(A-9699) הבונים

עמית גבאי, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9699

דוח חפירה

בחודש נובמבר 2023 נערכה חפירת הצלה במושב הבונים (הרשאה מס' 9699-A; נ"צ 194189-215/727123-41; איור 1), לקראת הרחבתו של כביש הגישה למושב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מושב הבונים, נוהלה על ידי ע' גבאי, בסיוע י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ד' קירזנר (בדיקות מקדימות וגלאי מתכות), א' חלטוב (פוטוגרמטריה, מדידות ושרטוט, תכניות), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (סריקת חרסים) וי' טפר (הנחיה). כן סייעו כ' סעיד ונ' שחר ממחוז חיפה ופועלים מאום אל-פאחם וכפר קרע.

מושב הבונים נבנה על שרידיו של יישוב קדום שנקרא בתקופה העות'מאנית כפר לאם. הוא מתועד במקורות היסטוריים, למשל בכתביו של הגיאוגרף הערבי יאקות (1178–1229 לסה"נ; עד תשע"ז:9–10), ונראה כי מקור השם בשיבוש השם הצלבני כפר ליה. הראשון שתיעד את הממצאים הקדומים במקום היה א' פון-מולינן (גבע-קלינברגר ובן ארצי 323:2013–330). בסקרים וחפירות שנערכו בסביבה התגלו מערות קבורה ומחצבות מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית, שרידי יישוב משגשג מהתקופה הביזנטית ומצודה מהתקופה הצלבנית ששימשה עד לתקופה העות'מאנית (עד תשע"ז).

החפירה (איור 2) נערכה למרגלות המדרון שמצפון למצודה, ונחשפו בה מחצבה (L14) ומדרום-מערב לה שרידים של מתקן מעוגל (L15) ולידו רצפת טיח (L16). כן התגלו חרסים המתוארכים למן התקופה הפרסית ועד לתקופה הממלוכית.

במחצבה 14 (6.0 × 8.5 מ'; איור 3; מודל תלת-ממד) התגלו שני מפלסי חציבה, שהפרש הגבהים ביניהם 0.7 מ', וביניהם מחשוף סלע משופע. קרקעית המחצבה שטוחה ודופנותיה מיושרות וניצבות. על הדופנות השתמרו בכמה מקומות שרידים של טיט מעורב בשברי צדפים, כנראה חלק ממתקן שנבנה מיציקת טיט. סמוך למחצבה התגלו שני בורות חצובים (L17 ו-L18), שנועדו כנראה לעיגון של מוטות תמיכה להצללה (Porath, ‘Ad and Sa‘id 2023:165) או של מעין מנופים שסייעו בהרמת האבנים שנחצבו (ספראי וששון 43:2001–45).

מתקן 15 (0.2 × 0.3 מ'; איור 4; מודל תלת-ממד) נבנה מיציקת טיט; בפירוק המתקן נחשף ממצא קרמי (לא צויר) המלמד שהוא נבנה בתקופה הביזנטית לכל המוקדם. רצפה 16 הסמוכה (0.5 × 0.5 מ') עשויה טיח, ובתשתיתה התגלו שברים של פך מהמאות הד'–הב' לפסה"נ (איור 2:5; סל 125/1) ושל אמפורה מהמאות הא'–הג' לסה"נ (איור 1:5; סל 125/2) וכן שני פקקי חרס שזמנם לא ידוע (איור 3:5, 4; סלים 125/3, 125/4), המלמדים שהרצפה נבנתה בתקופה הרומית או לאחריה.

ממצאי החפירה מוסיפים לידיעותינו על האתר בתקופות הרומית והביזנטית, וכן על סביבת המצודה והמחצבות הסמוכות לה. עובדה מעניינת היא היעדרם של חרסים מהתקופה העות'מאנית ממכלול כלי החרס שהתגלה, הכולל מאות חרסים. היעדר הממצא מהתקופה העות'מאנית עשוי ללמד שהיישוב בתקופה זו לא התפרש צפונה מהמצודה.

הפניות

גבע-קלינברגר א' ובן ארצי י' 2013. הכרמל של פון מולינן. ירושלים.

ספראי ז' וששון א' 2001. חציבה ומחצבות אבן בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. אלקנה.

עד ע' תשע"ז. כנסייה ומתקנים חקלאיים מדרום למושב הבונים. עתיקות 88:*9–*42. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1795

References

Porath Y., ‘Ad U., Sa‘id A.S. 2023. The Naḥal Taninim Dam and Its Vicinity: Final Report of the 2000–2005 Excavation Seasons (IAA Reports 71). Jerusalem. https://doi.org/10.2307/jj.345281