(A-9376) תל אביב, קריית שלום

אבישג רייס, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9376

דוח חפירה

בחודשים אוגוסט–ספטמבר 2022 נערכה חפירת הצלה בקריית שלום שבדרום תל אביב (הרשאה מס' 9376-A; נ"צ 178773/661577; איור 1), לקראת עבודות תשתית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית תל אביב–יפו, נוהלה על ידי א' רייס (צילום), בסיוע י' טפר (הנחיה), ד' ברקן ארכיאולוג מחוז תל אביב, ד' אבו סאלח ארכיאולוגית נפת תל אביב, י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ל' ראוכברגר (בדיקות מקדימות, הכנת שטח ויעוץ), א' בושנינו (בדיקות מקדימות וכלי חרס), ר' הופיין (בדיקות מקדימות), ע' יוניש (צילום, שרטוט ופוטוגרמטריה), ק' סגל (מדידות), י' גומני (שרטוט), א' דגוט (GIS), י' ארבל (יעוץ בשטח), א' ששון (יעוץ בשטח ופריטי מתכת), פ' גנדלמן (כלי חרס), נ' וילר (מעבדה אנליטית, גיאולוגיה) וי' אשר (מעבדה אנליטית), י' גורין-רוזן (זכוכית), ד' גזית (צילום מעבדה), מ' שויסקיה (ציור וסריקה דיגיטלית), א' רזניצקי (מעבדת מתכות), ר' קול (נומיסמטיקה) ומ' אינטראטור (עצמות בעלי חיים).

סביבת החפירה מתאפיינת בקרקעות חרסיתיות וחוליות וכן בסדימנטים אלוביאליים, שאפשרו היווצרות של אקוויפרים מקומיים ואזוריים שתמכו בחקלאות לאורך התקופות (נ' וילר, מידע בעל פה). העיר יפו וסביבתה עשירה בבתי פרדס, שהוקמו בשלהי התקופה העות'מאנית. החל מתקופה זו התפתח ענף חקלאי עשיר של פרדסנות לשימוש מקומי ולייצוא. כחלק מתעשייה זו נבנו בתי פרדס, הכוללים בארות (ביארות), בריכת אגירה, מערך הובלת מים אל הבריכה ותעלות השקיה היוצאות ממנה, מבני משק, סביל ועוד. עם התפתחות התעשייה ניכרת אף התפתחות אדריכלית וטכנולוגית של בתי הפרדס. בקרבת החפירה הנוכחית נמצאים כמה בתי פרדס, ובהם 'ביארת לה-קורטילה' ו'ביארת אמזלג' ממערב ו'ביארת מוסאי' מדרום (ששון 65:2009–66). במרחב תל אביב–יפו נחפרו ותועדו שרידים של כמה בתי פרדס (גורזלזני 2008; ראוכברגר 2012; ארבל וראוכברגר 2015; ראוכברגר 2015; ארבל 2017; דגוט 2019 [איור 1: 8206-A]; משה 2019א [איור 1: 8246-A]; משה 2019ב [איור 1: 8277-A]; הרשאה מס' 9092-A). ממערב לשטח החפירה נחשף בעבר בית קברות יהודי מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, ובו מערכות קבורה חצובות בסלע הכורכר (עג'מי 2006 [איור 1: 3769-A], ור' שם הפניות). טרם החפירה ועבודות התשתית במקום נהרס מגרש כדורגל של קבוצת גדנ"ע תל אביב יהודה, ששיחקה במקום משנת 1953.

בחפירה הנוכחית נפתחו 14 ריבועים (איורים 2–5; מודל תלת-ממד), ונחשפו שרידים של בית פרדס משלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, ובו שלושה חדרים (1–3), באר אנטיליה (L165), בריכת אגירה (L176) ומערכת תעלות השקיה (L108 ו-L109). שרידים אלה שייכים לבית פרדס שנראה לראשונה במפת סנדל משנת 1878/9 ובמפות ותצלומי אוויר מימי המנדט הבריטי (Shacham 2011:140, Fig. 13/19). בחפירה התגלה ממצא קטן רב, הכולל כלי חרס (להלן, פ' גנדלמן) וזכוכית (להלן, י' גורין-רוזן) משלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, פריטי מתכת ועצמות בעלי חיים (להלן, מ' אינטראטור). עוד התגלו 12 מטבעות, רובם מברונזה, האחד הוא פלס שיוצר בקהיר בימי הסולטאן הממלוכי אל-אשרף שעבאן הב' (1364–1365 לסה"נ; 118L, סל 1157; ר"ע 189258), שלושה תוארכו לתקופה העות'מאנית, אחד תוארך לימי המנדט הבריטי ושבעה לא זוהו. כן, נלקחו במהלך החפירה דגימות קרקע משטחי חקלאות שבקרבת תעלות ההשקיה למחקר גיאו-ארכיאולוגי (יפורסם בנפרד).

חדר 1 (איור 6). בקצה הדרומי-מערבי של החפירה נחשף חדר, ששרדו ממנו שלושה קירות (W203 ,W183 ,W182). הקיר המזרחי ורצפת החדר לא השתמרו. הקירות נבנו משורת אבני גוויל שלוכדו בחומר מליטה אדמדם. בחלק המזרחי של החדר נחשף בור אשפה (L162; איור 4: חתך 8-8). בתוך הבור (L163 ו-L186) התגלו שברי גוף של כלי חרס, רעפי מרסיי, שברי כלי זכוכית, פריטי ברזל ועצמות בעלי חיים. ממערב לחדר נחשף קיר (202W) שבנייתו זהה לזו של קירות החדר, ועל כן ייתכן שהוא תחם חדר נוסף בבית הפרדס.

חדר 2 (איורים 6, 7). החדר (איור 4: חתך 7-7) נתחם ממזרח וממערב בשני קירות מקבילים (L167 ו-L181), שנבנו משתי שורות של אבנים מהוקצעות בינוניות וגדולות, ומצפון באומנה בנויה (L198; כ-0.87 × 1.00 מ'). בתוך החדר נחשפו שני מוקדים (L200 ו-L201), שצורתם לא רגולרית והם הכילו אפר ומעליו מקבץ של אבני גוויל קטנות ובינוניות. בפן המזרחי של קיר 167 שולבה אומנה (L199; כ-0.30 × 0.68 מ'), שנבנתה מאבנים מסותתות. חלקו הצפוני של קיר 167 נמשך אל מעבר לגבולות החדר וניגש בקצהו הצפוני אל קיר התוחם את הבאר (W168). אל קירות 167 ו-181 ניגשת מדרום תשתית מסיבית (L178; כ-6.3 × 7.3 מ') של רצפת חצר רבועה, שנבנתה מאבני גוויל קטנות ובינוניות שלוכדו בחומר מליטה אפרפר.

חדר 3 (איור 8). החדר נתחם בקירות מצפון, ממזרח וממערב (W193 ,W179 ,W177 ,W167; איור 4: חתכים 5-5, 6-6). קירות 177 ו-193 נבנו משורה של אבני גוויל קטנות ובינוניות שלוכדו בחומר מליטה אדמדם, ואילו קירות 167 ו-177 רחבים יותר ונבנו משתי שורות של אבנים. בקצהו הצפוני של החדר נחשפה רצפה (L197), עשויה משברים קטנים של כורכר מהודק בחול.

באר 165 (איור 8). הבאר (3.75 מ' קוטר, 6 מ' עומק חפירה; איור 4: חתכים 5-5, 6-6) גדולה בהשוואה לרוב הבארות המוכרות באזור, אם כי התגלו בארות אחדות בקוטר דומה (ארבל 2017). החפירה בבאר החלה באופן ידני, עד לעומק של 0.5 מ', ומתחת לגובה זה היא נמשכה בכלי מכני. נחשפו 12 נדבכים של דיפון מאבני גזית (0.25 × 0.35 מ' בממוצע), שטויחו בטיח אפרפר. בצד המערבי של דופן הבאר נחשפו סימני שרפה. נראה כי עומקה המקורי של הבאר כ-20 מ', על סמך עומק מי התהום באזור. ייתכן כי חלקה התחתון, העמוק של הבאר נחצב בסלע, כמו שהובחן בבארות אחרות באזור. את פתח הבאר תחמו ארבעה קירות (W179 ,W168 ,W166 ,W164), שנבנו משני פנים של אבנים מהוקצעות מלבניות גדולות, שלוכדו בחומר מליטה אפרפר. בשלוש מפינות המבנה הרבוע נחשפו אומנות (L196–L194; כ-0.35 × 0.75 מ' בממוצע), ששימשו כנראה בסיס לקמרון תקרה. בתוך הבאר ולצידה התגלתה פסולת (L160 ,L159 ,L139), ובה חרסים, זכוכית ומתכות, המתארכים את סוף השימוש בבאר ובבית הפרדס לסוף ימי המנדט הבריטי.

בריכת אגירה 176 (איורים 8, 9). הבריכה (5.7 מ"ק נפח) נחפרה בקרקע בין הבאר לתעלה 109 וטויחה בטיח הידראולי אפור (8 ס"מ עובי הדופן). מהבריכה שרדו הדפנות הדרומית והצפונית וחלקים קטנים מהרצפה סמוך לשתי הדפנות. הדופן הדרומית של הבריכה ניגשת אל הקיר הצפוני של הבאר והדופן הצפונית שלה ניגשת אל מסד תעלה 109.

תעלות השקיה 108 ו-109 (איור 10). שתי התעלות מאונכות זו לזו, ונבנו על מסד של אבני גוויל בינוניות שלוכדו בחומר מליטה אדמדם; הן טויחו בטיח הידראולי אפור. תעלה 109 (8.3 מ' אורך חשיפה, 1.1 מ' רוחב חיצוני, 0.25 מ' רוחב פנימי; איור 3: חתכים 3-3, 4-4; איור 4: חתך 5-5) נבנתה בציר מזרח–מערב והיא משופעת ממזרח למערב. בקרקעית התעלה נחשפו שברי כלי חרס המעידים על תיקונים. הדופן הדרומית של התעלה רחבה כדי 0.2 מ' מהדופן הצפונית וגבוהה ממנה כדי 0.6 מ'.

תעלה 108 (30 מ' אורך חשיפה, 0.8 מ' רוחב חיצוני בממוצע, 0.3 מ' רוחב פנימי בממוצע; איור 3: חתכים 1-1, 2-2) נבנתה בציר צפון–דרום ומתחברת אל תעלה 109 מצפון; היא משופעת מדרום לצפון. בתוך התעלה נחשפו שני מחסומים לוויסות המים, המרוחקים כ-12.4 מ' זה מזה (איור 11). המחסומים נבנו מאבנים קטנות שלוכדו וטויחו בטיח אפור.

שתי התעלות נמצאו סתומות באדמה ופסולת, פרט לשני קטעים של תעלה 108 שנסתמו באבני גוויל קטנות (איור 12). נראה שהמים מתעלה 109 זרמו אל תעלה 108 וממנה אל פרדסים סמוכים. ממזרח וממערב לתעלה 108 נחשפו מפלסי שרפה (L121–L119; איורים 13, 14), שמקורם אולי בשלב האחרון של הפרדס. בתוך התעלות ולצדן התגלו חפצי מתכת, ובהם תכשיטים וכלי אוכל (איורים 15, 16).

ממצא כלי החרס

פטר גנדלמן

בחפירה התגלו שברי כלי חרס שתוארכו לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, ובהם כלים מזוגגים, כלי עזה שחורים, סיר בישול, קנקנים, פכים, כלי אנטיליה, צינורות ועציץ.

כלים מזוגגים. התגלו שברים של קערות מזוגגות מיובאות ומקומיות ושל פך מזוגג מיובא. הקערות המיובאות כוללות קערה שיוצרה בעיר צ'נקלה (Çanakkale) שבצפון-מערב טורקיה (איור 1:17), המתוארכת למחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ, וקערה שיוצרה באזור דידמוטיכו (Didymoteicho) שבמזרח יוון (איור 2:17) במחצית השנייה של המאה י"ט ובראשית המאה הכ' לסה"נ. הקערות המזוגגות המקומיות (איור 3:17, 4) מתוארכות למחצית השנייה של המאה י"ט וראשית המאה הכ' לסה"נ. שבר הפך המזוגג (איור 11:17) מזכיר כלים שיוצרו בדרום צרפת במאה הי"ט וראשית המאה הכ' לסה"נ.

כלי עזה שחורים. מקבוצת כלים זו, המאופיינת בטין אפור כהה, התגלו בחפירה קערות גדולות (איור 5:17–9), קנקנים (איור 10:17) ופכים (איור 12:17–17). כלים אלה יוצרו בבתי יוצר במישור החוף הדרומי החל מהמאה הי"ח עד למאה הכ' לסה"נ (ישראל תשס"ו:23–35).

סיר בישול. התגלה שבר של סיר גדול כדורי עשוי ביד (איור 1:18), שלו ידית דמוית חצי סהר המחוברת לכתף הכלי. כלים אלה החלו להופיע בתקופה הממלוכית, והם ממשיכים גם לתקופה העות'מאנית.

קנקנים. התגלו שני טיפוסי קנקנים, האחד בעל שפה פשוטה (איור 2:18) והשני בעל רכס בצווארו (איור 3:18, 4).

פכים. התגלו שני פכים, האחד מתוצרת מקומית (איור 5:18) והשני מיובא (איור 6:18).

כלי אנטיליה, צינורות ועציץ. התגלו כלי אנטיליה (איור 7:18) וצינורות חרס (איור 8:18–10), הקשורים כנראה בהפעלת מערכת ההשקיה במקום. כן התגלה עציץ חרס (איור 11:18).

ממצא הזכוכית

יעל גורין-רוזן

בחפירה נמצאו 163 שברי זכוכית, מרביתם (126) שברי גוף של כלי זכוכית משלהי המאה הי"ט והמאה הכ' לסה"נ, והיתר (37) שברי כלי זכוכית, חרוזים וצמידים הניתנים לזיהוי. כן התגלה גוש של זכוכית גולמית.

כלי הזכוכית כוללים שברי בקבוקים של משקאות קלים ובקבוקי יין ובירה, בקבוקי תרופות וכלי בית מזכוכית פשוטה חסרת צבע. אחד השברים (L102) שייך לבקבוק בירה מזכוכית חומה, שעל בסיסו שרד חלק מכתובת שהוטבעה עליו: O.N.S. BREWING. התגלו כמה שברי גוף של כלים מזכוכיות צבעוניות, ובהם שבר זכוכית בגוון ורדרד שקוף, שבר בגוון טורקיז אטום-חלבי ושברי זכוכית שנעשו בתבניות עם דגמים גיאומטריים או צמחיים. בנוסף, נמצאו שברים של חלונות זכוכית תעשייתיים דקים ועבים. סביר להניח שהחלונות והכלים היו בשימוש בבית הפרדס שנחשף בחפירה.

אחד משברי הכלים הוא שבר כתף של כלי יוצא דופן, עשוי מזכוכית כחולה בייצור תעשייתי (איור 1:19). הכלי מעוטר בדגם המחקה כלי זכוכית בדולח, המעוטרים בגילוף. השבר שייך כנראה לבקבוק או לאגרטל שלו צוואר צר וגוף משושה. צלעות הגוף מעוטרות ברצועות של מלבנים, ועל כל מלבן דגם גיאומטרי בולט; בין הרצועות מפרידים מלבנים צרים ללא עיטור. רצועת המלבנים העליונה מעוטרת בדגם סגלגל בולט, ואילו הרצועה שמתחתיה מעוטרת בדגם מלבני בולט. עובי הדופן של הכלי משתנה בחלקים השונים.

בשברי הצמידים שניים שייכים לקבוצת הצמידים המסובבים, שעשויים משני חוטי זכוכית בגוונים שונים הכרוכים ביחד. הצמיד האחד (איור 2:19) עשוי מזכוכית בגוון טורקיז, ומעוטר בחוט לבן דק במרווחים גדולים. הצמיד השני (איור 3:19) עשוי מזכוכית בגוון ירקרק, והיא בלויה מאוד. הצמיד מעוטר בחוט צהוב רחב בדגם מסובב במרווחים משתנים. צמידים אלה נפוצים מאוד במשך תקופה ארוכה, ונבדלים בטיב החומר ובאופן העיבוד ואיכותו. צמידים דומים נמצאו במתחם הקישלה ביפו ותוארכו לתקופה העות'מאנית, בעיקר למאות הי"ח והי"ט לסה"נ (Vincenz 2021a:444, 446, Fig. 19.1:4–6).

שבר נוסף של צמיד שייך לצמיד יוצא דופן (איור 4:19), עשוי מזכוכית כהה הנראית שחורה ומעוטר בזכוכית לבנה אטומה שהוספה חמה ועובדה לדגם נטיפות לא סימטרי, עדין מאוד, המשוקע בפני השטח של הצמיד. במקומות שבהם הזכוכית הלבנה נעלמה נותרו שקעים רדודים. חתכו של הצמיד דומה לאות D. צמיד המעוטר באופן דומה אינו מוכר מחפירות קודמות של מכלולים מאוחרים ביפו או בירושלים, ועם זאת יש להניח שזמנו כזמנם של הצמידים האחרים שנתגלו בחפירה.

החרוזים כוללים שני חרוזי זכוכית וחרוז אחד מחומר פלסטי. שני חרוזי הזכוכית עשויים מזכוכית בגוון טורקיז. האחד עשוי מזכוכית לא הומוגנית, הוא פחוס ולו חור מפולש רחב (איור 5:19), המלמדים כנראה כי הוא נעשה בעבודת יד. השני לעומתו עגול עם חור מפולש צר ועיבודו וצורתו אחידים, ועל כן סביר להניח שנעשה בייצור תעשייתי. שני החרוזים הללו מאפיינים מחרוזות תפילה (מסבחה; Misbaha). השימוש בחרוזים בגוון טורקיז או תכלת היה נפוץ מאוד במזרח התיכון, ויוחסו להם סגולות מאגיות שונות. חרוזים דומים נמצאו בחפירות רבות, אם כי רק מעטים מהם מתועדים בפרסומים. לאחרונה פורסמו ארבעה חרוזים כאלה שנמצאו בחפירה סמוך לגן יבנה ותוארכו לתקופה העות'מאנית (הופיין 2023: איורים 19, 20). החרוז השלישי עשוי מחומר פלסטי בגוון ירקרק-אפרפר (איור 7:19). צורת החרוז ושאריות החומר סביב פתחי החור מאפיינות ייצור תעשייתי של חרוזי פלסטיק באיכות נמוכה.

גוש הזכוכית הגולמית הוא גוש כהה, אם כי גוון הזכוכית לא ברור (איור 8:19). הגוש לא רגולרי, מתארו רבוע וחתכו טרפזי (איור 19:8c). באחד הצדדים יש על פני השטח שקערוריות בגדלים משתנים, וחלק מהשקעים מכוסים בצמידה חולית (איור 19:8b). מקבץ גדול של גושים כהים בגוון ירקרק, בגדלים שונים נמצא על פני השטח בחפירה בקולה, ללא כלי זכוכית או חפצים; אפשר שהם פסולת של מפעל מודרני ששכן סמוך למקום (אונונה 2022: איור 25). ייתכן שהגוש שנמצא בחפירה שייך לתעשייה מקומית מהמחצית הראשונה של המאה הכ', טרם הקמת השכונה.

עצמות בעלי חיים

מידורי אינטראטור

בחפירה התגלו מעט עצמות בעלי חיים, מהן זוהו 21 עצמות (נספח 1), שמקורן במכלולים מהתקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. הן נאספו באופן ידני ונאטמו כמקובל בשקיות נייר. העצמות זוהו בהשוואה לאוסף של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה ותועדו בהתאם לשיטות שהתווה לימן (Lyman 2008). מכלול העצמות כולל 17 עצמות של עז/כבש (81% מהמכלול; Capra/Ovis), עצם אחת של גמל חד-דבשתי (4.8% מהמכלול; Camelus dromedarius) ושלוש עצמות שלא זוהו לרמת המין אך סווגו כיונק בגודל בינוני (14.2% מהמכלול).

מבדיקת פני השטח של העצמות עולה כי הן לא נחשפו לאש או לנזקי בליה, ועל כן נראה כי הן נקברו באדמה לאחר זמן קצר ולא נותרו חשופות לפגעי מזג אוויר. על שלוש מעצמות העז/כבש הובחנו ראיות לכרסום על ידי טורפים, ועל שתיים מהעצמות, האחת של עז/כבש והשנייה של יונק בגודל בינוני, הובחנו סימני חיתוך של קצבות.

סיכום

שרידי בית הפרדס שנחשפו בחפירה הם חלק בלתי נפרד מהמרחב הכפרי-חקלאי של יפו בתקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, והחפירה מצטרפת אל חפירות רבות באזור שחשפו את מערך הפרדסנות. בחפירה נחשפו שרידי בית פרדס, ובהם קירות של מבנים, באר, בריכה ותעלות השקיה. כן נמצאו שברי כלי חרס שתוארכו לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי, המייצגים את הכלים הנפוצים בתקופה זו, ובהם כלים מקומיים מטין חום וכלי עזה מטין שחור. בממצא גם שברי זכוכית ופסולת מתכת. בחפירה נחשפו שכבות אדמה של שטחים חקלאיים. שכבת האדמה העליונה ביותר שימשה מגרש כדורגל בשלב השימוש האחרון בשטח עד לחפירה הנוכחית.

בית הפרדס השתרע משני צדיה של דרך בכיוון מזרח–מערב, שהובילה במערב לכנסייה הרוסית ולסביל אבו נבוט. משני צדיה היו פרדסים שגבולותיהם מופיעים במפות. באזור שכנו עשרות בתי פרדס בתוך פרדסים ולצדי הדרכים. בית הפרדס נהרס כנראה בסוף ימי המנדט הבריטי, ועל שטחו מצפון לדרך ובשטח הפרדס הוקם מגרש הכדורגל של קבוצת גדנ"ע יהודה תל אביב, שפעלה במקום עד לאחרונה עת שונתה ייעודה של הקרקע לצרכים עירוניים אחרים.

הפניות

אונונה ב' 2022. ממצא הזכוכית. בתוך ל' נדב-זיו. קולה. חדשות ארכיאולוגיות 134. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26223-he

ארבל י' 2017. תל אביב, רחוב הרצל. חדשות ארכיאולוגיות 129. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25354-he

ארבל י' וראוכברגר ל' 2015. יפו, מתחם מגן אברהם. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.23799-he

גורזלזני א' 2008. יפו. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.888-he

דגוט א' 2019. תל אביב, רחוב הרצל. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25668-he

דיין ע', גולן ד' וארבל י' תשפ"ב. שרידים מתקופת הברונזה התיכונה 2 ומהתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית בבני ברק. עתיקות 104:*33–*66. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1916

הופיין ר' 2023. חרוזי זכוכית. בתוך י' רדשקובסקי. גן יבנה, ברקה. חדשות ארכיאולוגיות 135. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26289-he

ישראל י"מ תשס"ו. משפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע.

משה ר' 2019א. יפו, אבו כביר. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25580-he

משה ר' 2019ב. יפו, אבו כביר. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25586-he

עג'מי מ' 2006. יפו, רח' קיבוץ גלויות. חדשות ארכיאולוגיות 118. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.334-he

ראוכברגר ל' 2012. יפו, מתחם גנור. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.2001-he

ראוכברגר ל' 2015. יפו, מתחם הדואר. חדשות ארכיאולוגיות 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.20764-he

ששון א' 2009. באיירות ובתי פרדס ביפו וסביבותיה. בתוך מ' צור וש' רוטברד, עורכים. לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא. תל אביב. עמ' 59–70.

References

Avissar M. 2005. The Pottery. In M. Avissar. Tel Yoqne‘am: Excavations on the Acropolis (IAA Reports 25). Jerusalem. Pp. 35–78. https://doi.org/10.69704/iaarepv000.1996.53

Boas J.A. 2000. Pottery and Small Finds from the Late Ottoman Village and the Early Zionist Settlement. In Y. Hirschfeld. Ramat Hanadiv Excavations: Final Report of the 1984–1988 Seasons. Jerusalem. Pp. 547–580.

Golani A. 2005. Salvage Excavations in the Modi‘in Landscape. ‘Atiqot 50:73–97. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1167

Kletter R. 2004. Jaffa, Roslan Street. ʻAtiqot 47:193−207. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2190

Shacham Z. 2011. Jaffa in Historical Maps (1799–1948). In M. Peilstöcker and A.A. Burke eds. The History and Archaeology of Jaffa 1 (The Jaffa Cultural Heritage Project Series 1; Monumenta archaeologica 26). Los Angeles. Pp. 137–174. https://doi.org/10.2307/j.ctvdjrrkm.19

Stern E.J. 2016. The Ceramic Finds from the Ottoman Flour Mills in the Ridwan Gardens, ‘Akko. ‘Atiqot 87:83–96. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1783

Ustinova Y. and Nachshoni P. 1994. Excavations in Ramot Nof , Be’er Sheba. ‘Atiqot 25:157–177.

Vincenz A. de. 2019a. The Ceramic Assemblage from Kefar Gabirol, el-Qubeibe. ‘Atiqot 96:171–198. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2049

Vincenz A. de. 2019b. The Late Ottoman-Period Pottery from Kafr ‘Ana, Or Yehuda. ‘Atiqot 95:219–227. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2074

Vincenz A. de. 2020a. Byzantine- and Ottoman-Period Pottery Assemblages from Rabbi Yehuda Me-Raguza Street, Yafo (Jaffa). ʻAtiqot 100:75–119. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2086

Vincenz A. de. 2020b. Ceramic and Porcelain Vessels of the Ottoman Period from the French School on Yefet Street, Yafo (Jaffa). ʻAtiqot 100:497–512. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2123

Vincenz A. de. 2020c. Ottoman-Period Ceramic Artifacts from the Magen Avraham Compound, Yafo (Jaffa). ‘Atiqot 100:293–347. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2107

Vincenz A. de. 2021a. Glass Bracelets and Beads. In Y. Arbel ed. Excavations at the Ottoman Military Compound (Qishle) in Jaffa, 2007, 2009 (The Jaffa Cultural Heritage Project Series 4; Ägypten und Altes Testament 91). Münster. Pp. 443– 457.

Vincenz A. de 2021b. Porcelain and Ceramic Vessels of the Ottoman Period. In Y. Arbel ed. Excavations at the Ottoman Military Compound (Qishle) of Jaffa (Ägypten und Altes Testament 91). Münster. Pp. 127–304.