(A-6895) אחיהוד
הרשאה/רישיון
A-6895
דוח חפירה
בחודש ספטמבר 2013 נערכה חפירת הצלה בחלקו המזרחי של מושב אחיהוד (הרשאה מס' 6895-A; נ"צ 216779-93/756884-98; איור 1), לקראת הרחבת המושב. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ר' אבו ריא, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' שפירו (GPS), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות ושרטוט), י' גורין-רוזן (זכוכית), א' גנור (רפאות זכוכית), ח' טחן-רוזן (ציור חרס וזכוכית), ק' עמית (צילום ממצא זכוכית ומתכת) ונ' מרום (ארכיאוזואולוגיה).
שטח החפירה (48 מ"ר) נפתח על גבעת גיר, והתגלו בו שרידים דלים של מבנה משלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האומיית. מעל שרידי המבנה נחשפה שכבת הרס ובה חרסים, שברי זכוכית, מטבעות, פריט ברונזה ועצמות בעלי חיים, שתוארכו לתקופה הרומית ולשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האומיית. במרחק של כ-100 מ' ממזרח למבנה נחשף בור אשפה ובו ממצא רב של כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית.
צמוד לחפירה ממזרח נחשף בעבר בית בד גדול מן התקופה הביזנטית (איור 1: 5470-A). בסקרים ובחפירות סמוכים נחשפו שרידי מבנים, מחצבות ומתקני חקלאות של יישוב שהקמתו תוארכה לתקופה הרומית ושיא הפעילות בו — לתקופה הביזנטית, ומעליו נבנה הכפר אל-בִרוָה שננטש בשנת 1948 (כהן 2007 [איור 1: 3250-A]; כהן 2008 [איור 1: 4196-A]; אבשלום-גורני 2009; פורת וגצוב 2010 [איור 1: 3746-A]; אבו ריא 2010 [איור 1: 4734-A]; ספיבק 2019 [איור 1: 8098-A]; אבו ריא 2020 [איור 1: 7138-A]).
שרידי המבנה (איורים 2–4)
נחשף קטע מקיר (W1; כ-8 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב) שהושתת על הסלע ונבנה מאבני גזית. מצפון לקיר נחשפה רצפת גיר כתוש (L107; כ-0.1 מ' עובי), שנחתכה בעת חפירת תעלת היסוד של הקיר. מדרום לקיר נחשפה רצפה נוספת (L112), שמפלסה נמוך ב-0.4 מ' ממפלסה של רצפה 107. חלקה המזרחי של רצפה 112 ניגש אל הקיר ועשוי מגיר כתוש, ואילו חלקה המערבי נחצב בסלע, ובו שתי שקתות מלבניות צמודות (L110 ו-L111; איור 5), שנחצבו אף הן בסלע. שוקת 110 (כ-0.4 × 1.5 מ', 0.3 מ' עומק) נחצבה בכיוון מזרח–מערב ובדופנה הדרומית נחשף חור קשירה. שוקת 111 (כ-0.5 × 0.5 מ' חשיפה, 0.5 מ' עומק) נחצבה בכיוון צפון–דרום והיא נחשפה באופן חלקי. בדופנה המערבית נחשפו שני חורים: חור תחתון, ששימש כנראה לניקוז, וחור עליון, ששימש כנראה לקשירה.
מעל לשרידי הקיר ומשני צדיו נחשפו מפולות של אבני גזית גדולות (0.5 × 0.6 × 0.7 מ' מידות מרביות) והצטברות אפר עבה המלמדות על הרס וחורבן (L105–L102 ו-L108). בשכבת ההרס ובפני השטח (L101) התגלו שברים מעטים של כלי חרס מהתקופה הרומית ומשלהי התקופה הביזנטית וחרסים רבים מהתקופה האומיית.
בחרסים מהתקופה הרומית קערת בישול מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 1:6) וקדרה וקנקן מהתקופה הרומית התיכונה (איור 2:6, 3). בחרסים משלהי התקופה הביזנטית (המאה הו'–ראשית המאה הז' לסה"נ) בעיקר כלים מיובאים, ובהם קערות מפוקיאן שבטורקיה (איור 4:6–6), קערה מצפון אפריקה (איור 7:6), קערה מקפריסין (איור 8:6), קנקן מעזה (איור 9:6) ושתי אמפורות שיובאו מאגן הים האגאי (איור 10:6, 11), וכן שלושה שברים של נרות פיניקים בייצור מקומי (איור 12:6–14). הכלים משלהי התקופה הביזנטית נפוצים מאוד במכלולים מהגליל המערבי. בחרסים מהתקופה האומיית קערות, ובהן בסיס קערה שיובאה ממצרים (איור 1:7) ושתי קערות מקומיות, שלאחת שפה צבוטה (איור 2:7) והשנייה עשויה ביד (איור 3:7); כלי בישול, ובהם קדרות בישול (איור 4:7, 5), סירי בישול ששפתם נמוכה (איור 6:7, 7) או גבוהה ומזווה (איור 8:7) ומכסה פשוט (איור 9:7); שברי פיטס (איור 10:7), שלו שפה עבה ופתח פערורי; קנקנים מארבעה טיפוסים: ארוכי צוואר ששפתם מקופלת (איור 11:7), ארוכי צוואר ששפתם פשוטה (איור 12:7), קצרי צוואר ששפתם פשוטה (איור 13:7, 14) וקצרי צוואר ששפתם מקופלת (איור 15:7); פך שפתחו רחב (איור 16:7); וצפחות משני טיפוסים, לאחד שפה פשוטה (איור 17:7) ולשני שפה שטוחה (איור 18:7). כן התגלו שברי לבנים ורעפים. מכלול חרסים זה מוכר מאתרי הגליל המערבי מהמאה הז' לסה"נ.
בשכבת ההרס נחשפו גם שברים של כלי זכוכית משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית וגושים של זכוכית גולמית (להלן), ועצמות רבות של בעלי חיים (להלן). במפלסים העליונים של השכבה התגלו שני מטבעות מהתקופה הביזנטית שהשתמרותם גרועה. בתחתית השכבה, במפולת אבנים מעל לרצפה, נחשפו חלקי מתקן תלייה מברונזה לנר זכוכית (איור 8).
בור האשפה
בבור התגלתה כמות גדולה של שברי כלי חרס ממגוון טיפוסים, שתוארכו לשלהי התקופה הביזנטית (המאה הו' וראשית המאה הז' לסה"נ), ובהם קערות רבות שיובאו ממצרים (איור 1:9), מפוקיאן שבטורקיה (איור 2:9) ומקפריסין (איור 3:9–9), קנקן מקומי (איור 10:9), קנקן מעזה (איור 11:9) ואמפורה (איור 12:9) ומכסה של אמפורה (איור 13:9) שיובאו מאגן הים האגאי.
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
בחפירה נמצאה כמות גדולה של כלי זכוכית ביחס לשטח שנחפר, ביחד עם פסולת מתעשיית זכוכית. פסולת מתעשיית זכוכית בכמות גדולה נמצאה בעבר גם בחפירה הסמוכה (ר' איור 1: 5470-A). ממצא דומה נחשף בחפירות נוספות בקרבת האתר (פורת וגצוב 2010 [איור 1: 3746-A]). ההומוגניות בצורות הכלים, בטיב החומר ובאופן העיבוד מלמדת שכלים אלה נעשו ככל הנראה בבית מלאכה מקומי.
נמצאו כ-200 שברים של כלים הניתנים לזיהוי, מחציתם מלוקוס 103, ובהם קערות, גביעי יין, בקבוקים ונרות. כל הכלים שנמצאו בחפירה זו מתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (שלהי המאה הו' והמאה הז' לסה"נ). הכלים דומים מאוד לאלה שנמצאו בחפירה בא-טווירי הסמוכה לקיבוץ סער שבגליל המערבי, ותוארכו גם הם לתקופה הביזנטית המאוחרת וראשית התקופה האסלאמית הקדומה (Gorin-Rosen 2024:307, ור' שם הפניות נוספות).
קערות. בכלים כמה קערות פשוטות ששפתותיהן זקופות או נוטות כלפי חוץ ומקופלות חוצה ומטה (איור 1:10). קערות אלה ממשיכות בצורתן קערות שהיו נפוצות בתקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית, אך ידוע שהאחרונות שיוצרו באופן הזה מתוארכות לשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (ר' למשל קערה מא-טווירי: Gorin-Rosen 2024:308, Fig. 1.1). קערה אחת עוטרה בחוט כחול על קצה השפה הנוטה חוצה (איור 2:10), עיטור שהיה נפוץ יותר על כוסות/קערות, גביעי יין ובקבוקים מפרק זמן זה (ר' להלן).
גביעי יין. נמצאו כמה שפות ובסיסים של גביעי יין. השפות מעוגלות באש ומעובות, ללא עיטור, ועשויות מזכוכית בגוון ירקרק-צהבהב בהיר (איור 3:10) או בגוון כחלחל-ירקרק בהיר הנפוץ יותר (איור 1:11). כמו כן נמצאו שפות של גביעים מעוטרות בחוטי זכוכית בגוון כהה מגוון הכלי, ובהן למשל שני גביעי יין שהאחד עוטר בחוטים כחולים והשני בחוטים בגוון טורקיז על השפה ומתחתיה (איור 4:10, 5 בהתאמה). גביעי יין דומים מעוטרים בחוטים כהים נמצאו בא-טווירי (Gorin-Rosen 2024:308−310, Fig. 1:3, 4, ור' שם הפניות לח'ירבת א-שביכה בגליל המערבי, ציפורי, בית שאן וירושלים). השברים המזוהים ביותר עם גביעי היין הם הבסיסים שלהם רגל לאחיזת הגביע. בחפירה נמצאו לפחות ארבעה בסיסים שונים. הטיפוס האחד, הפשוט והנפוץ ביותר, הוא בסיס טבעת חלול, וממנו נמצאו כמה שברים, שלאחד מהם (איור 2:11) סימני עיבוד על הבסיס בקרבת הרגל. כמה בסיסים שלהם סימני עיבוד דומים נמצאו בחפירות בגליל המערבי, שניים מהם מחפירת הצלה בחורבת עמד, שנמצאת מצפון לאחיהוד (גורין-רוזן 1:2021–3, איור 2:1, ור' שם הפניה לבסיס דומה מחורבת עפרת שבגליל התחתון). הטיפוס השני הוא בסיס דק ועדין של גביע עם רגל דקה מאוד (איור 3:11). בסיסים עדינים עם רגל דומה לזו פחות נפוצים, ונמצאו עד כה רק באתרים אחדים כגון ח'ירבת בטיה שבגליל העליון, בית מלאכה לייצור כלי זכוכית בבירות וקיסריה (גורין-רוזן תשס"ו:*31, איור 6:1). הטיפוס השלישי הוא בסיס מוצק בדרך כלל של גביע יין עם רגל גלילית מעובה (איור 4:11). השבר שנמצא בחפירה עשוי מזכוכית בגוון ירקרק-זיתי, הנדיר באופן יחסי לגוונים אחרים. גוף הגביע ביצתי וצר. הטיפוס הרביעי נפוץ יותר, ולו רגל גלילית מעובה (איור 5:11). מטיפוס זה נחשף בסיס מוצק, מעובד בכלי עבודה שהשאיר עליו סימנים. רוב הטיפוסים של גביעי היין מוכרים מחפירות ברחבי הארץ ממכלולים משלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (ר' למשל דיון בטיפוסים שנזכרו לעיל בח'ירבת אל-בטיה [גורין-רוזן תשס"ו:*29–*32, איור 3:1–10], בא-טווירי [Gorin-Rosen 2024:308−310, Fig. 1:5−8] ובעכו [Gorin-Rosen 2023:183, Fig. 9.1:1−3]).
בקבוקים. נמצאו שברים אחדים של בקבוקים: בקבוק עם שפה מעובה נוטה חוצה למשפך (איור 6:10), בקבוק עם שפה זקופה מעוגלת בחלקה כלפי פנים עם צוואר צר יחסית (איור 6:11) ובקבוק עם שפה זקופה מעוגלת המעוטר בחוטים אופקיים בגוון הכלי, הכרוכים מתחת לשפה (איור 7:11). בקבוקים דומים למס' 6 ו-7 נמצאו בא-טווירי, שבי ציון, ח'ירבת א-שביכה, עכו ועוד (Gorin-Rosen 2024:311−312, Fig. 2:1−3).
נרות. הטיפוס הנפוץ ביותר בחפירה זו הוא הנר שלו רגל מוצקה עם קצה מעובה/חרוזי (איור 4:12, 7, 9, 12, ורוב הנרות באיור 8:12) או מספר חוליות מעובות לאורך הרגל. נמצאו לפחות 38 נרות מהטיפוס הזה, מרביתם מוצגים באיור 12. נמצא רק נר אחד שבסיסו חלול (איור 3:12, 8 [במס' 8 — הראשון משמאל]). לנרות אלה שפות מעוגלות מעובות, בדומה לשפות של גביעי יין, ולכן לעתים קשה לזהותם. אחת השפות (איור 1:12) זוהתה כשייכת לנר על סמך קוטרה. שפה נוספת (איור 2:12) המקופלת פנימה זוהתה אף היא כשייכת לנר על סמך התחלת ההתקמרות של הדופן לכיוון הרגל. לרוב הנרות חרוז אחד או שניים בקצה הרגל, אבל ישנם גם שני נרות שבהם כל הרגל מחורזת (איור 10:12, 11), ונר אחד ללא חרוז בקצה (איור 6:12). הדמיון בין הנרות, הן בחומר והן באופן העיבוד, מצביע על פס ייצור בבית מלאכה מקומי. רוב הנרות מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק ויש נרות אחדים בגוון ירוק זיתי או חום-צהבהב (איור 5:12, 8). ישנם נרות שבהם גוון הזכוכית אינו אחיד (למשל, איור 7:12, 9, 11, 12 [במס' 12 — הימני ביותר]). טיב החומר והגוונים מאפיינים את כלי הזכוכית משלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית. נרות מהטיפוסים הללו נמצאו גם בא-טווירי (Gorin-Rosen 2024:314−316, Fig. 4:1, 4, 5) ובאתרים רבים נוספים, ובהם עכו (Gorin-Rosen 2023:183−184, Fig. 9.1:4−6) וחורבת עמד (גורין-רוזן 3:2021, איור 3:1).
גושי זכוכית גולמית. יחד עם הכלים נמצאו גושי זכוכית גולמית נקיים (איור 1:13–3) וכן גושים שיש עליהם שרידי פסולת כבשן (איור 4:13, 5). רוב הפסולת נמצאה בלוקוסים 102, 103 ו-108 שבשכבת ההרס. גווני הזכוכית של הגושים דומים לאלה של הכלים: כחלחל-ירקרק בבהירות משתנה. מלבד הגושים לא נמצאה פסולת ייצור ונראה שהכבשן עצמו לא היה בשטח החפירה הנוכחית. תופעה דומה — שבה גושים נקיים וגושים עם פסולת נמצאו יחד עם כלים, ובהם גם גביעי יין הדומים לאלה שנמצאו בחפירה זו ונרות מוצקים מחורזים — הופיעה גם בשטח D2 באחיהוד (פורת וגצוב 2010 [איור 1: 3746-A]). שילוב של כלים דומים ופסולת תעשייה נמצא גם בא-טווירי (Gorin-Rosen 2024:318−319).
כלי הזכוכית שנמצאו בחפירה הנוכחית שייכים ככל הנראה לתוצרת של בית מלאכה מקומי שמיקומו בשטח האתר עדיין לא אותר, אבל שרידיו נחשפו בשטחים שונים. אפשר שלפחות חלק מהנרות היו בשימוש ואולי אף הונחו בתוך מתלה הברונזה שנמצא אף הוא בחפירה (ר' לעיל). ייתכן שמקורם של הנרות והגביעים במבנה סמוך, אולי ציבורי. ממצאי הזכוכית שנמצאו בחפירה זו מוסיפים על הידע שהצטבר עד כה על קיומה של תעשיית זכוכית באתר בשלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית.
עצמות בעלי החיים
נמרוד מרום
בחפירה נחשף מכלול קטן (161=N) של עצמות בעלי חיים מהתקופה הביזנטית המאוחרת. העצמות זוהו לחלקי גוף ולטקסונים ביולוגיים בסיוע האוסף הלימודי של המעבדה לארכיאוזואולוגיה באוניברסיטת חיפה. רוב שברי העצם הם של צאן (68%; N=110) ובהם עצמות עיזים (8=N) וכבשים (8=N) ששכיחותן דומה. מדגם קטן של עצמות, שבהן הובחן איחוי הקצוות (אפיפיזות; 40=N), מלמד כי רוב העיזים והכבשים נטבחו כשהיו בוגרים צעירים, בני שנתיים עד ארבע שנים. ממצא זה נתמך במצב בקיעת השיניים ושחיקתן, שנצפה בכמה לסתות תחתונות (9=N). עוד זוהו שני שברי אגן השייכים לתיישים או איילים. נראה שבעצמות הצאן בעיקר זכרים צעירים שנקנו ממקור חיצוני, שכן הנקבות הבוגרות והצעירים מאוד אינם מיוצגים היטב בממצא. בקר (17%; 27=N) ותרנגולות (12%; 18=N) נמצאו במכלול בשכיחות נמוכה יחסית. עצמות סוסיים, כנראה חמורים (3=N), כלבים (2=N) ודגים (1=N) נדירות מאוד.
התפלגות חלקי השלד של הצאן והבקר מראה ייצוג שווה למדי של כל חלקי הגוף. סימני הקצבות (31=N) מלמדים כי פשיטת העור של הצאן וחלק קטן מהביתור והסרת הבשר נעשו בסכינים (11=N), בעוד שרוב שלבי הקצבות שאחרי פשיטת העור נעשו בקופיצים כבדים (20=N). כן התגלו חוליות, הקצוצות בעיקר לרוחבן, המלמדות על ביתור החיות על משטח או על הרצפה כנהוג בשחיטה ביתית ולא על וו קצבים. עצמות הגפיים הארוכות שבורות במיוחד, ככל הנראה לצורך הפקת מח העצם שבהן.
על חלק קטן מהעצמות ניכרים סימני שרפה (12=N), לעיסת טורפים (5=N) ובלייה משמעותית (4=N). חלק מהעצמות נשברו כשהן טריות (31=N), וחלק כשהן יבשות (37=N). חלקי עצם דחוסים (13=N), כמו הקצוות הדיסטליים של עצמות הזרוע (humerus) והשוקה (tibia), מצויים במכלול בשכיחות גבוהה בהרבה מהקצוות הפרוקסימליים הספוגיים של אותן העצמות (3=N). לפיכך נראה ששימור העצמות הושפע מתהליכים בתר-הרבדתיים, שפגעו בעצמות ביחס הפוך למידת דחיסותן. מתצפיות אלו ניתן ללמוד על ההיסטוריה ההרבדתית רבת השלבים של המכלול, שכללה ניפוץ עצמות, קבורה מהירה ושבירה משנית כתוצאה מתהליכים דיאגנטיים.
ממצא עצמות בעלי החיים מלמד כנראה על אכילת בשר בקרב קבוצת צרכנים שאינה אמידה במיוחד. על כך מלמדים מגוון המינים המצומצם, דפוסי השחיטה הביתית וניצול כלל חלקי הגוף, כולל חלקי שלד דלים בבשר, כמו עצמות כפות הרגליים. דפוס הצריכה הנצפה במכלול יכול להתאים למשל ליצרנים של תוצרת חקלאית בהיקף מצומצם או לבעלי מלאכה, אך ההקשר שבו התגלו העצמות, בשכבת ההרס, אינו מאפשר את שחזור כלכלת היישוב הקדום במלואה. המכלול הצנוע מאחיהוד הוא נקודת ממצא ראשונה מסוף התקופה הביזנטית בעורף החקלאי של עכו, ומכאן חשיבותו.
סיכום
בחפירה נחשף מבנה מכוסה בשכבת הרס, ובה מפולות של אבני גזית ואפר רב, המלמדת שהמבנה נחרב כליל בשרפה עזה. הממצא הרב של כלי החרס והזכוכית מתארך את המבנה לשלהי התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האומיית. ממצא הזכוכית, ובו נרות רבים, גביעים וגושים של זכוכית גולמית, מלמד על תעשיית זכוכית שפעלה בקרבת מקום, כפי שעלה בעבר בחפירות סמוכות קודמות (ר' לעיל). מממצא העצמות עולה שבעלי החיים נרכשו עבור אוכלוסייה שאינה אמידה, שלא גידלה בעלי חיים. אוכלוסייה כזו עשויה להיות מורכבת מאנשי מלאכה שעבדו לפי התמחויות, ובאתר שנחפר נראה שהתמחו בייצור זכוכית. כמו כן, העובדה שלא התגלו עצמות חזירים עשויה להיות עדות מוקדמת לקיום החוקים של דת האסלאם בגליל המערבי.
הפניות
אבו ריא ר' 2010. אחיהוד, סקר (ב'). חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1617-he
אבו ריא ר' 2020. אחיהוד (מזרח). חדשות ארכיאולוגיות 132. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25711-he
אבשלום-גורני ד' 2009. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 121. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1268-he
גורין-רוזן י' תשס"ו. כלים ואריחי זכוכית מהחפירה בח'רבת אל-בטיה (נ"ט 819). עתיקות 29:53*–36*. https://doi.org/10.70967/2948-040X.2515
גורין-רוזן י' 2021. חורבת עמד: ממצא זכוכית מהתקופה הביזנטית. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26093-he
כהן מ' 2007. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 119. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.512-he
כהן מ' 2008. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 120. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.722-he
ספיבק פ' 2019. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 131. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.25657-he
פורת ל' וגצוב נ' 2010. אחיהוד. חדשות ארכיאולוגיות 122. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1414-he
References
Gorin-Rosen Y. 2023. The Hospitaller Compound: The Glass Finds. In. E. Stern and D. Syon. ‘Akko III/1: The 1991–1998 Excavations; The Late Periods: The Hospitaller Compound (IAA Reports 72). Jerusalem. Pp. 181–239. https://doi.org/10.69704/iaaRepV000.1996.01
Gorin-Rosen Y. 2024. Late Byzantine and Early Islamic Glass from et-Ṭuweiri: A Rural Site in Western Galilee. ‘Atiqot 114:307−322. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1027
מילות מפתח
יישוב כפרי, התקופה הביזנטית המאוחרת, התקופה האומיית, תעשיית זכוכית, בית מלאכה לזכוכית, נרות זכוכית, פסולת ייצור זכוכית, בית בד, עצמות בעלי חיים, שרידי מבנה
תאריך פרסום
06/10/2026
קישור למאגר הלאומי
סוג מסמך
דוח סופי
