(A-9804) נחל קומם

הרשאה/רישיון

A-9804

דוח חפירה

בחודשים יוני–ספטמבר 2024 נערכה חפירת בדיקה באתר נחל קומם, שבצפון קריית גת (הרשאה מס' 9804-A; נ"צ 177770-9015/616800-7727; איור 1), לקראת הקמת שכונה חדשה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי מ' פסטרנק וש' ליפשיץ, בסיוע מ' מרגוליס, ש' גונטר, ר' פרוקופייב ומ' ביטון (ניהול שטחים וצילום), ל' אינן (עוזרת מנהל שטח), י' אלעמור (מנהלה), ד' אייזנברג-דגן (הנחיה, צילום, ומודל תלת-ממד), א' מונטגיו וא' אלגם (צילום ומודל תלת-ממד), א' אזולאי (תכניות), י' וידקר (GIS), י' פז, י' דגן ופ' פביאן (ייעוץ), נ' בן-ארי (כלי חרס), ד' ביטון וי' ורדי (כלי צור), י' עבאדי-רייס (כלי אבן), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ל' פרי-גל (ארכיאוזואולוגיה), נ' וילר (גיאומורפולוגיה) ור' סממה (מעבדה אנליטית). כן סייעו ע' רסיוק, א' דוברינין, ס' טליס, ש' גל ונ' דגן. בחפירה השתתפו פועלים מרהט, כסייפה, לקיה והרשות הפלסטינית, ופועלים מהודו ובנגל.

אתר נחל קומם נמצא סמוך לערוצו של הנחל, מדרום לכביש 353 וממזרח לכביש 40. האתר, שנקרא בתחילה גת-גוברין, התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה הכ' על ידי חברי קיבוץ גת, בעת חריש עמוק שבמהלכו נחשפו חרסים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה 1 בשטח של כ-35 דונם (איתאי 1959; Khalaily and Hermon 2013:1). החפירה הראשונה באתר נערכה במסגרת מחקרו של ז' פרו על אתרים מהתקופה הכלקוליתית בצפון הנגב (Perrot 1961). בחפירות נוספות שנערכו באתר נחשפו שרידי יישוב מהתקופות הכלקוליתית והב"ק 1, ובהם בורות חפורים (חלאילה תשס"ג [איור 2: 2968-A]; פביאן 2012ב [איור 2: 4432-A]; Khalaily and Hermon 2013). בסביבת האתר התגלו יישובים מתקופת הב"ק (ר' איור 1) בתל ערני (ייבין 1961; Milevski et al. 2016), חורבת פתורה (Milevski and Baumgarten 2008), נחל שלווה (ישראל, אלג'ם ומילבסקי 2014; אלג'ם ועבאדי-רייס 2024) וחורבת קרקר (פביאן 2012א).

בחתכי בדיקה שנערכו טרם החפירה התגלו שרידים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה 1א2. בעקבות כך נפתחו תשעה שטחי חפירה (N–F; ר' איור 2, איור 3) לאורך התוואי המתוכנן לסלילת כבישים במקום, ונחשפו בהם שרידי יישוב מהתקופות הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית; 4500–3900 לפסה"נ) והב''ק 1א2 (3500–3350 לפסה''נ): בורות, שרידי בנייה, מפלסי חיים, מתקנים, מתחמי אשפה, קבורות של בני אדם ובעלי חיים, חרסים ופריטי צור. כמו כן, כמעט בכל שטחי החפירה, התגלו חרסים פזורים מתקופת הב"ק 1ב1 (שנים 3350–3200 לפסה"נ). בחלק משטחי החפירה, ובעיקר בשטחים J–F, השתמרות השרידים דלה כיוון שהם נפגעו בעת עיבוד חקלאי של השדות ועבודות פיתוח שקדמו לחפירה. בחפירה התגלו גם שרידי בנייה וממצאים מהתקופות הרומית והביזנטית, והם יפורסמו בנפרד.

התקופה הכלקוליתית המאוחרת

בורות. בכל שטחי החפירה נחשפו בורות חפורים, רובם דמויי פעמון (0.7–1.0 מ' קוטר), כפי שמוכר מתקופה זו. בשטחים K–F לא השתמרו חלק מראשי הבורות שכן הם נפגעו בימינו. בבורות נחשפה אדמה בגוון חום/אפרפר מעורבת בממצאים מהתקופה הכלקוליתית, ובהם חרסים, פריטי צור, כלי אבן, אבני שחיקה, משקולות, מכתשים ועצמות בעלי חיים. ברוב הבורות התגלו גם חרסים מתקופת הב''ק 1א2, שהגיעו לשם כנראה כתוצאה מהפרעה מאוחרת או בעת ששימשו בשימוש משני בתקופה זו.

בשטח K (בריבועים S56–R56 ו-W57–U57, למשל L10314) התגלו בורות פעמון, שבפתחם נחפר שקע רדוד (כ-2 מ' קוטר מרבי) עגול או סגלגל, היוצר שיפוע לכיוון הבור (איור 4).

מפלסי חיים. בשטח J (למשל, L10073) נחשפו מפלסי חיים דקים (כ-5 ס"מ עובי) של אדמה חומה בהירה מהודקת מעורבת עם אפר; האדמה המהודקת נחשפה הישר על הקרקע הטבעית. במפלסים נחשפה כמות ניכרת של חרסים, כלי צור וכלי אבן מהתקופה הכלקוליתית, וכן עצמות בעלי חיים.

מתחם אשפה. בשטח L (ריבועים AT56-57–AO56-57; ר' L10542) התגלה בור אשפה גדול חפור באדמה (כ-240 מ"ר), המלא באדמה אפורה מעורבת באדמה חומה. באשפה שנחשפה שברי כלי חרס ופריטי צור מהתקופות הכלקוליתית ועצמות בעלי חיים. המתחם שימש עד לתקופת הב"ק 1א2 (ר' להלן) והתגלו בו חרסים ופריטי צור גם מתקופה זו.

תקופת הב"ק 1א2

בורות. נחשפו 252 בורות במגוון מידות (0.2–5.0 מ' קוטר), שנחפרו באדמת הלס. מתארם עגול, סגלגל, פעמוני או שאינו סדור, ודופנותיהם קעורות או ישרות; הבורות הנפוצים ביותר עגולים ודופנותיהם קעורות. בשטח M (ריבועים AN32-33–AJ32-33) התגלו בורות סגלגלים גדולים במיוחד (כ-9 מ' קוטר, 1.8 מ' עומק). ברוב הבורות, מלבד בבורות רדודים (1 מ' קוטר מרבי, כ-0.4 מ' עומק מרבי) ובבורות שדופנו בלבנים (ר' להלן), ניכרת חפירה מדורגת בקרקע, שנועדה כנראה למתן את הירידה לבור ולאפשר גישה נוחה אליו.

התגלו שבעה בורות עגולים (3–5 מ' קוטר), שדופנו בלבני בוץ מלבניות שאינן צרופות; הדיפון השתמר לגובה של ארבעה עד תשעה נדבכי לבנים. בקרקעית הבורות נחשפה אדמה מהודקת ומעליה שכבה של אדמה דקה ולבנה (שטח G, למשל L648), שהרכבה ייבדק בהמשך. בשטח F התגלה צמד בורות, האחד גדול ומדופן בלבני בוץ (L246; כ-4 מ' קוטר; איור 5), שהשתמרו לגובה מרבי של חמישה נדבכים, והשני קטן ואינו מדופן (L269; כ-2.5 מ' קוטר); בבור הקטן נחשפו חלוקי נחל שרובם שרופים. צמד בורות דומה נחשף בעבר במרחק כ-200 מ' ממזרח לחפירה, ובו קבורת אדם (פביאן 2012ב [איור 2: 4432-A]). בחלק מהבורות המדופנים נחשפו מתקנים עגולים שנבנו מחומר לבנים. באחד המתקנים בשטח F (L649; איור 6) התגלו כמה חלוקי נחל בינוניים–קטנים. כל הבורות המדופנים נמצאו מלאים באדמה אפורה-חומה, ובה שברי כלי חרס, פריטי צור, עצמות בעלי חיים ומפולות לבנים, שמקורן כנראה בנדבכים העליונים של הדיפון; באחד הבורות נחשפו קבורות של אדם ושל כלבים (להלן). נראה כי רבים מהבורות שימשו לאחסון או להטמנה, כיוון שנחשפו בהם ממצאים כגון גרעיני צור שלא נוצלו עד הסוף ולהבים כנעניים ראשוניים שייצורם לא הושלם. הבורות הקטנים במיוחד (כ-0.3 מ' קוטר מרבי) שימשו אולי לתמיכה בעמודים. בבורות הקטנים ובבורות המדופנים התגלו שברי כלי חרס ועצמות מפוחמים, המלמדים שהבורות שימשו אולי גם בפעילות הקשורה באש. בשלב מאוחר יותר הוסבו הבורות לבורות אשפה.

שרידי בנייה. התגלו שרידי בנייה דלים, ובהם קטעי קירות וחלק ממבנה (מבנה 1). בשטח J (ריבועים AB55-56) נחשפו כמה קירות, שנבנו מאבני שדה וחלוקי נחל; ברוב הקירות שולבו חלוקי נחל בגודל קטן–בינוני פרט לקיר אחד (W10372) שבו חלוקי הנחל גדולים. בשטח M, נחשף קיר (W10411) שנבנה על בור שיצא משימוש (L10428). מבנה 1 נחשף בשטח I, ובו שני קירות (W875 ,W870; איור 7), שנבנו משורה של אבני גיר מהוקצעות חלקית והשתמרו לגובה נדבך אחד, ורצפה עשויה מאדמה מהודקת. בקיר 870 נחשפה אבן פותה של פתח. סמוך לקיר 875 התגלה מתקן עגול (L855), ובמרחק של כ-15 מ' ממערב לו התגלה מתקן עגול נוסף (L862). המתקנים (כ-0.6 מ' קוטר) נבנו מאבני שדה גדולות–בינוניות והתגלו בהם הצטברות של אדמה חומה, חרסים, פריטי צור ועצמות אחדות של בעלי חיים.

מפלסי חיים. נחשפו מפלסי חיים של אדמה מהודקת, שהונחה על קרקע טבעית, ועליהם ריכוזים של חרסים, צור ואבן. במפלס חיים בשטח M (L10728; איור 8) נחשפה כמות גדולה של אבני שחיקה ושל קערות בזלת, ובהן קערה עם זיזים מתחת לשפה. חלק ממפלסי החיים ניגשים אל בורות ומתקנים (למשל, בשטח J, בריבוע AC50). כמו כן נחשפו מפלסי חיים שקועים ורדודים (כ-0.5 מ' עומק מרבי) שנחפרו באדמה טבעית. חלק מהבורות הקטנים שתוארו לעיל נחפרו לתוך מפלסים אלה. לדוגמה, בשטח I, במרחק של 8 מ' ממערב למבנה 1, התגלה מפלס שקוע (L895; כ-25 מ' קוטר, כ-0.5 מ' עומק) ובו שלושה בורות (כ-0.8 מ' קוטר). בבורות נחשף ממצא עשיר של כלי אבן ועצמות בעלי חיים, ובמפלס עצמו נחשפו באתרן אבן שכב ועליה אבן רכב מגיר (איור 9). צמוד אליהן נחשפה קערת בזלת ובתוכה קנקנית. במפלס שקוע בשטח K (L10379; כ-40 מ"ר, כ-0.4 מ' עומק) נחשפו כמה כלי אבן קטנים וחרסים.

מתקנים. נוסף על שני המתקנים שנחשפו במבנה 1 ובקרבתו (לעיל), נחשפו עוד מתקנים אחדים בנויים. בשטח M, נחשף חלקית מתקן יוצא דופן (L10732; כ-4.1 מ' קוטר; איור 10), שמתארו עגול או סגלגל; חלקו הדרומי נמצא מחוץ לגבולות החפירה. המתקן נבנה משתי שורות של אבנים המרוחקות זו מזו כ-0.4 מ'. השורה החיצונית (4 מ' אורך) נבנתה מאבני שדה בינוניות וחלוקי נחל, ואילו השורה הפנימית (3.9 מ' אורך) נבנתה מאבני גיר ניצבות (מצבות?). במרכז המתקן נחשף ריכוז של כלי חרס ואבן וצדפת אם הפנינה (Chambardia).

קבורות. בכמה מהבורות נחשפו קבורות של בני אדם ובעלי חיים. בשטח F נחשפה קבורת חמור (L192; איור 11) בבור דמוי פעמון (כ-2.5 מ' קוטר), שנחפר בתקופה הכלקוליתית ושימש כנראה לאחסון; בתקופת הב''ק 1א2 הורחב חלקו המזרחי של הבור כדי לאפשר את קבורת החמור. עצמות החמור התגלו במנח אנטומי מלא, הראש בצד דרום והרגלים כפופות. החמור הונח על כמה אבנים שטוחות, שחלקן אבני שחיקה. צמוד לצדו המערבי נחשפו שברי גוף של כלי חרס, להב צור וצדף.

בשטח K נחשפו שני שלבים של קבורות של בני אדם ובעלי חיים בבור (L10396; כ-4 מ' קוטר) שדופנותיו ישרות. בשלב הקדום דופן הבור בארבעה נדבכים של לבני בוץ צרות (W10933), והתגלו בו שני שלדים של בני אדם (מס' 1 ו-2; איור 12), זה לצד זה, במנח אנטומי וצמוד להם כלב במנח אנטומי חלקי ועצמות אחדות של כבש. נקבר מס' 1 הונח על גבו בדרום-מזרח הבור, ראשו סמוך ללבנים, פניו פונים למזרח וזרועו השמאלית כפופה וצמודה לגופו. נקבר מס' 2 הונח צמוד לזרוע ולשוק ימין של נקבר מס' 1. הוא נקבר על צדו הימני, ראשו הונח על זרוע ימין של שלד מס' 1 בדרום-מזרח הבור, פניו פונים למזרח, זרוע ימין כפופה וצמודה לגופו, כף היד הימנית סמוכה לכתף ולסנטר, זרוע שמאל מונחת על החזה וכפופה גם היא ורגליו פונות לכיוון צפון-מערב והן כפופות מעט בברכיים. בשלב זה נחשפו גם שברים של שני קנקנים עם ידית מדף, המוכרים מתקופת הב''ק 1א2. בשלב הקבורה המאוחר נחשף מפלס של אבנים קטנות וצפופות, שהונח בגובה של כ-5 ס"מ מעל לשלדים מהשלב הקדום. הבור דופן בלבנים (W10931) שהשתמרו לגובה מרבי של שישה נדבכים. הדיפון בשלב המאוחר עבה יותר מזה של השלב הקדום. על מפלס האבנים נחשפו שלושה שלדי כלבים במנח אנטומי (איור 13).

בכמה בורות נחשפו עצמות אדם אחדות שאינן במנח אנטומי. אין בידינו מספיק נתונים על מנת לקבוע האם מספרן המועט ופיזורן של העצמות מלמדים על קבורות משניות או שהם תוצאה של הפרעות מאוחרות, כמו בורות שחזרו לשמש לאחר הקבורה בהם.

מתחמי אשפה. נוסף על מתחם האשפה שהתגלה בשטח L (L10542, לעיל) ושימש החל מהתקופה הכלקוליתית ועד לתקופת הב"ק 1א2, נחשף בשטח H מתחם אשפה רחב ממדים (L402; כ-15 מ' קוטר, כ-4.5 מ' עומק חשיפה; איור 14) שנחפר באדמה. המתחם נמצא מלא באדמה אפורה (שרופה?) מעורבבת עם חומר לבנים, חרסים ופריטי צור המתוארכים לתקופת הב''ק 1א2. כמו כן, התגלו עצמות רבות של בעלי חיים. בחלקו המזרחי של המתחם ניכרת השתכבות משופעת של חלוקי נחל קטנים צמוד לדופן המתחם; לא ברור אם היא תוצאה של שפיכה מכוונת או סחף טבעי.

תקופת הב"ק 1ב1

בכמה בורות ובמתחם אשפה 10542 התגלו חרסים מעטים מתקופת הב"ק 1ב1, המעורבים בממצאים מתקופת הב"ק 1א2, ובהם בעיקר כלי חרס מטיפוס ערני C (ר' להלן) המוכרים מתקופה זו.

ממצאים

ממצאים מהתקופה הכלקוליתית. בכלי החרס קערות, ובהן קערות V וקערות פעמון, קדרות, פערורים, קנקנים גדולים ובזיכים. בפריטי הצור להבים, להבונים, גרעינים ונתזים. כמו כן נחשפו כלי אבן וצלמית כינור.

ממצאים מתקופת הב''ק 1. בכלי החרס כלים פתוחים, ובהם קערות וקדרות, וכלים סגורים, ובהם פערורים, קנקנים, קנקניות ופכיות. כן נחשפו כלי חרס רבים מטיפוס ערני C קדום, ובהם קערות וקנקניות, וכלי חרס מעטים מטיפוס ערני C תיכון (פסטרנק 2024; Yekutieli 2006).

בפריטי הצור כלים, נתזים ופסולת. בלוקוסים המתוארכים לתקופת הב''ק 1א2 נחשפו כמה גרעינים של להבים כנעניים (איור 15), שחלקם נוצלו עד תום וחלקם לא; חלק מהגרעינים נחשפו באתרם. הלהבים הכנעניים עצמם, שרובם משובררים, הוטמנו בבורות. בכלי האבן קערות מאבן גיר ומבזלת, אבני שחיקה ומקבות.

סיכום

בחפירה באתר נחל קומם נחשפו שרידי יישוב מהתקופות הכלקוליתית, הב''ק 1א2 והב''ק 1ב1. בתקופה הכלקוליתית נחשפו בורות רבים וכמה מפלסי חיים, בדומה לממצאים מחפירות עבר באתר, ולכן נראה כי ראשית ההתיישבות בו בתקופה זו. בתקופת הב''ק 1א2 הגיע היישוב לשיאו, כפי שניתן ללמוד משרידי הבנייה, מפלסי החיים, המתקנים והבורות. קבורות האדם, החמור והכלבים הן היחידות שהתגלו עד כה מתקופת הב''ק 1 באזור. חרסים מעטים מתקופת הב"ק 1ב1 מלמדים על המשך ההתיישבות באתר בתקופה זו, אם כי באופן מצומצם יותר. הלהבים הכנעניים הם מהממצאים החשובים ביותר שנחשפו, והם חלק מתעשייה הבולטת ביותר בתקופת הברונזה הקדומה. אתר נחל קומם הוא האתר היחיד עד כה שבו נחשפו, בהקשר ברור, כל שלבי תעשיית הלהבים הכנעניים, לרבות גרעינים כנעניים שהתגלו באתרם. בתקופה הב''ק 1א שימש אתר נחל קומם מרכז תעשייתי לייצור להבים כנעניים, והתוצרים שהופקו באתר הופצו לאתרים סמוכים, כגון חורבת פתורה ותל ערני, המתוארכים גם הם, בין היתר, לתקופת הב"ק 1א.

הפניות

איתאי י' 1959. יישוב כלקוליתי בשדות גת. רבעון הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר 99:62–104.

אלג'ם א' ועבאדי-רייס י' 2024. נחל שלווה. חדשות ארכיאולוגיות 136. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26558-he

חלאילה ח' תשס"ג. נחל קומם. חדשות ארכיאולוגיות 103:114.

ייבין ש' 1961. דין וחשבון מוקדם ראשון של החפירות בתל "גת" (תל שיח' אחמד אלעריני): עונות תשט"ז תשי"ח. ירושלים.

ישראל י', אלג'ם א' ומילבסקי י' 2014. נחל שלווה. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.12656-he

פביאן פ' 2012א. חורבת קרקר. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1982-he

פביאן פ' 2012ב. נחל קומם. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1928-he

פסטרנק מ"ד 2024. הנוף החברתי-תרבותי של דרום מערב כנען בתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 (אופק ערני). עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע.

References

Khalaily H. and Hermon S. 2013. Gat-Govrin (Nahal Qomem): A Late Chalcolithic Site in the Northern Negev. ‘Atiqot 75:1–25. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1636

Milevski I. and Baumgarten I. 2008. Between Lachish and Tel Erani: Horvat Ptora, a New Late Prehistoric site in the Southern Levant. In J.M. Cordoba, M. Molist, M.C. Perez, I. Rubio and S. Martinez eds. Proceeding of the 5^th International Congress on the Archaeology of the Ancient Near East. Madrid. Pp. 608–626.

Milevski I., Yegorov D., Aladjem E. and Pasternak M.D. 2016. Salvage Excavation at Tel Erani, Areas P to U. Preliminary Report. In K.M. Cialowicz, Y. Yekutieli and M. Czarnowicz eds. Tel Erani I: Preliminary Report of the 2013–2015 Excavations. Krakow. Pp. 45–57.

Perrot J. 1961. Gat-Govrin. IEJ 11:76.

Yekutieli Y. 2006. The Ceramics of Tel ‘Erani, Layer C. Journal of the Serbian Archaeological Society 22:225–242.