(A-9331) חורבת רוש

הרשאה/רישיון

A-9331

דוח חפירה

בחודשים יוני–אוגוסט 2022 נערכה חפירת הצלה מצפון-מערב לחורבת רוש, סמוך לכניסה ליישוב לקייה (הרשאה מס' 9331-A; נ"צ 188099-440/581777-2210; איור 1), לקראת הרחבת היישוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, נוהלה על ידי א' פרץ (צילום שטח) ומ' מרגוליס, בסיוע פ' קוברין (עבודות חישוף), א' אלג'ם (מדידות ופוטוגרמטריה), מ' קאהן (מדידות), י' אלעמור ור' אבו חלף (מנהלה), א' גולני (ייעוץ והנחיה), ס' טליס (ייעוץ מדעי), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), י' גורין-רוזן (זכוכית), א' מונטיגיו (תכניות) ופועלים מאזור חברון.

החפירה נערכה כ-400 מ' מצפון-מזרח לחורבת רוש, שעל מרבית שטחה נבנו בתי היישוב לקייה. בעבודות חישוף שנערכו בשנת 2001 בסביבת החורבה התגלה בית קברות מהתקופה הביזנטית, ובו 60 קברי ארגז, חלקם בציר מזרח–מערב וחלקם בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (סונטג 2005). בחפירות שנערכו בעבר בתל רוש, המרוחק כ-800 מ' מדרום-מזרח לשטח החפירה, נחשפו שרידי בית חווה, בור מים, קולומבריום וגת, הקשורים כנראה לעורף החקלאי של היישוב ששכן בחורבת רוש והם עדות לתעשייה שהייתה בו (ו' ניקולסקי-כרמל, מידע בעל פה). בחורבת ליקית, המרוחקת כ-2 ק"מ מדרום-מערב לחפירה הנוכחית, נחשפו בעבר שבעה קברים המתוארכים לתקופה הביזנטית (Nagar and Sonntag 2008:81–83).

בחפירה הנוכחית (איור 2) נחשף בית קברות, ובו שני אגפים (צפוני ודרומי), המרוחקים כ-40 מ' זה מזה. בבית הקברות התגלו 256 קברי שוחה וארגז, המתוארכים למאה הד' לסה"נ, במעבר מהתקופה הרומית המאוחרת לתקופה הביזנטית. הקברים בשני האגפים מסודרים בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח. הם נחפרו ברובם לתוך אדמת לס צעירה אשר בה קל לחפור. נראה כי חופרי הקברים השתדלו להימנע מלחפור קברים אל תוך אדמת לס קרבונטי הקשה לחפירה, ונמנעו מלחצוב בסלע האם או בשכבת אבנים הקרובה אליו. תנאים אלו מסבירים ככל הנראה את היצרותו של החלק הצפוני באגף הצפוני בשל קרבת סלע האם ואדמת הלס הקרבונטי לפני השטח. באגף הצפוני, הגדול מבין השניים (כ-70 מ' אורך, 7.0–33.1 מ' רוחב), נחשפו 204 קברים. הגבול הצפוני-מזרחי של האגף הצפוני אינו ברור משום שעובר בו קו בזק פעיל, והוא לא מאפשר חישוף וחפירה. באגף הדרומי (כ-23.7 מ' אורך, כ-13.5 מ' רוחב) נחשפו 52 קברים. קו הבזק שעובר באגף הצפוני עובר גם במרכז האגף הדרומי. עקב כך רצועת שטח הפרושה לאורך הקו (כ-2.5 מ' רוחב) נחפרה חלקית. קו הבזק פגע באחד הקברים (T323) והותיר בו רק פירורי עצמות מפוזרים. עבודות חישוף וחתכי בדיקה בשטח שבין שני האגפים לא חשפו קברים נוספים.

מרבית הקברים בשני האגפים הם קברי שוחה חפורים בקרקע (0.48–2.13 מ' אורך), שכוסו בלוחות אבן קירטון שהוקצעו בעיקר בחלקם הפנימי. שאר הקברים הם קברי ארגז חפורים בקרקע ומדופנים באבנים (0.99–2.40 מ' אורך; איור 3), שאף הם כוסו באותה צורה. בחמישה מן הקברים נמצאו חרותות של צלבים — בשני קברים נחרתו צלבים בפן החיצוני של אבני הכיסוי, בשניים בפן הפנימי של אבני הכיסוי ואילו בקבר ארגז אחד נחרתו שני צלבים באבני הדיפון, צמוד לראשו של הנקבר.

בשני האגפים נקברו תינוקות, ילדים ובוגרים משני המינים ובטווח גילים רחב (חצי שנה עד 70 שנה לפחות), התפלגות האופיינית לתקופה. ברוב הקברים השתמרות העצמות הייתה גרועה ובמקצת הקברים, בעיקר של ילדים, נותרו פירורי עצמות או לא השתמרו שרידים כלל (למשל, קבר T302; איור 4). במרבית הקברים התגלה נקבר אחד, אך היו כמה קברים שבהם נמצאו יותר מנקבר אחד, בעיקר בקברי ילדים. הנקברים הונחו על גבם, והפנים פנו ברוב המקרים לכיוון מזרח. בחלק מהקברים הושען הראש על דופן הקבר, ובחלקם הונחה אבן מתחת לראש או עוצבה 'כרית' מאדמה (למשל, קבר T203; איור 5). בשאר הקברים התגלה הראש ישירות על רצפת הקבר, אולי בגלל שהונח כך במקור ואולי בגלל שנשמט מדופן הקבר עקב ריקבון של הרקמות הרכות. ידי הנקברים הונחו לצידי גופם או על בטנם, ורגליהם הוצמדו זו לזו.

הממצא החומרי. ברוב הקברים לא התגלה ממצא כלל, ובמיעוטם התגלה ממצא רב או רק פריטים מעטים. בחפירה התגלו עשרות כלי זכוכית, מאות חרוזים ומגוון פריטי מתכת, אבן ועצם, וכן מעט חרסים.

כלי הזכוכית שנמצאו מתארכים את בית הקברות למאה הד' לסה"נ, בדיוק במעבר מהתקופה הרומית המאוחרת לתקופה הביזנטית; ייתכן שאחדים מהם המשיכו לשמש בראשית המאה הה' לסה"נ. מכלול כלי הזכוכית מעניין וחשוב וכולל כלים המוכרים בחלקם מקברים שנחפרו בצפון הנגב או באזורים אחרים, וחלקם ייחודיים ואינם מוכרים כלל מחפירות אחרות. לכלים מאפיינים המשייכים אותם לבית מלאכה מסוים. כל כלי הזכוכית שנמצאו בקברים הם כלים סגורים: בקבוקים, פכים, פכיות, קנקניות, צנצנות וכלי תמרוקים. מרביתם התגלו שבורים, אך כמה נמצאו תמימים או שלמים. הפכים כוללים כמה עשרות כלים, ובולט בהם טיפוס אחד של פך, שמופיע בשניים או שלושה גדלים, חלקם ללא עיטור וחלקם עם עיטור בדפוס של דגם צלעות אנכיות מסובבות. פך דומה נמצא במערת קבורה בחלץ ותוארך למאה הד' לסה"נ (רחמני תשכ"א:154). באחד הקברים בחפירה הנוכחית התגלה פך תמים שהשתמר באופן נדיר (T141; איור 6), בדומה לפך מחלץ. בנוסף, נמצאו כמה שפופרות המיועדות לכחל, ובחלקן נמצאה ספטולה מברונזה ששימשה לאיפור (ר' איור 5). כלי יוצא דופן ונדיר הוא צנצנת שלה שתי ידיות ועשר פאות (דקגון), שנופחה לתבנית בדגם של צלעות אנכיות וסובבה ליצירת צלעות אלכסוניות.

בקברים נמצאו כ-300 חרוזים מזכוכית ומחומרים אחרים, שתיארוכם דומה לתיארוך כלי הזכוכית. חלק מהחרוזים נעשו במלאכת מחשבת של זכוכית פסיפס וחלק נושאים עיטורים פשוטים. כן התגלה מגוון רחב של חרוזי ענבר ומספר חרוזי אבן וחרוזים שעשויים מאלמוגים, חלקם חרוזים זעירים (פחות מ-2 מ"מ קוטר). החרוזים מייצגים מגוון רחב מאוד של טיפוסים פשוטים ומורכבים שמוסיפים נדבך נוסף של מידע על הקבורה והנקברים.

פריטי המתכת כוללים תכשיטים רבים, ובהם צמידים, עגילים, טבעות, שרשראות חרוזים, מעט ענקים, וכן מקלות כחל למריחת איפור, סיכות שיער וכמה תליונים, שאחד מהם הוא תליון של צלב עשוי מעופרת שנמצא בקבר של ילד. על כמה מפריטי המתכת השתמרו שרידי אריגים וחוטים, כנראה מתכריכים או מבגדי הנפטרים, והם הועברו לטיפול המעבדה האורגנית של רשות העתיקות.

בשלושה מן הקברים נמצאו מראות עשויות מאבן קירטון. שתי מראות השתמרו טוב (ר' איור 6), אך ללא הזכוכית במרכז, ואילו השלישית נמצאה בהשתמרות ירודה עם כמה פירורי זכוכית.

פריטי העצם כוללים שלושה צמידים, טבעות וכמה כלי איפור, העשויים כנראה משנהב שמקורו בשן של היפופוטם; השתמרותם ירודה. בשני קברים, עם הוצאת חלק מכלי השנהב נחשפו שרידים של חומר איפור בצבע סגלגל (איור 7 — קבר T254); נאספו ממנו דגימות לניתוח הרכב החומר.

בחפירה נחשף בית קברות גדול ובו שני אגפים, אשר שימש את היישוב בחורבת רוש במעבר מהתקופה הרומית המאוחרת לתקופה הביזנטית. השרידים והממצאים מחפירה זו ומהחפירה הקודמת שנערכה בסביבת חורבת רוש (סונטג 2005), ובעיקר המספר הגדול של הקברים שנמצאו, מלמדים על יישוב שהתקיים לאורך זמן רב ולו כמה בתי קברות; אפשר שהם שימשו גם את היישוב שהתקיים בתל רוש הסמוך. מהממצא העשיר בחלק מהקברים אפשר להניח כי היה זה יישוב מבוסס. יש עוד צורך בניתוח הממצא האנתרופולוגי והחומרי על מנת להבין מה היה גודל האוכלוסייה ועד כמה היא הייתה מבוססת, במיוחד משום שחורבת רוש לא נחפרה מעולם ואילו בתל רוש נחפרו רק שוליו המזרחיים של האתר. ממצא הזכוכית הרב, ובמיוחד הפכים, מלמד כי ייתכן שבאחד משני האתרים הסמוכים שכן בית יוצר לכלי זכוכית. מכיוון ששני אגפי בית הקברות זהים במאפייני הקבורה ובממצא החומרי, נראה כי זהו בית קברות אחד וכי ההפרדה בין שני האגפים נבעה ממפלס גבוה של אדמת לס קרבונטי. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור אם שני האגפים פעלו באותו זמן או זה אחר זה, לאחר שבאחד מהם נגמר המקום.

הפניות

סונטג פ' 2005. חורבת רוש. חדשות ארכיאולוגיות 117. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.110-he

רחמני י"ל תשכ"א. קבר בחלץ מן המאה הד' לספה"נ. ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה כה/ג:150–156.

References

Nagar Y. and Sonntag F. 2008. Byzantine Period Burials in the Negev: Anthropological Description and Summary. IEJ 58:79–93.

מילות מפתח

קברי ארגז, קברי שוחה, המעבר מהתקופה הרומית המאוחרת לתקופה הביזנטית, התקופה הביזנטית, כלי זכוכית, חרוזים, פריטי מתכת, פריטי אבן, פריטי עצם, מראות עשויות מאבן קירטון