(A-9240) חורבת מגדל אושה
הרשאה/רישיון
A-9240
דוח חפירה
בחודשים פברואר–מרס 2022 נערכה חפירת בדיקה בחורבת מגדל אושה שבקיבוץ רמת יוחנן (הרשאה מס' 9240-A; נ"צ 211147-356/743498-663; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ רמת יוחנן, נוהלה על ידי ע"ס סעיד (צילום שטח), בסיוע י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ש' עמנואלוב (פוטוגרמטריה, שרטוט), א' רזניצקי (מעבדת מתכות), א' דגוט (מפת איתור), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (סריקה וציור ממצא), י' גורין-רוזן (זכוכית), ר' לואיס-בלום (רפאות זכוכית), ד' גזית (צילום זכוכית), א' לידסקי-רזניקוב (ציור זכוכית), ו' אשד (אנתרופולוגיה פיזית) ופועלים משכם.
בסקר מפת שפרעם תועדו בחורבת מגדל אושה ח'אן מהתקופה העות'מאנית, שבבנייתו שולבו אבנים מהתקופה הצלבנית, וממערב לו שרידי מבנים וקברים חצובים, ולוקטו חרסים מהתקופות הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית (עולמי וגל תשס"ד: אתר 85). בחפירות שנערכו בקרבת מקום נחשפו בעיקר קירות שדה ומפלסי אבנים מהתקופות הרומית–הביזנטית (תלמי 2012 [איור 1: 6213-A]; אורן 2021 [איור 1: 8571-A]).
החפירה הנוכחית נערכה במדרון גבעה המשתפל במתינות למערב, ונפתחו בה שישה ריבועים (U23 ,R18 ,N10, K6 ,H7 ,H4; איור 2). בארבעת הריבועים הדרומיים נחשפו שרידי מבנה מסיבי ומשטח עבודה, המתוארכים לתקופות הביזנטית המאוחרת–האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הי' לסה"נ). בשני הריבועים הצפוניים נחשפו שלושה קברי שוחה, כנראה חלק מבית קברות מוסלמי מהתקופה העות'מאנית (להלן, ו' אשד).
ריבוע H4
התגלה קיר מסיבי (W109; 1.1 מ' רוחב; איור 3), שנבנה בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב מאבני גוויל בגדלים שונים וביניהן מילוי אדמה ואבנים קטנות; מהקיר נחשפו שני נדבכים בלבד. על הפן המזרחי של הקיר השתמרו שרידי טיח חום, מעורב בשברי פחם קטנים וחומר אורגני. בבדיקות שנערכו בעזרת כלי מכני מצפון לריבוע התברר כי הקיר ממשיך עוד כ-15 מ' לכיוון צפון-מזרח. נראה כי קיר 109 התחבר במקור לקיר בכיוון כללי דרום-מזרח–צפון-מערב, שהתגלה בריבוע K6 (להלן, W110; איור 4), על סמך הדמיון בבנייה של שניהם; נראה כי שני הקירות שייכים לאותו מבנה נרחב.
ממזרח לקיר 109 התגלתה הצטברות אדמה (L114), שמעורבים בה שברי כלי חרס, ובהם קערה מטיפוס LRC (איור 3:5) מהתקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ), וכן קערה מזוגגת (איור 6:5) וקנקן שק (איור 9:5) מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ). על פני השטח נאספו כמה שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי (לא צוירו).
ריבוע H7
נחשף מפלס של אבני גוויל קטנות ובינוניות (L116; איור 6), המכסה כשני-שלישים משטחו של הריבוע. בהצטברות האדמה בין האבנים ומעליהן נאספו מעט שברי כלי חרס, המתוארכים לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (לא צוירו). ייתכן שמפלס אבנים זה שימש משטח עבודה, ואפשר שהוא היה קשור למבנה ששרידיו התגלו ממזרח (ר' איור 4). מתחת למפלס האבנים (L128) נתגלה שבר של פרסקו (סל 1048; איור 7), המתוארך כנראה לתקופה הרומית ומלמד כי במקום יש שרידים מתקופה זו.
ריבוע K6
נחשפו שני קירות מקבילים שנבנו בכיוון דרום-מזרח–צפון-מערב (W110 ו-W111; איור 8). קיר 110 (2 מ' אורך חשיפה, 1.08 מ' רוחב) נבנה בדומה לקיר 109 מריבוע H4 מאבני גוויל בגדלים שונים וביניהן מילוי אדמה ואבנים קטנות; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. אל הקיר ניגשה מדרום רצפה (L112) עשויה מאבנים קטנות ועפר מהודק. הקיר והרצפה נפגעו במערב הריבוע כתוצאה מבור מודרני. אפשר שרצפה זו נמשכה למערב וניגשה גם לקיר 109 (ר' איור 4).
מקיר 111 נחשף הפן הצפוני בלבד (0.7 מ' גובה), שנבנה מאבני גוויל גדולות וביניהן מילוי אדמה ואבנים קטנות. בחלק הדרומי של הריבוע ובחתך המערבי נתגלתה שכבה דקה של אדמה שחורה (L113; 5 ס"מ עובי). במפלס נמוך יותר בחתך הצפוני של הריבוע נחשפה שכבה שחורה דומה. נראה כי שכבות אלה הן שרידים של כמה מפלסי חיים, הקשורים לקירות בריבוע זה. בשכבה 113, מצפון לקיר 111, נתגלו שברי כלי חרס, המתוארכים ברובם לשלהי התקופה הביזנטית ותחילת התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הז' לסה"נ), ובהם קערה מטיפוס LRD (איור 2:5), קדרה (איור 4:5; המאה הז' לסה"נ) ואמפורה (איור 5:5; המאות הו'–הז' לסה"נ), וכן קנקן מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 10:5; המאה הח' לסה"נ). במפלס אדמה גבוה יותר בצדו הצפוני של הריבוע (L103) נאספו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ), ובהם קדרה (איור 8:5) ונר שמן (איור 11:5).
ריבוע N10
בחלקו הצפוני של ריבוע החפירה נתגלו כמה אבנים ושברי כלי חרס (L119; איור 9), ובהם קנקן שק מהתקופה הרומית (איור 1:5; המאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ) ובסיס קערה מזוגגת מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 7:5; המאות הט'–הי' לסה"נ). בדרום הריבוע (L126) נמצא נר חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה (איור 12:5; המאות הח'–הט' לסה"נ).
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
נאספו מעט שברי כלי זכוכית ופסולת מתעשיית זכוכית. שברי כלי הזכוכית מתוארכים לשתי תקופות: שבר אחד מתוארך לתקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית ואילו יתר השברים מתוארכים לתקופה הביזנטית ואולי אפילו לשלהי התקופה.
שבר הכלי מהתקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית שייך לדו-שפופרת תמרוקים (איור 1:10). כלים אלה היו נפוצים למן התקופה הרומית המאוחרת ועד לשלהי התקופה הביזנטית. דו-שפופרת תמרוקים שלמה, המעוטרת בחוט גלי היוצר מעין ידיות בשני הצדדים, התגלתה בקריית אתא הסמוכה (Vitto 2008:146, Fig. 11:2), ושם היא תוארכה למחצית השנייה של המאה הד' לסה"נ, ובקבר בחורבת צפת עדי שבצפון שפרעם (לדיון נרחב והפניות לגליל ולאזורים אחרים בארץ, ר' Gorin-Rosen 2015:7–8, Fig. 3:19, 20).
שברי כלי הזכוכית המתוארכים לתקופה הביזנטית ואולי אפילו לשלהי התקופה שייכים לשלושה בקבוקים (איור 2:10–4), שהתגלו באותו סל בלוקוס 114. שברים מס' 2 ו-3 הם שפות של בקבוקים קטנים יחסית. לבקבוק מס' 2 שפה זקופה בהמשכו של צוואר גלילי, המאופיין בכיווץ בחיבור לכתף הכלי. בקבוקים מטיפוס זה מוכרים ממכלולים מהתקופות הביזנטית, לרבות הביזנטית המאוחרת, והאומיית. בקבוקים דומים נמצאו בקבר בחורבת צפת עדי (Gorin-Rosen 2015:1, Fig. 1:1, 2, ור' שם הפניות לכנסייה הביזנטית בשבי ציון, לקבר בכבול מהתקופה הביזנטית הקדומה, לכנסייה בבית ירח מהמאות הו'–הז' לסה"נ ולבקבוקים מאותו פרק זמן שנמצאו בחמת גדר). לבקבוק מס' 3 שפת משפך קצרה מעוגלת וצוואר גלילי צר וארוך. השפה עוגלה באש ונלחצה אל משטח ישר, שיצר מעין כפל עדין מתחת לשפה. בקבוק זה קטן יחסית ואופן עיבוד השפה עדין. ביחד עם שתי שפות הבקבוקים נמצאו שני שברי בסיסים: האחד הוא בסיס קטן דחוף פנימה מזכוכית דומה לזו של בקבוק מס' 3, והשני הוא שבר של בסיס קעור, השייך לבקבוק בגודל בינוני מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק (לא צוירו). הבסיס השני דומה בצורתו לבסיס בקבוק שנמצא בחורבת צפת עדי (Gorin-Rosen 2015: Fig. 1:7). שבר מס' 4 שייך לבקבוק מעוטר בשקערוריות רדודות, הפזורות במרווחים קבועים על הדופן. הדגם נעשה בשיטה המכונה optic blown, שבה מנפחים בקבוק לדפוס עם הדגם הרצוי ולאחר שהדגם בולט על פני השטח, מכניסים לתבנית עגולה חלקה המשקעת את הדגם אל הדופן. באופן זה הדגם נראה בעין אבל משוקע בדופן. בקבוק מס' 4 עשוי מזכוכית שקופה, כמעט חסרת צבע, ולו דופן דקה במיוחד. כל המאפיינים הללו מתארכים את הכלי לשלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית.
יחד עם כלי הזכוכית נמצאו שלושה שברי פסולת שעליהם שכבת זיגוג (איור 5:10), ובהם שני שברים שהם אולי חלק מלבנים שהזדגגו בכבשן (איור 10: 5c ,5a) ושבר אחד של דופן ועליה שכבת זכוכית דקה (איור 10: 5b), אולי חלק ממכל התכת זכוכית או כורית שבה הייתה זכוכית מותכת. כמו כן נמצאו שתי נטיפות מזוגגות (איור 6:10, 7) וגוש פסולת כהה אוורירית (לא צולם), אולי פסולת מתעשיית זכוכית או תעשיית כלי חרס.
מכלול הזכוכית מהחפירה מלמד אולי על קיומה של תעשיית זכוכית במקום, שכן האתר שוכן בצדו המזרחי של עמק זבולון ומפרץ חיפה, באזור שבו התקיימה תעשיית זכוכית משגשגת בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית. ממצאים רבים שהתגלו בכרמל ולמרגלותיו תומכים בסברה זו, ובכלל זה בג'למה שבמורדותיו הצפוניים של רכס הכרמל (גורין-רוזן 2021ב), בחפירות הסמוכות בחורבת אושה, שם נמצאה עדות לתעשיית זכוכית בתקופה הביזנטית וראשית התקופה האומיית (גורין-רוזן 2021א, ור' שם הפניות לאחיהוד וציפורי), ובאתרים רבים נוספים בעכו ובסביבתה.
הממצא האנתרופולוגי
ורד אשד
קברים בריבועים R18 ו-U23. בריבועים אלה התגלו שלושה קברי שוחה חפורים באדמה בכיוון מזרח–מערב (L124 ,L123 ,L121; איורים 11, 12). רק בקבר 124 התגלו אבני כיסוי. בכל אחד מהקברים התגלה פרט בוגר יחיד, שנקבר בקבורה ראשונית וראשו בצד מערב, מנח המאפיין את הקבורה המוסלמית. נראה כי מקורם של הקברים בבית קברות מוסלמי מהתקופה העות'מאנית. העצמות שהתגלו בשני הריבועים השתמרו גרוע. הן נבדקו בשטח החפירה והושארו באתרן.
העצמות בקבר 121 (איור 13) שייכות לפרט ממין נקבה על סמך הקוטר הוורטיקלי של ראש עצם הירך (כ-39 מ"מ; Bass 1987:219). גיל הפרט הוא מעל 40 שנה, על סמך מפרק עצם האגן העליון והמדיאלי, המראה שינויי גיל מתקדמים (Lovejoy et al. 1985).
העצמות בקברים 123 ו-124 (איור 14) שייכות לפרטים ממין זכר על סמך הקוטר הוורטיקלי של ראש עצם הירך (49 ו-50 מ"מ בהתאמה; Bass 1987:219). גילם של שני הפרטים הוא מעל 18 שנה על סמך האיחוי של האפיפיזות בעצמות הירך (Johnston and Zimmer 1989).
עצמות שאינן באתרן. בשלושה לוקוסים בחפירה התגלו עצמות אדם שאינן באתרן (L126 ,L118 ,L114), השייכות כנראה גם הן לאותו בית קברות מוסלמי מהתקופה העות'מאנית. העצמות מלוקוס 114 (ריבוע H4) שייכות לילד, ובהן שבר של עצם שיכמה (scapula), ועצם שוקית (fibula), שאורכה ללא האפיפיזות הוא 87 מ"מ, מידה המתאימה לילד שגילו 0.5–1.5 שנים (Bass 1987:244). העצמות מלוקוס 118 (ריבוע U23) הן עצמות רגל (tibia femur and metatarsal) ועצם זרוע (ulna), השייכות לפרט אחד שגילו מעל 18 שנים, שכן האפיפיזות בעצם הירך מאוחות (Johnston and Zimmer 1989). העצמות מלוקוס 126 (ריבוע N10) כוללות שברי עצמות ארוכות של ילד ועצם ירך אחת שלמה ללא אפיפיזות. אורך עצם הירך מתאימה לילד שגילו 0.5–1.5 שנים (Bass 1987:217).
סיכום
בריבועים H4 ו-K6 נחשף חלק ממבנה גדול, הנמשך כנראה לדרום אל מחוץ לשטח החפירה. בריבוע H7 נחשף משטח עבודה הקשור אולי למבנה. שרידים אלה מתוארכים לתקופות הביזנטית המאוחרת–האסלאמית הקדומה (המאות הו'–הי' לסה"נ). בשל שטחה המצומצם של החפירה לא ניתן לאמוד את גודל המבנה ושימושו, ולקבוע האם הוא חלק מיישוב ששכן בחורבה או מבנה יחיד. להערכתנו, זהו מבנה יחיד כיוון ששרידים מתקופות אלה לא התגלו בחפירות הסמוכות ואף לא בסקר. בריבועים R18 ו-U23 התגלו קברי שוחה, אולי חלק מבית הקברות של הכפר הערבי אל-מג'דל מהתקופה העות'מאנית.
הפניות
אורן א' 2021. חורבת מגדל אושה. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26017-he
גורין-רוזן י' 2021א. חורבת אושה, ממצא הזכוכית. חדשות ארכיאולוגיות 133. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.26029-he
גורין-רוזן י' 2021ב. רוח, ים, חול ואש: שגשוגה של תעשיית הזכוכית למרגלות הכרמל. בתוך ש' דר, עורך. "כרמל בים יבוא" מחקרים ארכיאולוגיים והיסטוריים של ההר ומרגלותיו. ירושלים. עמ' 108–136.
עולמי י' וגל צ' תשס"ד. מפת שפרעם (24) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
תלמי ל' 2012. חורבת מגדל אושה. חדשות ארכיאולוגיות 124. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.1934-he
References
Bass W.M. 1987. Human Osteology: A Laboratory and Field Manual (3th edition). Columbia.
Gorin-Rosen Y. 2015. The Glass Finds from Horbat Zefat ‘Adi (East). In H. Smithline. Horbat Zefat ‘Adi (East). HA-ESI 127. https://doi.org/10.69704/jhaesi.116.2004.24890b
Johnston F.E. and Zimmer L.O. 1989. Assessment of Growth and Age in the Immature Skeleton. In M.Y. Iscan and A.R. Kenneth eds. Reconstruction of Life from the Skeleton. New York. Pp. 11–21.
Lovejoy C.O., Meindl R.S., Prysbeck T.R. and Mensforth R.P. 1985. Chronological Metamorphosis of the Auricular Surface of the Ilium: A New Method for the Determination of Adult Skeletal Age at Death. AJPA 68:15–28. https://doi.org/10.1002/ajpa.1330680103
Vitto F. 2008. A Late Third–Fourth-Century CE Burial Cave on Remez Street, Qiryat Ata. ‘Atiqot 60:131–164. https://doi.org/10.70967/2948-040X.1227
מילות מפתח
שרידי מבנה, משטח עבודה, התקופה הביזנטית המאוחרת, התקופה האסלאמית הקדומה, קברי שוחה, בית קברות מוסלמי, התקופה העות'מאנית, כלי זכוכית, תעשיית זכוכית, הכפר הערבי אל-מג'דל, ממצא אנתרופולוגי
תאריך פרסום
07/10/2026
קישור למאגר הלאומי
סוג מסמך
דוח סופי
