(A-9723) הזורע, תל קירי

גור פלד, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9723

דוח חפירה

בחודש ינואר 2024 נערכה חפירת בדיקה בתל קירי שבקיבוץ הזורע (הרשאה מס' 9723-A; נ"צ 211032-110/727772-925; איור 1), לקראת סלילת דרך עוקפת קיבוץ. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ הזורע, נוהלה על ידי ג' פלד, בסיוע י' שמידוב (מדידות, שרטוט ופוטוגרמטריה), ר' בארי (הנחיה מדעית), י' יעקובי וי' זלפה (מנהלה), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס), ע' דללי-עמוס וא' שפירו (שרטוט ומפות), ב' חנא ומ' עסקלה מרשות העתיקות ופועלים משפרעם.

תל קירי (איור 1; רבן תש"ס: אתר 26) משתרע במורדות המזרחיים של תל קירה שברמת מנשה, וצופה אל עמק יזרעאל. ממזרח לו עובר נחל השופט, ובקרבתו נבע בעבר מעיין עין קירה. החפירה נערכה בחלקו הצפוני של התל, בשטח של מחשופי סלע קירטון מתצורת עדולם, היורד בחדות ממערב למזרח. בחפירות שנערכו בתל בשנים 1975–1977 (Ben-Tor and Portugali 1987; איור 1: A-712 ,A-639 ,A-545) נחשפו 11 שכבות ובהן שרידי יישוב למן שלהי התקופה הניאוליתית עד התקופה הביזנטית; רוב השרידים בחפירות אלה יוחסו לתקופת הברזל. בחפירות הצלה קטנות שנערכו מדרום–מזרח לתל בשנות ה-80 של המאה הכ' (מאיהרוף תשמ"ד; מאיהרוף תשמ"ו; איור 1: A-1281 ,A-1263 ,A-1218) התגלו כמה קברים מתקופת הברונזה הביניימית. בסביבת החפירה תועדו שרידים קדומים רבים, ובהם גם שרידי יישובים ממגוון תקופות (רבן תש"ס: אתרים 14, 18, 20, 24, 25, 27, 28, 29, 30).

בחפירה הנוכחית נפתחו ארבעה שטחים (D–A; איור 2), ברצועת שטח באורך של כ-160 מ'. התגלו שרידי מבנה, מחצבה ותעלת מים חצובה בסלע המוליכה כנראה אל מערה. בחפירה התגלה ממצא קרמי, המתוארך ברובו למאות הב'–הג' לסה"נ.

שטח A

בשטח זה (3.3 × 8.0 מ'; איורים 3, 4; מודל תלת-ממד) התגלתה מחצבה לאבני בנייה (L25), ובה שתי מדרגות חציבה. בשטח המחצבה נחשפו שני קירות (W15 ו-W18), שנבנו בשלב מאוחר למחצבה. קיר 15 (3.7 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות) נבנה בציר כללי צפון–דרום על קרקעית המחצבה. מהקיר שרד נדבך יסוד יחיד של אבנים מהוקצעות. קצהו הדרומי של הקיר נצמד לדופן סלע חצובה של המחצבה. נראה כי זהו קיר תמך שהוקם לאחר שהמחצבה יצאה משימוש, אולי כדי לתחום מילויים לצורך יישור פני השטח. קיר 18 (1.0 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.3 מ' גובה השתמרות) נבנה הן מאבנים מהוקצעות בשימוש משני והן מאבני גוויל, והוא שונה ברוחבו ובבנייתו מקיר 15. קיר 18 ניגש לקיר 15 בזווית כהה, וסביר להניח שהוא נבנה בשלב מאוחר יותר. בין שני הקירות נחשפה הצטברות אדמה אפרפרה, פריכה ויבשה (L16), נקייה כמעט לחלוטין מממצא. לעומת זאת, מדרום לקיר 18 התגלתה שכבת מילוי של חומר חציבה (L28); היא לא נחפרה משיקולי זמן. בחפירה בשטח התגלו חרסים, שתוארכו ברובם לתקופה הרומית, אך הם לא נמצאו בשכבות חתומות.

שטח B

בשטח זה (4.0 × 4.8 מ'; איורים 3, 5; מודל תלת-ממד) נמצאו שרידי מבנה אשר קירותיו מושתתים על חציבה בסלע האם. מן המבנה התגלה הקיר המערבי (כ-3.3 מ' אורך, 1.1 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה השתמרות), שחלקו נבנה באבני גזית גדולות (W8) וחלקו נחצב בסלע הקירטון (L24). מהקיר השתמרו שתי אבנים בחלקו הצפוני ומשולבת אומנה רבועה (W8a; כ-0.8 × 0.8 מ'), הבולטת כ-0.35 מ' מקו הקיר למזרח; היא הושתתה על שתי מדרגות חצובות בסלע (L26 ו-L27; איור 6). ממזרח לקיר 8 נחשפה רצועת סלע (L21) שפולסה כנראה כדי להתאים את גובהה לרצפת המבנה. בקרבת מקום נמצאה אדמה אפרפרה ופריכה (L22; כ-0.25 מ' עובי), שהונחה על סלע האם. כנראה שרצפת המבנה הושתתה בעבר על שטח זה, והוא פולס למטרה זו. בשכבה זו התגלה ממצא קרמי המתוארך למאות הב'–הג' לסה"נ. לאחר שהמבנה יצא משימוש מילאו אותו בפסולת חציבה, אדמה ומעט אפר (L17 ,L14 ,L13 ,L5). במילוי זה נחשפו כ-700 חרסים, המתוארכים גם הם למאות הב'–הג' לסה"נ. לאור הומוגניות זו בממצא ניתן להניח שהמבנה היה פעיל לתקופת זמן קצרה ויצא משימוש לכל המאוחר במאה הג' לסה"נ. ממצאים אלו הם המשך של שכבה II בשטח A1 בחפירה של בן תור (Ben-Tor and Portugali 1987:9–11).

הממצא הקרמי משטח B. בחפירה התגלה ממצא קרמי הומוגני רב, המתוארך למאות הב'–הג' לסה"נ, הן בשכבות המילוי של המבנה והן בשכבת האדמה האפרפרה שתחתיו. הממצא כולל כלים פתוחים, כלי בישול רבים, קנקנים ופכים.

הכלים הפתוחים כוללים קערות מטיפוס כפר חנניה 1ב' שבשפתן שני רכסים (איור 1:7; Adan-Bayewitz 1993:92–97), הידועות גם כקערות גליליות קדומות (Ma‘oz 2010); אגנים (איור 2:7–5) שלהם שפה מקופלת כלפי חוץ, כמוהם נמצאו בציפורי (Balouka 2013: Pl. 8:8–11); ומורטוריום יחיד (איור 6:7) שלו שפת מדף רחבה הנוטה כלפי מטה, כמוהו נמצא בציפורי (Balouka 2013: Pl. 31:6) ובכפר עותני (אבו-עוקסא 2016: איור 4:2–6).

כלי הבישול כוללים מחבתות, קערות, קדרות, סירים ומכסים. למחבתות (איור 1:8, 2) ידיות אופקית עבות, וכמוהן נמצאו בציפורי (Balouka 2013: Pl. 13:10–11, Pl. 29:6–9). לקערות הבישול (איור 3:8–5) שפות מדף קצרות, שעל חלקן הובחנו שרידי פיח, והן דומות בצורתן לטיפוס כפר חנניה 3א' (Adan-Bayewitz 1993:111–118). קדרות הבישול כוללות קדרות רחבות (איור 7:8–9), שלהן שפת מדף; לקדרה מס' 7 שפה נוטה החוצה ואילו לקדרות מס' 8 ו-9 זיווי מתחת לשפה. נחשפה גם קדרת בישול הכוללת שפה מתעקלת כלפי חוץ, היוצרת חתך דמוי קרס (איור 6:8), כמוה נמצאו בציפורי (Balouka 2013: Pl. 12:1–6). סירי הבישול כוללים סירים שלהם שפה שטוחה עם שני חריצים (איור 10:8–16), הדומים לטיפוס כפר חנניה 4ב' ו-4ג', וסיר בישול קטן (איור 17:8) שלו צוואר ארוך ומעוקל מעט בחיבור בין הצוואר לכתף, שדומה לו נמצא בציפורי והוא מתוארך למאה הא' לסה"נ (Balouka 2013: Pl. 2:12). המכסים כוללים מכסה חרוטי לקערה או לכלי בישול פתוח (איור 18:8), שחלקו הפנימי אינו מוחלק, כמוהו נמצא בחפירות כפר עותני (אבו-עוקסא 2016: איור 14:3), ומכסה קמור (איור 19:8) שלו שפה מתקפלת כלפי פנים, שתוארך למן המאה הג' ועד המאה הט' לסה"נ (Magness 1993:215), והוא הכלי היחיד במכלול שתפוצתו מאוחרת למאה הג' לסה"נ.

הקנקנים כוללים קנקן שלו שפה מעובה כלפי חוץ (איור 1:9), שיוצר מחומר המאפיין כלי בישול; קנקנים שלהם שפה פשוטה או שפה עם עיבוי עדין כלפי חוץ (איור 2:9, 3) ודופן עבה (0.8–0.9 ס"מ), כמוהם נמצאו בציפורי (Balouka 2013: Pl. 7, 8); וקנקנים רבים (איור 4:9–9) שלהם שפה משוכה כלפי חוץ, לרוב עם עיבוי שחתכו משולש או מרובע, הדומים לקנקני אגירה מציפורי מטיפוס 2–3 (Baluka 2013:37–38).

הפכים כוללים פך שלו שפה נפתחת כלפי חוץ וצוואר ישר וצר (איור 10:9), הדומה לטיפוס כפר חנניה 6ב' (Adan-Bayewtiz 1993:143–144).

שטח C

בשטח זה (3 × 8 מ'; איור 10; מודל תלת-ממד) נחשף קטע מתעלה חצובה בסלע קירטון (L10; כ-3.2 מ' אורך, 0.2–0.4 מ' רוחב, 0.2 מ' עומק; איור 11), אשר משופעת מדרום–מזרח לצפון–מערב. ניתן להניח שהיא מתנקזת לתוך מערה חצובה (איור 10: C1), שלא נחפרה במסגרת החפירה הנוכחית אך שורטטה. ניתן היה לרדת למערה דרך פריצה בת ימינו בדופן המזרחית של המערה. במהלך התיעוד התגלה שהמערה מורכבת לכל הפחות משני חדרים מרובעים מרכזיים (2.6 × 2.6 מ', 2.2–3.6 × 4.4 מ'). חוצבי המערה הותירו בחדרים עמודי תמיכה מרובעים (0.4–0.6 מ' רוחב).

שטח D

בשטח זה (2 × 4 מ') נעשתה הסרה של מילוי אדמה בן ימינו עד לסלע האם (0.2 מ' עובי) ללא ממצאים. חפירת הריבוע הסתיימה לאחר ההגעה לסלע האם.

במהלך החפירה נחשפו מחצבה לאבני בנייה, שרידי מבנה ותעלת מים חצובה בסלע. נמצאו חרסים מן המאות הב'–הג' לסה"נ, הן במילוי שכיסה את המבנה והן בתחתיתו. על סמך הממצא הקרמי ניתן להניח שהמבנה ננטש במאה הב' או הג' לסה"נ, והיה פעיל כנראה לזמן קצר. המבנה הוא המשך של שרידי היישוב מהתקופה הרומית שנמצאו בשטח 1A בחפירה של בן תור (Ben-Tor and Portugali 1987:9–11).

הפניות

אבו-עוקסה ה' 2016. כפר עותנאי ולגיו. חדשות ארכיאולוגיות 128. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24904-he

מאירהוף ע' תשמ"ד. הזורע. חדשות ארכיאולוגיות פג:17.

מאירהוף ע' תשמ"ו. הנקרופוליס מתקופת הברונזה בקיבוץ הזורע. קיבוץ הזורע.

רבן א' תש"ס. מפת משמר העמק (32) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.

References

Adan-Bayewitz D. 1993. Common Pottery in Roman Galilee: A Study of Local Trade. Ramat Gan.

Balouka M. 2013. Roman Pottery. In E.M Meyers and C.L. Meyers eds. Sepphoris I: The Pottery from Ancient Sepphoris. Winona Lake. Pp.13–57. https://doi.org/10.5325/j.ctv1bxh4tm

Ben-Tor A. and Portugali Y. 1987. Tell Qiri: A Village in the Jezreel Valley; Report of the Archaeological Excavations 1975–1977 (Qedem 24). Jerusalem.

Ma‘oz Z.U. 2010. The Galilean Bowl: A Revised Chronology. Tel Aviv 37:254–257. https://doi.org/10.1179/033443510x12760074470946

Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 CE (JSOT/ASOR Monograph Series 9). Sheffield.