(A-9045 ,A-9098 ,A-9188 ,A-9311) חורבת אסעד
הרשאה/רישיון
A-9045, A-9098, A-9188, A-9311
דוח חפירה
בחודשים נובמבר 2021–יולי 2022 נערכו חפירות בדיקה והצלה על שתי גבעות בחורבת אסעד (הגבעה המערבית — הרשאות מס' 9045-A ו-9188-A, נ"צ 239950/748280; הגבעה המזרחית — הרשאות מס' 9098-A ו-9311-A, נ"צ 240250/748475; איור 1), לקראת הנחת קו של המוביל ההפוך. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת מקורות, נוהלה על ידי א' אבו חמיד, בסיוע ר' עסיס, ע' נג'אר, א' שפירו, מ' בקר שמיר, ר' נמוז, ק' חאכו, א' שיכמן, פ"ר צאייק וק' מוראד (ניהול שטחים), י' יעקובי, ב' זידאן, י' גור, ר' אבו חלף וי' זלפה (מנהלה), י' שמידוב, מ' קאהן, ו' אסמן וח"א סנצ'ס סטרחר (מדידות), י' שמידוב, ר' מישייב ומ' קאהן (שרטוט), א' פרץ, י' שמידוב וא' קליינר (צילום שטח ורחפן), ד' שיאון, י' דרי, ר' צבר וצ' בדיחי (גלאי מתכות), ח' טחן-רוזן (ציור פריטים אדריכליים), פ' גנדלמן, י' אלכסנדר, א' ברלין, ר' צבר, א' גלבוע, ג' שלבי ומ' אזבנד (כלי חרס), ע' ברזילי וא' ירושביץ (כלי צור), ד' גזית (צילום ממצא), ד' בן-עמי ור' בארי (הנחיה וייעוץ מדעי), ש' פרייריך (שימור), ע' עמבר ערמון (מנהלת מרכז חינוך), ר' עסיס (מיפוי בורות מים ושרידי בנייה בגבעה המזרחית), א' זינגבוים וח' ממליה ממחוז גליל מזרחי וגולן ברשות העתיקות ופועלים מהכפרים מנדא, קאבול, שעב וביר אל-מכסור.
החורבה משתרעת על שתי גבעות (מערבית ומזרחית) מדרום לנחל ארבל, ממזרח לבקעת בית נטופה ומדרום-מערב לעין אסעד. הגבעה המערבית מתאפיינת בסלע בזלת, ואילו הגבעה המזרחית מתאפיינת בסלע קירטון מכוסה בשכבת נארי. החורבה מופיעה במפות המנדט הבריטי כח' א-סעד ובקרבתה מעיין באותו שם. בסקרים שנערכו בחורבה בעבר תועדו שרידי בנייה מהתקופות הרומית והביזנטית ונאספו חרסים מתקופות הברזל–הביזנטית, ונראה כי עיקר ההתיישבות במקום התקיימה בתקופה הרומית הקדומה וכי היישוב ננטש בסוף המאה הג' וראשית המאה הד' לסה"נ (גל 54:1990; ליבנר תשס"ד:141–144; Leibner 2009:201–203). בשנת 2020 נערך בחורבה סקר פיתוח מטעם רשות העתיקות בניהול ר' עסיס (רישיון מס' 1039/2020-S).
החפירה נערכה בשתי הגבעות, ונפתחו בה 168 ריבועים בשמונה שטחים (H–A; כ-4,200 מ"ר; איור 2). החפירה בגבעה המערבית נערכה בשוליה הדרומיים של החורבה (שטחים D–A), ונחשפו בה שרידי יישוב מתקופות הברזל 1 (שכבה 4) והברזל 2 (שכבה 3), אחוזה חקלאית מהתקופות ההלניסטית המאוחרת וימי החשמונאים (שכבה 2) וקברים המתוארכים כנראה לתקופה העות'מאנית (שכבה 1). החפירה בגבעה המזרחית נערכה בשוליה הצפוניים (שטחים H–E), ונחשפו בה ארבע שכבות מהתקופות הרומית (שכבות 4–2) והפאטימית (המאה הט' לסה"נ; שכבה 1). בשטחן של שתי הגבעות נמצאו גם מעט כלי צור מהתקופות הפליאוליתית התחתונה והניאוליתית הקרמית, שמקורם כנראה באתר סמוך שאינו מוכר עד כה, וכן חרסים מתקופות הברונזה המאוחרת, הברזל 2ג', הפרסית והרומית–העות'מאנית.
הגבעה המערבית (שטחים D–A; איור 3)
שטח A
בראש הגבעה נראו על פני השטח קיר מערבי וחלק מקיר צפוני של מבנה רחב. בחפירה נחשף הקיר הדרומי של המבנה (15 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב; איור 4). מדרום לקיר זה נחשפה שכבת מפולות של אבני בזלת שמקורן בקירות המבנה. לא התגלה ממצא מתארך.
שטח B (איור 5)
נחשפו ארבע שכבות, שתוארכו לתקופות הברזל 1 (שכבה 4), הברזל 2 (שכבה 3), ההלניסטית (שכבה 2) והעות'מאנית (שכבה 1).
שכבה 4. נחשפו שרידי קיר, תעלת יסוד, מתקן ורצפות שתוארכו על פי ממצא כלי החרס לתקופת הברזל 1 (המאה הי"ב עד המחצית הראשונה של המאה הי' לפסה"נ). הקיר נבנה משורה של אבני בזלת גדולות והושתת על סלע האם, ואליו ניגשת רצפה עשויה מאבנים קטנות. ממערב לקיר נחשף מתקן עגול בנוי שקוע בתוך הרצפה (איור 6). במרכז השטח נחשפה תעלת יסוד של קיר נוסף שאבניו נשדדו, כנראה לטובת בנייה מאוחרת. על סמך הקיר ותעלת היסוד נראה כי כיוון בנייתם של המבנים בשכבה 4 הוא צפון-מזרח–דרום-מערב.
שכבה 3. נחשפו שני מבנים (1, 2) שהשתמרו באופן חלקי; חשיפתם לא הושלמה. ממבנה מס' 1 נחשפו ארבעה חדרים וממבנה מס' 2 נחשפו שני חדרים. הקירות החיצוניים במבנים רחבים ונבנו משתי שורות של אבנים גדולות, ואילו הקירות הפנימיים נבנו משורה אחת של אבנים. בתוך חלק מהחדרים נבנו מתקנים מלבניים או רבועים (איור 7). השכבה תוארכה על סמך ממצא כלי החרס לתקופת הברזל 2א' (אמצע המאה הי' עד שלהי המאה הט' לפסה"נ).
שכבה 2. השכבה נפגעה קשות מפעילות חקלאית בת זמננו. השתמרו בה שרידים דלים של קירות וקטעי רצפה עשויה מאבנים. בגלל המרחק בין הקירות לא התאפשר לקבוע האם הם שייכים לאותו מבנה. שכבה זו כללה כלי חרס מתקופות הברזל 2א'–2ג' (המאות הי'–הח' לפסה"נ) ומהתקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ). אחד הממצאים החשובים הוא ידית קנקן הנושאת חותמת של עקרב, המתוארכת לתקופת הברזל 1–2 לפסה"נ. השכבה תוארכה על סמך ממצא כלי החרס המאוחרים שבה לסוף התקופה ההלניסטית (המאה הב' לפסה"נ).
שכבה 1. נחשפו שני קברים שנחפרו אל תוך שכבה 3. באחד הקברים נחשף שלד של ילד שהונח בכיוון מזרח–מערב, ראשו במערב ופניו פונים לדרום. נראה כי זו קבורה מוסלמית המתוארכת לתקופה העות'מאנית (המאה הי"ז לסה"נ). הקבר השני לא נחפר.
שטחים C ו-D (איור 8)
נחשפו שתי שכבות יישוב, שתוארכו לתקופות הברזל 2 (שכבה 3) וההלניסטית (שכבה 2); בשכבה 2 הובחנו שני שלבי בנייה (ב' וא').
שכבה 3. נחשפו שרידי קירות שנבנו בכיוון צפון–דרום או מזרח–מערב משורה אחת של אבני בזלת גדולות. השתמרו קטעי רצפות עשויות מאבני בזלת שפניהן חלקות. סמוך לאחד הקירות נחשף ריכוז של עשר משקולות נול כדוריות עשויות מחרס, האופייניות לתקופת הברזל. כן התגלו בשכבה זו שתי צלמיות זואומורפיות. השכבה תוארכה על סמך ממצא כלי החרס לתקופת הברזל 2א'.
שכבה 2ב'. נחשפו שרידים של אחוזה חקלאית (24 × 26 מ'), הכוללת ארבעה אגפי חדרים שנבנו מסביב לחצר פנימית. האגף הדרומי נחשף במלואו ואילו האגפים הצפוני, המזרחי והמערבי נחשפו באופן חלקי בלבד. מבנה האחוזה הושתת בחלקו על סלע האם ובחלקו על שרידי שכבה 3. קירותיו ההיקפים מסיביים (0.8–0.9 מ' רוחב), ונבנו מאבנים גדולות ברובן, שסיתותן גס. קירות המחיצה בין החדרים צרים יותר. פתחי החדרים פונים ברובם לעבר החצר. החדרים נמצאו מלאים באבני מפולת, שנערמו על גבי הרצפות והגיעו למלוא גובה השתמרות הקירות. שלב זה תוארך על סמך ממצא כלי החרס והמטבעות למאה הב' לפסה"נ.
האגף הדרומי (3 × 26 מ') כולל שתי יחידות — מערבית ומזרחית. ביחידה המערבית שלושה חדרים; בקיר הצפוני של היחידה נחשף פתח שחיבר אותה לאגף המערבי. רצפת היחידה עשויה בחלקה מעפר כבוש, שנחשף בו מתקן מרוצף באבני בזלת חלקות. בצד המזרחי של היחידה נחשף קטע של ריצוף, ששולב בו פתח אל מחסן תת-קרקעי (איור 9), שקירותיו נבנו מאבני בזלת. בחדר המזרחי ביחידה נחשף מדף בנוי, ועליו התגלה ריכוז של כ-80 משקולת נול מחרס האופייניות לתקופה ההלניסטית (איור 10). מעל המדף ומעל רצפת החדר נחשפו כלי כתישה, כלי אגירה וכלי עבודה מברזל. נראה כי הכלים נשארו באתרם מאז ניטש המבנה באמצע המאה הב' לפסה"נ. בחדר המרכזי ביחידה זו נחשפו שלושה פתחים ובהם מזוזות גדולות מאבני בזלת. שניים מהפתחים מובילים לחדרים המערבי והמזרחי והשלישי מוביל אל חצר מרכזית; נראה כי החדר שימש למלאכות שונות ולבישול. היחידה המזרחית כוללת חדר מלבני אחד, שפתחו נקבע בקיר הצפוני, הגובל בחצר המרכזית. רצפת החדר עשויה מאדמה כבושה, ומעליה התגלו שרידי מתקן מלבני.
החצר המרכזית של האחוזה רבועה (13.5 × 13.5 מ'), אך רק חלקה הדרומי נחשף. בחצר התגלתה תשתית רצפה עשויה מאבני גוויל. סמוך לקיר האגף הדרומי נחשף מתקן עגול שנבנה מאבני גוויל.
שכבה 2א'. נערכו שינויים קלים במבנה האחוזה. נסתם הפתח שחיבר בין היחידה המערבית שבאגף הדרומי לאגף המערבי. בחדר המרכזי ביחידה המערבית של האגף הדרומי נבנה קיר שחילק את החדר לשני חדרונים קטנים. האחד שימש כנראה לאחסון, ובאחר התגלה סיר בישול באתרו, המלמד כנראה כי החדרון שימש לבישול. המחסן התת-קרקעי שהתגלה במזרחה של היחידה המערבית בשכבה 2ב' המשיך לשמש גם בשכבה זו. שלב זה תוארך לסוף המאה הב' ולמחצית הראשונה של המאה הא' לפסה"נ.
הגבעה המזרחית (שטחים H–E; איורים 11, 12)
שכבה 4. נחשפה מחצבה להפקת אבני גזית לבנייה. במחצבה הובחנו תעלות ניתוק (0.1–0.5 מ' רוחב), המלמדות על גודל אבנים בינוניות–גדולות שנחצבו במקום. השכבה תוארכה לאמצע המאה הא' לפסה"נ על סמך ממצא כלי החרס.
שכבה 3. נחשפו שרידים של שני מקוואות (1, 2), חלל תת-קרקעי, בור מים וגת, שנחצבו בסלע הקירטון.
מקווה 1 (איור 13) נחצב בכיוון צפון–דרום; פתחו בדרום. המקווה כולל מסדרון כניסה (0.6 × 1.4 מ') ובו חמש–שש מדרגות, היורדות לצפון אל חלל תת-קרקעי עגול ובו אגן טבילה (0.7 × 3.4 מ'). חלקה העליון של הדופן המזרחית של המסדרון נבנה מאבני גיר. באגן הטבילה נחצבו שלוש מדרגות. המקווה טויח בשכבה עבה של טיח הידראולי אפור.
מקווה 2 (איור 14) נחצב בכיוון מזרח–מערב. המקווה כולל מסדרון מרשים ובו חמש–שש מדרגות, היורדות למערב אל חלל תת-קרקעי ובו אגן טבילה; החלל נחפר בחלקו. בתוך אגן הטבילה התגלו ארבע מדרגות שעליהן שרידי טיח הידראולי אפור.
החלל התת-קרקעי החצוב (2.1 × 3.5 מ', 1 מ' גובה; איור 15) נחשף כ-3.5 מ' ממזרח למקווה 2. בפתח החלל נחשפה מדרגה חצובה. דופנות החלל לא טויחו, כנראה כי הוא שימש מחסן.
בור המים החצוב נחשף סמוך למדרגות מקווה 1. על הדפנות התגלו שרידי טיח הידראולי. בבור זוהו שני שלבים, ונראה כי בשלב הקדום הוא שימש בריכת אוצר של מקווה 1 ובשלב המאוחר נבנה קיר סמוך לפתח שלו. הבור נחשף באופן חלקי בגלל בעיות בטיחות.
הגת החצובה (איור 16; אינה מופיעה באיור 12) נחשפה בקצה הצפוני-מערבי של שטח H. היא כוללת משטח דריכה רבוע (3.7 × 3.7 מ', 0.54 מ' עומק) ובור איגום (1.6 × 1.6 מ', 2.18 מ' עומק). הדופן המשותפת של משטח הדריכה והבור נמוכה, ועל כן נראה שדרכה זרמו הנוזלים מהמשטח לבור. בדופן המזרחית של הבור נראות שתי מגרעות חצובות.
שכבה 2. נחשפו שרידים של שלושה בתי חווה חקלאיים (C–A) ודרך (כ-30 מ' אורך, כ-2 מ' רוחב) שחיברה את המבנים אל האזור החקלאי. הקירות שתחמו את הדרך הושתתו על סלע האם, ונקבעו בהם כמה פתחים המוליכים אל בתי החווה. מפולות של אבני בנייה כיסו את הדרך, ובין האבנים נמצאו חרסים מהתקופה הרומית (אמצע המאה הב' לסה"נ).
בית חווה A הוא מכלול אדריכלי גדול. פתחו (1.1 מ' רוחב) נקבע בצדו הדרומי, ומהסף יורדת מדרגה אל מסדרון שהוליך לחצר מרוצפת בלוחות בזלת מוחלקים במגוון גדלים (איור 17); לאורך הצד המערבי של המסדרון והחצר נבנה ספסל אבן. מתחת לחצר נחצב בור מים, שפתחו נבנה מחוליית אבן גיר (0.6 מ' קוטר) בשטח המסדרון. בחצר נחשפו תא אחסון ומתקן, שנבנו מאבני בזלת וגיר. בקיר המערבי של החצר נבנה גרם מדרגות, המטפס ממפלס החצר למערב אל אגף חדרים, שכלל לפחות שלושה חדרים וחצר פנימית מצפון להם, שהושתתו על הסלע. בחלק מהחדרים השתמרו קטעי ריצוף עשוי מלוחות של אבני בזלת. מתחת לרצפת אחד החדרים התגלה מטמון של מטבעות כסף, שנעטפו כנראה בבד שלא השתמר. בבניית קירות החדר המרכזי באגף זה נעשה שימוש חוזר באבני גיר מסותתות, מזוזות וספי פתחים שמקורם בשכבה 3. ממצא כלי החרס מרצפות החדרים ומשכבת המפולת תוארך למאות הב'–הג' לסה"נ. בשכבה זו הוסב מקווה 1 לשמש מאגר מים.
בית חווה B נחפר חלקית, והוא כולל כמה חדרים שנבנו על שתי מדרגות סלע. בחדרים השתמרו קטעי רצפות, מתקני אחסון ומשטחי עבודה. החלל התת-קרקעי משכבה 3 המשיך לשמש, אך פתחו הוקטן באמצעות אבני גיר גדולות שביטלו את המדרגה; בדופנות החלל התגלו אבני ריחיים בשימוש משני. פתחו של מקווה 2 נסתם במילוי מכוון של אדמה ואבנים.
בית חווה C נחפר גם הוא חלקית, ונחשפו ממנו כמה חדרים הנפתחים לחצר פנימית מצפון להם.
שכבה 1. התגלו שני קטעי קירות: קיר שנבנה ברשלנות מנדבך אחד של אבני בזלת וגיר ובסביבתו התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הפאטימית (המאה הט' לסה"נ), וקטע של קיר נוסף שנבנה על מדרגת הסלע בשטחו של בית חווה B. שרידים דלים אלה מלמדים על נוכחות ארעית באתר בפרק הזמן שלאחר נטישת היישוב.
סיכום
נחשפו שרידי יישוב כפרי מתקופת הברזל 1–2, ששכן כנראה סמוך לדרך קדומה שעברה לאורך נחל ארבל (Leibner 2009:14–17). כלכלת היישוב התבססה בעיקרה על חקלאות ועל רעיית צאן, לרבות תוצריה השונים, כפי שאפשר ללמוד למשל ממשקולות הנול שנמצאו. אפשר להניח שגם היישובים המאוחרים שנחשפו בחורבת אסעד נקשרו לדרך הסמוכה ליד נחל ארבל.
האחוזה החקלאית משלהי התקופה ההלניסטית וימי החשמונאים היא נדירה בגליל. למבנה האחוזה תכנית האופיינית לבנייה באזורים הכפריים בתקופה ההלניסטית. השתמרותו הטובה של המבנה וחפצי היום-יום שנתגלו שופכים אור על אופי ההתיישבות וחיי התושבים בגליל בתקופה ההלניסטית ועל התפשטותה של ממלכת החשמונאים לעבר הגליל במחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ.
העתקת היישוב ממקומו בגבעה המערבית מזרחה לעבר הגבעה המזרחית התרחש כנראה שנים ספורות לאחר הכיבוש החשמונאי. ההתיישבות הראשונה בגבעה המזרחית התרחשה במחצית השנייה של המאה הא' לפסה"נ, עת הוקם במקום יישוב יהודי (Leibner 2009:201–203). במהלך המאה הב' לסה"נ ולאחר המרד הגדול התרחבו היישובים הקדומים בגליל (Leibner 2009:345–351), ועל סמך תוצאות החפירה נראה כי תהליך דומה זוהה גם בתמורות שחלו בחורבת אסעד: המקוואות יצאו מכלל שימוש ומעליהם נבנו מבנים המלמדים על התפשטות היישוב מזרחה. היישוב ננטש בראשית המאה הד' לסה"נ. במאה הט' לסה"נ זוהתה שוב נוכחות באתר.
הפניות
גל צ' 1990. הגליל התחתון: גיאוגרפיה יישובית בתקופת המקרא. תל אביב.
ליבנר ע' תשס"ד. ההיסטוריה היישובית של הגליל המזרחי בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית לאור ממצאי סקר ארכיאולוגי. חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן. רמת גן.
References
Leibner U. 2009. Settlement and History in Hellenistic, Roman and Byzantine Galilee: An Archaeological Survey of the Eastern Galilee (Texts and Studies in Ancient Judaism 127). Tübingen. https://doi.org/10.1628/978-3-16-151460-9
מילות מפתח
עין אסעד, תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית, ימי החשמונאים, התקופה הרומית, התקופה הפאטימית, התקופה העות'מאנית, שרידי יישוב, אחוזה חקלאית, מקוואות, קברים, בתי חווה
תאריך פרסום
06/09/2026
סוג מסמך
דוח ראשוני
