(A-9368 ,A-8960) דלתון

הרשאה/רישיון

A-6639, A-6859

דוח חפירה

בחודשים פברואר–מרס 2021 נערכה חפירת בדיקה ובעקבותיה נערכה באוגוסט 2022 חפירת הצלה במושב דלתון (הרשאות מס' 8960-A ו-9368-A; נ"צ 245278-492/769062-218; איור 1), לקראת הרחבת כביש והנחת קו ביוב. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלו על ידי מ' בקר שמיר (חפירת בדיקה וצילום שטח) ונ' זילברברג (חפירת הצלה וצילום שטח), בסיוע א' ברון (ניהול שטח, סקר מקדים וייעוץ כלי חרס), י' יעקובי (מנהלה), א' קליינר (פוטוגרמטריה), א' ברגר (דולמנים), א' שפירו (מפת איתור), ע' דללי-עמוס (תכנית), נ' גצוב (ייעוץ כלי חרס), פ' ספיבק (כלי צור), ח' טחן-רוזן (סריקת כלי חרס), א' שיכמן (חפירה), א' רם גרינשטיין (מעבדת מתכות), א' פיטרס (פריט נחושת), ר' בארי (הנחיה) ועובדים מכפר יאסיף, ביר אל-מכסור ושעב.

החפירות נערכו בתחומי אתר העתיקות המוכרז 'דלתון (מערב)', סמוך ממערב למושב דלתון. האתר משתרע ברמת דלתון (כ-830 מ' מעפה"י), המאופיינת בקילוחי בזלת מתקופת הפליוקן העליון. באזור זה יש מחשופי סלע בזלת, אדמה המתאימה לחקלאות ושפע מקורות מים הכוללים את נחל דלתון ושלוש בריכות חורף, ולכן האזור היה תמיד נוח להתיישבות (Frankel et al. 2001:2–3). אחת מאותן בריכות החורף נקראת 'בריכת טיתבה'. היא מרוחקת כ-80 מ' בלבד משטח החפירה (איור 2) ושמה משמר את שמו של כפר ערבי שנבנה על חורבות אתר קדום (Frankel et al. 2001:39, Site 314). סמוך לאתר עוברת דרך קדומה בכיוון צפון–דרום, המחברת בין אזור תל קדש, אתר מרכזי בתקופת הברונזה הקדומה, לבין הכנרת (וכטל 139:2018, אתר 15); ללא ספק הדרך שימשה גם ציר מרכזי בתקופות מאוחרות יותר.

באזור נערכו סקרים וחפירות למן המאה הי"ט לסה"נ והתגלו שרידים וממצאים מתקופות הברונזה, הברזל, הרומית המאוחרת, הביזנטית, הממלוכית והעות'מאנית (סמיטליין 2008; ברון 2009; צבר 2017; וכטל 2018; Guérin 1880:443–444; Conder and Kitchener 1881:197; Frankel et al. 2001: Site 317).

זוהי החפירה הראשונה באתר, ובמהלכה נפתחו שמונה ריבועי חפירה (איורים 3–5) והתגלו שרידים משלוש תקופות: שרידי בנייה מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (שכבה III), שרידים של שני מבנים (1, 2) מתקופת הברונזה הקדומה 2 (שכבה II) והצטברות של חרסים המתוארכים לתקופה האומיית (שכבה I). על פני השטח התגלו חרסים המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה 2. בד בבד עם החפירה נערכו סקר ותיעוד ראשוני של שלושה דולמנים הניצבים עדיין סמוך לשטח החפירה ובתחומי היישוב (א' ברגר, להלן; איור 1:1–3).

שכבה III — התקופה הכלקוליתית המאוחרת

השתמר קיר אחד רחב (W104; כ-0.9 מ' רוחב), שנבנה משתי שורות של אבני שדה בינוניות וביניהן אבנים קטנות והשתמר לגובה של נדבך אחד. הקיר תוארך לתקופה הכלקוליתית המאוחרת על סמך ממצא כלי החרס (להלן). בקרבתו, על סלע האם, התגלה פריט נחושת (L114, סל 1057; איור 6) שלא התאפשר לזהותו. בדיקת XRF של הפריט הראתה שהוא עשוי מנחושת טהורה. מקורה של נחושת טהורה באזורנו הוא מהמכרות בפינאן, שפעלו בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה (בוכמן 12:2018; Ackerfeld et al. 2020), והיא שימשה בעיקר לייצור כלי עבודה כגון אזמלים וגרזינים (Tadmor 1995:100). עם זאת, השימוש בנחושת טהורה המשיך גם בתקופות מאוחרות יותר.

שכבה II — תקופת הברונזה הקדומה 2

קירותיהם של מבנים 1 ו-2 מתקופה זו (W110 ,W109 ,W103; רוחבם 0.6–0.8 מ') נבנו הישר על סלע האם משתי שורות של אבני שדה בינוניות וביניהן אבנים קטנות והשתמרו לגובה של נדבך אחד. מבנה 1 מעוגל (כ-5 מ' רוחב), וחלק מאבני קיר 103 התוחם אותו הוצאו. אל הקיר ניגשת רצפה (L105) עשויה מאבנים שטוחות בינוניות. נראה כי קיר 104 משכבה III שולב במבנה כחלק מהרצפה. בתוך המבנה התגלה מכתש שלם עשוי מאבן גיר (להלן, איור 2:13), שהונח כנראה על הרצפה, אך בעת החפירה לא התאפשר להגדיר זאת בוודאות. המבנה תוארך לתקופת הברונזה הקדומה 2 על סמך ממצא כלי החרס (להלן). קירות מבנה 2 יוצרים מתאר משולש (כ-1.5 × 3.0 מ'), ואליהם ניגשת רצפה (L111) עשויה מאבנים קטנות, שכיסתה את כל שטח המבנה. מכיוון שזהו מבנה קטן אך עם זאת הוא מרוצף באבנים, ייתכן כי הוא שימש ממגורה או מחסן והרצפה נועדה למנוע כניסת מכרסמים. המבנה תוארך לתקופת הברונזה הקדומה 2 על סמך ממצא כלי החרס (לא צוירו).

ממערב לשני המבנים, בהמשך למחשוף בזלת (L119), נחשף מפלס של אבנים בינוניות וקטנות (L121); הוא לא סומן בתכנית בצבע של שכבה II, שכן אזור זה נפגע קשה ונחפר חלקית. לפי כיוון קיר 110, נראה כי הוא ממשיך לשם. בין האבנים במפלס 121 התגלה מכתש סגלגל עשוי מאבן גיר רכה (סל 1018). מפלס האבנים השתפל לכיוון מערב וניכר כי הופרע מהצטברות של שכבה I (להלן) וכן מתשתיות כביש סמוך בן זמננו.

שכבה I — התקופה האומיית

בחלק הצפוני של שטח החפירה (L108) נחשפה מפולת אבנים, שמקורה בשני המבנים הקדומים, שנהרסו כנראה בשלב זה; גם מפלס אבנים 121 נפגע כנראה בשלב זה. כן התגלתה בשטח הצטברות אדמה ובה חרסים מהתקופה האומיית.

ממצא כלי חרס

בחפירה התגלו 710 חרסים, ובהם 71 חרסים אינדקטיביים המתארכים את מגוון התקופות באתר.

מהתקופה הכלקוליתית נמצאו חרסים מקומיים, המתאפיינים בחומר צהבהב בהיר עם חסמים אורגניים וליבה כהה, ובהם בעיקר כלים סגורים כגון קנקן (איור 1:7) ופערור (איור 2:7). כן התגלו באתר חרסים שמקורם באזור רמת הגולן ועשויים מחומר גולני, ובהם בעיקר שברי גוף עם עיטור חבל (איור 8) וידיות משולשות (איור 3:7).

מתקופת הברונזה הקדומה 2 נמצאו חרסים עשויים מחומר חום-אדמדם עם חסמי גיר, ובהם טסים האופייניים לתקופה (איור 4:7), שלהם שפה נוטה פנימה; קנקנים, שלאחד מהם סימני פיח על השפה (איור 5:7); ובסיסים שטוחים (איור 6:7).

מתקופת הברונזה התיכונה 2 התגלו על פני השטח חרסים עשויים מחומר אדמדם עם חסמי גיר וחרס, ובהם בעיקר קערות (איור 7:7) וטסים (איור 8:7).

מהתקופה האומיית נמצאו כמה חרסים ובהם קנקנים (איור 9:7).

ממצא הצור

נאספו 267 פריטי צור (טבלה 1), רובם המכריע עשויים מצור בהיר בצבע לבן-בז'. נראה כי 20 מהפריטים נסחפו לאתר ממרחק רב, שכן הם נמצאו בהרבדה משנית, שחוקים ברובם ומכוסים בפטינה כפולה בצבע כתום-חום; הם מתוארכים לתקופה הפליאוליתית התחתונה. בפריטים אלה זוהו שתי אבני יד שהוכנו על נתזים עבים (7–8 ס"מ אורך, 6 ס"מ רוחב; איור 1:9, 2). מידותיהן הקטנות יכולות לרמז כי מוצאן באחד האתרים האשלו-יברודיים באזור הגליל, סוריה או לבנון (Zaidner and Evron 2006, ור' שם הפניות).

שאר מרכיבי מכלול הצור אופייניים לאתרים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה באזור. הקבוצה הגדולה ביותר במכלול היא קבוצת הגושים, ולאחריה הנתזים והנתזים הראשוניים, הנפוצים הרבה יותר מלהבים ולהבים ראשוניים. אם כי הפריטים הלהביים בחפירת ההצלה (הרשאה מס' 9368-A) היו נפוצים יותר, לרבות להבי המגל (ר' להלן).

גרעינים ופסולות גרעין נמצאו באחוזים דומים בשתי החפירות. מרבית הגרעינים קטנים ונוצלו עד תום, ולכולם שני משטחי הקשה ובממוצע שבע צלקות של הורדת נתזים קטנים. מבין הכלים בולטים אלה שיוצרו מלהבים. מרביתם (שבעה סה"כ) הם להבי מגל (איור 1:10–4) בעלי ברק שימוש על קצה פעיל יחיד (איור 1:10, 2); רק לשניים מהם ברק שימוש על שני הקצוות (איור 3:10, 4). הקצה הפעיל בדרך כלל משוברר או משונן קלות. הקצה הנגדי של שלושה מלהבי המגל אינו מעוצב (איור 1:11), ולשניים מהם גב זקוף (לא צויר) וחצי זקוף (איור 2:11).

כן נמצאו שישה כלי להבים נוספים, מרביתם שברים מדיאליים, שארבעה מהם כוללים קצה פעיל משוברר (איור 3:11, 4) ושניים בעלי קטימה (איור 5:11). תכונות אלה מאפיינות בדרך כלל להבי מגל, וייתכן שהפריטים לא הספיקו להיות בשימוש אינטנסיבי ולפתח ברק. להבי מגל כגון אלה מוכרים מאתרי התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה באזור הצפון (Rosen 1997:44–45, Fig. 3.11:6–10, ור' שם הפניות). הם הופקו מגרעינים פריזמטיים טרום כנעניים (0.1 מ' אורך מרבי), שהוכנו מגושי צור שנאספו בסביבה. הכלים הנוספים הם שני מקרצפים ושקערורית שיוצרו על נתזים עבים (לא צוירו). כל הכלים עשויים מצור מקומי.

מכלול הצור מהחפירה מייצג ברובו תעשיית אד-הוק מקומית, האופיינית לתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה באזור. חלק קטן מהמכלול כולל פריטים סחופים שמקורם כנראה באתרי התקופה הפליאוליתית התחתונה בסביבה.

ממצא פריטי אבן

התגלו עשרה פריטים, מחציתם שלמים, ארבעה עשויים מגיר, שלושה מבזלת, אחד מצור, אחד מחלוק נחל ואחד הוא גאודה העשוי מקוורץ. הפריטים כוללים כלי שחיקה תחתון שבור, עלי שבור, שלוש מקבות, מהן אחת שלמה ושתיים שבורות, כלי ליטוש קטן, משקולת שבורה ושלושה מכתשים, שניים מהם שלמים והשלישי שבור. כלי השחיקה התחתון עשוי מבזלת קומפקטית (איור 1:12), ולו חתך שטוח; הוא התגלה משולב בקיר 103, ולא מן הנמנע כי מקורו בשכבה III. העלי התגלה על פני השטח והוא עשוי מבזלת קומפקטית (איור 2:12) ועליו סימני הכאה. לשלוש המקבות (איור 3:12–5), ששתיים מהן התגלו מעל סלע האם ואחת על פני השטח, סימני הכאה על פן פעיל אחד בלבד; האחת עשויה מצור, השנייה מגאודה והשלישית מחלוק נחל. כלי הליטוש (איור 6:12) עשוי מגיר ולו פן פעיל אחד; הוא התגלה על פני השטח. המשקולת עשויה מבזלת (איור 7:12); היא התגלתה במהלך ניקוי קיר 104. שלושת המכתשים התגלו על פני השטח ובהצטברויות אדמה מעל הסלע; שניים מהם מעט סגלגלים ועשויים מקירטון (איור 1:13) והשלישי עשוי מגיר קשה (איור 2:13) ובבסיסו התחלה של שקע נוסף.

הדולמנים

המיפוי של הדולמנים בגליל העליון לא עודכן כמעט מאז עבודותיהם של ראשוני מחקר זה באזורנו בראשית המאה הכ', פרט לכמה סקרים נקודתיים ועבודות מחקר מעטות בהרי הגליל העליון (פראוסניץ תש"ך; דרוקס ומושקוביץ תשכ"ט; ברון 2009; סטפנסקי 2014; Mader 1914; Turville Petre 1927; Berger and Sharon 2018). היעדר חפירות ותיעוד בן זמננו של הדולמנים בסביבה הותירו את ידיעותינו על אודותיהם ועל תיארוכם חסרות (הרטל 1987; Vinitzky 1992; Fraser 2018).

שלושת הדולמנים (איור 1:1–3) שתועדו סמוך לשטח החפירה הם היחידים ואולי אף האחרונים להימצא בשטח. נראה כי גם באזור זה, בדומה לשדה הדולמנים בעלמה שמצפון (פראוסניץ תש"ך), בוצע הרס נרחב של דולמנים כחלק מפיתוח ובנייה בני זמננו. דולמנים 1 ו-2 נחשפו לשפת בריכת טיתבה (איור 14), ודולמן 3 נחשף במורד הדרומי-מזרחי של גבעה, בהיקפו של מושב דלתון.

דולמן 1 (נ"צ 769120/245291; איור 15) נבנה בדגם דמוי טריליתון, שסווג כטיפוס 1ב' על פי הטיפולוגיה של אפשטיין (Epstein 1985:23–25). הוא כולל תא קבורה מלבני (כ-1.5 × 4.0 מ'), שפתחו פונה לדרום-מערב. התא מוקף בקיר אבן טבעתי (כ-6 מ' קוטר) ומקורה בלוח אבן אחד (0.35 × 1.25 × 1.80 מ').

דולמן 2 (נ"צ 769101/245221; איור 16) נזכר בסקר קודם (ברון 2009: איור 17:1). הוא נבנה בדומה לדולמן 1 בדגם דמוי טריליתון וסווג לטיפוס 1ב'. במרכזו תא קבורה מרובע (כ-1.6 × 1.6 מ'), שפתחו פונה למזרח. הוא מקורה בלוח אבן אחד (0.5 × 1.8 × 2.8 מ').

דולמן 3 (נ"צ 769345/245910; איורים 17–19) סווג כטיפוס 3 על פי הטיפולוגיה של אפשטיין (Epstein 1985:23–25). לדולמן תא קבורה מלבני (כ-1.1 × 2.5 מ', כ-1 מ' גובה), השקוע אל תוך הקרקע ופתחו פונה למזרח; ניכר כי הוא נוקה בחפירת שוד בזמננו. הוא מוקף בקיר טבעתי (6 מ' קוטר) וקורה בלוח אבן אחד (0.5 × 1.8 × 2.1 מ').

סיכום

שתי החפירות חשפו שרידים של יישוב כפרי שהתקיים בקרבת בריכת טיתבה בשתי תקופות — הכלקוליתית המאוחרת והברונזה הקדומה 2. מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת נחשפו שרידי קיר רחב, אולי חלק ממבנה, ומכלול של משק בית, הכולל כלי אגירה ובישול מחרס וכלי אבן וצור ששימשו לעיבוד תוצרת חקלאית. מתקופת הברונזה הקדומה 2 נחשפו שרידי מבנים וממצא חומרי המרמז כי גם בשלב זה נותר אופי היישוב כפרי-חקלאי, והוא התבסס על חקלאות זעירה.

שלושת הדולמנים שתועדו הם השריד האחרון של שדה דולמנים שנבנה בקרבת בריכת טיתבה ונהרס בעבודות פיתוח לאורך השנים. ללא חפירה לא יתאפשר לתארכם.

האתר הקדום נהרס בתקופה האומיית, אך החפירות המצומצמות הנוכחיות לא מאפשרות להעריך אם גם בתקופה זאת שכן באתר יישוב קבע או התיישבות ארעית בלבד.

הפניות

בוכמן א' 2018. ממצאי הנחושת באתרי פצאל ומשמעותם להבנת תעשיית הנחושת בתקופה הכלקוליתית בדרום הלבאנט. עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה. חיפה.

ברון ה' 2009. דלתון, סקר. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1284-he

דמתי ע' תשע"א. אתר תעשיית סוכר מהתקופה הפאטימית ועד התקופה העות'מאנית בתל אום אל-פרג' בגליל המערבי. עתיקות 139:65–159. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1523

דרוקס א' ומושקוביץ ש' תשכ"ט. סקר שרידים מגאליתיים באזור מירון. מתקופת האבן ט:9–13.

הרטל מ' 1987. הדולמנים בארץ ישראל. תל אביב.

וכטל ע' 2018. הגליל העליון בתקופות הברונזה והברזל: דגמי יישוב, כלכלה וחברה. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

סטפנסקי י' 2014. קדיתא, סקר. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.8525-he

סמיטליין ה' 2008. הר דלתון. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.878-he

פראוסניץ מ' תש"ך. דולמנים ע"י מערת אל-הוטה (איזור עלמה). מתקופת האבן א:27–28.

צבר ר' 2017. הגליל העליון המזרחי בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית: היסטוריה יישובית באזור גבול אתני. עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

References

Ackerfeld D., Abadi-Reiss Y., Yagel O., Harlavan Y., Abulafia T., Yegorov D. and Ben-Yosef E. 2020. Firing up the Furnace: New Insights on Metallurgical Practices in the Chalcolithic Southern Levant from a Recently Discovered Copper-Smelting Workshop at Horvat Beter (Israel). JAS Reports 33:102578. https://doi.org/10.1016/j.jasrep.2020.102578

Bechar S. 2017. The Middle and Late Bronze Age Pottery. In A. Ben-Tor, S. Zuckerman, S. Bechar and D. Sandhaus. Hazor VII: The 1990–2012 Excavations; The Bronze Age. Jerusalem. Pp. 199–467.

Berger U. and Sharon G. 2018. Dolmens of the Hula Basin. JIPS 48:147–166. https://doi.org/10.61247/s960551

Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine I: Galilee. London.

Epstein C. 1985. Dolmens Excavated in the Golan. ‘Atiqot 17:20–58.

Frankel R., Getzov N., Aviam M. and Degani A. 2001. The Settlement Dynamics and Regional Diversity in Ancient Upper Galilee: Archaeological Survey of Upper Galilee (IAA Reports 14). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhd5w

Fraser J.A. 2018. Dolmens in the Levant. London. https://doi.org/10.4324/9781315147796

Golani A. 2003. Salvage excavations at the Early Bronze Age site of Qiryat Ata (IAA Reports 18). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhf19

Guérin V. 1880. Description géographique, historique et. archéologique de la Palestine III: Galilée II. Paris.

Mader P.E. 1914. Megalithische denkmäler im Westjordanland. ZDPV 37:20–44.

Rosen S.A. 1997. Lithics after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. Walnut Creek.

Tadmor M., Kedem D., Begemann F., Hauptmann A., Pernicka E. and Shmitt-Strecker S. 1995. The Naḥal Mishmar Hoard from the Judean Desert: Technology, Composition, and Provenance. ‘Atiqot 27:95–148.

Turville Petre F. 1927. Prehistoric Galilee. Anitiquity 1:299–310. https://doi.org/10.1017/S0003598X00000673

Vinitzky L. 1992. The Date of The Dolmens in the Golan and the Galilee – a Reassessment. Tel Aviv 19/1:100–112. https://doi.org/10.1179/tav.1992.1992.1.100

Zaidner Y. and Evron M. 2006. The End of the Lower Paleolithic in the Levant: The Acheulo-Yabrudian Lithic Technology at Misliya Cave, Israel. Quaternary International 30:1–14.