(A-9796 ,A-9317) ירושלים, רחבת הכותל

הרשאה/רישיון

A-9317, A-9796

דוח חפירה

בחודשים יולי 2022 ויולי 2024–ינואר 2025 התקיימו שתי עונות של חפירת הצלה במערבה של רחבת הכותל המערבי בירושלים (הרשאות מס' 9317-A ו-9796-A; נ"צ 222191-209/631504-553; איור 1), לקראת פיתוח. עונת החפירות הראשונה נמשכה כשבועיים ונפסקה מסיבות בטיחותיות, ועונת החפירות השנייה נמשכה כחצי שנה ונפסקה בשל תנאי מזג אוויר. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון 'הקרן למורשת הכותל', נוהלו על ידי ש' וקסלר-בדולח, בסיוע מ' שוקרון (ניהול שטח בעונת 2024), נ' נחמה (מנהלה), ו' אסמן (מדידות), ש' הלוי (פוטוגרמטריה), ד' יגר (גלאי מתכות), א' דה-וינסנס (כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), ל' סנדברג (נומיסמטיקה) ופועלים מטעם הקבלן (חברת שוהם הנדסה ופיתוח בע"מ), רובם מורי דרך. מרחב ירושלים ברשות העתיקות והקרן למורשת הכותל הגישו סיוע רב.

החפירה (כ-15 × 20 מ') משתרעת במורד הצפוני-מזרחי של הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה, הכוללת את שטחי הרובע היהודי, הרובע הארמני והר ציון, במרחק כ-100 מ' ממערב לכותל המערבי של הר הבית ההרודיאני ולאורך ציר רחוב הגיא (אל-וואד), שפורק בעת סלילת רחבת הכותל בשנת 1967. רחוב זה שימר את ציר רחוב הקרדו המזרחי של אליה קפיטולינה היא ירושלים בתקופה הרומית. שטח החפירה נפתח למרגלות מצוק סלע מרשים, חצוב בידי אדם, התוחם את רחבת הכותל במערב, ובראשו בנויה ישיבת 'אש התורה'. בחפירות רחבות היקף שנערכו בשנים 2005–2020 צמוד לשטח החפירה מצפון, לקראת בניית 'בית הליבה' (איור 2; וקסלר-בדולח ואחרים 2009; וקסלר-בדולח, קיסילביץ ואון 2015; וקסלר-בדולח 2021; Weksler-Bdolah and Onn 2019), התגלו שרידים קדומים שיוחסו ל-15 שכבות ארכיאולוגיות, המתוארכות למן שלהי ימי הבית הראשון (המאות הח'–הו' לפסה"נ) ועד ימינו. שרידים אלה כוללים מחצבת סלע קדומה ומעליה מבנה מטיפוס 'בית ארבעה מרחבים' מימי הבית הראשון (המאה הז' לפסה"נ); קטעים נרחבים מרחוב הקרדו המזרחי הרומי, שנסלל בציר צפון–דרום במאה הב' לסה"נ, וצירו נשמר עד המאה הכ', יחד עם הגבהת מפלסו בכ-4 מ' וצמצום רוחבו מ-24 מ' ל-2.5–3.0 מ'; מבנים מהתקופה האסלאמית הקדומה, שנבנו לאורך הרחוב והצרו אותו; ומבני שכונת המוגרבים, שנבנו בשלהי המאה הי"ב או המאה הי"ג לסה"נ והתקיימו ברציפות עד שנת 1967 (Weksler-Bdolah and Onn 2019:15, Table 1.1.).

החפירה הנוכחית (איור 3) העמיקה כ-4 מ' מתחת למפלס רחבת הכותל, והתגלו בה שרידים מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה (המאות הט'–הי' לסה"נ), האיובית והממלוכית (שלהי המאה הי"ב/המאה הי"ג עד המאה הט"ו/הט"ז לסה"נ), העות'מאנית (המאות הי"ז–הי"ח/הי"ט לסה"נ), העות'מאנית המאוחרת (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ) ומימינו. החפירה לא העמיקה עד לסלע הטבעי.

טרם החפירה הוסרו שפכי עפר מודרניים, שהצטברו למרגלות מצוק הסלע החצוב. עיקר השרידים בחפירה כוללים מערכת מרשימה של מבנים, שהתגלו מתחת לריצוף רחבת הכותל והיו חלק משכונת המוגרבים, ובהם אולמות מוארכים מקורים בקשתות וקמרונות מחודדים קמעה. האולמות נמשכים ממזרח למערב והכניסה אליהם הייתה כנראה מרחוב הגיא (אל-וואד), שצירו המשוער נמצא ממזרח ומחוץ לשטח החפירה. הקומה העליונה של המבנים הוסרה בכלים מכניים לאחר מלחמת ששת הימים, ואילו קומת המסד ובה אולמות מקבילים זה לזה נחשפה כעת. בתוך האולמות התגלו רצפות ומתקנים, שמעליהם התגלו מילויי עפר ובהם ממצא קטן רב מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית. בחלקם המערבי ניגשים האולמות למערכת חדרים, שנבנתה בציר צפון–דרום לאורך מצוק הסלע למרגלותיו. מתחת לאחד החדרים התגלה קמרון חבית קדום, המתוארך כנראה לתקופה הרומית. מתחתיו התגלה קמרון חבית נוסף — ששימש כנראה בור מים — שחלקו התחתון חצוב כנראה בסלע, קירותיו טוחים ובקרקעיתו, בעומק של כ-10 מ', יש מים.

התקופות הרומית והביזנטית

מצוק הסלע החצוב. מצוק הסלע האנכי בגבול המערבי של שטח החפירה נחצב בציר צפון–דרום, כנראה בתקופה הרומית (איור 4). חלקו הצפוני של מצוק זה (19 מ' אורך, 11 מ' גובה מרבי) התגלה בחפירות בעבר במרחק כ-15 מ' מצפון לכאן, וחציבתו יוחסה לסלילתו של רחוב הקרדו הרומי בציר זה במאה הב' לסה"נ (Weksler-Bdolah 2019:35). בחפירה הנוכחית התגלה קטע נוסף מהמצוק (כ-11.5 מ' אורך, כ-7 מ' גובה), אם כי הוא לא המשיך ישירות את קו המצוק שהתגלה בעבר, אלא מרוחק כ-6 מ' ממזרח אליו (ר' איור 2). חלקו העליון של המצוק לא תועד בשלב זה וגם קרקעיתו טרם נחשפה. בראש המצוק תועדה לפנים אמת המים התחתונה מימי הבית השני החצובה בסלע (קרקעיתה ברום 737.5 מ' מעפה"י; Weksler-Bdolah 2019:24–25). מצוק הסלע נחצב, כמשוער, בהתאמה לתוואי האמה במטרה לשמר אותה. קטע המצוק שהתגלה בחפירות העבר נמצא בקו הדופן המערבית (הגב) של שורת החנויות שנבנו ממערב לסטיו המערבי של הקרדו, ואילו בחפירה הנוכחית נמצא קטע המצוק שהתגלה בגבול המערבי של הסטיו המערבי, והוא מבטל את שורת החנויות המערבית, אלא אם הן נחצבו כתאים תת-קרקעיים בסלע (הן טרם נחשפו). לא מן הנמנע שחציבת הסלע לאורך רחוב הקרדו הושפעה מתוואי האמה התחתונה, שהרומאים רצו לשמר, ובשל כך נגרמה הסטייה בקו המצוק. בחלקו הדרומי של מצוק הסלע שנחשף כעת התגלו שני שקעים רבועים חצובים (1011L, 2009L; ר' איור 4), כנראה מתקנים ששימושם לא הוברר. קרקעית שני המתקנים (731.5–731.8 מ' מעפה"י) גבוהה כדי 4–5 מ' מעל מפלסם המשוער של הקרדו והסטיו המערבי, ולא מן הנמנע שהם נחצבו מאוחר לתקופה הרומית.

קמרונות בנויים. למרגלות מצוק הסלע התגלה קמרון חבית בנוי בציר צפון–דרום (2096W; כ-7 מ' אורך, 3.5 מ' רוחב, 3 מ' גובה פנימי; איור 5). הוא הושתת כנראה על רצפת הסטיו המערבי של הקרדו הרומי ושימושו לא הוברר. מתחת לרצפה זו התגלה ראשו של קמרון חבית נוסף (2110W; כ-6 מ' גובה פנימי), שנבנה גם הוא בציר צפון–דרום במפלס נמוך יותר; הוא טויח ושימש מאגר מים, אך הוא לא נחפר.

קמרון 2096 התגלה מלא חלקית בעפר, ונחפר לעת עתה באופן חלקי בלבד. הוא נבנה מאבני גזית גדולות (0.40–0.50 × 0.55–0.60 × 0.70–1.20 מ'), שפניהן מוחלקות. האבנים הונחו בנדבכים מיושרים, זו לצד זו ללא חומרי מליטה נראים. הקיר המערבי של הקמרון נבנה לאורך מצוק הסלע החצוב (2088W), ובקיר המזרחי ניכרים שני פתחים שנסתמו בשלב מאוחר. בשלב זה לא ניתן לקבוע אם אלו פתחים מקוריים או פריצות מאוחרות. בקירות הקמרון ובתקרתו נחצבו כמה שקעים, אולי לעיגון מתקנים כלשהם. במועד בנייתו היה קמרון 2096 פתוח לצפון וסגור או פתוח חלקית לדרום; לא ניתן לקבוע זאת בשלב זה. הקמרון נסגר בשלב מאוחר בחלקיו הצפוני והדרומי בקירות; הם נחשפו חלקית.

בקרקעית קמרון 2096, בגבולו הצפוני, יש פתח שאיבה, השלוב בגג קמרון 2110, שמתחת לקמרון 2096. דרך פתח שאיבה זה הובחן מתארו החביתי של קמרון 2110, שחלקו התחתון חצוב כנראה בסלע. קמרון 2110 נמשך לצפון מעבר לגבולו של קמרון 2096, קירותיו וקמרון הגג שלו טוחים בטיח הידראולי אפור ובקרקעיתו יש מים. ראש הקמרון היה חתום כנראה ברצפה של הסטיו המערבי של הקרדו הרומי, בדומה לבורות מים אחרים מהתקופות הרומית והביזנטית שתועדו בעבר מתחת לסטיו המערבי של הקרדו המזרחי הרומי (Weksler-Bdolah 2019:60–61, Plan 3.3.: L300, L712). לעת עתה לא התאפשרה כניסה לקמרון 2110 ומועד בנייתו איננו ידוע בוודאות, אך ניתן לשער שגם הוא בן התקופה הרומית לכל המוקדם.

התקופות האסלאמית הקדומה, האיובית והממלוכית

בשטח החפירה, מעל קמרון 2096 ולצדו, התגלתה מערכת מרשימה של מבנים, שניתן לשייך בסבירות גבוהה לשכונת המוגרבים, ששכנה במקום החל משלהי המאה הי"ב לסה"נ ועד שנת 1967. התגלו חלקית חמישה אולמות מוארכים בכיוון מזרח–מערב (איור 1:3H–5H), הניגשים במערב למרחב צר וארוך בציר צפון–דרום, שנבנה לאורך מצוק הסלע מעל קמרונות קדומים יותר. מרחב זה מחולק לחדרים, אולי חצרות (איור 6:3H–9H). פתחם של אולמות 1H–5H לא התגלה, אך נראה כי הכניסה הייתה מרחוב הגיא (אל-וואד) במזרח. רצפות החדרים התגלו במפלס גבוה מזה של רצפות האולמות. בשלב זה נחשפו חלקים עליונים של קירות המבנים, ובהם קשתות מחודדות השלובות בקירות וקמרונות גג, שחלקם שמורים באופן מלא וחלקם ממוטטים (איור 6). בקירות המבנים ניכרים שלבי בנייה רבים, ובהם תוספות בנייה, עיבוי קירות, סתימת פתחים ועוד. במבנים שולבו פריטים אדריכליים רבים בשימוש חוזר, בעיקר שברי מזוזות ואבני ריצוף. בליבה של אחד הקירות שולבה כותרת קורינתית בשימוש שני (איור 7); היא דומה בעיבודה לכותרות מהתקופה הרומית שהתגלו בעבר שלובות בשימוש חוזר בקיר מהתקופה האסלאמית הקדומה שנבנה מעל הקרדו המזרחי במרחק כ-30 מ' מצפון לכאן (Peleg-Barkat 2019:133–135, Figs. 4.14., 4.15.). בתוך אחד הקירות שפורקו התגלה נר תמים מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 8). בנוסף, התגלו קטעי רצפות של עפר מהודק, טיח ואבן, שהשתמרו באולמות מקורים, במרחבים קטורים, ששימשו אולי חצרות או סמטאות, ובגרמי מדרגות. עיקר הממצא מיוחס לתקופות האיובית והממלוכית, אך ניתן להניח שראשיתם של המבנים בתקופה האסלאמית הקדומה, כפי שהתגלה בעבר בחפירות 'בית הליבה'.

אולמות 1H–5H. אולם 1H טרם נחפר. באולם 2H התגלו שרידי אומנות בולטות שנשאו קשתות מחודדות, המלמדות שהאולם קורה במועד בנייתו במערכת קמרונות צולבים. אלו קרסו במועד כלשהו, ולאחר מכן שימש חלל האולם חצר פתוחה בין מבנים ונבנו בה כמה מתקנים. במרכז החצר התגלו שרידי כבשן מתכת (2155L), ובו גושי ברזל כדוריים, מעין מטילי ברזל. ממערב לכבשן נחשפו כמה מתקנים בנויים שהשתמרותם דלה. בשכבת אדמה שחתמה את המתקנים התגלו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, המתארכים את זמנם בקירוב.

אולם 3H נחלק לכמה יחידות, שמעל חלק מהן שרדו קמרונות גג שלמים (איור 9). רצפת האולם טרם נחשפה. בחללו התגלו הצטברויות עפר עשירות בממצא קטן, ובהן מטמון נדיר של 18 מטבעות כסף מהמאות הי"ג–הי"ד לסה"נ.

אולם 4H צר מיתר האולמות (9 מ' אורך ויותר, 2 מ' רוחב), ועל כן ייתכן ששימש פרוזדור בין אולמות 3H ו-5H.

באולם 5H התגלו קירות צרים, המחלקים את שטחו לחדרים קטנים. בחדרים אלה התגלו רצפות טיח באיכות טובה.

חדרים 6H–9H. בין האולמות למצוק הסלע נבנה מרחב צר בכיוון צפון–דרום, המחולק לארבעה חדרים. מפלס הרצפה של חדרים אלו נמצא מעל גג הקמרון הרומי ששרד בשלמותו. חדר 6H הצפוני ביותר הוא חצר מרוצפת אבן, שעולה אליה גרם מדרגות בנוי מאולם 2H במזרח (איור 10). במרכז החצר התגלה פתח של בור מים, ועליו חולית אבן עשויה מבסיס עמוד קדום בשימוש חוזר. פיר השאיבה של בור המים מעמיק עד לחלקו הצפוני של קמרון 2110 מהתקופה הרומית (כ-10 מ' עומקם הכולל של הפיר והבור).

חדרים 7H ו-8H נמצאים בתוך קמרון חביתי (1014W; כ-6 מ' אורך, 4 מ' רוחב), שנבנה על גבי ראשו של קמרון 2096 מהתקופות הרומית–הביזנטית והשתמר חלקית. קמרון 2096 הורחב בשלב זה צפונה בקשת בנויה (2060W; 1.5 מ' רוחב), וחללו נסגר מצפון בקיר בנוי. קמרון 1014 העליון רוצף בטיח (2047L ו-2071L). בתשתית רצפתו התגלה מטמון, ובו שלושה מטבעות זהב ממלוכיים שנטבעו במאה הט"ו לסה"נ. ברצפה 2047 שבחדר 7H התגלה פתח שאיבה, היורד דרך קמרון 2096 לחלל קמרון 2110.

חדר 9H הוא חצר מרוצפת אבן (2070L; איור 11) מדרום לקמרון 1014; פתח מפריד ביניהם. החצר נבנתה על חללים מקורים במפלס נמוך שנחשפו חלקית. החלק המזרחי של רצפת חצר 2070 פורק במועד כלשהו, ובמקום נבנה גרם מדרגות (2103L; איור 10:3H). גרם המדרגות יורד ממפלס החצר צפונה, לעבר קמרון 2096 שהמשיך לשמש מהתקופה הרומית ולעבר אולם 5H, שחללו נחלק בשלב זה לכמה חלקים.

התקופה העות'מאנית (איור 12)

באולם 4H התגלו שכבות דקות של עפר מהודק (2078L), כמשוער רצפה. על שכבות אלה התגלו טבון (2111L) שהשתמר חלקית וקירות צרים של מתקנים. בתוך מפלסי העפר המהודק 2078 התגלו עשרות שברים של מקטרות חרס, רובן מייצור מקומי, כמה מקטרות מטיפוס 'כורדי' ומקטרת עשויה מעצם (שנהב?). לא מן הנמנע שבמקום או בקרבת מקום שכן בית קפה.

באולמות 2H, 3H ו-5H התגלו הצטברויות עפר עשירות בממצא קטן מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית.

התקופה העות'מאנית המאוחרת (איור 12)

בחצר של אולם 2H נחשפה רצפת טיח לבן, ובה כמה מפלסים זה מעל זה (2058L), המעידים על כמה שלבי בנייה או תיקונים. רצפה 2058 ניגשה בצידה הדרומי-מערבי לגרם המדרגות שעלה מערבה לעבר חדר 6H ששימש חצר. בשלב השימוש המאוחר של רצפה 2058 בוטל גרם המדרגות, ורצפה 2058 העפילה במעין סוללה משופעת לעבר חצר 6H שרצפתו טויחה גם היא בטיח לבן. הסוללה נועדה כנראה לשמש מעבר לבהמה בדרכה לבור המים שבחצר 6H. בשלב זה או לפני כן, הונחה שוקת אבן (2055L) סמוך לגרם המדרגות; גם היא טויחה בטיח לבן דומה.

באולם 5H נבנה בשלב זה מתקן מלבני דמוי בריכה שטויח בטיח אפור (2022L; 1.8 × 2.5 מ', 0.2 מ' גובה השתמרות; איור 13); רק חלקו התחתון השתמר מתחת לריצוף בן ימינו. המתקן תחום בקירות צרים שנבנו משורת אבנים אחת, ובצידו הצפוני הוא נסמך אל קיר אולם 5H. תשתית המתקן עשויה משכבת אפר ופחם, ומתחת לה התגלה מילוי צפוף של אבני שדה בינוניות. ממזרח למתקן 2022 התגלו קירות דלים, אולי שרידי מתקנים נוספים.

ימינו

מעל רצפת אולם 2H וחצר 6H התגלו מפולות של מבני שכונת המוגרבים; ניכר כי הן נערמו באמצעות כלים מכניים. המפולות נחתמו תחת מפלס רחבת הכותל. בתוך המפולות התגלו צינורות חרס קטנים מטיפוס 'קיזאן', ששולבו במקור במעקות או בכיפות של מבני התקופה העות'מאנית לצורך אוורור פנים המבנה (איור 14). למרגלות מצוק הסלע ומעל החלק המערבי של אולמות 3H–5H התגלה ריצוף של לוחות אבן לא רגולריים (2007L; 9.0 × 12.5 מ' שטח השתמרות; 730.67 מ' מעפה"י), שהונחו זה לצד זה ללא חומרי מליטה (איור 15). בין אבני הריצוף ובמילוי חתום מתחתיו התגלו מטבעות משנת תשכ"ח ושפופרת ריבה צה"לית מנובמבר 1968, המעידים שרחבה זו נסללה בשלהי שנת 1968 לכל המוקדם. הרחבה נמצאת במיקום גבוה ובולט, הצופה לעבר הכותל המערבי והר הבית. צילומים של האזור מתקופה זו מלמדים שבשלב זה טרם רוצף השטח הכולל של רחבת הכותל, ונראה כי ריצוף 2007 שימש רחבת התכנסות מיוחדת. ריצוף 2007 בוטל עם סלילתה של רחבה במפלס גבוה יותר במועד מאוחר יותר (2006L; 731.5 מ' מעפה"י). רחבה 2006 רוצפה בלוחות אבן מנוסרים בני ימינו, שהשתמרו בקטע קטן בחלק הדרומי-מזרחי של שטח החפירה, במפלס רחבת הכותל הנוכחית.

סיכום

שטח החפירה משתרע לאורך רחוב הקרדו המזרחי הרומי, ששימש ציר תנועה עיקרי בירושלים למן התקופה הרומית (המאה הב' לסה"נ) ועד לסלילתה של רחבת הכותל באזור זה לאחר שנת 1967. השרידים שהתגלו מעידים על חשיבותה של אמת המים התחתונה, שהשתמרה בראש מצוק הסלע האנכי, התוחם את שטח החפירה במערב. גובהו של המצוק החצוב האנכי הוא כ-17 מ' לכל הפחות, והוא נחצב כמשוער בתקופה הרומית, כחלק מעבודות ההכנה לסלילת הקרדו הרומי. לרגלי המצוק התגלו שלושה קמרונות חבית שנבנו זה על גבי זה. חלקו התחתון של הקמרון התחתון חצוב כמשוער בסלע, והוא שימש כמאגר מים; מים עדיין נאגרים בו (קרקעיתו בעומק משוער של כ-720.5 מ' מעפה"י).

המערכת המרשימה של המבנים שיוחסה לשכונת המוגרבים, לרבות הממצא הקטן העשיר, ובעיקר שני מטמוני הכסף והזהב מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ), מלמדים על מצבם הכלכלי הטוב של תושבי העיר בכלל ותושבי שכונת המוגרבים בפרט בתקופה זו.

בשלב זה לא העמיקה החפירה עד הסלע, וניתן לשער שהמשכה יחשוף שרידים נוספים במפלסים עמוקים יותר.

הפניות

וקסלר-בדולח ש' 2021. ירושלים, העיר העתיקה, רחבת הכותל. חדשות ארכיאולוגיות 133.

וקסלר-בדולח ש', און א', אונונה ב' וקיסילביץ ש' 2009. ירושלים, חפירות רחבת הכותל, 2005–2009. חדשות ארכיאולוגיות 121.

וקסלר-בדולח ש', קיסילביץ ש' ואון א' 2015. ירושלים, רחבת הכותל. חדשות ארכיאולוגיות 127.

References

Peleg-Barkat O. 2019. Architectural Decoration of the Eastern Cardo. In S. Weksler-Bdolah and A. Onn. Jerusalem, Western Wall Plaza Excavations I: The Roman and Byzantine Remains: Architecture and Stratigraphy (IAA Reports 63). Jerusalem. Pp. 117–146.

Weksler-Bdolah S. 2019. Remains of the Second Temple Period (Stratum XIII). In S. Weksler-Bdolah and A. Onn. Jerusalem, Western Wall Plaza Excavations I: The Roman and Byzantine Remains: Architecture and Stratigraphy (IAA Reports 63). Jerusalem. Pp. 17–28.

Weksler-Bdolah S. and Onn A. 2019. Jerusalem, Western Wall Plaza Excavations I: The Roman and Byzantine Remains: Architecture and Stratigraphy (IAA Reports 63). Jerusalem.