(A-9115) יבנה-ים

שלומה דן-גור, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9115

דוח חפירה

בחודש אוקטובר 2021 נערכה חפירת בדיקה בגן לאומי חוף פלמחים, בתחומי האתר יבנה-ים (הרשאה מס' A-9115; נ"צ 171495/648159), לאחר שהתגלו שרידי קברים ועצמות אדם בחתכי בדיקה שערכה מ' מרמלשטיין לקראת בניית קיוסק במקום. החפירה נוהלה על ידי ש' דן-גור, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות הטבע והגנים, בסיוע י' עמרני (מנהלה), א' דגוט ,(GIS) ע' יוניש (מדידות), מ' אבו (שרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ע' תמיר (גלאי מתכות), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ד' גולן (סיוע בתיארוך כלי חרס), ע' קטלב (קונכיות), ד' אלג'ם (תיעוד דיגיטלי), א' נאור (מעבדת מתכות), ד' גזית (צילום ממצאים) ופועלי החפירה.

בסוף שנות ה-60 של המאה הכ' ניהל י' קפלן חפירות באזור סוללה (יטאח ואחרים 2024: איור 1), שיוחסה ליישוב מתקופת הברונזה (קפלן 1969; 1971). בחפירות אלו נתגלו בעיקר קברים מתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת. בחפירות שנערכו בשנות ה-80 של המאה הכ' באזור המצודה מתקופת הברזל שמדרום לחפירה נחשפו כמה עשרות קברים המתוארכים למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה הביזנטית (איילון 2005א). בנוסף, נחשפו גם באר, אשר שימשה החל מהתקופה ההלניסטית ומבנה ובו רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית (איילון 2005ב). בעשר עונות חפירה שנערכו החל משנת 1992 באזור המצודה ומצפון לה נחשפו שרידי יישוב המתוארך למן תקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה האסלאמית הקדומה (פישר 2005). בחפירה שנערכה בשנת 2007 מדרום לקיבוץ פלמחים, במרחק של כ-700 מ' מצפון למצודה של יבנה-ים, נחשפו כמה קברי ארגז וקברי שוחה מתקופת הברונזה המאוחרת (עג'מי ועד 2009). בשנת 2022 נחשפה סמוך לחפירה הנוכחית מערת קבורה מרשימה מתקופת הברונזה המאוחרת (רישיון מס' 35/2022-Z).

בחפירה הנוכחית נפתחו שלושה ריבועי חפירה בציר צפון–דרום (איור 1), והתגלו קברי שוחה וארגז מתקופת הברונזה המאוחרת.

הריבוע הדרומי. נחשף סלע האם, המשופע לכיוון צפון (איורים 2, 3). לא נמצאו בריבוע זה שרידים קדומים.

הריבוע האמצעי. נמצאו שלושה קברים (L108 ,L106 ,L105; איורים 4, 5), ובהם נקברים בקבורה ראשונית. קבר 105 הוא קבר ארגז, שנכרה באדמה ודופן באבני כורכר (איור 6). בקבר התגלה נקבר שהונח על גבו, בכיוון כללי צפון-מערב–דרום-מזרח, ראשו בצד מזרח וזרועותיו לצד הגוף. העצמות השתמרו גרוע, אולם על פי מידות השברים ניתן לקבוע כי זהו פרט שגילו מעל 10 שנים. קברי ארגז דומים, שתוארכו לתקופה הברונזה המאוחרת, נחשפו בחפירה הסמוכה (הרשאה מס' 7372-A).

קבר 106 הוא קבר שוחה חפור באדמה (איור 7), שנפגע מעבודות תשתית במקום ונמצאו בו שברי עצמות קטנים וכיפת גולגולת של תינוק שגילו עד שנה.

קבר 108 גם הוא קבר שוחה חפור באדמה (איור 8). התגלה בו נקבר, שהונח על גבו בכיוון כללי דרום-מזרח–צפון-מערב, ראשו בצד דרום-מזרח, זרועותיו כפופות וידיו מוצלבות על גבי אזור הבטן. הגלבולה בגולגולת בינונית והזיז המסטואידי מפותח, מורפולוגיה האופיינית לפרט ממין זכר (Bass 2005:82). בלסתות העליונה והתחתונה בקעה הטוחנת השלישית והשיניים החותכות העליונות; השיניים המרכזיות שחוקות עד לחשיפת הדנטין (dentine cup), ממצא האופייני לפרט שגילו 30–40 שנים (Hillson 1986:176–201).

הריבוע הצפוני. נחשפו ארבע קברים (L114 ,L111 ,L110 ,L102; איורים 9, 10), ובהם נקברים בקבורה ראשונית. קבר 102 הוא קבר שוחה חפור באדמה (איור 11), והתגלה בו נקבר שהונח על גבו בכיוון כללי מזרח–מערב ראשו בצד מערב; זרוע שמאל כפופה מעט והיד הונחה על אזור הבטן וזרוע ימין הונחה לצד הגוף. הראש נפגע במהלך עבודות פיתוח. האפיפיזות בעצמות הארוכות, בחוליות ובאגן מאוחות, ממצא האופייני לפרט שגילו מעל 18 שנים (Johnston and Zimmer 1989). עצמות כיפת הגולגולת נפרדות לאורך הסוטורות, ממצא אופייני לפרט שגילו מעל 35 שנים (Hershkovitz et al. 1997). הקוטר האופקי של הקצה הפרוקסימלי של עצם הירך הוא כ-39 מ"מ, מדידה האופיינית לפרט ממין נקבה (Bass 2005:230).

קבר 110 גם הוא קבר שוחה חפור באדמה (איור 12), והתגלה בו פרט שהונח על גבו בכיוון כללי מזרח–מערב, ראשו בצד מערב. האפיפיזות בעצמות הארוכות מאוחות, ממצא אופייני לפרט שגילו מעל 18 שנים (Johnston and Zimmer 1989). נמצאו שתי שיניים תחתונות: טוחנת שנייה ובה נחשף הדנטין באחת התלוליות וטוחנת שלישית שבקעה ובה שורש סגור. הערכת גיל הפרט על פי דרגת שחיקת השיניים ושלבי התפתחותן היא 20–30 שנים (Hillson 1986:176–201). הערכת מין הפרט אינה ברורה. על השלד נמצא פריט מתכת שהשתמרותו ירודה, אולי טבעת (איור 13).

ממזרח ובצמוד לרגלי הפרט בקבר 110 נחשפו אבנים מסותתות השייכות ככל הנראה לקבר נוסף, שלא נחשף בשל הימצאות רובו בתוך חתך החפירה.

קבר 111 הוא קבר שוחה חפור באדמה (איור 14), והתגלה בו פרט שהונח על גבו בכיוון כללי דרום-מזרח–צפון-מערב, ראשו בצד דרום-מזרח. על אף שקצות העצמות הארוכות התפוררו, ניתן לקבוע שגילו של הנקבר מעל 15 שנים.

קבר 114 הוא קבר ארגז (איור 12), שממנו השתמר רק לוח כיסוי יחיד באתרו. בחפירה מתחת לוח אבן זה לא התגלה כל ממצא. מצפון לקבר זה התגלה לוח כיסוי נוסף, השייך אולי גם הוא לקבר זה.

ממצא כלי החרס. בחפירת שלושת הריבועים נמצאו שברי כלי חרס האופייניים לתקופת הברונזה המאוחרת, ובהם קערות (איור 1:15–7), בסיס טבעת של קערה קיפרית (Base Ring; איור 8:15), סירי בישול (איור 9:15), קנקנים (איור 10:15, 11), פכים (איור 12:15), ידית של פך קיפרי מטיפוס בסיס טבעת (איור 13:15) ושבר גוף של פך מטיפוס זה מעוטר בעיטור פלסטי (איור 14:15). בנוסף, נמצאו מעט חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית (לא צוירו).

קונכיות. בריבועים האמצעי והצפוני נמצאו ריכוזים של קונכיות ים תיכוניות, שנאספו מהחוף ולא עובדו בידי אדם. הן אינן טובות למאכל או להפקת צבע, ונאספו כנראה לתכלית אחרת שאינה ברורה. מצפון לקבר 105 נמצאו תשע קונכיות מסוג ארגמן חד קוצים (L112; איור 16). במילוי אדמה סמוך ללוח הכיסוי של קבר 114, התגלו עשר קונכיות מכמה טיפוסים, ובהן שתיים מסוג ליבייה חלודה (איור 1:17, 2), שלוש מסוג ארגמן קהה קוצים (איור 3:17–5) שתיים מסוג נעמית מצויה (איור 6:17, 7) ושלוש מסוג ארגמן חד קוצים (איור 8:17–10).

בחפירה נחשף חלק נוסף מבית הקברות מתקופת הברונזה המאוחרת, המוכר מחפירות עבר בסביבת יבנה-ים. הקברים שנתגלו בחפירה הם מטיפוס ארגז ושוחה, וכיוונם הכללי מזרח–מערב. בחלק הדרומי של החפירה שבו הסלע גבוה יותר לא נתגלו סימני חציבה או קבורה מפני שכל הקברים חפורים באדמה.

הפניות

איילון א' 2005א. קברים מתקופה הרומית ביבנה-ים. בתוך מ' פישר, עורך. יבנה, יבנה-ים וסביבתן. תל אביב. עמ' 217–221.

איילון א' 2005ב. מערכת השקיה ביזנטית ביבנה-ים. בתוך מ' פישר, עורך. יבנה, יבנה-ים וסביבתן. תל אביב. עמ' 229–252.

פישר מ' 2005. ארכאולוגיה והיסטוריה של יבנה-ים. בתוך מ' פישר, עורך. יבנה, יבנה-ים וסביבתן. תל אביב. עמ' 178–208.

עג'מי מ' ועד ע' 2009. יבנה ים (צפון). חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1263-he

קפלן י' 1969. יבנה ים – 1968. חדשות ארכיאולוגיות ל:16–17.

קפלן י' 1971. יבנה ים – 1969. חדשות ארכיאולוגיות לח:24–25.

References

Bass W.M. 2005. Human Osteology. A Laboratory and Field Manual (5th edition). Columbia, MI.

Hershkovitz I., Latimer B., Dutour O., Jellema L.M., Wish-Baratz S., Rothschild C. and Rothschild B.M. 1997. Why do We Fail in Aging the Skull from the Sagittal Suture? American Journal of Physical Anthropology 103:393–400. https://doi.org/10.1002/(SICI)1096-8644(199707)103:33.0.CO;2-R

Hillson S. 1986. Teeth. Cambridge, UK.

Johnston F.E. and Zimmer L.O. 1989. Assessment of Growth and Age in the Immature Skeleton. In M.Y. Iscan and A.R. Kenneth eds. Reconstruction of Life from the Skeleton. New York. Pp. 11–22.