(A-8999) 2024 – U תל יבנה, שטח

הרשאה/רישיון

A-8999

דוח חפירה

בשנת 2024 נערכה חפירה בשטח U, כ-120 מ' ממזרח לתל יבנה (הרשאה מס' 8999-A; נ"צ 176464/641377; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי פ' בצר וד' וורגה, בסיוע ר' גולדינג-מאיר (ניהול שטח), א' קלמן, ע' נוטריוס, ר' ביק, ר' משה וד' גמצ'י (עזרה בניהול שטח), ז' לוטן (מנהלה), ג' טל (חפירת בדיקה מקדימה), א' פרץ וע' יוניש (צילום שטח), י' שמידוב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), נ' לייטנר (שרטוט ותכניות), י' גורין-רוזן (זכוכית), י' נגר, ה' מאי וי' מקובייצ'וק (אנתרופולוגיה פיזית), ל' פרי-גל (ארכיאוזואולוגיה) ונ' ווילר (גיאו-מורפולוגיה).

בתל יבנה ובסביבתו נערכו בעבר סקרים וחפירות רבות (ינאי 2014; הדד ואחרים 2021, ור' שם הפניות נוספות; גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024, ור' שם פירוט והפניות נוספות) ונחשפו שרידים ממגוון תקופות. משנת 2021 ואילך נערכת חפירה בשטחים נרחבים נוספים ממזרח ומדרום לתל (קלמן, בצר ווורגה 2025, ור' שם הפניות נוספות).

שטח U נפתח סמוך לאפיקו של נחל שורק ולמישור הסחף שלו. הוא משתרע לאורך מזרחו של רכס כורכר החוצה את האתר מצפון לדרום. הקרקעות בשטח מתאפיינות במשקעים צעירים מתקופות הפלייסטוקן–הולוקן, שהצטברו בבקעות שבין רכסי הכורכר. בשטח האתר הצטברו בתהליכי שטיפה קרקעות, ובהן אדמת חמרה. בחפירה שנערכה בשטח U בשנת 2023 (גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024) נפתחו 78 ריבועים, והתגלו בהם אזור תעשיית כלי חרס ובית קברות מתקופת הברונזה התיכונה 2ב, קבורת חמורים בכבשנים מתקופת הברונזה התיכונה 2ב' ובית קברות מהתקופה הרומית. בחפירה הנוכחית נפתחו 137 ריבועי חפירה (איור 2) והתגלו בהם חלקים נוספים מאזור תעשיית כלי החרס ומבית הקברות מתקופת הב"ת 2ב, ובו מגוון קבורות, וכן חומה מתקופה זו, אזור תעשיית כלי חרס מתקופת הברזל 2ג וחלקים נוספים מבית הקברות מהתקופה הרומית.

תקופת הברונזה התיכונה 2ב (איור 3)

אזור תעשיית כלי חרס

נחשפו 14 כבשנים לכלי חרס (K39–K26), המצטרפים ל-25 הכבשנים שנחשפו בעונת 2023 שסווגו לחמישה טיפוסים עיקריים (1–5; גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024). רוב הכבשנים שייכים לטיפוס 1 — כבשן דמוי טיפה — הנפוץ ביותר בשטח U, ושני כבשנים שייכים לטיפוסים 2 ו-3. בנוסף, התגלה כבשן ייחודי, קטן ורדוד דמוי טיפה (K37), היחיד מסוגו באתר עד כה.

כבשנים מטיפוס 1 (K38–K31 ,K29–K26) הם כבשנים דמויי טיפה גדולים ועמוקים (4.0–4.5 מ' אורך, כ-2.5 מ' רוחב מרבי). במרביתם השתמרו תא הבערה, תעלת ההזנה ושתיים–ארבע 'לשוניות' — בליטות אנכיות היוצאות מדופן תא הבערה בחציו העליון ותומכות ברצפת הכלים. ייתכן כי ללשוניות היה גם תפקיד בהזרמת האוויר בכבשן (Alizadeh 1985:48; Rhodes 1968:16). בשלושה מהכבשנים (מס' 27, 33 ו-35) נשענו הלשוניות על מדרגה פנימית המצרה את נפחו של תא הבערה. תאי הבערה של כבשנים 35 ו-36 חוברו בתעלת הזנה משותפת (איור 4). בכבשנים 27 ו-36 השתמרו חלקים מרצפת הכלים. הרצפה בכבשן 27 (3–5 ס"מ עובי; איור 5) עשויה טין צרוף והשתמרו ממנה שני קטעים באתרם על גבי הלשוניות המערבית והמזרחית. חלקים נוספים של הרצפה קרסו אל תוך תא הבערה, וזוהו בהם חורים (כ-7 ס"מ קוטר) להולכת אוויר חם לתא הכלים. בחלקו הדרומי-מערבי של הכבשן התגלה תא מעוגל לצריפת הכלים (0.4 מ' גובה השתמרות), שנבנה משכבת טין דקה (כ-5 ס"מ עובי) שהוצמדה לרכס הכורכר ונתמכה בו. מרצפת הכלים בכבשן 36 נחשפו קטע מלבני צר באתרו, המחובר לחלקה העליון של דופן תא הבערה, וקטע ממרכז הרצפה, שהתמוטט בחלקו לתוך תא הבערה.

לכבשן מטיפוס 2 (K30) תא בערה מעוגל ותעלת הזנה מלבנית. בשונה מכבשן מטיפוס זה (K8) שנחשף בעונת 2023 (גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024), לא נחשפה בכבשן 30 מדרגה פנימית המצרה את רוחבו של תא הבערה ולא השתמרו הלשוניות שנשענו על מדרגה זו.

הכבשן מטיפוס 3 (K39) קטן ורדוד, ולו תא בערה מלבני ורצפת כלים עשויה מלבנים מלבניות צרופות. בכבשן השתמרו תא בערה, תעלת הזנה וחלקים מדופן של תא כלים מעוגל (כ-2 מ' קוטר, 0.2–0.3 מ' גובה השתמרות), הרחב במעט מתא הבערה שמתחתיו; לא השתמרה רצפת כלים.

כבשן קטן דמוי טיפה (K37). זהו כבשן קטן ורדוד (1.08 × 1.88 מ', 0.5 מ' גובה השתמרות), שתא הבערה שלו נחפר אל תוך אדמת החמרה ודופן בטין. בקצה תעלת ההזנה שלו הונחו ארבע אבני שדה בינוניות, בדומה לכבשנים מטיפוס 1 (גולדינג-מאיר בצר ווורגה 2024). לא נחשפה בו פסולת ייצור. ייתכן כי הוא שימש לצריפה של כלי חרס קטנים.

בית קברות

מערת קבורה (TB9). המערה נחפרה בעונת 2021 וזוהו בה ארבעה שלבי קבורה (I–IV; גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024). בשלב IV, הקדום, נחשפה קבורת יחיד במנח אנטומי, ובשלבים I–III נחשפו קבורות משניות וקבורות במנח אנטומי חלקי. בחלקה המזרחי של המערה נחשפו לבני בוץ שזוהו כמבואה. בחפירה הנוכחית נחשף חלקה הצפוני של המערה. לבני הבוץ מחלקה המזרחי של המערה התבררו כיסודות של חומה (להלן) שפגעו בשני שלבי הקבורה המאוחרים. בשלב IV נחשפו עצמות אדם פזורות שהשתמרותן ירודה וקנקן (L71623). בשלב III נחשפו שרידיהם של שני נקברים בקבורה ראשונית (L71621; איור 6). הנקבר הדרומי מבין השניים הונח על צדו השמאלי, ראשו בצד מערב ופניו פונות צפונה; השתמרותו ירודה. הנקבר הצפוני הונח על גבו, ראשו בצד מערב ופניו פונות לדרום-מזרח. מצפון-מערב לנקברים, צמוד לדופן הכורכר של המערה, נחשפו קבורות משניות (L71609), ובהן ארבע גולגולות ועצמות גפיים רבות; סמוך להן נחשפו מנחות של כלי חרס ותכשיטים.

מקבצים של קבורת תינוקות וילדים. בשיפולי רכס הכורכר נחשפו שלושה מקבצים (C–A) של קנקנים לקבורת תינוקות, ותחתם או סמוך להם קברים חצובים או קברי שוחה לקבורת ילדים ולעתים גם בוגרים. במקבץ A התגלו בעונת 2023 שלושה קברים רדודים חצובים בסלע הכורכר ושלושה מערומים של שברים של כלי חרס ובהם קבורת תינוקות (גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024). בחפירה הנוכחית נחשפו במקבץ זה חמישה קנקנים נוספים לקבורת תינוקות וקבר חצוב אחד (TB30; איור 7). קבר 30 צמוד לאחד הקברים החצובים שנחשפו בעונת 2023 (TB19), צדו המערבי נחצב ברכס הכורכר וצדו המזרחי נכרה בקרקע ודופן באבני שדה ולבני בוץ. בקבר נחשפו שרידיהם של שני ילדים ובוגר אחד.

במקבץ B נחשפו תשעה קנקנים לקבורת תינוקות, וברובם השתמרו חלקי גולגולת ועצמות קטנות פזורות. באחד הקנקנים (L71630; איור 8) נחשפו שרידי תינוק במנח אנטומי. בתוך הקנקנים או צמוד להם נחשפו פכיות גליליות ופכיות דלייה. מתחת לקנקנים נחשפו שלושה קברי שוחה, ובהם שני קברי ילדים (TB32 ו-TB33) וקבר אחד של בוגר (TB31).

במקבץ C נחשפו שבעה קנקנים לקבורת תינוקות (איור 9), וברובם עצמות אחדות ופכית. באחד הקנקנים (L71000; איורים 10, 11) נחשפו שרידי תינוק במנח אנטומי ומעל לכתפו הונחה פכית. במפלס של קבורת הקנקנים נחשפו מנחות קבורה רבות, ובהן פכים, פכיות וחרפושיות. מתחת לקנקנים נחשף קבר שוחה מלבני (TB34; איור 11), שדופנו המערבית דופנה בשברים של לבני בוץ אפורות; נראה ששברים מעין אלה שימשו גם לכיסוי הקבר. בקבר נחשף שלד של ילד שהונח על גבו, ידו השמאלית הונחה על האגן ועליה נחשפה חרפושית קוורץ; השתמר פלג גופו העליון בלבד.

קברי שוחה (TB35 ו-TB36). בחלקו הדרומי של מקבץ הקבורה C נחשפו שני קברים ובהם שלדים של פרטים בוגרים. בקבר 35 (איור 12, ר' איור 11) התגלו שלד אחד במנח אנטומי חלקי וקבורות משניות, ובהן ארבע גולגולות. מעל לדופנו המזרחית של הקבר נחשף קיר (W71595; כ-1.3 מ' אורך, 0.7 מ' גובה), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל ובו ארבעה–חמישה נדבכים; ייתכן שנועד לסימון הקבר. בקבר 36 נחשפו שלדים של שלושה בוגרים שהשתמרותם ירודה: הנקבר הצפוני הונח על גבו והשתמרו ממנו עצמות הטורסו בלבד; הנקבר הדרומי הונח על צדו השמאלי, רגליו בצד מזרח והשתמר ממנו פלג גופו התחתון בלבד; והנקבר שבמרכז הונח על גבו והשלד השתמר במלואו, ראשו בצד דרום.

קברים דמויי כבשן (TB37 ו-TB38). נחשפו שני קברים שמתארם דומה לכבשן. קבר 37 חצוב ונחשפו בו בעיקר קבורות משניות שרוכזו בשני מקבצים (L71125 ו-L71537). קבר 38 נחפר באדמת החמרה בקצהו הצפוני של אזור תעשיית כלי החרס, ונחשפו בו קבורות של שלושה ילדים שהוצמדו לדופנות הקבר ולצדם קנקנים ופכים; השתמרות העצמות ירודה.

קברי פיר (TB39 ו-TB47). התגלו שני קברים המצטרפים לשמונת קברי הפיר שנחשפו בעונת 2023 (גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024). לקברים פיר אנכי חצוב, שלא השתמר, המוליך בבסיסו אל תא קבורה. תא הקבורה של קבר 39 נחצב בסלע הכורכר ונחסם בקנקנים. בתא נחשפו עצמות מעטות שהשתמרותן ירודה. מחוץ לתא נחשפו שלוש גולגולות. פיר הקבר נפגע, ככל הנראה, בעת חציבה של כבשן בתקופת הברזל (KI3, להלן). תא הקבורה של קבר 47 (איור 13) נחפר באדמת החמרה ובשלב מאוחר יותר קרס על עצמות הנקברים. בקבר נחשפו עצמותיהם של שני נקברים, בוגר וצעיר. הנקבר הבוגר הונח על גבו, ראשו בצד צפון, פניו פונות למזרח ורגליו מכופפות לכיוון מערב; השתמרות העצמות טובה. הנקבר הצעיר הונח סמוך לרגלי הנקבר הבוגר; השתמרות העצמות ירודה.

קבורה בכבשנים. נחשפו שבעה קברים בחמישה כבשנים (קבר TB40 בכבשן K26; קברים TB41 ו-TB42 בכבשנים K35 ו-K36; קבר TB43 בכבשן K28; קברים TB46–TB44 בכבשן K27). במרבית הקברים הוטמנו הנקברים לצד תעלות ההזנה של הכבשנים ובתאי הבערה. הנקברים כוסו בחומר המילוי של הכבשן, ולכן לרוב לא ניתן לזהות את מתאר הקבר. קבר 40 (איור 14) נחשף במרכז תא הבערה של כבשן 26, ובו נקבר שהונח על גבו, ידיו לצדי גופו, ראשו בצד צפון ורגליו בצד דרום; סמוך לראשו נחשף פך. קבר 41 נחשף צמוד לדופנו הצפונית של תא הבערה של כבשן 36, ובו נקבר בוגר ועל אצבעו טבעת עם חרפושית; השתמרות העצמות ירודה. קבר 42 נחשף צמוד לתעלת ההזנה המשותפת לכבשנים 35 ו-36, ובו תא קבורה (0.3 × 0.8 מ') שנחפר באדמת החמרה. בתא נחשפה קבורת ילד שראשו הונח בצד מערב ורגליו במזרח, ולצדו מנחות קבורה, ובהן קערה, פכית וחרוזי אבן ועצם. הקבר נחתם בשני קנקנים ופך. קבר 43 (איור 15) התגלה בתעלת ההזנה של כבשן 28, ובו שלושה מקבצים של קבורה משנית וסמוך להם כלי חרס, ובהם קנקנים, פכים ופכיות. קברים 44–46 נחשפו צמוד לדפנותיו של כבשן 27 (איור 16). קבר 44 נחשף מחוץ לדופן המעוגלת של תא הכלים של הכבשן, ובו נקבר שהונח על גבו, ראשו בצד מזרח ורגליו בצד מערב; הוא השתמר במנח אנטומי. קבר 45 נחשף מחוץ לתעלת ההזנה של הכבשן, ובו ארבעה נקברים שהשתמרו במנח אנטומי. בקבר שני מפלסי קבורה וביניהם שכבה דקה (כ-0.1 מ') של אדמת מילוי. במפלס התחתון (L71230) נקברו שני בוגרים וילד. ראשם של הנקברים הבוגרים הונח בצד צפון. הנקבר הבוגר המזרחי הונח על גבו, ידו הונחה סמוך לראשו ובה פכית. הנקבר הבוגר המערבי הונח על צדו, ברכיו מקופלות לבטנו ופניו פונות כלפי הנקבר המזרחי. בין שני הנקברים הונחו קערות, פכית ונרות. סמוך להם מדרום נקבר הילד, שעצמותיו השתמרו באופן חלקי וכללו את עמוד השדרה, הצלעות ושברים מהגולגולת. במפלס הקבורה העליון (L71161), מעל לנקברים הבוגרים, הוטמן בוגר נוסף שהונח על גבו, ראשו בצד דרום ורגליו בצפון. קבר 46 נחשף מעל לדופנו המערבית של הכבשן, ובו קבורת תינוק בקנקן, שהונח הישר על מערום של עצמות אדם בקבורה משנית.

קבורת חמורים. באזור תעשיית כלי החרס נחשפו קבורות של שבעה חמורים; שני חמורים נוספים נחשפו לצד החומה (להלן). קבורה של חמורים בכבשנים נחשפה בעבר בעונת 2023 (בכבשנים K12 ו-K25; גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024) וכן בשטח H שלמרגלות התל (גולדינג-מאיר ואחרים 2023). בחלקו העליון של תא הבערה של כבשן 32, צמוד לדופן, הוטמנו שני חמורים האחד על גבי השני (L71178): ראשו של החמור העליון בצד צפון-מערב, ואילו ראשו של החמור התחתון חסר וחלקו האחורי נמצא גם הוא בצד צפון-מערב. גם בכבשן 34 הוטמנו שני חמורים (L71318; איור 17) צמוד לדופן של תא הבערה. הם הונחו האחד על גבי השני, ראשיהם בצד צפון ופניהם פונות זה לזה. ראשו של החמור העליון, שפניו למערב, הונח מתחת ללסתו התחתונה של החמור שתחתיו, שפניו למזרח. במרכז תעלת ההזנה המשותפת של כבשנים 35 ו-36 התגלה פלג גופו האחורי (אגן וגפיים אחוריות) של חמור (L71366). בבסיס תא הבערה של כבשן 31, צמוד לדופן, הוטמן עיר (L71573). מחוץ לתעלת ההזנה של כבשן 28, על רכס הכורכר, נטמן חמור (L70820; ר' איור 15), שראשו פונה כלפי החיבור בין תעלת ההזנה לתא הבערה של הכבשן. קבורת חמור דומה, צמוד לכבשן מבחוץ, נחשפה בעונת 2023 בכבשן 25.

סמוך לפן המזרחי של החומה (להלן), במרחק של כ-1 מ' ממנה, נחשפו שתי קבורות חמור. הקבורה האחת נחשפה בגובה היסודות של החומה, ובה חמור צעיר (L70827) שהונח על צדו וראשו בצד מערב; מצב השתמרות השלד ירוד. הקבורה השנייה (L71643; איור 18) נחשפה סמוך לחלקה הדרומי של החומה, מתחת למקבץ קבורה C. היא כוללת בור מעוגל (1.8 מ' קוטר) חצוב ברכס הכורכר. החמור הונח על צדו, ראשו בצד צפון, רגליו הקדמיות מכופפות מעט והאחוריות ישרות. מתחת לרגליו התגלו אבני שדה, חרסים ושתי לסתות חזיר. באזור בטנו התגלו עצמות קטנות, אולי של עובר, ונראה כי אזור זה עבר שרפה. הקבר כוסה באדמה אפורה מעורבת בחרסים מעטים, ובחלקו העליון הונחו שתי לסתות חזיר נוספות.

חומה

במרכז השטח נחשפו 11 קטעים מחומת לבנים רחבה (L70133 ,L70997 ,L71259 ,L71429 ,L71448 ,L71449 ,L71467 ,L71484 ,L71548 ,L71565 ,L71567; איור 19), שנבנתה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, לאורך כ-73 מ'; לרוב השתמרו היסודות בלבד. במדרונו של רכס הכורכר נחצבה תעלת היסוד (1.8 מ' רוחב השתמרות מרבי — L71484; כ-0.98 מ' עומק מרבי — L71565; איור 20) שחתכה טרפז הפוך. בתעלה הונחו שלושה עד שישה נדבכים של לבני בוץ מלבניות (8 × 20 × 30 ס"מ בממוצע כל לבנה). במרכז התעלה הונחו הלבנים על פאתן הרחבה, וצמוד לדופנות התעלה הן הונחו לעתים על פאתן הצרה. מעל היסוד נבנתה חומה רחבה יותר (3.06 מ' רוחב מרבי) מלבני בוץ הזהות לאלו של היסוד; היא השתמרה לגובה מרבי של שני נדבכים (L71259 ו-L71467). ביסודותיה של החומה, בחלק הדרומי-מערבי הצמוד לרכס הכורכר, נחשף מקבץ של כלי חרס מתקופת הב"ת 2ב (L71670; איור 21), ובהם קערות, קנקנים ופכיות, ששימשו כנראה מנחות יסוד לחומה. החומה חותכת שניים מהכבשנים (K29 ו-K31) וחוצה את אזור התעשייה מצפון לדרום; 33 מהכבשנים (K25–K1 ו-K39–K32) נמצאים ממערב לה וארבעה מהם (K28–K26 ו-K30) ממזרח לה. סמוך לחומה ממזרח נמצאים שלושת מקבצי הקבורה (C–A) וכן שתיים מקבורות החמורים (ר' לעיל).

תקופת הברזל 2ג (איור 22)

נחשף אזור תעשיית כלי חרס, ובו תשעה כבשנים ואזורי פעילות רבים, ובהם רצפות, שלושה מתקני אבניים, ערמות פסולת תעשייה, שרידי בנייה וקבר שוחה אחד. בשטח M2, המרוחק כ-40 מ' מצפון לשטח U, נחשפו בעבר ארבעה כבשנים נוספים לצריפת כלי חרס (עין מור, וורגה ובצר 2024).

כבשנים

הכבשנים כוללים תא בערה, תעלת הזנה ותא כלים. תא הבערה נחפר מתחת לגובה מפלס החיים ואילו תא הכלים נבנה מעליו בגובה פני השטח. תעלת ההזנה מתחברת לתא הבערה וגם היא נחפרה מתחת למפלס החיים. בעת הפעלתם של הכבשנים עולה האוויר החם ביניקה מעלה מתחת לרצפת הכלים אל פתח בחלק העליון של הכבשן (Updraft Kiln). באזור התעשייה נחשפו שני טיפוסי כבשנים (א וב).

כבשנים מטיפוס א (KI5 ,KI4 ,KI2 ,KI1). נחשפו כבשנים גדולים, ולהם תא בערה מלבני עמוק (1.0–1.3 × 2.2 מ', 1.6–1.8 מ' עומק) ותא כלים מרובע שפינותיו מעוגלות. שניים מהכבשנים שנחשפו בעבר בשטח M2 (לעיל) הם מטיפוס זה. בקרקעיתו של תא הבערה בכל אחד מהכבשנים נחשפה אדמה מהודקת מעורבת באפר רב. ברוב הכבשנים ניכרו על דופנות תא הבערה סימני זיגוג בעקבות החום הגבוה, למעט בכבשן 14, שבו הובחנו שני נדבכים של לבני בוץ מלבניות צרות (0.05 × 0.35 × 0.45 מ') שדיפנו את התא. בתאי הבערה של כבשנים 1 ו-4 נבנו שלוש קשתות לתמיכת רצפת הכלים; הן יצאו מאמצע הדופן הארוכה של התא. עוד נבנו בתא הבערה בכבשנים אלה שלוש קורות מלבניות עשויות טין צרוף לתמיכת הרצפה; הן חיברו בין אחת הקשתות לדופן הצרה של תא הבערה. בתאי הבערה של כבשנים 2 ו-5 נבנו אומנות וקורות לתמיכת רצפת הכלים. בכבשן 2 נחשפו שתי אומנות היוצאות מהדופן הצפונית של תא הבערה ושתיים מהדופן הדרומית; ארבע האומנות מחוברות ביניהן בקורות מלבניות עשויות טין. בין האומנות לדופן המערבית של תא הבערה מחברות שלוש קורות נוספות.

תעלת ההזנה חוברה לדופנו הצרה של תא הבערה, אך כיוונה ומאפייניה שונים בכל כבשן. התעלה של כבשן 1 ארוכה ועמוקה (1.7 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב, 0.7 מ' עומק; איור 23), והיא מתחברת לתא הבערה בחלקו הצפוני; בקצה שלה התגלה משפך שנחסם בחומר לבנים צרוף. התעלה של כבשן 2 (1.55 מ' אורך, 1 מ' רוחב, 0.8 מ' עומק; איור 24) מתחברת לתא הבערה בחלקו המזרחי, ואת פתחה חסמה לבנת בוץ צרופה (0.37 × 0.65 × 0.80 מ'). התעלה של כבשן 4 קצרה ומלבנית (1.1 מ' אורך, 0.9 מ' רוחב, 0.8 מ' עומק; איור 25), והיא מתחברת לחלקו הדרומי של תא הבערה. מעל תעלות ההזנה של כבשנים 2 ו-4 השתמר קירוי מקומר המחבר בין התעלה לתא הבערה. קצהו העליון של הקירוי בגובה הבסיס של רצפת הכלים. התעלה של כבשן 5 (1.53 מ' אורך, 1.2 מ' רוחב, 0.7 מ' עומק) מתחברת לחלקו המזרחי של תא הבערה, ובמרכזה נחשפה מדרגה. בקצה התעלה הונחה לבנת בוץ מלבנית עשויה טין צרוף, שהצרה את פתחה של התעלה; ייתכן ששימשה פתח למפוח.

מתא הכלים של כל כבשן השתמרו הרצפה וחלקה התחתון של דופן התא (5–10 ס"מ גובה), פרט לכבשן 4 שבו השתמרה הדופן בחלקו הדרומי של התא לגובה 0.35 מ' (3–5 ס"מ עובי הדופן). דופן זו מקומרת מעט ומלמדת אולי שהתא היה מקורה בכיפה. רצפות הכלים בכבשנים (2.2–3.0 × 2.2–3.0 מ', 0.15–0.30 מ' עובי) נבנו מעל תאי הבערה והן רחבות מהם; עובי הרצפה משתנה בהתאם למיקומה מעל התמיכות. בכל רצפה נחשפו שלוש שורות של ארבעה–חמישה חורים מפולשים (0.20–0.25 מ' קוטר), שנועדו להעברת האוויר החם מתא הבערה לתא הכלים. החורים שמעל תא הבערה אנכיים, בעוד שאלה שמעבר לגבולותיו משופעים לכיוונו. על הרצפה נמרחה שכבת טין דקה (2–3 ס"מ עובי), שממנה השתמרו קטעים קטנים בלבד. בכבשן 5 השתמרה שכבה זו היטב, ונראה כי היא כיסתה את חורי הרצפה הרחבים ולתוכה קורצו חורים קטנים יותר (5–10 ס"מ קוטר). בכבשן 4 נחשף מעל לרצפה פתח בנוי, ששימש אולי לוויסות החום במהלך הצריפה של כלי החרס (ר' איור 25).

כבשנים מטיפוס ב (KI3 ו-KI9–KI6). התגלו כבשנים דמויי אגס, קטנים ורדודים. השתמרותם של הכבשנים ירודה, וכוללת את תא הבערה בלבד, פרט לכבשן 6 (איור 27) שממנו השתמרו כל חלקי הכבשן. בכבשן 6 התגלו רצפת כלים מעוגלת (כ-1 מ' קוטר), ובה שבעה חורים מפולשים גדולים (0.15–0.20 מ' קוטר) ושני חורים קטנים (4–6 ס"מ קוטר), תא כלים (0.1 מ' גובה השתמרות), שדופנותיו (4 ס"מ עובי) עשויות טין, ותעלת הזנה, שמעליה קמרון ובו ארבעה חורי אוורור. בכבשן 3 השתמרו בתא הבערה (כ-1 מ' רוחב מרבי, 0.5 מ' עומק) שרידיה של קשת שתמכה כנראה ברצפת הכלים.

אזורי פעילות

מפלסי פעילות. נחשפו רצפות של אבני גוויל וחלוקי נחל, שהונחו על אדמה מהודקת (L71339 ,L70931 ,L70176 ,L28247 ,L28185), רצפות לבנים צרופות (L71162 ו-L71177) ומפלסים של כורכר מפורר ומהודק (L71225 ,L70984 ,L28121 ,L28111). במפלסי פעילות אלה נחשפו אבני שחיקה וכלים אחרים, ששימשו את הקדרים בייצור כלי חרס. לצד מפלסי הפעילות התגלו אבני כורכר מרובעות שטוחות, ששימשו כבסיסי עמודים (איור 28).

מתקני אבניים. נחשפו בורות יסוד עגולים של שלושה מתקני אבניים (L71583 ,L28238 ,L28142; קוטר 1.2–1.5 מ', כ-0.2 מ' עומק; ר' איור 28), שנחפרו מתחת לפני השטח. הבורות דופנו לרוב באבני גוויל ולעתים שולבו בהן סיגים וחרסים. במרכז הבור של מתקן 71583 נחשפה אבן גיר גדולה ובמרכזה שקערורית עמוקה מוחלקת (0.12 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק; ר' איור 28); היא שימשה כנראה ציר לגלגל האובניים. סביב האבן ותחתיה הונחו חלוקי נחל וחרסים שנועדו לייצבה בזמן הפעלת האובניים. מצפון למתקן 28142 נחשף מפלס פעילות 28111 ועליו כלי חרס רבים, ובהם בעיקר פערורים.

ערמות פסולת תעשייה. נחשפו ריכוזים גדולים של כלי חרס (L71402 ,L71365 ,L71351 ,L28091), ובהם כלים שהתעוותו במהלך הייצור, סיגים ושברי כבשנים מעורבים באפר רב.

שרידי בנייה. סמוך לכבשן 5 ממזרח נחשף קיר (W28264; כ-3.28 מ' אורך, 0.4–0.5 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות; ר' איור 26), שנבנה בכיוון צפון–דרום מאבני גוויל במגוון מידות. צמוד לקיר ממזרח נחשפה ערמת פסולת 28091, ובה בעיקר קנקנים. ייתכן שהקיר שימש מחיצה בין האזור שנועד להפעלת הכבשן לבין האזור שנועד להשלכת הפסולת של הכבשן.

סמוך לכבשן 8 ממערב נחשפה פינת מבנה, שמקירותיו (W70150 ו-W70158; איור 29) השתמר נדבך יסוד אחד שנבנה מאבני גוויל. מפלס פעילות 70176 שממערב למבנה חתם את תעלת ההזנה של כבשן 8. הקשר בין המפלס למבנה אינו ברור כיוון שלא נחשף רצף של שרידים המחבר ביניהם, עם זאת ניתן לשער שהמבנה מאוחר לשימוש בכבשן כיוון שיסודותיו גבוהים מעט מגובה המפלס שחתם את התעלה.

בדרום השטח נחשפו שני קטעי קירות (W71007 ו-W71008), שנבנו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח משני נדבכים של אבני גוויל במגוון מידות; ייתכן שאלה הם יסודות הקירות. צמוד לקירות מדרום, בגובה ראשיהם, נחשפה שכבת חרסים (L71529) המתוארכים לתקופת הברזל 2ג. מצפון לקירות התגלה בור (L71507 ,L70953), ובו שברים רבים של קנקנים ופכי בישול וכלי כתישה.

קבר. בקצה הצפוני-מזרחי של אזור התעשייה נחשף קבר שוחה (L28252) שגבולותיו אינם ברורים. בקבר נחשף נקבר שהונח על גבו, ראשו בצד דרום-מזרח ורגליו בצפון-מערב. סמוך לראש מדרום הונחה פכית ומצפון הונח חפץ מברזל.

התקופה הרומית (איור 30)

בעונת 2023 נחשף בדרום השטח בית קברות מהתקופה הרומית, הכולל 34 קברים, ובהם 10 קנקנים לקבורת תינוקות, 24 קברי ארגז וסרקופג אחד (גולדינג-מאיר, בצר ווורגה 2024). בחפירה הנוכחית התברר כי 13 מהקברים מהתקופה הרומית (TR40 ,TR39 ,TR20 ,TR14–TR12 ,TR10–TR7 ,TR5 ,TR3 ,TR1) נחפרו אל תוך יסוד החומה מתקופת הב"ת 2 שנחשפה בעונה זו ונבנתה מלבני בוץ (איור 31). בחפירה הושלמה חשיפתם של שלושה קברי ארגז (TR21 ,TR19 ,TR2) ונחשפו חמישה קברי ארגז נוספים (TR38 ו-TR43–TR40) וסרקופג (TR39).

קברים 2 ו-21 הם קברי ארגז קטנים ששימשו כנראה לקבורת ילדים. לקבר 2 (1.10 × 1.36 מ') קירוי גמלוני, ולקבר 21 (0.87 × 1.38 מ') קירוי שטוח. קבר 19 (1.25 × 2.43 מ') דומה במידותיו לרוב קברי הארגז שנחשפו בשטח, ולו קירוי שטוח. לקברים 37–41 קירוי שטוח, לקבר 42 קירוי שטוח בחלקו המערבי וקירוי גמלוני בחלקו המזרחי. הסרקופג (2.13 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 1.27 מ' גובה) הוצב בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, השונה מכיוונם של יתר הקברים. כיסוי הסרקופג (0.87 × 2.26 מ') גדול מהארון, והוא עוצב כגג גמלוני ובארבע פינותיו אקרוטריה. הכיסוי נשבר לחצי לרוחבו והשבר מולא באבני שדה קטנות. מעל כיסוי הסרקופג ובצדדיו וכן סביב קברים 37 ו-42 נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים.

סיכום

בחפירה בשטח U נחשף אזור תעשיית כלי חרס נרחב המתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2ב. מרבית הכבשנים שנחשפו הם מטיפוסים ששימשו לייצור של קנקנים ופערורים. במהלך תקופת פעילותו של אזור התעשייה הוקמה בחלקו המזרחי חומת לבנים. תוואי החומה המלא לא נחשף אך נראה כי היא חוצה את השטח בכיוון צפון–דרום, לאורך המדרון המזרחי של רכס הכורכר. מרבית הכבשנים ממוקמים ממערב לחומה, ונראה כי חלקם המשיכו לפעול לאחר הקמתה. בניית החומה מלמדת כי בשלב מסוים הצטמצם אזור התעשייה מערבה. כשיצאו הכבשנים משימוש, הם שימשו לקבורת אדם וחמורים. קבורה בכבשנים מוכרת עד כה רק בבית ירח (Greenberg and Eisenberg 2006:164–167). קבורת חמורים מוכרת מתקופת הברונזה הקדומה במצרים, מסופוטמיה והלבנט, ונחשפה בארץ ישראל בתל צפית (Greenfield et al. 2012). בתל א-דבע נחשפו עצמות חמור במתקן תעשייתי מתקופת הברונזה התיכונה (Prell 2021:30). קבורות החמור שנחשפו סמוך לחומה היו אולי מנחות יסוד, בדומה לקבורת החמור שנחשפה בביצורי עכו (Beeri et al. 2020). נוסף על הקבורה בכבשנים נחשפו בבית הקברות מתקופת הברונזה התיכונה 2ב מגוון רב של טיפוסי קברים, המוכרים באתרים אחרים מתקופה זו (Hallote 1995).

בדומה לתקופת הברונזה התיכונה 2ב, גם בתקופת הברזל 2ג נחשף בשטח U אזור תעשיית כלי חרס, ובו כבשנים, מתקני אבניים, מפלסי פעילות ופסולת תעשייה.

קברי התקופה הרומית שהתגלו בשטח זה הם חלק מרצועה של בתי קברות שנחשפה באתר. בבית קברות זה נחשפו בעונת 2023 ובחפירה הנוכחית 42 קברים, ובהם 30 קברי ארגז, שני סרקופגים ועשרה קנקנים לקבורת תינוקות, והתגלו קבורות מבוגרים לצד קברי ילדים ותינוקות. ייתכן שטיפוסי הקבורה השונים מלמדים על מעמדות שונים בחברה.

הפניות

גולדינג-מאיר ר', בצר פ' ווורגה ד' 2024. תל יבנה, שטח U – עונת 2023. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26548-he

גולדינג-מאיר ר', נוימאיר-פוטשניק ב', להמן ג', בצר פ' ווורגה ד' 2023. תל יבנה, שטח H, השרידים מתקופת הברונזה. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26262-he

הדד א', נדב-זיו ל', אלישע י', טל ג', ראוכברגר ל' וסנדהוס ד' 2021. תל יבנה, שטח A. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25883-he

ינאי א' 2014. יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13677-he

עין מור ד', וורגה ד' ובצר פ' 2024. תל יבנה, שטח 2M. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26437-he

קלמן א', בצר פ' ווורגה ד' 2025. תל יבנה, שטח Q. חדשות ארכיאולוגיות 137. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.27727-he

References

Alizadeh A. 1985. A Protoliterate Pottery Kiln from Chogha Mish. Iran 23:39–50. https://doi.org/10.2307/4299752

Beeri R., Motro H., Gerstel-Raban N. and Artzy M. 2020. Burials of Domesticated Animals in The Middle Bronze Age Rampart at Tel ‘Akko in Light of Archaeological Finds in the Levant and Ceremonies from the Ancient Near East. In A. Gilboa and A. Yasur-Landau eds. Nomads of the Mediterranean: Trade and Contact in the Bronze and Iron Ages (Culture and History of the Ancient Near East 112). Leiden–Boston. Pp. 54–68. https://doi.org/10.1163/9789004430112_006

Greenberg R. and Eisenberg E. 2006. Area BS: The Bar-Adon Excavations, Southeast, 1951–1953. Bet Yerah: The Early Bronze Age Mound I (IAA Reports 30). Pp:117–235. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhdbg.9

Greenfield H. J., Shai I. and Maeir A. 2012. Being an 'ass': an Early Bronze Age burial of a Donkey from Tell es-Safi/Gath, Israel. Bioarchaeology of the Near East 6:21–52.

Hallote R.S. 1995. Mortuary Archaeology and the Middle Bronze Age Southern Levant. JMA 8/1:93–122. https://doi.org/10.1558/jmea.v8i1.93

Prell S. 2021. The Enigma of the Hyksos III: Ausländische Bestattungssitten im Ostdelta Ägyptens – eine Spurensuche (Contributions to the Archaeology of Egypt, Nubia and the Levant 11). Wiesbaden. https://doi.org/10.13173/9783447117067

Rhodes D. 1968. Kilns: Design, Construction and Operation. Philadelphia.