(A-9242) ירושלים, הר נוף

הרשאה/רישיון

A-9242

דוח חפירה

בחודשים מרס עד אפריל 2022 נערכה חפירת בדיקה למרגלות רחוב הרב שאול אבן דנאן שבשוליה הדרומיים-המערביים של שכונת הר נוף בירושלים (הרשאה מס' 9242-A; נ"צ 2164-6/6318-9; איור 1), לקראת הקמת מתחם של בתי ספר. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה, נוהלה על ידי מ' חג'בי (צילום שטח) ור' כהן, בסיוע ד' תנעמי (פיקוח מקדים), א' כלף (ניהול שטח), נ' נחמה (מנהלה), ש' הלוי וא' מרקו (צילום שטח, מדידות ומודל תלת-ממד), א' זכאים (תכניות), י' זלינגר וא' פרץ (ייעוץ ארכיאולוגי), א' רזניצקי (מעבדת מתכת) וד' גזית (צילום הממצא). אנו מבקשים להודות לפועלי החפירה על עבודתם המאומצת.

החפירה נערכה במדרון גבעה, לאורך הגדה הצפונית של נחל רבידה. בסקר שנערך בסביבה התגלו בעיקר מתקנים חקלאיים חצובים בסלע (קלונר תשס"ג: אתרים 54, 64–67, 69, 71, 72), קברים (קלונר תשס"ג: אתרים 49, 51–53, 63, 74, 84–87, 90, 92 ו-96), מדרגות חקלאיות ושומרות (קלונר תשס"ג: אתרים 77 ו-91). בסקר פיתוח שנערך ביער ירושלים הסמוך בשנת 2001 נסקרו 12 גתות חצובות, 12 בורות מים חצובים, 31 שומרות, 12 מערות קבורה חצובות, שני בורות סיד, מחצבות אבן ולפחות ארבע מדרגות עיבוד חקלאיות שהשתמרו טוב (וייס 2006). בחורבת תות שמצפון לחפירה נחשפו מבנה מבוצר בן שלוש קומות, ששימש כנראה בית חווה, ובסביבתו מערה וארבע גתות; המבנה תוארך לתקופה הביזנטית ושימש גם בתקופות הצלבנית והממלוכית (קלונר תשס"ג: אתר 68; גת תשמ"ב[א]; תשמ"ב[ב]). כן, במרחק כ-200 מ' מצפון לאתר, נחשפו כ-47 קברי פיר מתקופת הברונזה התיכונה (גרינהוט וראם תשס"ב; קלונר תשס"ג: אתר 78).

בחפירה זו (כ-450 מ"ר; איורים 2, 3) התגלו מבנה (L100), מערות (L155 ,L153 ,L152 ,L133 ,L132 ,L128 ,L105), קברי פיר (L154 ,L150 ,L123), מחצבות (L144 ,L143 ,L110), בור מים (L111) ומתקנים חצובים (L120 ו-L134).

מבנה 100

נחשף מבנה רבוע, שנבנה מאבני גיר רך (איורים 4, 5; מודל תלת-ממד). במבנה זוהו שלושה שלבים בנייה (1–3): בשלב 1, שתאריכו אינו ברור, נבנה מבנה ששימש כנראה שומרה; בשלב 2 הקירות עובו והמבנה הפך עמדת שמירה; ובשלב 3 פתח המבנה נחסם והוא יצא כנראה משימוש.

שלב 1 (כ-4.7 × 5.1 מ' ממדים חיצוניים). בשלב זה נבנה מבנה שלו קירות רחבים (כ-1 מ' רוחב). פינותיו החיצוניות נבנו מאבני גזית מוארכות מאבן גיר רכה ומתארו הפנימי סגלגל ונבנה מאבנים במגוון גדלים. פני הסלע שימשו רצפת המבנה (L137). במקורו קורה המבנה בכיפה שקרסה כנראה אל תוך עצמה מסיבה כלשהי. בסביבות המבנה נחשפו סימני חציבה, כנראה של מחצבה עתיקה (L102), שעליהם הוא נבנה. פתח המבנה (0.6 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה) נקבע בקיר המערבי (איור 6) ונבנה מאבני גיר מסותתות היטב. מזוזות הפתח בלטו לפנים המבנה ונראה שהדלת נפתחה פנימה. במזוזת הפתח השמאלית נראתה פותה ששימשה לבריח נעילה. במהלך החפירה לא נחשף במבנה ממצא מתארך. נראה כי המבנה שימש בשלב זה שומרה. שומרות נוספות נחשפו בסקר שנערך במדרונות של גבעת שאול הסמוכה (קלונר תשס"ג: אתרים 77, 91).

שלב 2. הקירות הדרומי והמערבי של המבנה עובו בשלב זה בעוד כ-1 מ' (W112 ו-W114), ואילו הקיר המזרחי עובה בעוד כ-3.5 מ' (W113). קירות העיבוי נבנו מאבני שדה גדולות ובינוניות. בקיר 114 נבנה מסדרון כניסה (L138) שהוביל אל פתח המבנה. בקיר זה נמצאו קליע של רובה מסוג 'מאוזר', בקבוקון זכוכית לתרופה ו'מסטינג', ששימש כלי אכילה צבאי ממתכת (לא צוירו). נראה כי ממצאים אלו קשורים לחיילי הצבא העות'מאני ששהו במקום, עיבו את קירות המבנה והסבו אותו לעמדה צבאית כהכנה למתקפה של הצבא הבריטי. שלב זה מתוארך לשלהי התקופה העות'מאנית.

שלב 3. בשלב השימוש האחרון של המבנה נחסם הפתח באבני שדה והוצא משימוש. החסימה שולבה בקיר העיבוי 114 בדופן המערבית של מבנה המסדרון, ונראה כי בשלב זה יצא המבנה משימוש.

מערות

מערה 105 (איורים 7, 8). נחשפה מערה טבעית, סגלגלה במתארה; תקרת המערה קרסה. היא נחפרה במחציתה הדרומית בלבד, והחפירה לא העמיקה עד קרקעיתה. בתוך המערה הצטבר חומר חווארי מהודק כתוצאה מקריסת תקרת המערה. בשוליה המערביים נחשפו כמה קירות אבן נמוכים (W126–W124 ו-W129) שהשתמרו בגובה של נדבך אחד, תחמו את חלל המערה ושימשו כנראה לסגירת חלל המערה בזמן השימוש בה. בשוליה הדרומיים של המערה התגלו שרידי מחצבת אבנים קטנות (L107, להלן), שפעילותה מאוחרת למערה והיא פגעה בדופנותיה ובתקרתה.

מערה 128 (איור 9). נחשף פתח מערה טבעי ובחזיתה מפלס של אדמה מהודקת (L141). לרוחב פתח המערה ועל מפלס האדמה המהודקת נחשף קיר (כ-0.9 מ' אורך, כ-0.3 מ' רוחב) שנבנה מאבני שדה. פתח המערה וחלקה הפנימי לא נחשפו במלואם.

מערה 132 (איור 10). במורד המדרון נחשפה מערה מלבנית חצובה (כ-2 מ' רוחב) שחצי מתקרתה קרסה. היא לא נחפרה במלואה ועל כן אורכה אינו ידוע, והחפירה לא העמיקה לקרקעיתה. תקרת המערה מקומרת ופתחה לא נמצא, אך על פי כיוון המדרון ברור שהוא פנה לדרום. בתוך המערה, בחלקה העליון התגלתה שכבת אדמה, ובה פסולת רבה בת ימינו ותחתיה נמצאה שכבת אדמה נקייה למדי, ללא ממצאים. במפלס הסלע שמעל המערה התגלתה חציבה רבועה (L145). מערה זו ומערה 133 (להלן) קרובות ועל כן ייתכן שהן קשורות זו לזו.

מערה 133 (איור 10). המערה חצובה בסלע ונמצאה למרגלות מערה 132 מדרום. אל פתח המערה ירדו מפני השטח שבע מדרגות חצובות (L149; איור 11). המדרגות נחצבו ברוחב דומה (כ-1 מ' רוחב), פרט למדרגה התחתונה שצרה מהן (כ-0.75 מ' רוחב). על סמך השוואה למערות דומות, ייתכן כי המערה שימשה לקבורה או למקווה טהרה.

מערה 152 (איור 10). פתח המערה נראה בחלקו העליון של המדרון ושל שטח החפירה. החפירה נערכה בחזית המערבית של המערה ובו פתח חצוב. נחפר מילוי אדמה, ובו ממצא רב בן זמננו. בצד המזרחי של המערה הובחנה דופן סלע חצובה אנכית, כנראה אחת מדופנות המערה או פתח נוסף.

מערה 153 (איור 10). החפירה (כ-0.5 מ' עומק) נערכה בחזית הפתח בלבד. נחפר מילוי אדמה, ובו ממצא רב בן זמננו.

מערה 155 (איורים 7, 12) נחשפה במדרגת סלע. תקרת המערה קרסה וממדיה אינם ברורים. חלקה הפנימי לא נחפר בשל בעיות בטיחות. פתח המערה פונה לדרום-מערב. בדופנה הדרומית-המזרחית, נחשף מקמר חצוב, אולי חלק מקבר בתוך המערה.

קברי פיר

התגלו שלושה קברי פיר חצובים, הקשורים כנראה לשדה קבורה שנחשף בעבר במרחק של כ-250 מ' מצפון לחפירה זו (גרינהוט וראם תשס"ב), ובו התגלו כ-47 קברי פיר מתקופת הברונזה התיכונה. אפשר שישנם קברים נוספים בשטח החפירה שיחשפו בהמשך.

קבר 123 (איורים 9, 13). נחשף פיר אנכי עגול (כ-1 מ' קוטר, כ-2 מ' עומק), שבצדו המזרחי של תחתיתו נמצא פתח מקומר שהוביל לגומחת קבורה. הגומחה לא נחפרה.

קבר 150 (איור 7). נחשף פיר אנכי עגול (כ-1 מ' קוטר, כ-1.5 מ' עומק), שבצדו המזרחי של תחתיתו נמצאה גומחה שלא נחפרה במלואה, כנראה תא הקבורה. בחפירת הקבר לא נמצאו עצמות ונראה שהוא נשדד.

קבר 154 (איור 14). התגלו שרידי פיר אנכי (כ-1 מ' קוטר משוער, כ-1.5 מ' עומק) על אחת מדופנות הסלע החצובות של מחצבה 110 (להלן), ונראה כי הפעילות במחצבה חתכה את הפיר. בדופן הפיר ששרדה לא נחשפה גומחת קבורה, וייתכן כי הפעילות במחצבה פגעה בה. לפיכך, אפשר לקבוע כי המחצבה מאוחרת לקבר.

מחצבות

מחצבה 107. שרידי מחצבת אבנים קטנות, הממוקמת בשוליה הדרומיים של מערה 105 (איורים 7, 8). הפעילות במחצבה פגעה כנראה בדופנות המערה ובתקרתה, ולכן נראה כי היא מאוחרת לה.

מחצבות 110, 143, 144. שלוש המחצבות שהתגלו בחפירה (איור 14) סמוכות זו לזו והיו כנראה חלק מאותה מחצבה נרחבת שפעלה בגבעה ופגעה במתקנים וקברים הקדומים לה. במחצבה 110 הובחנו על הסלע תעלות חציבה המלמדות כי במחצבה הופקו גושי אבן גדולים למדי (0.7 × 1.0 מ'). במחצבה 143 נחשפו סימני חציבה של גושי אבן בינוניים (0.4 × 0.4 מ' עד 0.5 × 0.6 מ'), ששימשו כנראה לבנייה מקומית ופרטית. גם במחצבה 144 הובחנו סימני חציבה של גושי אבן בינוניים.

בור מים 111

נחשף בור מים (1.6 × 1.6 מ' פנים הבור; איורים 4, 15; מודל תלת-ממד) שנחפר באדמה, חלקו אל תוך טרסה, ודופן באבנים מהוקצעות ובאבני שדה; פנים הבור מטויח בטיח שצבעו ורדרד. תקרת הבור מקומרת, ובראשו נמצאה פרצה בת זמננו, אולי הרחבת הפתח שנעשתה לאחרונה. סביב הדופנות החיצוניות של הבור נבנה קיר עיבוי (W151) מאבני שדה קטנות, ששימש כנראה תמיכה בדופנות הבור. כיום הבור משמש מקווה טהרה של תושבי השכונה.

מתקנים

מתקן 120 (איור 9). נחשף בור רבוע (0.5 × 1.6 מ', 0.6 מ' עומק) שנחצב במשטח סלע מיושר; השימוש בו אינו ברור. סמוך למתקן התגלו גומחות רבועות קטנות, חצובות במשטח סלע מיושר (L121; כ-0.2 × 0.2 מ', 0.25 מ' עומק).

מתקן 134 (איור 10). נחשפה גומחה רחבה ועגולה שנחצבה בסלע (2.5 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק) ונתחמה באבני שדה במזרח ובסלע במערב. בחפירה שנערכה במרכז הגומחה התגלתה פסולת רבה בת זמננו, ובה כלי זכוכית, כלי מתכת כגון סכו"ם וכלי שולחן. השימוש במתקן אינו ברור.

סיכום

השרידים והממצאים שנחשפו בחפירה זו מרחיבים את ידיעותינו על הקבורה, הפעילויות החקלאית והמחצבות במרחב הסמוך לחפירה. נראה כי פירי הקברים שנחשפו בחפירה הם חלק משדה קבורה גדול, שחלקו נחשף בעבר בקרבת מקום (ר' לעיל). המבנה שנחשף במרכז השטח שימש כנראה בשלבו הקדום שומרה והוסב בתקופה העות'מאנית לשמש עמדת שמירה. עמדה זו הייתה כנראה חלק ממערך הביצורים של הצבא העות'מאני, והיא הגנה על הכפר דיר יאסין ועל דרך הגישה אליו העולה מכיוון נחל רבידה. בתצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה נראים קווי הביצור על רכס גבעת שאול ומצפה נוף. הרכס מתואר במסמכים, בשרטוטים ובמפות מימי מלחמת העולם הראשונה (אסף פרץ, מידע בעל פה).