(A-9497 ,A-9446) עילבון

הרשאה/רישיון

A-9497 ,A-9446

דוח חפירה

בחודש ינואר 2023 נערכה חפירת בדיקה בעילבון (הרשאות מס' 9446-A ו-9497-A; נ"צ 237840/749666; איור 1), לקראת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה המקומית עילבון, נוהלה על ידי א' ברגר (צילום שטח), בסיוע י' זילפה וי' יעקובי (מנהלה), ח' ממליה ומ' עסאקלה (בדיקה מקדימה), א' קליינר (מדידות וצילום אוויר), ע' דללי-עמוס (תכנית), ע' שטרן (כלי חרס), א' שפירו (מפה וצילום ממצא קרמי), ח' טחן-רוזן (ציור ממצא), א' גליק (תחמושת; נספח), מ' בקר שמיר (צילום ממצא מתכת) וצוות פועלים מכפר מנדא.

החפירה (כ-25 מ"ר) נערכה בגרעין הקדום של היישוב עילבון, באזור שעדיין עומדים על תילם מבני מגורים מראשית המאה הכ' לסה"נ, וסמוך לבאר (איור B:2), שעל פי זקני המקום קיימת כבר לפחות מאה שנה. בסקר הבריטי (PEF) זוהו בקרבת מקום סרקופג ושרידי מבנה עמודים (Conder and Kitchener 1881:381). בחפירות שנערכו בסביבה התגלו מנהרות חצובות (ח"א תשכ"ג), שרידים מתקופות הברזל 2, הרומית והביזנטית, וכן חרסים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית (פייג 2011; חושקר 2013; צינמון 2015; קליין ודיסטלפלד 2023).

מיקום שטח החפירה בין בתים מיושבים ותשתיות קיימות הוביל לחפירה בשני קטעים (איורים 2, 3): רצועת חפירה צרה במערב (איור A:2; כ-1.2 × 8.0 מ') וריבוע חפירה במזרח (איור C:2; כ-4 × 4 מ'; איור 4). בתחילת החפירה הוסרה בכל השטח שכבת פסולת והצטברות בת זמננו. בחפירה נחשפו הצטברות אדמה וממצא מהתקופה הממלוכית, שרידי מבנה שנבנה, על סמך ממצא קרמי ופריטי תחמושת, בימי המנדט הבריטי ושימש עד ימינו, וכן קיר טרסה, בור אשפה וקטע דרך בני ימינו. בנוסף, התגלה ממצא קרמי מהתקופות האומיית והעבאסית. החפירה הופסקה בעומק של כ-1.5 מ' מתחת לפני השטח ולא הגיעה עד לסלע האם או לקרקע נקייה מממצא.

בריבוע החפירה במזרח השטח התגלתה הצטברות אדמה חומה-אפרפרה (L113 ו-L115), ובה ממצא כלי חרס מהתקופה הממלוכית. מעל הצטברות 113 התגלה מילוי אדמה אפרפרה ששימש לפילוס בשטח (L111), ובו חרסים משלהי התקופה העות'מאנית ועד סוף ימי המנדט הבריטי וכן פריטי תחמושת מסוף ימי המנדט הבריטי, המתארכים אותו. מעל מילוי 111 התגלו שרידי מבנה, הכוללים קיר (W105) ורצפת אדמה בהירה ומהודקת (L110). נראה כי אלו הם שרידי מבנה שנבנה מעט אחרי ימי המנדט הבריטי ושימש עד ימינו.

בצפון-מזרח הריבוע התגלו מעל הצטברות 115 מהתקופה הממלוכית הצטברות של אדמה חקלאית (L109) ומעליה קיר טרסה בן זמננו (W108). קיר 108 פגע במבנה על כן הוא מאוחר לבנייתו. המבנה נפגע גם מבור אשפה (L112), שאותרו בו חלקי עצמות בעלי חיים, שברי זכוכית ופיסות מתכת חלודות.

במערב השטח התגלו קטע של דרך בת זמננו (L103), שנבנתה מכורכר כתוש ומהודק, וסמוך אליה צמד אבנים מסותתות (L107), ששימשו מדרגה בין חלקות במפלסים שונים. מדרגות דומות נמצאו עדיין בשימוש במגרש הסמוך מצפון לשטח החפירה.

ממצא כלי החרס. בחפירה התגלו חרסים מהתקופות האומיית, העבאסית, הממלוכית והעות'מאנית המאוחרת–ימי המנדט הבריטי. מהתקופה האומיית נמצאו שברי קנקנים המעוטרים בציור (איור 1:5–3; Dolinka 2021) וסיר בישול (איור 1:6; Stacey 2004:123). מהתקופה העבאסית נמצאו שברי קנקנים מעוטרים (איור 2:6) ושברי פכים רבים (איור 3:6–7). מהתקופה הממלוכית נמצאו שברי קערות רבות (איור 1:7–7), רובן מזוגגות, ובהן קערות מונוכרום (איור 2:7–4), קערות מונוכרום מעוטרות בעיטור סגרפיטו (איור 5:7, 6) ושבר קערה שיובאה מאיטליה (איור 7:7). בבסיס קערה מס' 4 הובחנו צמד חורים, ששימשו כנראה לתלייתה. עוד מהתקופה הממלוכית התגלו שברים של קערת בישול (איור 8:7) ושל כלי בישול (איור 9:7), קנקנים (איור 10:7) ופכים עשויים ביד ומעוטרים בדגמים גיאומטריים (HMGP ware; איור 11:7, 12). מסוף התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי התגלו שברי טבון (איור 1:8), שברי פכים מעזה (איור 2:8–5), שברי גוף של פכים מדרום לבנון (איור 6:8) ומאזור החוף (איור 7:8; Stern 2014), ושבר גוף של קערה מזוגגת בגוון צהוב חרדלי שיובאה מצרפת (איור 8:8; ברגר 2015: איור 4:6, 5; Foy, Richez and Vallauri 1986:141–143).

ממצא התחמושת (ר' נספח). בחפירה נמצאו קליע (איור 1:9) וארבעה תרמילים (איור 2:9–5). קליע מס' 1 יוצר במחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ, אך תיארוך מדויק מכך קשה לקבוע. תרמיל מס' 2 יוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואילו תרמילים מס' 3–5 יוצרו בימי מלחמת העולם השנייה ושימשו כנראה במלחמת העצמאות.

תרמיל מס' 2 הוא תרמיל מסוג מאוזר 7.92 מ"מ, משנת 1916 מתוצרת גרמנית; חותמת היצרן פגועה. נראה כי הוא היה חלק מתחמושת שסופקה לצבא העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה. התרמיל לא נורה, אולי מפני שהוא פורק לצורך השגת אבק השרפה שבתוכו.

תרמילים מס' 3–5 הם תרמילים בקוטר 7.7 מ"מ מתוצרת בריטית, וכולם נמצאו נקורים. תרמילים מס' 3 ו-4 הם מטיפוס MKVII (טיפוס אוניברסלי). בתרמיל מס' 5 נמצא אבק שרפה מסוג ניטרו, בניגוד לאבק שרפה קורדיט האופייני לתחמושת הבריטית. לפי סימני הירי נראה כי תרמיל מס' 4 נורה ממקלע בריטי מסוג BREN. בתרמילים 3 ו-5 הובחנו סימני נקירה שאינם זהים, ולכן נראה כי הם נורו מרובים שונים.

בחודש דצמבר 1937 נערכו בסביבת החפירה, באזור עילבון ועראבה הסמוכה, קרבות חמושים, שבהם לחם הצבא הבריטי בכנופיות ערביות (דבר 1937). במהלך מלחמת העצמאות, בסוף אוקטובר 1948, לחם 'צבא ההצלה' הערבי בפיקודו של קאוקג'י, ואיתו חלק מאנשי הכפר עילבון, נגד חיילי צה"ל מחטיבת גולני (סלע תשס"ד). ייתכן שמקורה של התחמושת שאותרה בחפירה בקרבות אלה.

על אף היקפה המצומצם של חפירה זו השרידים שנחשפו בה תורמים לידיעותינו על תולדות ההתיישבות הקדומה בעילבון. ממצא החרסים מימיהם של בית אומייה ובית עבאס, אשר התגלה בחפירה זו לראשונה, מלמד אולי על קיומה של התיישבות באתר גם בתקופה האסלאמית הקדומה. ממצא זה מערער השערות קודמות (צינמון 2015) על אודות קיומו של פער יישובי בתקופה האסלאמית הקדומה בעילבון.

הפניות

ברגר א' 2015. אל-נבי יושע. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24854-he

דבר 1937: "המלחמה בכנופיות בצפון נמשכת". עיתון דבר, כ"ב בטבת תרצ"ח, 26 בדצמבר 1937, עמוד 1.

חושקר י' 2013. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 125. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2219-he

ח"א תשכ"ג: מנהרה עתיקה ליד עלאבון. חדשות ארכיאולוגיות ה:14–15.

סלע א' תשס"ד. "צבא ההצלה" בגליל במלחמת 1948. בתוך א' קדיש, עורך. מלחמת העצמאות תש"ח–תש"ט: דיון מחודש א. תל אביב. עמ' 207–267.

פייג נ' 2011. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 123. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1633-he

צינמון ג' 2015. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24819-he

קליין א' ודיסטלפלד נ' 2023. עילבון. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26335-he

References

Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine I. London.

Dolinka B.J. 2021. The Islamic Pottery from Gloria Hotel, Jerusalem. In Y. Zelinger, O. Peleg-Barkat, J. Uziel and Y. Gadot eds. New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region 14. Jerusalem. Pp. 199–218. https://doi.org/10.2307/j.ctv2175qkc.12

Foy D., Richez F. and Vallauri R. 1986. La céramique en usage dans l’atelier de verrier de Roquefeuille (Pourrières, Var): exemple d’un dépotoir domestique de la première moitié du XVIIIe siècle. Archéologie du Midi Médiéval 4:135–149. https://doi.org/10.3406/amime.1986.1124

Stacey D. 2004. The Pottery. In D. Stacey. Excavations at Tiberias, 1973–1974: The Early Islamic Periods (IAA Reports 21). Jerusalem. Pp. 89–147. https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhf5c

Stern E.J. 2014. The Crusader, Mamluk and Early Ottoman-Period Pottery from Khirbat Din‘ila: Typology, Chronology, Production and Consumption Trends. ‘Atiqot 78:71–104. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1680

White H. and Munhall B. 1963. Cartridge Headstamp Guide. Bel Air, Maryland.