(A-5612) תל יבנה (מערב)
הרשאה/רישיון
A-5612
דוח חפירה
בחודשים פברואר–אפריל 2009 נערכה חפירת הצלה בשדרות העצמאות ביבנה, ממערב לתל יבנה (הרשאה מס' 5612-A; נ"צ 175795-6097/641194-844; איור 1), לקראת הרחבה והסדרה של הרחוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית יבנה, נוהלה על ידי ע' עד, בסיוע פ' גנדלמן וח' בן-ארי (ניהול שטחים), ד' גולן, א' יקואל ומ' מולוקנדוב (הכנת השטח), ש' יעקב-ג'ם, א' בכר ור' אבו חלף (מנהלה), ו' אסמן ומ' קיפניס (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), א' דגוט (GPS), י' גומני (מפת איתור), חברת Sky View (צילום אוויר), ס' עאמלה (גלאי מתכות), א' קמייסקי (רפאות כלי חרס) ומפקחי מחוז תל אביב של רשות העתיקות.
תל יבנה (כ-150 דונם) משתרע סמוך ל'דרך הים' הקדומה, והוא אחד התלים הגדולים והחשובים במישור החוף הדרומי. במדרון הצפוני-מערבי של התל, ממזרח לשטח החפירה, סלע הכורכר חשוף, ואילו המדרון הדרומי-מערבי של התל מכוסה בשרידי כפר ערבי מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי.
בחלקו העליון של התל נערכה רק חפירה מצומצמת (רישיון מס' 56/2005-G). מסביב לתל נערכו חפירות רבות, ונחשפו בהן שרידי מבנים, מתקנים תעשייתיים, קברים ומערות למן התקופה הכלקוליתית ועד ימינו (קלטר 2004 [איור 1:1]; ינאי 2014 [איור 2:1]; נדב-זיו ואחרים תשפ"ג [איור 1: 8520-A ו-8656-A]; קלמן, בצר וורגה 2025 [איור 1: 8999-A], ור' שם הפניות נוספות; הרשאה מס' 8061-A [איור 3:1]). ממערב וממזרח לחפירה הנוכחית נערכו בעבר שלוש חפירות (וולינסקי 2009 [איור 6:1]; פלדשטיין ושמואלי 2011 [איור 4:1]; פלדשטיין ועד 2014 [איור 5:1]), ונחשפו בהן שרידי בנייה מהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית, ומימי המנדט הבריטי ועד שנות ה-60 של המאה הכ'; אחד המבנים שנחשפו הוא מבנה תעשייה ובו שני כבשני זכוכית מהתקופה הביזנטית (לחפירות נוספות באזור, לדיון ולסקירה היסטורית, ר' טקסל תשס"ה; הדד ואחרים תשפ"ג).
נפתחו כחמישים ריבועי חפירה בשישה שטחים ברצועה צרה (F–A; כ-700 מ' אורך, 3–6 מ' רוחב); שטח A הוא הצפוני ביותר ולאחריו לפי הסדר סודרו יתר השטחים עד השטח הדרומי ביותר — שטח F. נחשפו שרידים של עשר שכבות יישוב (I–X; טבלה 1), אך לא כל השכבות נחשפו בכל השטחים. סמוך לפני השטח נחשפו יסודות של מבנים למן התקופה העות'מאנית עד שנות ה-60 של המאה הכ'. מתחתיהם נחשפו שרידי מבנים ומתקנים מהתקופה האסלאמית הקדומה, שנבנו על גבי אזור תעשייה בשוליים המערביים של יישוב מהתקופות הביזנטית והרומית. במרבית המקרים לא איפשר רוחבה הצר של החפירה לחשוף מכלולים, מבנים ומתקנים בשלמותם. כביש בן זמננו שעובר סמוך לתל ובורות רבים שנחפרו בשטח מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו הקשו על תיארוך חלק מהמכלולים שנתגלו סמוך לפני השטח. בכמה ריבועים הועמקה החפירה כדי 3 מ' ויותר ללא הגעה לקרקע סטרילית או לסלע האם (החפירה הופסקה בגלל בעיות בטיחות).
שטח A (איור 2)
נחשפו שרידי מבנים, שחלקם נבנו זה על גבי זה, והם יוחסו לכמה שכבות; זמנה של השכבה הקדומה ביותר אינו ידוע, אך השכבות שמעליה (I–VI) מתוארכות למן התקופה הביזנטית עד ימינו.
השכבה הקדומה (איור 2: מסומנת באדום). בחלקו המרכזי של השטח נחשפה פינה של מבנה מסיבי שלו קירות עבים שנבנו מאבני גוויל קטנות. בשל הפרעות מאוחרות לא התאפשר לתארך את השכבה, אך על פי הסטרטיגרפיה זוהי השכבה הקדומה ביותר בשטח.
שכבה VI (איור 2: מסומנת בכחול). מעל המבנה מהשכבה הקדומה נבנה מבנה, ששרדו ממנו קיר ותעלת שוד של קיר נוסף (מסומן בקו מקווקו). יסודות הקיר (מעל 1.5 מ' עומק) נבנו מאבנים מהוקצעות ואבני גוויל, והושתתו בעיקרם על הסלע ובמקצתם על הקיר מהשכבה הקודמת. בחלקו הדרומי-מערבי של הקיר התגלה פתח (כ-1.8 מ' רוחב; מסומן בחץ) ובו אבן סף. ממזרח לאבן הסף ולקצה הצפוני של הקיר נחשפו שרידי תשתית של רצפה. מפלסי חיים ושרידי רצפה נוספים משכבה זו נחשפו גם בקצה הדרומי של השטח. על פי הבנייה של הקיר ורוחב הפתח נראה שהיה זה מבנה ציבור. לפי ממצא כלי החרס במפלסי החיים וסמוך ליסודות של הקירות נראה כי המבנה נבנה ושימש בשלהי התקופה הביזנטית – תחילת התקופה האומיית.
שכבה V (איור 2: מסומנת בכתום). בחלק הצפוני-מזרחי של השטח נחשפו יסודות של קיר שהשתמרו לגובה נדבך אחד ומצפון-מערב להם מפלס אבנים. הקיר נבנה מעל תשתית הרצפה משכבה VI.
שכבה IV (איור 2: מסומנת בסגול). מעל שרידי הקיר משכבה VI התגלה קיר דל, שנבנה מאבנים שנשדדו מהקירות והרצפות של השכבות הקודמות. מדרום-מזרח לקיר הונחו רצפות עשויות משכבה של אבני גוויל קטנות ובינוניות. מרבית אבני היסודות והקירות של שכבה IV נשדדו, אך אין אפשרות לדעת באיזו תקופה. בתחתית אחת מתעלות השוד, מעל שרידי יסודות הקיר, נחשף מטמון ובו 53 מטבעות, מהם שלושה מטבעות מכסף (איור 3), המתוארך לסוף המאה הי"ב לסה"נ (Kool and ‘Ad 2016).
שכבות II ו-I (איור 2: מסומנות בצהוב). סמוך לפני השטח נחשפו שרידי קירות ורצפות. לפי הממצא נראה כי אלה שרידי מבנים מהתקופה העות'מאנית, ששימשו, עם מעט שינויים, עד שנות ה-60 של המאה הכ'.
שטח B (איור 4)
נפתחו 11 ריבועים ונחשפו שרידי מבנים, שחלקם משתרעים על שטח נרחב, ומגוון מתקנים, המתוארכים למן התקופה הרומית המאוחרת עד ימינו (שכבות VIII ו-I–V).
שכבה VIII (איור 5: מסומנת באדום). בחלק הצפוני של השטח נחשף קיר שנבנה מאבני גוויל. מצפון לקיר, במפלס דומה, נחשפו כמה לוחות אבן גדולים, כנראה שרידי רצפת אבן; לא התאפשר לברר האם הרצפה ניגשה אל הקיר, בגלל קיר מאוחר שנבנה מעליה (שכבה IV, להלן). מדרום לקיר, בחלק המרכזי של השטח, נחשפו ארבע אבני גזית מכורכר, ששימשו אומנות או בסיסי עמודים.
שכבה V (איור 5: מסומנת בסגול). מעל הקיר משכבה VIII ובמקומות נוספים בחלק הצפוני של השטח נחשפה רצפה עשויה מעפר מהודק ומעליה חומר שרוף. ברצפה נחפרו שלושה בורות, ובהם הונחו בסיסים של קנקני עזה. בדרום השטח נחשפו שלושה כבשני יוצר לצריפת כלי חרס (איור 6), המתוארכים למחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. תאי הבערה של שני הכבשנים הצפוניים (כ-3 מ' קוטר, 2.4 מ' גובה השתמרות) נחשפו כמעט בשלמותם. הכבשן השלישי מעט קדום יותר, אך נהרס ברובו בעת התקנת הכבשן הצפוני-מערבי, ונותר ממנו רק החלק הדרומי. סמוך לכבשנים נחשפו בורות פסולת.
שכבה IV (איור 5: מסומנת בכחול). מעל שכבות VIII ו-V נבנו שני מבנים (צפוני ודרומי) שהשתרעו על שטח גדול מאוד. מהמבנה הצפוני נותרו שרידי קיר (מסומן באיור בקו כחול), ובו אבן סף (מסומנת באיור בחץ כחול). משאר הקירות של שני המבנים נותרו רק תעלות השוד (מסומנות באיור בקו מקוטע כחול). על סמך השרידים של המבנה הצפוני נראה כי הוא כלל שלושה חדרים גדולים מלבניים. המבנה הדרומי נחשף בחלק המרכזי של שטח B (לא מופיע בתצלום), מצפון לכבשנים משכבה V, ושרדו ממנו פתח ובו אבן סף בקיר המזרחי ומתקן מרוצף בלבנים צרופות, אולי תנור. קירות המבנה נבנו בכיוון שונה מזה של המבנה הצפוני. רצפות המבנים עשויות מחומר בהיר מהודק היטב.
שכבה III. מעל יסודות המבנה הדרומי התגלו קירות דלים, שנבנו מאבנים שנשדדו משכבה IV; הם תחמו חדרים. חדרים אלה מולאו במילוי של אבני גוויל קטנות ובינוניות, שחלקו העליון פולס למשטחי אבן. משטחי האבן ניגשו מדרום אל מתקן שנבנה בחדר הדרומי של המבנה הצפוני שהמשיך לשמש בשכבה זו; דופנות המתקן טויחו בטיח הידראולי לבן, ועל כן נראה כי הוא שימש בריכה. בשלב מאוחר יותר, לאחר שהמבנה והמתקן יצאו משימוש, נשדדו מרבית אבני היסודות והקירות.
שכבות II ו-I (איור 5: מסומנות בצהוב). בשכבה העליונה, שנחשפה סמוך לפני השטח בכל שטח B, נתגלו שרידי קירות ובורות מלאים בפסולת ואבנים. לפי הממצא נראה שאלה שרידי מבנים שנבנו בתקופה העות'מאנית ושימשו, עם שינויים, עד שנות ה-60 של המאה הכ' (שכבה I).
שטח C (איור 7)
נפתחו שישה ריבועים, ונחשפו מערות או בורות חצובים בסלע הכורכר, שמעליהם נבנו מבנים המתוארכים למן התקופה האומיית עד ימינו.
שכבה VI. בחלק המזרחי של השטח נחשף בור חצוב בסלע שהתמלא בהצטברות אדמה פריכה, ובה ארבעה קנקני עזה ניצבים (איור 8), המתוארכים למאות הו'–הז' לסה"נ, וממצא רב מהתקופה הרומית. ייתכן שהבור היה חלק ממערה שחלקה העליון התמוטט או הוסר.
שכבה V(?). במרכז השטח נחשפה פינה של מבנה, כנראה מהתקופה האומיית, שקירותיו נבנו מאבנים מהוקצעות; הוא נפגע מאוד מבורות מהתקופה העבאסית וממבנים מהתקופה העות'מאנית שנבנו מעליו.
שכבות II ו-I. בשכבה העליונה בשטח, הישר מתחת לפני השטח, נחשף מבנה גדול מהתקופה העות'מאנית – ימי המנדט הבריטי, הכולל ארבעה או חמישה חדרים. קירות החדרים והרצפות נבנו מאבני גוויל בינוניות וקטנות.
שטח D
השטח משתרע בין התל לבין שטח החפירה של פלדשטיין ושמואלי (ר' איור 4:1) ונפתחו בו שמונה ריבועי חפירה. נחשפו שרידי בנייה משלהי התקופה הביזנטית – תחילת התקופה האומיית (שכבה VI) וממצאים מהתקופה העות'מאנית (שכבה II).
שכבה VI. בעומק של 1.5 מ' ויותר מתחת לפני השטח נחשפו בדרום השטח קיר, שנבנה משילוב של אבני גזית ואבני גוויל גדולות (איור 9), וקטע של רצפת אבן הניגשת אל הקיר ממערב. מצפון לקיר נחשפה תעלת שוד, המרמזת שהקיר המשיך כנראה לצפון. שרידים אלה תוארכו לשלהי התקופה הביזנטית – תחילת התקופה האומיית. הם נפגעו מאוד מחפירת בורות ותעלות ומסלילת כביש למן התקופה העות'מאנית ועד שנות ה-60 של המאה הכ'.
שכבה II. מעל שרידי הבנייה משכבה VI התגלתה הצטברות אדמה, ובה ממצאים המתוארכים בעיקרם לתקופה העות'מאנית.
בריבועים שמצפון לקיר נחשפו שרידים של שניים או שלושה קירות וביניהם קטעי רצפות עשויות מאבנים קטנות. השתמרותם גרועה בשל הקרבה לפני השטח ופגיעות מאוחרות, ולכן לא התאפשר לתארכם.
שטח E
נחפרו חלקית חמישה ריבועים, ונתגלו שרידים וממצאים שיוחסו ברובם לשלוש שכבות יישוב (II ,IX ,X).
שכבה X (איור 10: מסומנת בשחור). נחשפו רצפות מהתקופה הרומית הקדומה (סוף המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הא' לסה"נ).
שכבה IX (איור 10: מסומנת בטורקיז). נחשפו שרידי מבנה (5 × 7 מ' שטח חשיפה) מהתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'–הד' לסה"נ), הכוללים שני קירות עשויים מיציקה של דבש, היוצרים פינה, וביניהם רצפה שהושתתה על הסלע וניגשת אליהם. הקירות והרצפה טויחו בטיח איכותי. מעל לרצפה ומצפון למבנה התגלו הרבה עמודונים עשויים מלבנים צרופות וטיט, המלמדים שקטע המבנה שנחשף שימש חדר חם בבית מרחץ.
שכבה II. במרחק 35 מ' מדרום-מערב למבנה משכבה IX נחשפו שרידי מבנה מהתקופה העות'מאנית, הנמשך למזרח אל מחוץ לתחומי החפירה. מעל שרידי המבנה משכבה IX התגלתה הצטברות אדמה (2.5 מ' עובי) ובה ממצאים המתוארכים למן התקופה העות'מאנית עד ימינו.
שטח F
השטח משתרע ממערב לשטח החפירה של פלדשטיין ועד (ר' איור 5:1) וממזרח לשטח החפירה של פלדשטיין ושמואלי (ר' איור 4:1), והתגלו בו שרידים משתי שכבות (VI ו-I–II).
שכבה VI. בחלק המערבי של השטח נחשפו מפלסי חיים מסוף התקופה הביזנטית – תחילת התקופה האומיית (המאות הו'–הז' לסה"נ). בחלק המזרחי נחשפו בורות אשפה גדולים ועמוקים (מעל 7 מ' קוטר, חלקם יותר מ-2.5 מ' עומק), שהכילו הרבה שברים של כלי חרס (איור 11), כולל קנקני עזה, סירי בישול ונרות, חלקם כמעט שלמים, המתוארכים גם הם למאות הו'–הז' לסה"נ.
שכבות II ו-I. מעל מפלסי החיים ובורות האשפה ומתחת לפני השטח נחשפו שרידי קירות ורצפות של מבנה שלו ארבע או חמישה חדרים. לפי הממצאים נראה שהמבנה נבנה בתקופה העות'מאנית ושימש עם מעט שינויים, כגון עיבוי קירות והרמת רצפות, עד שנות ה-60 של המאה הכ'.
סיכום
רוחבה המצומצם של רצועת שטחי החפירה והפגיעות המאוחרות בשטח מנעו במרבית המקרים לעמוד על המתאר המלא של המבנים והמתקנים שנחשפו ועל הייעוד שלהם. מנגד, אורכה הניכר של רצועת השטח יצר חתך לאורך כל השוליים המערביים של תל יבנה, שבעזרתו אפשר להבין טוב יותר את הפעילות שהתרחשה באזור זה. אם נחבר את ממצאי החפירה הנוכחית עם הממצאים שנתגלו בחפירות שנערכו באזור בעבר תתקבל תמונה מלאה יותר של הפעילות סביב התל.
בחפירה נחשפו מעט שרידים מהתקופות הרומית הקדומה והמאוחרת, ולכן נראה כי בתקופות אלה הייתה מעט פעילות באזור זה של התל או שהחפירה לא העמיקה דיה כדי לחשוף את המכלולים מהתקופות הללו. לעומת זאת במהלך התקופה הביזנטית ובתחילת התקופה האסלאמית הקדומה הייתה באזור פעילות מסיבית (קלטר 2004; פלדשטיין ושמואלי 2011). בחלקים הצפוני והמרכזי של השטח נחשפו מבנים נרחבים ומתקנים, כולל כבשני יוצר לכלי חרס ומתקנים הקשורים לפעילות עם נוזלים. החלק הדרומי של השטח שימש כנראה להשלכת פסולת. מהתקופות העבאסית, הפאטימית, הצלבנית והממלוכית התגלו מעט שרידים וממצאים, כולל מטמון מטבעות, המעידים על התיישבות דלילה בשטח זה (וולינסקי 2009). בתקופה העות'מאנית התפשט היישוב בתל וגלש לשוליים ואף לשטחים שמדרום וממערב לתל (נדב-זיו ואחרים תשפ"ג: איור 15).
הפניות
הדד א', נדב-זיו ל', זליגמן י', וורגה ד', בצר פ', שדמן ע', טל א' וטפר י' תשפ"ג. יבנה וצפונותיה: קובץ מחקרים. ירושלים.
וולינסקי פ' 2009. תל יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1110-he
טקסל א' תשס"ה. יבנה: היסטוריה וארכיאולוגיה. בתוך מ' פישר, עורך. יבנה, יבנה-ים וסביבתן. ת"א. עמ' 139–170.
ינאי א' 2014. יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13677-he
נדב-זיו ל', הדד א', זליגמן ג', וורגה ד' ובצר פ' תשפ"ג. יבנה הקדומה: סקירה ראשונה של ממצאי חפירות הענק למרגלות תל יבנה. בתוך א' הדד, ל' נדב-זיו, ג' זליגמן, ד' וורגה, פ' בצר, ע' שדמן, א' טל וי' טפר, עורכים. יבנה וצפונותיה קובץ מחקרים. ירושלים. עמ' 19–53.
פלדשטיין א' ועד ע' 2014. תל יבנה, המדרון הדרומי-מערבי. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13707-he
פלדשטיין א' ושמואלי א' 2011. תל יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1735-he
קלטר ר' 2004. תל יבנה. חדשות ארכיאולוגיות 116. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.30-he
קלמן א', בצר פ' ווורגה ד' 2025. תל יבנה, שטח Q. חדשות ארכיאולוגיות 137. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.27727-he
References
Kool R. and ‘Ad U. 2016. A Late Twelfth-Century Silver Purse from Ibelin. INR 11:163–180.
מילות מפתח
דרך הים הקדומה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה האסלאמית הקדומה, התקופה האומיית, התקופה העבאסית, התקופה העות'מאנית, ימי המנדט הבריטי, שרידי מבנים, אבני גזית, כבשני יוצר לכלי חרס, מתקן מטויח, בורות אשפה, בית מרחץ
תאריך פרסום
04/08/2026
סוג מסמך
דוח ראשוני
