(A-9315 ,A-9101) ירושלים, נחל סנהדרין

הרשאה/רישיון

A-9101, A-9315

דוח חפירה

בחודשים אוגוסט 2021 ונובמבר 2022 נערכו שתי עונות של חפירת הצלה לאורכו של רחוב הרב בן ציון אטון, סמוך לדרך גולדה מאיר בקטע שבין שכונת סנהדרייה למתחם הר חוצבים (הרשאות מס' 9101-A ו-9315-A; נ"צ 220349-470/634145-235; איור 1), לאחר שהתגלו שרידי מחצבה קדומה בחתכי בדיקה שנערכו לקראת בנייה של חניון אוטובוסים ('חניון הרטום'). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מוריה לפיתוח ירושלים בע"מ, נוהלה על ידי מ' חג'בי (צילום שטח), בסיוע נ׳ נחמה (מנהלה), א׳ כלף (פיקוח וגלאי מתכות), מ׳ טשרנין, א׳ לנדס-נגר, ד׳ תנעמי וי׳ קאנג (פיקוח), כ׳ ארביב (גלאי מתכות), ש׳ הלוי (צילום, פוטוגרמטריה ומדידות), א׳ זכאים (שרטוט ותכניות) וי' וקנין (שימור ושחזור של שיטות חציבה עתיקות).

נפתחו שני שטחי חפירה (איור 2), מזרחי (כ-590 מ"ר; הרשאה מס' 9101-A) ומערבי (כ-420 מ"ר; הרשאה מס' 9315-A), משני צדיו של הערוץ של נחל סנהדרין, הזורם אל נחל צופים, ונחשפה בהם מחצבה מטיפוס 'מחצבת ענק' (ספראי וששון תשס"א:5, 6), ובה סימני חציבה של אבנים גדולות מאוד, ששימשה כנראה במאה הא' לסה"נ ובמאה הכ' לסה"נ. המסלע במחצבה הוא גיר מתצורת בענה, ובה שכבת מלכה ומעליה שכבת מיזי חילו; בין שתי השכבות עובר קו שבר. האבנים במחצבה הופקו משכבת המלכה, שנחשבה איכותית ונוחה יותר לעיבוד, אם כי היה צורך לחצוב מבעד לשכבת המיזו-חילו ולקו השבר כדי להגיע אליה. ברחבי המחצבה נראים סדקים רבים בסלע שהתפורר, וניכר שהחוצבים בחרו בקפידה את מקומות החציבה על מנת לנצל ביעילות את מחצב האבן.

באזור שבו נחשפה המחצבה התגלו בעבר מחצבות רבות (ר' איור 1), המלמדות כי הרכסים שמצפון לעיר העתיקה היו המקור המועדף לחציבה של אבני ענק. ממזרח לחפירה, בשכונת סנהדרייה הסמוכה, נחשפו כמה מחצבות אבנים גדולות (מזרחי 2007 [איור 1: 4346-A]; מזרחי 2014 [איור 1: 6833-A]; בר-נתן 2008 [איור 1: 4827-A]; פינקלשטיין 2009 [איור 1: 5393-A]; לנדס-נגר 2010 [איור 1: 5410-A]; זילברבוד 2013א [איור 1: 6508-A]; זילברבוד 2016 [איור 1: 7495-A]; סולימני 2016 [איור 1: 5494-A]), ששימשו במאה הא' לסה"נ.

במערת קבורה בשכונת סנהדרייה נחשפה מחצבה ששימשה כנראה לפני חציבת המערה (קלונר וזיסו תשס"ג:237–259). מדרום לשכונת סנהדרייה, בשכונת ארזי הבירה, נחשפה מחצבה נוספת לאבנים גדולות (זילברבוד ורפיואנו 2011 [איור 1: 5759-A]; שיאון, רפיואנו וקוגן-זהבי 2013 [איור 1: 5702-A]; שיאון ורפיואנו 2013 [איור 1: 5688-A]; עדוי 2014 [איור 1: 6705-A]; ויגמן, עדוי ועוז 2014 [איור 1: 6771-A], ור' הפניות שם; גרינולד 2015 [איור 1: 6604-A]). כן נחשפה מחצבה בכביש מס' 1 (זילברבוד ועמית 2010 [איור 1: 5521-A]). מחצבות נוספות התגלו מצפון לחפירה, לאורך גדותיו של ערוץ נחל צופים (זילברבוד 2011 [איור 1: 5793-A]; קיסילביץ 2012 [איור 1: 6076-A]). מצפון לנחל צופים, בשכונת רמת שלמה, נחשפה מחצבה מהמאה הא' לסה"נ, שאבניה דומות במידותיהן לאלה שהתגלו בחפירה (זילברבוד 2014 [איור 1: 5204-A]). מדרום למחצבה זו נחשפו שרידים של מחצבה נוספת (יגר 2018 [איור 1: 8060-A]). בשכונת שועפט מצפון לחפירה נחשפו מחצבות לאבנים גדולות שתוארכו למאה הא' לסה"נ, לימי הנציב הרומאי פונטיוס פילטוס (זילברבוד 2013ב [איור 1: 6576-A]; זילברבוד 2013ג [איור 1: 6530-A]; זילברבוד 2017 [איור 1: 6730-A]).

השטח המזרחי

בשטח המזרחי (איורים 3–6; מודל תלת-ממד) התגלו שתי יחידות חציבה, מזרחית ומערבית, הנבדלות זו מזו בשיטת ניתוק האבנים מהסלע: ביחידה המזרחית נעשה שימוש בגומחות ניתוק (להלן) הנעדרות מהיחידה המערבית. ביחידה המזרחית נחשפו חמש מדרגות חציבה (L113 ,L109 ,L107–L105) וחצר חציבה אחת (L108), ואילו ביחידה המערבית נחשפו שתי מדרגות חציבה (L110 ו-L111). גובהן של המדרגות משתנה בהתאם למידותיהן של האבנים שנחצבו בהן. כן התגלו סימנים מפעילות חציבה מהמאה הכ' לסה"נ (L114), שפגעה במחצבה העתיקה.

היחידה המזרחית

מדרגה 105 היא הגבוהה ביותר ביחידה זו ונחצבו בה אבנים גדולות (1.0–1.5 × 2.0 מ'). על פני הסלע נראות תעלות ניתוק בצורת V, ובמרחקים קצובים (של כ-0.75 מ') לאורכן נחצבו גומחות ניתוק סגלגלות רדודות. לתוך הגומחות ותחת האבן הוכנס מוט ברזל מעוקל בקצהו ובעזרתו הופעל לחץ כלפי מעלה שניתק את גוש האבן מהסלע (ספראי וששון תשס"א:27–29, ור' איורים שם). שיטה זו מוכרת מחציבה של אבנים קטנות יותר (0.2–0.3 מ' אורך מרבי) מאלה שנחשפו בחפירה.

במדרגה 106 נחשפו תעלות חציבה וניתוק של אבנים גדולות. במרכזה התגלה גוש אבן שנסדק לאורכו. הסדק נחשף גם תחת גוש האבן, ונראה שנוצר במהלך החציבה והביא להפסקתה. סדק זה קשור בקו השבר העובר במחצבה, שהשפיע על כיווני החציבה ומידותיהן של האבנים שהופקו. תעלות החציבה רחבות ועמוקות (L116 ,L115 ,L101; כ-0.55 מ' רוחב בחלקן העליון, 0.08–0.10 מ' רוחב בחלקן התחתון, 1.5–1.7 מ' עומק; איור 7), ואדם יכול לעמוד בתוכן. הן נחשפו בקרבת סדקים וסלעים מתפוררים, ולכן נראה ששימשו תעלות גישוש שמטרתן לבדוק את איכות הסלע לפני השקעת המאמץ בחציבתו (י' וקנין, מידע בעל פה). ייתכן שתעלות הגישוש שהתגלו הן אלה שנותרו, לאחר שהוחלט שהסלע אינו מתאים עוד לחציבה, וכי היו תעלות נוספות. תעלות הגישוש היו מלאות בשבבי אבן שמקורם בפסולת החציבה באתר.

מדרגה 107 שונה מהמדרגות האחרות שביחידה המזרחית, מכיוון שהתגלו בה תעלות ניתוק שלהן פרופיל אלכסוני ששימשו כנראה לניתוק של גושי הסלע ללא גומחות ניתוק. ייתכן שניתוק האבן מהסלע נעשה באמצעות 'יתדות ביקוע' עשויות ברזל ו'לחיים' — לוחות ברזל שהגנו על היתד משני צדיו בזמן ההכאה או שימשו להרחבת תעלת הניתוק (ר' וקסלר-בדולח תשע"ז). אורכן של תעלות הניתוק מלמד כי נחצבו כאן אבני ענק (1.5 × 4.0 מ'). בחלקה הדרומי של המדרגה נחשפו תעלת גישוש וסמוך לה סדק בסלע. לצד הסדק התגלה גוש סלע כמעט מוגמר, שהסדק השפיע כנראה על תחום חציבתו. הסלע בחלקה העליון של המדרגה בלוי מאוד ובו סדקים רבים. ממערב למדרגה נחשף סדק רחב בסלע, שנוצר כתוצאה משכבת סלע מתפוררת שלא הייתה ראויה להפקה של גושי אבן לבנייה. הסדק מפריד בין יחידות החציבה המזרחית והמערבית, פרט למדרגה 109 (להלן) השייכת ליחידה המזרחית ונמצאת מצפון לסדק.

חצר 108 היא חצר חציבה גדולה למרגלות מדרגה 106. על פני הסלע ניכרות תעלות ניתוק ולאורכן גומחות ניתוק. כיווני החציבה משתנים, ככל הנראה בהתאם לגודל האבן הנדרש או בהתאם לסדקים שהתגלו על פני הסלע. בצדה המערבי של החצר התגלה גוש אבן שניזוק במהלך הניתוק, כנראה בגלל סדק אופקי בסלע האם שלא הובחן במהלך החציבה. בצדה המזרחי של החצר התגלה חלקן התחתון של תעלות ניתוק שנותרו לאחר ניתוק של גוש אבן גדול (1.26 × 2.50 מ'), שגובהו המשוער הוא כ-1.2 מ' בהתאם לגובהה של מדרגה 113 הסמוכה (להלן). גודלו של גוש האבן זהה לממדים הממוצעים של יתר האבנים שנחצבו בחצר, כפי שעולה מתעלות הניתוק שנחשפו בה. סמוך לפינה הדרומית-מערבית של החצר נחצבה תעלת הגישוש 116.

מדרגה 109 נמצאת בחלקה הנמוך של המחצבה, והתגלו בה שני גושי אבן גדולים (1.5 × 1.6 × 1.6 מ'; איורים 8, 9) מוכנים לניתוק. באחד הגושים נחשף סדק שנגרם אולי בעת חציבתו או בגלל בלייה טבעית של הסלע. אפשרות נוספת היא שהסדק נגרם עקב חדירת שורשים לסדקים קטנים שעל פני הסלע. תעלת גישוש רחבה ועמוקה (L118; כ-3 מ' אורך, 0.8 מ' רוחב, 1 מ' עומק) תוחמת את גושי הסלע ממערב. בבסיס אחד הגושים נחשפה גומחת ניתוק והיא דוגמה נוספת לכך שהגומחות שימשו במחצבה זו לניתוק אבנים גדולות מאלה שהיו מוכרות עד כה (ספראי וששון תשס"א).

מדרגה 113 (כ-1.2 מ' גובה) נמצאת למרגלות חצר 108, והתגלו בה תעלות ניתוק וגומחות ניתוק בדומה למדרגות הסמוכות לה. המדרגה נמשכת מזרחה וצפונה אל מחוץ לגבולות החפירה ולכן לא נחשפה במלואה. ייתכן כי המדרגה נמשכה מערבה, והיא ומדרגה 114 (להלן) היו יחידת חציבה אחת במחצבה הקדומה, שנפגעה מאוחר יותר בעת פעילות החציבה במאה הכ' לסה"נ.

היחידה המערבית

במדרגה 110 נחשפו תעלות ניתוק המלמדות כי נחצבו בה אבנים גדולות (1 × 2 מ' בממוצע). בתעלות לא התגלו גומחות ניתוק.

מדרגה 111 היא הנרחבת ביותר שנחשפה במהלך החפירה. סימני החציבה ותעלות הניתוק מלמדים שנחצבו בה אבנים שמידותיהן דומות לאלה שנחצבו במדרגה 110 הסמוכה. בחלקה המערבי של המדרגה נחשפו ארבע תעלות ניתוק (L112) של גוש אבן שחציבתו הופסקה מסיבה שאינה ברורה. על הסלע הצטברה שכבה מהודקת של פסולת חציבה (איור 10), ובה בעיקר שבבי אבן. בשכבת הפסולת ובתעלות הניתוק נחשפו שברים מעטים של כלי חרס, ובהם בעיקר שברי גוף שאינם ניתנים לזיהוי, אך נראה שהם מתוארכים למאה הא' לסה"נ.

מדרגה 114 נוצרה בעת פעילות חציבה במאה הכ' לסה"נ וחציבתה פגעה במדרגה 111. המדרגה נמשכת מזרחה ופגעה גם במדרגה 109 ואולי אף במדרגה 113 (ר' לעיל). החציבה נערכה באמצעות קידוח אנכי אל תוך הסלע והחדרת מוטות נפץ מוארכים (כ-0.6 מ' אורך; איור 11) לתוכו. קידוחים אלה נראים לכל אורכה של המדרגה.

השטח המערבי

בשטח המערבי (איורים 12–14; מודל תלת-ממד) נחשפו ארבע מדרגות חציבה (L123–L120). בדרום-מערב השטח נראית חציבה מהמאה הכ' לסה"נ שפגעה במדרגות הקדומות.

במדרגה 120 נחשפו תעלות שנחצבו מצפון לדרום ולאורכן גומחות ניתוק. המדרגה נתחמת מצפון ברצועת סלע מוגבהת, ובה סימני חציבה, שהייתה כנראה חלק מתעלה לניתוק של גושי הסלע. התעלה הפרידה בין מדרגה זו למדרגה 123 שמצפון לה. בחלקה המזרחי של המדרגה נחשפה חצר חציבה, התחומה בדופנות סלע אנכיות ממזרח ומדרום. לרגלי דופנות סלע אלה התגלתה תעלת חציבה (L125; כ-0.15 מ' רוחב, 0.3 מ' עומק); בתעלה נחשפה פסולת חציבה. במרכז החצר התגלו תעלות וגומחות ניתוק, המלמדות כי במקום נחצבו גושי סלע ענקיים (כ-1.6 × 3.0 מ'). גם במדרגה זו ניכרים סדקים בסלע שהגבילו את החציבה. בחלקה הדרומי של המדרגה יש סדק טבעי בסלע שמפריד אותה ממדרגה 121.

במדרגה 121, בחלקה המערבי, נחשף משטח חציבה גדול ובו תעלות וגומחות ניתוק. באחת מתעלות הניתוק התגלתה יתד תקועה בסלע (איור 15); אי אפשר היה להוציאה והיא הושארה באתר. המדרגה תחומה ממערב בדופן סלע אנכית, שלרגליה תעלת ניתוק (L124; כ-0.15 מ' רוחב, 0.2–0.3 מ' עומק). דופן סלע זאת אינה ישרה כיוון שגושי הסלע שהופקו נחצבו כל אחד בזווית ובכיוון שונים, כנראה בשל הסדק הטבעי שמצפון, המפריד בין מדרגה זו למדרגה 120.

מדרגה 122 היא הגבוהה ביותר בשטח זה. היא נפגעה בפעילות חציבה במאה הכ' לסה"נ והשתמרו בה כמה תעלות חציבה בחלקה המערבי, שנפגעו אף הן. מצב השתמרותה אינו מאפשר שיחזור של אופן הפעילות בה או של מידותיהם של גושי האבן שהופקו בה.

במדרגה 123 הובחנו תעלות ניתוק, שנחצבו מצפון לדרום, ולאורכן גומחות ניתוק. השתמרות התעלות גרועה והן ניכרות בקושי על פני הסלע; הן נחשפו לאחר ניקוי יסודי של הסלע. בחלקה המערבי של המדרגה נחשף גוש סלע רבוע מוגבה, שהוכן כנראה לניתוק אך חציבתו הופסקה מסיבה שאינה ברורה. בשטח המדרגה ניכרים חללים קרסטיים וסדקים רבים, ונראה שהחציבה בה הופסקה בעקבות ההבנה כי הסלע אינו ראוי עוד לחציבה ולהפקת גושי אבן איכותיים.

סיכום

בחפירה נחשפה מחצבת אבנים גדולות מטיפוס 'מחצבת ענק' (ספראי וששון תשס"א). גושי האבן שהופקו מן המחצבה היו גדולים למדי ונועדו כנראה לבנייה ממלכתית או מונומנטלית. המחצבה מצטרפת לקבוצה גדלה והולכת של מחצבות ענק שנחשפו בשנים האחרונות בשטחים שמצפון לעיר העתיקה ופרושות לאורך דרך בר-לב (כהן-תבור 2010 [איור 1: 5439-A]) והשכונות בר אילן, סנהדרייה, רמת שלמה, שועפט ובית חנינא.

תיארוכה של המחצבה על סמך ממצא החרסים המועט, ובו שברי גוף של כלים מהמאה הא' לסה"נ, אינו ודאי. החרסים נחשפו בשכבה של פסולת חציבה שכיסתה את המחצבה, ולכן עשויים לתארך רק את תום השימוש בה. עם זאת, מחצבות הענק הן ייחודיות וניתן להניח בסבירות גבוהה כי הן שימשו את מפעלי הבנייה הגדולים של המאה הא' לסה"נ (למשל, ר' שיאון ואחרים תשע"א; זילברבוד 2013א; זילברבוד 2013ב; זילברבוד 2017). אחד המאפיינים המובהקים של מחצבות הענק הן תעלות הגישוש, כמוהן נחשפו גם בחפירה הנוכחית. תעלות גישוש דומות נחשפו למשל במחצבה ברמת שלמה הסמוכה (זילברבוד 2014), שם תוארכה המחצבה, באמצעות מטבעות שהתגלו בבסיס תעלות הגישוש, לימי הנציבים, שהמאוחר בהם הוא פונטיוס פילטוס; לאחרונה הוצע כי חלק ממפעלי הבנייה הגדולים בירושלים נמשכו עד לימיו (זנטון ואחרים 2016; Szanton et al. 2019).

האבנים שהופקו במחצבות (כ-740 מ' מעפ"י) הועברו לבנייה באזור הר הבית שמדרום להן (734 מ' מעפ"י), הנמוך ממיקום המחצבות. נראה שדרכי השינוע עברו בקו טופוגרפי בגובה אחיד שאפשר שינוע נוח יחסית של אבני הענק. ניתן להציע כי האבנים שונעו דרך ציר בר אילן וציר נוסף העובר בין רחוב שמואל הנביא לדרך בר-לב, שגם לאורכם נחשפו מחצבות רבות, ומשם שונעו לכיוון העיר העתיקה (ר' איור 1).

במאה הכ' שבו וחצבו באזור. קידוחים הדומים לאלה שנחשפו בחפירה נחשפו גם לאורכו של נחל צופים שמצפון לשטח החפירה. קידוחים אלה קשורים כנראה בפעילות של 'מחצבת ירושלים' שפעלה במקום במהלך המחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ ועד להקמתו של פארק 'עתירות מדע' ממערב לחפירה. מחצבה זו אף מוזכרת במכתב תלונה של תושבי שכונת 'מטרסדורף', שנשלח לעיריית ירושלים בעקבות הרעש שעלה מפעולות החציבה במקום, שהיו כרוכות בפיצוץ מקלות הדינמיט שהוחדרו אל הקדחים שבסלע (כלף, חג'בי וברקו 2023; ארכיון המדינה, תיק 'גל 28 / 5566', משרד הבינוי והשיכון, מנהל מקרקעי ישראל, מחצבות ירושלים, עמ' 74–85).

הפניות

בר-נתן ר' 2008. ירושלים, סנהדרייה. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.861-he

גרינולד ר' 2015. ירושלים, ארזי הבירה. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.16734-he

ויגמן א', עדוי ז' ועוז ל' 2014. ירושלים, ארזי הבירה. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.12637-he

וקסלר-בדולח ש' תשע"ז. מטמון כלי חציבה מברזל מחפירות החומה השלישית. עתיקות 88:*1–*8. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1794

זילברבוד א' 2011. ירושלים, נחל צופים. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1844-he

זילברבוד א' 2013א. ירושלים, סנהדרייה. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2264-he

זילברבוד א' 2013ב. ירושלים, שועפט. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.4356-he

זילברבוד א' 2013ג. ירושלים, שועפט. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.4383-he

זילברבוד א' 2014. ירושלים, רמת שלמה. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13706-he

זילברבוד א' 2016. ירושלים, סנהדרייה. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25069-he

זילברבוד א' 2017. ירושלים, שועפט (כביש 21). חדשות ארכיאולוגיות 129. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25194-he

זילברבוד א' ועמית ד' 2010. ירושלים, כביש מס' 1. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1609-he

זילברבוד א' ורפיואנו י' 2011. ירושלים, ארזי הבירה. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1875-he

זנטון נ׳, חג'בי מ׳, הבר מ׳, עוזיאל ג׳ ואריאל ד״צ 2016. בנייה מונומנטלית בירושלים של ימי הנציב פונטיוס פילאטוס: מבט נומיסמטי מהרחוב המדורג שבערוץ הטירופויון. בתוך ג"ד שטיבל, י' עוזיאל, ק' ציטרין-סילברמן, ע' ראם וי' גדות, עורכים. חידושים בחקר ירושלים וסביבותיה י׳. ירושלים. עמ' 99–114.

יגר ד' 2018. ירושלים, רמת שלמה. חדשות ארכיאולוגיות 130. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25467-he

כהן-תבור א' 2010. ירושלים, דרך בר-לב. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1311-he

כלף א', חג'בי מ' וברקו א' 2023. "אם בהר חצבת אבן..." – המשכיות השימוש בעת החדשה באתרי חציבה קדומים בצפונה של ירושלים. בתוך א' מרון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 18. ירושלים. עמ' 103–122.

לנדס-נגר א' 2010. ירושלים, סנהדרייה המורחבת. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1304-he

מזרחי י' 2007. ירושלים, רחוב ניסן בק. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.620-he

מזרחי ס' 2014. ירושלים, רחוב מחניים. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.10577-he

סולימני ג' 2016. ירושלים, רחוב סנהדרין. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25155-he

ספראי ז' וששון א' תשס"א. חציבה ומחצבות אבן בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. אלקנה.

עדוי ז' 2014. ירושלים, ארזי הבירה. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.8503-he

פינקלשטיין ג' 2009. ירושלים, רחוב ניסן בק. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1072-he

קיסילביץ ש' 2012. ירושלים, נחל צופים. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2028-he

קלונר ע' וזיסו ב' תשס"ג. עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני. ירושלים.

שיאון ע' ורפיואנו י' 2013. ירושלים, רחוב שמואל הנביא. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.4359-he

שיאון ע', רפיואנו י' וקוגן-זהבי א' 2013. ירושלים, ארזי הבירה. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.4358-he

שיאון ע', ששון א', זילברבוד א' ורפיואנו י' תשע"א. מחצבות ושיטות חציבה בימי בית שני בצפונה של ירושלים. בתוך מ' ביליג, עורך. מחקרי יהודה ושומרון כ. אריאל. עמ' 39–48.

References

Szanton N., Hagbi M., Uziel J. and Ariel D.T. 2019. Monumental Building Projects in Jerusalem at the Days of Pontius Pilate – A View from the Stepped Street. Tel-Aviv 46:147–166.