•  
  •  
 

(A-9633) יהוד, רחוב מרבד הקסמים

הרשאה/רישיון

A-9633

דוח חפירה

בחודש אוגוסט 2023 נערכה חפירת בדיקה בתחומי תל יהוד, בצד הדרומי של רחוב מרבד הקסמים ביהוד (הרשאה מס' 9633-A; נ"צ 1895/6598; איור 1),לקראת הרחבת מבנה הספרייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון החברה הכלכלית לפיתוח יהוד בע"מ, נוהלה על ידי ו' אשד, בסיוע ד' מסארווה (בדיקות מקדימות), י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ע' יוניש (מדידות, שרטוט וצילום שטח), א' דגוט (GPS), א' בושנינו (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ר' לואיס-בלום וי' גורין-רוזן (זכוכית; נספח 1), א' לידסקי-רזניקוב (ציור זכוכית), ד' גזית (צילום פריטי זכוכית ומתכת), א' רזניצקי (מעבדת מתכות), א' נאור (טיפול ושימור ממצאים), ר' קול (נומיסמטיקה) וי' טפר (הנחיה).

 

החפירה נערכה מדרום למבנה הספרייה העירונית ומצפון לקבר יהודה בן יעקב (איור 1). בחפירות רבות שנערכו בעבר בסביבה נחשפו שרידי יישוב למן התקופה הכלקוליתית עד ימי המנדט הבריטי (למשל, יקואל וון דן ברינק 2014; קורנפלד ובר נתן 2014; צביבל 2019; אלישע ויקואל 2023). סמוך לחפירה נחשפו קברים רבים, שלהם מאפיינים של קבורה מוסלמית, כגון כיסוי הקברים באבני גיר במגוון גדלים, כיוון הקבר למזרח–מערב, הנחת הנקבר על צד ימין, הנחת הראש במערב והפניית הפנים לדרום (גורזלזני תשס"ט; צביבל 2019; אלישע ויקואל 2023).

בחפירה זו נפתחו ארבעה ריבועים (איור 2), שלושה ריבועים מדרום למבנה הספרייה וריבוע אחד ממערב לו. נחשפו רצפת אבנים וממצאים משלהי התקופה הביזנטית – ראשית התקופה האסלאמית הקדומה, וכן שבעה קברים, במצב השתמרות לא טוב, ובהם קברי שוחה, קבר ארגז וקבורת תינוק בקנקן. הקברים לא נחפרו וקשה היה לתארכם, אם כי אחד מהם פגע ברצפה, ועל כן נראה כי הם מאוחרים לרצפה.

 

שרידים וממצאים מסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה

נחשפה רצפה (L109; איור 3), שנבנתה מאבני גוויל שטוחות (0.5 × 1.0 מ'). בכדי לתארך את הרצפה, הוסרו בחלקה הצפוני-המערבי (L120) שתי מרצפות, ומתחתן נמצאו שברי כלי חרס (לא אוירו) שתוארכו לסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית הקדומה. בחלק העליון של שטח החפירה התגלו הצטברויות אדמה (L111 ,L103 ,L100), ובהן שברי כלי חרס (להלן, איורים 10, 11), כלי זכוכית (ר' נספח 1) ומטבעות (להלן), שתוארכו לסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה.

 

קברים

קברי שוחה (L113 ,L110 ,L108 ,L105 ,L104; איור 4). נחשפו חמישה קברי שוחה רדודים שנכרו באדמת סחף כהה, רובם בכיוון מזרח–מערב וכוסו באבני שדה במגוון גדלים. הקברים שימשו לקבורת יחיד. אחת מאבני הכיסוי של קבר 110 שימשה במקור אגן כתישה (איור 5). בנוסף, נמצאו שני מקבצי אבנים (L115 ו-L117), שמקורם כנראה בכיסוי של שני קברי שוחה נוספים שלא השתמרו. סמוך למקבץ אבנים 115 נמצא צמיד ממתכת (איור 6), שהיה שייך אולי לנקבר מקבר זה. מתחת לקבר 113 ולמקבץ אבנים 117 נמצאה שכבת שרפה עבה (L119; כ-0.5 מ' עובי; איור 7).

 

קבר ארגז (L107; איור 8). נחשף קבר ארגז, שנבנה בכיוון מזרח–מערב מאבני גוויל במגוון גדלים וכוסה בלוחות אבן שטוחים. הקבר פגע בצד המזרחי של רצפה 109, ועל כן נראה כי הוא מאוחר לה.

 

קבורת תינוק בקנקן (L106; איור 9). בדרום-מזרח שטח החפירה נמצאו שברי קנקן, ובו שרידי עצמות, ככל הנראה קבורת תינוק.

 

כלי החרס

אביבה בושנינו

 

בחפירה נמצאו קערה מיובאת אחת ומגוון כלים מקומיים, שתוארכו לשלהי התקופה הביזנטית – ראשית התקופה האסלאמית הקדומה. כן התגלה שבר קטן של לוחית, השייכת למראת חרס מאגית (איור 11:10), שתוארכה לתקופה הביזנטית. שבר דומה התגלה בחפירה באושה ושם יוחס לדעת החופרים, למראת כשפים, ותוארך אף הוא לתקופה הביזנטית.

 

קערה מיובאת (איור 1:10). התגלתה קערת LRC מטיפוס C10, המתוארכת למחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ. לכלי שפה מעובה, מרובעת ודופן מתרחבת נוטה חוצה.

 

קערות (איור 2:10, 3). התגלו שתי קערות FBW. קערה מס' 2 היא מטיפוס C2 של מגנס, ולה שפת מדף ודופנות אלכסניות; היא מתוארכת למן המחצית השנייה של המאה הז' עד המאות הט'–הי' לסה"נ. קערה מס' 3 היא מטיפוס C1 של מגנס. היא רדודה, ולה שפה פשוטה, גוף מזווה ובסיס טבעת רדוד. הקערה מתוארכת לסוף המאה הז' – אמצע המאה הח' לסה"נ.

 

קדרת בישול (איור 4:10). התגלתה קדרה פתוחה ורדודה, ולה שפה שטוחה המותאמת למכסה וידיות אופקיות מתחת לשפה המסובבות בסיבוב כפול. הכלי שכיח מאוד באתרי הארץ, והוא מתוארך למאות הד'–הט' לסה"נ.

 

קנקני שק חופיים (איור 5:10–7). הקנקנים שכיחים במכלול כלי החרס בחפירה. הם יוצרו לאורך מישור החוף ומתוארכים למאות הה'–הט' לסה"נ. הם מופיעים במגוון צורות, ולהם שפה מעוגלת, נוטה חוצה או מקופלת חוצה, צוואר קצר ולעתים נפוח, גוף חביתי ודופן מצולעת, שתי ידיות אוזן אנכיות ובסיס עגול ולעתים ישר. לקנקן מס' 5 שפה מעוגלת נוטה מעט חוצה, צוואר קצר ונפוח וצילוע צפוף על הכתף. לכלי מס' 6 שפה נטויה פנימה וצוואר קצר. לכלי מס' 7 שפה מעוגלת, מקופלת חוצה וצוואר קצר.

 

קנקן זיר (איור 8:10). לקנקן שפה מעובה, מקופלת פנימה וצוואר ישר וארוך. הוא מטיפוס 6A של מאגנס, ומתוארך לסוף המאה הו'–המאה הח' לסה"נ.

 

פכים (איור 9:10, 10). פך מס' 9 שכיח בתקופה העבאסית. לכלי שפה דקה נוטה מעט חוצה וצוואר גבוה מעוטר בקווי סירוק ישרים סמוך לשפה. לפך מס' 10 שפה משולשת נוטה חוצה וצוואר דמוי משפך ההולך ונפתח לכיוון השפה. הוא מתוארך לאמצע המאה הו' – ראשית המאה הח' לסה"נ.

 

מטבעות

נמצאו שלושה מטבעות שאפשר היה לזהותם: (1) מטבע רומי מהשנים 100–160 לסה"נ, שנטבע במטבעת איליה קפיטוליה (L101; ר"ע 189173); (2) מטבע רומי מאוחר מהשנים 324–497 לסה"נ (L100; ר"ע 189172); (3) ומטבע אומיי (פלס) מהשנים 697–750 לסה"נ, שנטבע במטבעת דמשק (L101; ר"ע 189174).

 

סיכום

בחפירה התגלתה רצפת אבן, המתוארכת על סמך ממצאי כלי חרס, הזכוכית והמטבעות לשלהי התקופה הביזנטית – התקופה האסלאמית הקדומה. קברי השוחה והארגז שהתגלו בחפירה נכרו בכיוון מזרח–מערב וכוסו בנדבך אחד של אבני שדה במגוון גדלים, ועל כן אפשר להניח כי הם שייכים לאוכלוסייה מוסלמית, בדומה לקברים שנמצאו בחפירות קודמות בקרבת מקום. בשל פגיעה של קבר הארגז ברצפת האבן, סביר להניח כי הקברים מאוחרים לרצפה.

 

הפניות

אלישע י' ויקואל א' 2023. תל יהוד. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26326-he

גורזלזני א' תשס"ט. אתר מן התקופה האסלאמית הקדומה ובית קברות מהתקופה האסלאמית המאוחרת בכפר סבא הערבית. עתיקות 61:*83–*96. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1491

יקואל א' תשפ"ב. שרידים מהתקופה הכלקוליתית ומהתקופות הרומית, הביזנטית והעות'מאנית המאוחרת ביהוד, "שוק אשכנזי". עתיקות 105:*1–*42. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1893

יקואל א' וון דן ברינק אק"מ 2014. תל יהוד, פרויקט לוגנו. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.13708-he

צביבל א' 2019. תל יהוד. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25553-he

קורנפלד י' ובר-נתן ר' 2014. יהוד. חדשות ארכיאולוגיות 126. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.10581-he

References

Avissar M. 1996. The Medieval Pottery. In A. Ben-Tor, M. Avissar and Y. Portugali. Yoqne‘am I: The Late Periods (Qedem Reports 3). Jerusalem. Pp. 75–172.

Gendelmann P. 2012. The Pottery from Ḥorbat Biẓ‘a. ‘Atiqot 70:33*–47*. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1534

Gendelman P. and Sa‘id K. 2021. Pottery of the Persian, Hellenistic, Roman and Byzantine Periods at Kerem Maharal. ‘Atiqot 105:23–47. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1898

Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London.

Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 CE (JSOT/ASOR Monograph Series 9). Sheffield.

 

מילות מפתח

תל יהוד, רצפת אבן, שלהי התקופה הביזנטית, ראשית התקופה האסלאמית הקדומה, קברי שוחה, קבר ארגז, קבורת תינוק בקנקן, קבורה מוסלמית, כלי זכוכית, מטבעות

תאריך פרסום

06/09/2026

סוג מסמך

דוח סופי

Share

Site Location

 
COinS