(A-9554) חורבת קסטרה (דרום)

עמית גבאי, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9554

דוח חפירה

בחודש אפריל 2023 נערכה חפירת הצלה מדרום לחורבת קסטרה בחיפה (הרשאה מס' 9554-A; נ"צ 197672-7/743562-70; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת יפה נוף – תחבורה ותשתיות בע"מ, נוהלה על ידי ע' גבאי, בסיוע א' אושרי (בדיקות מקדימות), י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ש' עמנואלוב (פוטוגרמטריה, מדידות, צילום שטח ותכניות), ד' קירזנר (גלאי מתכות), י' טפר (הנחיה), כ' סעיד, נ' שחר ועובדי מחוז חיפה ברשות העתיקות ופועלים מהכפר דיר שרף שבנפת שכם.

החפירה נערכה על המדרון המערבי של רכס הכרמל, מצפון לנחל אחוזה וכ-350 מ' מדרום לחורבת קסטרה, שבה נחשפו שרידי יישוב גדול למן התקופה הרומית עד התקופה האסלאמית הקדומה וכן מהתקופה העות'מאנית. חלק מהחוקרים מזהים את קסטרה עם עיר בשם זה ששגשגה בתקופה הביזנטית, המוזכרת במקורות יהודים ונוצרים (אורן 2014; אורן 2021). בסקרים שנערכו בקרבת שטח החפירה תועדו כבשן סיד ובור מים (עולמי, רונן ורומנו תשס"ג: אתרים 76, 77). בחפירה שנערכה באתר בעבר נחשפו מערות ומתקנים מהתקופות ההלניסטית–הביזנטית (הרשאה מס' 9337-A). בחפירה הנוכחית נחשף מתקן חצוב ותועד גל אבנים.

נחשף מתקן מרובע חצוב בסלע (L100; כ-2.5 × 2.5 מ', 1.5 מ' עומק; איור 2; מודל תלת-ממד), שהשתמרותו ירודה. על דופנות המתקן התגלו שרידי טיח ופינות הקרקעית מתעגלות פנימה, ועל כן נראה כי המתקן היה מטויח. על הסלע מסביב למתקן (L101) נחשפו שלוש תעלות חצובות הניגשות אל שפת המתקן: שתיים מדרום למתקן, שהובילו אליו נוזלים, ואחת מצפון למתקן שהובילה נוזלים מהמתקן צפונה. בין שתי התעלות הדרומיות נחשף ספלול חצוב (כ-0.1 מ' קוטר ועומק), וסמוך לתעלה הצפונית נחשפו ארבעה ספלולים חצובים (כ-0.1 מ' קוטר ועומק).

במרחק כ-100 מ' ממערב למתקן החצוב תועד גל אבנים גדול (L103; כ-9 × 14 מ', 1.3 מ' גובה; איור 3; מודל תלת-ממד), המורכב מאבני שדה קטנות ברובן, שהונחו ישירות על המדרון הסלעי. ייתכן כי גל האבנים קשור לפעילות תעשייתית או חקלאית בקרבת האתר.

למרות ההשתמרות הירודה של המתקן, אפשר להציע כי הוא שימש בור איגום של גת, שחלקיה האחרים לא שרדו. במושב הבונים, המרוחק כ-17 ק"מ מדרום לחפירה, נחשפו שלוש גתות, הדומות בצורתן ובממדיהן לגת שנחשפה בחפירה הנוכחית ומתוארכות לתקופה הביזנטית (עד 2011), אך בגתות אלה נחשפו מדרגות מרוצפות בפסיפס שהובילו לבור האיגום. אם אכן זהו חלק מגת להפקת יין, יש בכך תרומה למידע על העורף החקלאי של היישוב בחורבת קסטרה בתקופה הביזנטית.