(A-9555) כפר ברא

דוראר מסארווה, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9555

דוח חפירה

בחודש מרס 2023 נערכה חפירת בדיקה ברחוב א-רוודה בכפר ברא (הרשאה מס' 9555-A; נ"צ 197797-803/670765-771; איור 1), לאחר פגיעה בעתיקות במהלך חפירת קו תשתיות לשכונה חדשה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון א.פ.ד. מהנדסים, נוהלה על ידי ד' מסארווה, בסיוע י' עמרני (מנהלה), ח' המר וא' עמיחי (סקר חללים תת-קרקעיים), ש' עמנואלוב (פוטוגרמטריה וצילום), ש' קריספין (גלאי מתכות), ע' קינן (בטיחות), י' טפר (הנחיה), ת' חרפ"ק (טיפול בממצאים), ח' טורגה (כלי חרס), מ' שויסקה (ציור כלי חרס), ר' קול (נומיסמטיקה), מ' ויזל וע' עזב מרשות העתיקות ופועלים פלסטינים משכם.

בסקר מפת כפר סבא תועד בשטח היישוב תל גדול, ובו שרידי מבנים, חומה, מתקנים רבים, קברים וממצאים ממגוון תקופות (בית אריה ואיילון 2012: אתר 158, ור' שם רקע והפניות). עוד תועדו בסקר זה בשטח היישוב ובסביבתו מגוון שרידים קדומים וממצאים נוספים (בית אריה ואיילון 2012: אתרים 149–190). בחפירות שנערכו בעבר בשטח היישוב נחשפו שרידי יישוב מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והממלוכית (סארי תשנ"ח [איור 1: 2273-A]; ארבל 1999 [איור 1: 2638-A]; אבו פנה תשס"ג [איור 1: 3208-A]; אבו פנה 2010 [איור 1: 3526-A]). בחפירת בדיקה שנערכה בשנת 2019 לקראת הרחבת היישוב לכיוון מזרח ודרום-מזרח נחשפו מערות חצובות גדולות שהתקיימה בהן פעילות בתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה, וכן מתקנים חקלאים וקברים חצובים מהתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והממלוכית (טנדלר וון דן ברינק 2024 [איור 1: 8596-A]; Tendler and van den Brink 2022).

בחפירה הנוכחית נפתחו חמישה ריבועי חפירה ברצף (D6–D2; איורים 2, 3; מודל תלת-ממד) ונחשפו שרידים שיוחסו לשתי שכבות (II ו-I). לשכבה II הקדומה יוחסו מחצבת אבן וחלל תת-קרקעי חצוב, שהוביל כנראה אל מאגר או בור מים. על גבי שרידים אלו נבנה בשכבה I המאוחרת מבנה מהתקופה האסלאמית הקדומה, ששרידיו כוללים שני שלבי בנייה. השרידים משתי השכבות נפגעו מתשתיות של ניקוז וחשמל במקום. היחסים הסרטיגרפיים בין השרידים השונים אינם ברורים דיים בשל מגבלות החפירה.

שכבה II. במזרח שטח החפירה (ריבועים D5 ו-D6) התגלה כתוצאה מפגיעה במהלך עבודות תשתית במקום פתח של חלל תת-קרקעי חצוב בסלע (איור 4). לא ניתן היה לעמוד על היקפו המלא, שכן הוא נמשך מתחת לכביש שמדרום לשטח החפירה. החלל תועד ולא נחפר בשל שיקולי בטיחות הקשורים בהצטברות גדולה של אדמה וסחף בתוכו, ולכן תיארוכו אינו ברור. דפנותיו הצפונית, המזרחית והמערבית מטויחות; הדופן הדרומית לא זוהתה בשל הצטברות אדמה וסחף. במרכז החלל זוהו אבנים גדולות וסלעים (איור 5), שסתמו פיר ששימש כנראה פתח עליון של מאגר או בור מים, המרוחק כ-3 מ' מדרום לריבועי החפירה.

במחשוף סלע מעל החלל התת-קרקעי נחשף חלק ממחצבת אבן (L101; ר' איור 4), הנמשכת צפונה מעבר לגבולות החפירה. במחצבה נחשפו שלוש מדרגות חציבה, ובהן ניכרים סימני סיתות ותעלות ניתוק של אבנים (0.11 מ' רוחב). בקרקעית המחצבה נחשפו סימני חציבה של אבנים שנותקו מהסלע (0.30 × 0.65 × 1.30 מ').

שכבה I. בכל ריבועי החפירה נחשפו שרידים של מבנה גדול, המשתרע מחוץ לגבולות החפירה לצפון, לדרום ולמערב. מהמבנה שרדו קטעי קירות (W121 ,W114 ,W110 ,W108 ,W103), שתחמו שני חדרים (L109 ו-L115; איור 6) ושתי חצרות (L102 ו-L111). בחצר 111 הובחן גם שלב בנייה מאוחר. בחדר 115 נחשפה רצפה עשויה מאבני גוויל קטנות וחומר מליטה מטיט אפור, ואילו בחדר 109 נחשפה רצפת גיר כתוש. על רצפת חדר 115 התגלו מפולות אבנים של המבנה (L107). על רצפת חדר 109 נחשפו סימני שרפה. קירות 108, 114 ו-121 התוחמים את שני החדרים נבנו באבנים בינוניות מסותתות למחצה; קיר 114 נבנה משורה אחת של אבנים ואילו קירות 108 ו-121 נבנו משתי שורות של אבנים ובתווך אבני גוויל קטנות.

חצרות 102 ו-111 התגלו ממערב וממזרח לחדרים. בחצר 102 נחשפה רצפה של אבני גוויל בינוניות וקטנות, והיא תחומה במזרח בקיר 103; היא נפגעה קשות מעבודות התשתיות במקום ושרד ממנה רק קטע בחלקה המערבי. הרצפה נבנתה על תשתית עשויה גיר כתוש (L105), שהונחה על מילוי של אבני גוויל קטנות מעורבות בשברי כלי חרס רבים (L100); המילוי שימש לפילוס השטח מעל הסלע. קיר 103 נחתך בעבודות התשתית, ושרדו ממנו בחתך הצפוני והדרומי של ריבוע D6 שני נדבכים של אבני גיר מסותתות למחצה ואבני גוויל קטנות עם חומר מליטה מטיט אפור. בחצר 111 (איור 7) זוהו שתי רצפות (L111 ו-L113), זו מעל זו, הניגשות לקיר 110 התוחם את החצר מצפון. לשלב הקדום יוחסה רצפה 111, הבנויה מאבני גוויל בינוניות וקטנות, ואילו לשלב המאוחר יוחסה רצפת טיח אפור 113. קיר 110 נבנה מאבני גיר מסותתות למחצה, והוא נמשך אל מחוץ לגבולות החפירה. בחצר 111 התגלה בור מים חצוב ומטויח, שלו פתח עגול (L112; כ-1 מ' קוטר); הוא לא נחפר בשל אילוצי החפירה. הפתח שולב תחילה ברצפה 111 הקדומה, ועם בניית רצפה 113 המאוחרת הוא הוגבה בבניית טבעת של אבני גוויל סביבו ושולב ברצפת הטיח החדשה.

בחפירה התגלו שברי כלי חרס מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי"א לסה"נ) על רצפת חדר 115, מתחת לרצפות חדרים 109 ו-115 ולרצפת טיח 113 (L118–L116), בחצר 102 ובמפולת 107. הממצא הקרמי כולל שתי קערות Common Glazed (איור 1:8, 2), קערה עם שפת מדף (איור 3:8), קערה מזוגגת (איור 4:8), קערה מזוגגת שיובאה מביירות (איור 5:8), קערות פשוטות (איור 6:8, 7), קערה עמוקה (איור 8:8), קנקנים (איור 9:8, 10) ופכים (איור 11:8, 12).

בתוך מפולת 107 נחשף מטבע בילון שיוצר מסגסוגת 'כסף סיגים' (איור 9) מסוג 'דנאייה' (denier), שנטבע בתקופת המלך הצלבני אמאורי הראשון (1163–1174 לסה"נ) או יורשיו (ר"ע 189167). המטבע הוטבע לפני קרב קרני חיטין ונפילת ממלכת ירושלים, והוא נמנה עם קבוצת המטבעות הנפוצים ביותר בממלכה עד לנפילתה.

לשכבה II יוחסו חלק ממחצבת אבן וחלל תת-קרקעי חצוב ומטויח, שהוליך ככל הנראה אל מאגר או בור מים שנסתם בשלב כלשהו באבנים גדולות וסלעים. לשכבה I יוחסו שרידי מבנה מהתקופה האסלאמית הקדומה המצטרף לשרידי יישוב מתקופה זו שנחשפו בקרבת מקום (ארבל 1999; אבו פנה 2010). חשיפת מטבע מהתקופה הצלבנית בתוך מפולת אבני בנייה במבנה מלמדת על פעילות מאוחרת במקום. בורות המים ומחצבת האבן שנחשפו בחפירה קשורים כנראה לשרידים דומים שנחשפו בעבר בסמוך (טנדלר וון דן ברינק 2024) והיוו חלק מהעורף החקלאי של היישוב העתיק שהתקיים באתר לאורך תקופותיו.