(A-8772) J–H בקוע, שטחים

הרשאה/רישיון

A-8772

דוח חפירה

בחודשים יולי–ספטמבר 2020 נערכה חפירת בדיקה במושב בקוע (שטחים J–H; הרשאה מס' 8772-A; נ"צ 192494-3264/637302-493; איור 1), לאחר גילוי עתיקות בחתכי בדיקה שנערכו לקראת בנייה בהרחבות המערבית והצפונית של המושב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מושב בקוע, נוהלה על ידי נ' בן-ארי (בדיקות מקדימות, צילום שטח וכלי חרס), בסיוע א' קסלר (ניהול שטח), מ' קרקובסקי (ניהול שטח, כלי צור), נ' נחמה ור' אבו חלף (מנהלה), ש' הלוי (פוטוגרמטריה וצילום אוויר), א' זכאים (שרטוט ותכניות), י' ויינגרטן (פיקוח, כלי אבן), ג' טיאנו, ח' שליקר וד' בניון (פיקוח) וע' שלו (הנחלה). כן סייעו, צ' קניאס, ב' סטורצ'ן, י' זלינגר, ע' שדמן ממרחב ירושלים וא' גולני מתחום מחקר והתמחויות ברשות העתיקות. תודות לא' קוגן-זהבי על אישורה להציג את התכנית של חפירתה בשטח J (הרשאה מס' 5412-A).

בחפירות שנערכו בעבר בהרחבות המערבית והצפונית של המושב נחשפו שרידים ממגוון תקופות. בהרחבה המערבית של המושב נתגלו בעבר שרידי יישוב מהתקופות הכלקוליתית (התרבות הע'סולית) והברונזה הקדומה 1ב', הכוללים מבנים ומתקנים (בן ארי 2021; Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018). בנוסף נתגלו מערות קבורה ובהן ממצאים מהתקופות הפרסית/הלניסטית והרומית, מתקנים חקלאיים וחציבות רבות שזמנם אינו ידוע (גולני 2011; קוגן-זהבי 2016). בהרחבה הצפונית של המושב נתגלו בעבר שרידי יישוב מתקופות הברונזה המאוחרת (קוגן-זהבי תשס"ט) ומערת קבורה גדולה מתקופת הברונזה המאוחרת שנפגעה בעבודות הפיתוח ונחפרה לאחרונה (ס' גנדלר, מידע בעל פה; הרשאה מס' 9937-A).

בחפירה הנוכחית נתגלו שני אתרי יישוב מתקופות שונות, המרוחקים כ-800 מ' זה מזה. בהרחבה המערבית של המושב (שטחים H ו-I) נחשפו חלקים נוספים מהיישוב שנחשף בעבר מהתקופות הכלקוליתית (התרבות הע'סולית; שכבה 3) והברונזה הקדומה 1ב' (שכבות 2 ו-1), הכוללים שרידים אדריכליים ובורות; לתוך שרידים אלה נחפרו קברי שוחה מוסלמיים שהשתייכו כנראה לתושבי הכפר דיר אל-מחסין, שמיקומו המשוער בתחומי מושב בקוע וממזרח לו. בהרחבה הצפונית של המושב (שטח J) נתגלו חלקים נוספים מהיישוב מתקופת הברונזה המאוחרת שנחשף בעבר, ובהם הובחנו שתי שכבות (2 ו-1), הכוללות שרידי בנייה ומשטחי עבודה חצובים בסלע ומילויי אדמה שנועדו ליישור השטח ובתוכם שברי כלי חרס וכלי צור מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת.

התקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית; שכבה 3; איור 2)

שטח H (איור 3). בריבוע P3 נחשפו בור חפור בקרקע (L226; איור 4) ולצידו מפלס חיים (L225). בחתכי בדיקה ממזרח לריבוע O6 נחשף בור נוסף (L257); הוא לא נחפר. בבור 226 התגלתה פסולת סיתות שכללה אלפי פריטים, ובהם כל שרשרת הייצור מחומר הגלם ועד הכלי הסופי. כמעט בכל ריבוע שבו הועמקה החפירה במילויים ובהצטברויות אדמה מתחת לשרידי שכבה 2 (תקופת הברונזה הקדומה 1ב', להלן) נתגלה ממצא עשיר מהתרבות הע'סולית, הכולל בעיקר מכלולי כלי חרס, צור ואבן. בכמה מקומות בשטח נחשפה קרקע אדומה נקייה מממצאים.

שטח I (איורים 5, 6). התגלו רצפות עפר מהודק (L418 ו-L422), בדלי קירות (L419 ו-L420), בור/מתקן (L414) ומפולת אבנים (L421). כן נמצאו מכלולים עשירים של כלי חרס, פריטי צור וכלי אבן. במזרח השטח בריבוע K7 נחשף מפלס של חרסים ופריטי צור (L333), המתוארכים לתקופה הכלקוליתית, ומתחתיו נחשפה שכבת אדמה טבעית נקייה מממצאים.

תקופת הברונזה הקדומה 1ב' (שכבות 2, 1)

שטח H (איור 3). לשכבה 2 הקדומה יוחסו בור (L234) ושני קירות שנבנו מלבני בוץ (W233 ו-W252; איור 7), שנחשפו בריבוע N2. בריבוע P3 נחשפו בור חפור באדמה (L253) ומעין משטח מפולס עשוי מחומר לבנים ומכוסה בטין (L245). שכבה 1 המאוחרת נחשפה בעומק של 0.1–1.0 מ' מתחת לפני השטח, ושרידיה נמצאו כמעט בכל ריבועי החפירה ומחוץ להם. השרידים כוללים בדלי קירות (W219 ,W211 ,W205), תשתיות אבן (L242 ,L217 ,L209) ובור חפור באדמה (L224).

שטח I (איורים 5, 8). לשכבה 2 הקדומה יוחס מבנה רבוע (W394 ,W385 ,W356), שפינותיו מעוגלות; יסודות המבנה הונחו ישירות על גבי שרידים משכבה 3. המבנה הוא חלק ממכלול שנחשף בעבר בשטח C, הכולל מבנה נוסף ואסם, שנבנו צמוד אליו מצפון (Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018: Plan 2). חלקו הצפוני של המבנה נמצא מתחת לשרידים משכבה 1 ולא נחפר במלואו. סמוך לפינה הדרומית של המבנה נחשף אסם מעוגל (L400), הטיפוסי לתקופה (Golani and Yannai 2016). ממערב למבנה נחשף באופן מצומצם מפלס של אבנים קטנות (לא בתכנית), שהונח ישירות על שרידים משכבה 3 ושימש אולי חלק מחצר המבנה. עוד התגלו בשכבה 2, בחלקו הדרומי של השטח, כמה קטעים של קיר רחב (איור 2: W303; כ-1.5 מ' רוחב; איור 9) שמהלכו מעוגל. בניית הקיר אינה אחידה, כפי שאפשר לראות בקטע המרכזי: בחלקו הוא נבנה לתוך שכבת קרקע אדומה נקייה ובחלקו הוא הונח מעליה. הקיר נבנה משתי שורות של אבנים גדולות וביניהן מילוי צפוף של אבנים קטנות ובינוניות. במקומות שבהם הקיר נבנה אל תוך הקרקע האדומה נתגלה מכלול חרסים, המתוארך ברובו לתקופת הברונזה הקדומה 1ב' ובמיעוטו לתקופה הכלקוליתית. הקיר נפגע מהפרעות מאוחרות, ובהן לפחות שני קברי שוחה שנחפרו לתוכו (להלן).

בשכבה 1 פולסו מפולות מהצד הפנימי של קירות 356 ו-385 ומהצד החיצוני של קיר 385 (L389) במטרה להכשיר את השטח לבנייה חדשה, והמבנה יצא משימוש. תופעה דומה הובחנה במבנה שנחפר בעבר בשטח C, אשר גם המפולות שלו פולסו (Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018:18). עוד יוחסו לשכבה 1 מפלסים של אבנים קטנות שנחשפו כמעט בכל ריבוע שנחפר. לצידם נחשפו בדלי קירות (W386) ותשתיות אבנים של רצפה (L367 ו-L402), שחלקם נבנו על גבי שרידי המבנה הרבוע משכבה 2. מעט מהשרידים נחשפו ישירות על שכבת קרקע אדומה נקייה מממצאים, עדות לכך שבשכבה זו התרחב היישוב מעבר לגבולות היישוב משכבה 2. בנוסף, נראה כי קיר 303 משכבה 2 המשיך לשמש גם בשכבה 1.

תקופת הברונזה המאוחרת

שטח J (איור 10). הובחנו שלושה שלבי בנייה (א'–ג'). שלב ג' הקדום נחשף באופן מצומצם בשלושה ריבועים, והוא כולל מילוי צפוף של אבנים קטנות ואדמה חומה אדומה (למשל, L650). נמצאו מעט ממצאים הכוללים חרסים מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת וכלי אבן. בחלק מהמקומות מתחת למילוי האבנים הקטנות נחשפה אדמת טרה רוסה נקייה מממצאים.

לשלב ב' יוחסו שרידי תשתית אבנים של רצפה (L658; איור 11), תשתית של רצפה (L654) הניגשת לקיר (W652) ומילוי צפוף של אבני שדה במגוון גדלים שנועד לפלס את פני השטח סביב משטחי סלע מוחלקים ששימשו משטחי עבודה (ר' איור 11). מעל מילוי אבנים זה הונחה כנראה אדמת עפר מהודקת שלא השתמרה ברובה (L634 ,L622 ,L609 ,L608 ,L601), ושימשה תשתית לרצפה. בחלק מהמקומות ביטל מילוי זה חציבות ומתקנים קדומים יותר, ששיוכם הסטרטיגרפי אינו ברור. בחפירת שלב זה התגלו חרסים מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת, כלי שחיקה רבים עשויים מבזלת ומאבן חוף, פריטי צור וצדפים שמקורם בים התיכון ובים האדום.

לשלב א' המאוחר יוחסו בור (L610) וקירות ספורים (W647 ,W626 ,W611; ר' איור 11), וכן שברי טבונים. בחפירת שלב זה התגלו חרסים מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת, כלי אבן רבים עשויים מבזלת ומאבן חוף, פריטי צור, כלי מתכת יחיד, מרצע או מחט, וכן צדפים שמקורם בים התיכון ובים האדום.

התקופה העות'מאנית עד ימינו

שטח I. נחשפו שמונה קברי שוחה בני זמננו (אינם בתכנית) שחדרו לשרידים הקדומים, ובהם למשל הקברים שחדרו לקיר 303 (לעיל). הנקברים הוטמנו בקבורה ראשונית ללא מנחות. הנקברים הונחו על צידם הימני, רגליהם במזרח וראשם במערב ופניהם צופות לדרום (איור 12). אופן הנחת הנקברים מלמד כי הנקברים היו מוסלמים, אולי בני הכפר הערבי דיר אל-מחסין. קברים דומים נחשפו בחפירות שנערכו באתר בעבר (Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018:19, Fig. 14).

שטח J. נחשפו קירות טרסה וחלוקה (לא אוירו), שהונחו על אדמת תל ועל גבי השרידים הקדומים. נראה שיש לתארכם לימי הכפר הערבי דיר אל-מחסין ואולי אף קודם לכן. נוסף על ממצא רב מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת נמצאו מעט חרסים, רובם שחוקים, המתוארכים לתקופות הרומית–הביזנטית והעות'מאנית, וכן שברי זכוכית מימי המנדט הבריטי (לא צוירו).

בחפירה נחשף חלק נוסף מהיישובים הקדומים שהתקיימו בעבר במרחב של מושב בקוע. בהרחבה המערבית נחשפו שלוש שכבות של יישוב כפרי מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה 1. בהרחבה הצפונית נחשף חלק נוסף מיישוב כפרי מתקופת הברונזה המאוחרת. נראה כי מכלול החרסים מתקופת הברונזה התיכונה שהתגלה בחלק זה של האתר הובא מאתר סמוך יחד עם העפר והאבנים הרבות כחלק מעבודות פילוס נרחבות שנעשו בתקופת הברונזה המאוחרת. גם שכבת אדמת התל, המשתרעת מערבה מעבר לגבולות החפירה והשתרעה בעבר גם במזרח, מלמדת על קיומו של אתר רב שכבתי סמוך לחפירה. השרידים והממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת בשטח J מלמדים כנראה כי במקום שכן אזור מלאכה. השילוב בין מספרם הרב של כלי האבן ומשטחי הסלע המוחלקים מלמד כי באזור נעשתה פעילות שחיקה, כתישה וריסוק, אולי של תוצרת חקלאית. שברי הקנקנים הכנעניים, שנמצאו בכל שלושת שלבי הבנייה (ד' גלמן מידע בעל פה), כלי האבן מסלע חוף ובזלת והצדפים שמקורם בים התיכון ובים האדום מלמדים כי כלכלת הקיום באתר כללה גם מסחר. היישוב הכפרי בארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת פחות מוכר במחקר, אשר לרוב התרכז בתילים המרכזיים ובערים הגדולות, ומכאן חשיבותו של האתר.

הפניות

בן-ארי נ' 2021. בקוע. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25898-he

גולני א' 2011. בקוע. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1783-he

קוגן-זהבי א' תשס"ט. ישוב כפרי מתקופת הברונזה המאוחרת II בבקוע. בתוך ד' עמית וג"ד שטיבל, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב'. ירושלים. עמ' 116–121.

קוגן-זהבי א' 2016. ח' אל-מיסייה. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24938-he

References

Golani A. and Yannai E. 2016. Storage Structures of the Late Early Bronze Age I in the Southern Levant and the Urbanization Process. PEQ 148/1:8–41. https://doi.org/10.1080/00310328.2015.1096049

Golani A., Storchan B. and Eirikh-Rose A. 2018. The Chalcolithic and Early Bronze Age IB Site of Beqo‘a. ‘Atiqot 90:9–54. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1825