(A-8775) אל-רום (דרום)

צחי לנג, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-8775

דוח חפירה

בחודש יוני 2020 נערכה חפירת הצלה בצומת אל-רום מדרום לקיבוץ אל-רום (הרשאה מס' 8775-A; נ"צ 272483-679/786682-814; איור 1), בעקבות פגיעה שנגרמה מעבודות נטיעה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מושב אלוני הבשן, נוהלה על ידי צ' לנג (צילום שטח) וא' ברון, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב (מדידות ושרטוט), ע' דללי-עמוס (תכניות), ע' אלגני אבראהים (פוטוגרמטריה), א' שפירו (שרטוט ומפות), י' חושקר (ייעוץ מדעי), י' גורין-רוזן (ממצא זכוכית), ח' טחן-רוזן (ציור כלי חרס וחפצי זכוכית), פועלים מבוקעתה ומכאבול ועובדים נוספים מהקהילה.

בחפירת הצלה שנערכה בשנת 2007 במרחק כ-15 מ' מצפון-מזרח לחפירה זו נמצאו שרידים אדריכליים מהתקופות הממלוכית והעות'מאנית וריכוז חרסים מתקופת הברונזה התיכונה (ברון 2009: [איור 1: 5046-A). בסקר שנערך מדרום-מערב לחפירה נמצאו קירות, מכלאות, גדרות, דולמנים ושרידי מבנים, חלקם בני זמננו (זינגבוים 2008). בסקר מפת מרום גולן תועדו בסביבה שלושה אתרים (הרטל 2017: אתרים 29–31).

בחפירה זו נפתחו 10 ריבועים (D11–D2; 250 מ"ר), אך בשל אילוצי זמן ותקציב הוחלט להתרכז בחמישה ריבועים בלבד (איור 2): שלושה מהם בחלק המערבי של השטח (D4–D2; איור 3) ושניים בחלקו המזרחי (D9 ו-D11; איור 4). נחשפו שברי כלי חרס מתקופת הברונזה התיכונה 2 (שכבה III) ושרידים אדריכליים מהתקופות הממלוכית (שכבה II) והעות'מאנית (שכבה I).

שכבה III — תקופת הברונזה התיכונה 2. בריבוע D11 התגלה בתוך נישה טבעית בסלע האם חלקו העליון של קנקן אגירה גדול מתקופת הברונזה התיכונה 2א' (L116; איור 5). בריבוע D3 נתגלתה שכבת אדמה חומה קשה למדי (L124), ובה חרסים הנראים קדומים (לא צוירו); ייתכן שיש לתארכם לתקופת הברונזה התיכונה.

שכבה II — התקופה הממלוכית. בריבוע D2 (איור 6) נתגלה מפלס חיים (L130), ובו מתקן מעוגל (L117) ותנור (L122). בתחתית המתקן (איור 7) נמצאה אבן שחיקה שבורה. התנור (איור 8) הורכב משני מעגלים סמוכים חפורים באדמה וביניהם מעבר צר. בתוך התנור נחשף אפר שרוף, המלמד כנראה כי אזור זה שימש לבישול. במרכז השטח נתגלה קיר, שנבנה משורה אחת של אבני גוויל (W125); הקיר נחשף לגובה נדבך אחד ונראה ששימש קיר מחיצה.

בריבוע D3 (איור 9) נתגלה קיר דו-פני (W111), שנבנה מאבני גוויל וביניהן ליבה של אבנים קטנות ואדמה. הקיר השתמר לגובה של 1–2 נדבכים. אל הקיר ניגשת מצפון רצפת אדמה מהודקת (L121). על הרצפה התגלו כמויות רבות של פחם ואפר בגוון לבן-אפור, המלמדים כי אזור זה שימש אף הוא לבישול.

בריבוע D4 (איור 10) נחשפו קיר (W105) ותנור (L118). מקיר 105 השתמרה שורה של אבני גוויל. צמוד אל הקיר ממערב נמצאו כמה אבנים קטנות שהיו כנראה ליבת הקיר; הפן המערבי שלו נמצא מעבר לשטח החפירה. אל הקיר ניגשים ממזרח מפלס של אדמה מהודקת (L129) ומעליו מפלס של אדמה חומה-אדמדמה (L106 ו-L110) שהורכבה כנראה מלבנים שלא שרדו; במפלס האדמה החומה-אדמדמה נמצאו חרסים מהתקופה העות'מאנית. אל מפלסים אלה נחפר תנור 118, ששוליו נבנו מאבני גוויל וחלקו הפנימי צופה בחומר. בחלקו התחתון נמצאה אדמה חומה כהה מעורבת בכמות גדולה מאוד של פחם (L120) ובחלקו העליון נמצאה שכבת אפר לבן (L112).

בריבוע D9 (איור 11) נחשפו שרידי מבנה, ובהם שני קירות (W126 ו-W127) ורצפה (L128). קיר 126, שנחשף בחלקו העליון, נבנה משורה אחת של אבני גוויל גדולות; הוא נחתך בחלקו המזרחי מקיר מאוחר (W113; להלן שכבה I — התקופה העות'מאנית). קיר 127 ניגש ממערב לקיר 126 נבנה משורה אחת של אבני גוויל גדולות. אל קיר 127 ניגשת מצפון רצפת אבנים 128; היא ממשיכה צפונה, מתחת לבסיס קיר 113 המאוחר. רצפה זו אינה ניגשת מזרחה לקיר 126, אולי בגלל שהיא נפגעה במהלך בניית קיר 113. גודל החפירה בריבוע זה מקשה בהבנת אופי המבנה.

בריבוע D11 (איור 12) נחשף קיר (W108), שממנו השתמרו שורה של אבני גוויל גדולות בגובה של 1–2 נדבכים וממערב לה ליבה של אבנים בינוניות וקטנות; הפן המערבי של הקיר נמצא כנראה מחוץ לתחומי החפירה. מצפון לקיר נחשף ריכוז של אבנים (L115); ייתכן שזהו קיר נוסף שלא שרד. בין אבנים אלו נתגלה ראש חץ ממתכת (להלן).

שכבה I — התקופה העות'מאנית. בריבוע D3, מעל רצפה 121, נחשפה הצטברות אדמה (L109), ובה חרסים רבים מהתקופה העות'מאנית; לא זוהו שרידים אדריכליים או מתקנים.

בריבוע D9 (ר' איור 11) נחשף הפן הדרומי של קיר (W113) השייך למבנה מתקופה זו, שעדיין עומד בשטח. הקיר השתמר לגובה של 3–4 נדבכים.

כלי חרס. מתקופת הברונזה התיכונה 2א' נמצא חלקו העליון של קנקן אגירה גדול (איור 1:13). מהתקופה הממלוכית נתגלו כלים שיוצרו ביד, ובהם קערה (איור 2:13), אגן (איור 3:13), קנקנים (איור 4:13–6) וידית פיטס (איור 7:13), וכן מגוון קערות מזוגגות (איור 1:14–8) ונר מזוגג (איור 9:14). מהתקופה העות'מאנית נתגלו כלי ראשיא אל-פוחאר, ובהם קערות (איור 1:15, 2), אגן (איור 3:15), סירי בישול (איור 4:15, 5), וקנקן (איור 6:15).

פריטי מתכת. נמצאו שבר של צמיד מברונזה (L110, סל 1057-3; איור 16); טבעת ברונזה ולה כנראה שיבוץ שלא שרד (L102, סל 1010; איור 17); ולהב מגל מברזל (L110, סל 1057-2; איור 18), ששרד ממנו חלק מהלהב ומהתקע שהיה מחובר לכת; פריטים אלו מתוארכים כנראה לתקופה הממלוכית. כן נמצא ראש חץ מברזל מהתקופה הממלוכית (L115, סל 1018; איור 19), מטיפוס ששימש למן התקופה הרומית. ראשי חץ מהתקופה הממלוכית מטיפוס זה נתגלו בצפת (Barbé 2014). ראש חץ זהה נמצא במרחק כ-15 מ' מצפון לחפירה זו (ברון 2009).

ממצא הזכוכית

יעל גורין-רוזן

בחפירה נמצאו שלושה פריטי זכוכית, ובהם שבר בקבוקון ושני שברי צמידים. הבקבוקון עשוי מזכוכית חסרת צבע עם גוון סגלגל בהיר (L103, סל 1047; איור 1:20), ושרד ממנו רק החלק העליון. השבר כולל שפה מעוגלת, צוואר משפכי והתחלה של כתף. השפה מעוגלת באש והעיבוד מרושל. על פי צורת השפה והכתף נראה שזהו בקבוקון תמרוקים קטן, שלגופו חתך מרובע, מטיפוס שהיה נפוץ בתקופה האסלאמית הקדומה והמשיך לשמש עד התקופה הממלוכית. בקבוק דומה נמצא בטבריה בשכבה 1, המתוארכת לתקופה הפאטימית המאוחרת (1033–1100 לסה"נ; Lester 2004:190, Fig. 7.9:106; Stacey 2004:23) ובבית שאן, שבה הבקבוקים המוקדמים מופיעים כבר בתקופה האומיית והמאוחרים ממשיכים עד התקופה הפאטימית (Hadad 2005:101, Pls. 35:296, 297; 36:699–702).

שבר הצמיד האחד כהה, שחוק מאוד ומכוסה בלייה כסופה (L109; לא צויר). חתכו בצורת האות D, והוא משתייך לטיפוס שראשיתו בתקופה הרומית המאוחרת והוא ממשיך עד התקופה העות'מאנית. בחפירות בבאב אל-הווא התגלו 51 צמידים מטיפוס זה עם כלי זכוכית שתוארכו לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (הרטל תשס"ו:240–242, איור 1:164–3). שבר הצמיד השני כהה, שחוק ומכוסה בלייה כסופה, ססגונית ומאכלת (L110, סל 1058; איור 2:20). זהו צמיד מטיפוס ייחודי, פחות נפוץ, המאופיין בשקע אופקי במרכז היקפו, היוצר מעין רכסים בצדדים. צמיד דומה מזכוכית כהה נמצא בחפירה באום א-זינאת, במורדות המזרחיים של הכרמל, במכלול שתוארך לתקופות הרומית המאוחרת וראשית הביזנטית (גורין-רוזן, תלמי וקירזנר תשפ"ג:165, איור 3:6). ממצאי הזכוכית שנמצאו משקפים תקופות נוספות לתקופות ההתיישבות שתועדו באתר.

סיכום. מתקופת הברונזה התיכונה 2 נמצאו באתר חלקו העליון של קנקן אגירה גדול ואולי חרסים נוספים ללא שרידי בנייה, ולכן נראה כי בסביבה זו שכן יישוב מהתקופה שטרם נחשף. תמונה דומה התקבלה גם מהחפירה הסמוכה שנערכה בצומת אל-רום (ברון 2009). בסקר שערך משה הרטל לא נתגלו יישובים מתקופת ברונזה התיכונה באזור, והאתר היחיד שנמצאו בו חרסים מהתקופה הוא באב אל-הווא, המרוחק כ-3.5 ק"מ מדרום לצומת אל-רום (הרטל 2017: אתר 53). מהתקופה הממלוכית התגלו בעיקר שרידי קירות, רצפות ומתקני בישול, המלמדים שאופי האתר בתקופה זו היה כפרי. ראש חץ שנמצא בחלק המזרחי של החפירה, שזהה לו נמצא בחפירה הסמוכה של ברון, מעלה שאלות אחדות על אופי היישוב. אתר נוסף שבו נמצאו שרידים מהתקופה הממלוכית הוא כום א-רומן הנמצא מצפון לאלרום (הרטל 2017: אתר 19). לאחר התקופה הממלוכית האתר המשיך לשמש גם בתקופה העות'מאנית. במרחק כ-2.5 ק"מ מצפון-מערב לחפירה תועדה דרך קדומה בכיוון מזרח–מערב שזמנה אינו ידוע; ייתכן שהיא שימשה גם את יושבי אתר זה (הרטל 2017: אתר 15).

הפניות

ברון ה' 2009. צומת אל-רום. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.985-he

גורין-רוזן י', תלמי ל' וקירזנר ד' תשפ"ג. בור ללא תחתית: עדות לישוב ולתעשיית זכוכית בשלהי התקופה הרומית באם אל-זינאת. בתוך ג"ד שטיבל, ע' קוך, א' אקר, א' גורזלזני, י' טפר, ע' שדמן וש' דן-גור, עורכים. במרכז: קובץ מחקרים ג: זמן. תל אביב. עמ' 155–182.

הרטל מ' תשס"ו. ארץ היטורים: ארכיאולוגיה והיסטוריה של צפון הגולן בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית (מחקרי הגולן 2). קצרין.

הרטל מ' 2017. מפת מרום גולן – 11/1 (אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל).

זינגבוים א' 2008. אל-רום (דרום-מערב), סקר פיתוח. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.931-he

References

Barbé H. 2014. Mamluk and Ottoman Remains in the al-Waṭa Quarter, Safed (Ẓefat). ‘Atiqot 78:113–137. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1682

Hadad S. 2005. Islamic Glass Vessels from the Hebrew University Excavations at Bet Shean (Qedem Reports 8). Jerusalem.

Lester A. 2004. The Glass. In D. Stacey. Excavations at Tiberias, 1973–1974: The Early Islamic Periods (IAA Reports 21). Jerusalem. Pp. 167–220. https://doi.org/10.69704/iaaRepV000.1996.57

Stacey D. 2004. Excavations at Tiberias, 1973–1974: The Early Islamic Periods (IAA Reports 21). Jerusalem. https://doi.org/10.69704/iaaRepV000.1996.57