תלת-ממד). תועד מבנה, אשר לא נחפר בשל היותו מחוץ לשטח העבודות המתוכננות. קירות המבנה (W703–W700) נבנו מאבני שדה גדולות והשתמרו לגובה נדבך אחד עד שני נדבכים. על פי צורת המבנה, גודל הקירות והממצאים בקרבתו סביר להניח שגם מבנה זה מתוארך לתקופת הברזל 2, כמו המבנים בשטחים A ו-C, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות כיוון שהמבנה לא נחפר.

ערמות סיקול

בשטח B נחשפה ערמת סיקול גדולה (L200; כ-14.8 × 26.5 מ', 2.1 מ' גובה; איורים 13, 14; מודל תלת-ממד), שבמרכזה קיר תמך (W202). בין אבני הערמה התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת, ובהם קערה (איור 1:15) וידית מדף של קנקן (איור 2:15), ומעט נתזי צור.

בשטח D נחשפה ערמת סיקול ללא קירות תמך (L402; כ-3.4 × 5.5 מ', 0.5 מ' גובה; איורים 16, 17; מודל תלת-ממד).

בשטח E נחשפה ערמת סיקול (L600; כ-10.0 × 16.3 מ', 1.3 מ' גובה; איורים 18, 19; מודל תלת-ממד), ובה שרידי קיר תמך (W601). בין אבני הערמה התגלה שבר קנקן (איור 5:15) מתקופת הברזל 2.

בשטח F נחשפה ערמת סיקול (L510; כ-4.5 × 6.0 מ', 1.5 מ' גובה; איורים 20, 21; מודל תלת-ממד), התחומה בארבעה קירות (W506–W503). קיר 504 המזרחי הוא קיר תמך של טרסה קדומה, אשר המשיכה לצפון ולדרום מעבר לגבולות הערמה. בין אבני הערמה נמצאו קערה (איור 3:15) וקנקן (איור 4:15) מתקופת הברזל 2.

בשטח H נחשפה ערמת סיקול קטנה יותר מהאחרות (L801; כ-3.8 × 4.5 מ', 1.2 מ' גובה; איורים 22, 23; מודל תלת-ממד), ובה שרידי קיר תמך אחד (W800).

קירות שדה

בשטח I התגלה קיר שדה (W900; כ-5.5 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 0.75 מ' גובה השתמרות; איורים 24, 25; מודל תלת-ממד), שנבנה מאבני שדה בינוניות וגדולות והשתמר לגובה של נדבך אחד. הקשרו של הקיר אינו ברור.

בשטח K התגלו שני קירות שדה מקבילים (W930 ו-W931; כ-10 מ' אורך כל אחד; איור 26; מודל תלת-ממד), המרוחקים כ-5 מ' זה מזה; הם שימשו כנראה קירות גדרה להפרדה בין שטחים חקלאיים. קיר 930 (4 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה; איור 27) נבנה על סלע האם מנדבך אחד עד שניים של אבני שדה קטנות. קיר 931 (2 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה; איור 28) נבנה על סלע האם מ-10–15 נדבכים של אבני שדה גדולות ובינוניות.

מערה טבעית

בשטח J נחשפה מערה טבעית (L911; כ-1.0 × 1.4 × 2.0 מ'; איורים 29, 30; מודל תלת-ממד), שפתחה נמצא בצד צפון. בחזית המערה, מצפון לפתחה, התגלה שטח (כ-4.5 × 7.5 מ'), התחום משני צדדיו בבליטות סלע טבעיות (L918 ו-L919). לרוחבו של שטח זה התגלו שלושה קירות (W914–W912; קיר 912 לא שורטט), שנבנו על סלע האם מאבני שדה במגוון מידות. בחלל המערה נחשפה שכבת אדמה דקה, ובה מעט חרסים סחופים שאינם ניתנים לתיארוך ומעט שברי צור לא מסותת.

סיכום

בחפירה נחשפו מבנים מתקופת הברזל 2, שהם חלק ממכלול של מבנים כפריים שנחשפו במדרונות הגבעות לאורך נחל עטרות. ערמות הסיקול הרבות שתועדו מתווספות לעשרות ערמות סיקול אחרות, חלקן קטנות, הפזורות ברחבי הגבעה. ערמות אלה — בדומה לקירות השדה, קירות הטרסה והגדרות שנמצאו באזור — הן תוצאה של הכשרת הקרקע לפעילות חקלאית בתקופת הברזל 2 או בתקופות אחרות. בנוסף, בכמה מקומות בחפירה התגלה ממצא קרמי מהתקופה הכלקוליתית, המלמד כי בקרבת מקום יש אתר מתקופה זו שטרם אותר.

הפניות

גלמן ד' ומזרחי ס' 2019. ירושלים, רמות אלון א'. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25659-he

דוידוביץ א', פרחי י', קול-יעקב ש', הר-פלד מ', וינבלט-קראוז ד' ויעלון י' תשס"ו. חפירות ההצלה ביער רמות וברמת בית הכרם: נדבך נוסף להכרת הפריפריה החקלאית של ירושלים בימי הבית הראשון והשני. בתוך א' ברוך, צ' גרינהוט וא' פאסוט, עורכים. חידושים בחקר ירושלים: הקובץ האחד עשר. רמת גן. עמ' 35–111.

מזרחי ס', כצנסלון נ' ואריאל ד"צ 2016. ירושלים, רמות אלון. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25130-he

מזרחי ס' ופורסטני ר' 2016. ירושלים, רמות אלון. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24942-he

מזרחי ס', פרויד ל', גלמן ד' וגדות י' תשע"ט. איזה מן כפר זה? מבנים ופעילות חקלאית בצפון-מערב ירושלים בתקופת הברזל ב'3, המאה הז' לפסה"נ. בתוך י' עוזיאל, י' גדות, י' זלינגר, א' פלג-ברקת וא' גוטפלד, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה י"ב. ירושלים. עמ' 191–213.

קלונר ע' תשס"ב. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מזרחי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.

References

Onn A., Weksler-Bdolach S., Seligman J. and Rapuano Y. 2016. Two Interpreataions of the Roman-Byzantine Peristyle House on the Shuʼafat Ridge (Ramat Shelomo), North of Jerusalem. In J. Patrich, O. Peleg-Barkat and E. Ben-Yosef eds. Arise, Walk Through the Land: Studies in the Archaeology and History of the Land of Israel, in Memory of Yizhar Hirschfeld on the Tenth Anniversary of his Demise. Pp. 121*–136*. Jerusalem.