(5-2-2020) ח'ירבת מרח אל-ג'וומיע וח'ירבת ע'ריב, סקר

הרשאה/רישיון

(5-2-2020)

דוח חפירה

בחודש יולי 2022 נערך סקר בח'ירבת מרח אל-ג'וומיע ובח'ירבת ע'ריב שבצפון הרי חברון (רישיון קמ"ט מס' 5-2-2020; נ"צ 214/621; איור 1). הסקר, מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובמימונו, נוהל על ידי ד' רביב (צילום שטח, מדידות ושרטוט, זיהוי מטבע), ג' מקללן (מדידות ושרטוט) וא' פאוסט, בסיוע י' רודמן (ציור כלי חרס), מ' לביא (ניקוי מטבע) וט' רוגובסקי (צילום מעבדה). בסקר השתתפו סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומדריכים מבית ספר שדה כפר עציון.

שטחי החורבות מרח אל-ג'וומיע (נ"צ 214247/621778) וע'ריב (נ"צ 214832/621242), המרוחקות כ-700 מ' זו מזו, מעובדים כיום ושרידיהן ניכרים באבני בניין עתיקות המשולבות בקירות תמך של מדרגות עיבוד ובפתחי חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע. הסקר כלל איתור ומיפוי של שרידי מבנים ומתקנים, חלקם תת-קרקעיים, וכן איסוף ממצא מפני השטח. כמו כן עודכנה התכנית של ח'ירבת מרח אל-ג'וומיע, הוכנה תכנית של ח'ירבת ע'ריב ומופתה מערכת מסתור שנחשפה בעבר בח'ירבת ע'ריב. סקר זה מתווסף לסקרים קודמים שנערכו בשתי החורבות ומוסיף נדבך לחקר תולדותיהן והאזור. הוא מדגים את חשיבותם של הבדיקה והתיעוד של חללים תת-קרקעיים בסקר ארכיאולוגי, ובפרט באתרים שבהם שרידי היישוב כמעט שאינם ניכרים על פני השטח בשל פעילות חקלאית אינטנסיבית. להלן יתוארו מתקנים שעד כה לא פורסמו או שסקר זה מוסיף מידע חדש אודותם.

ח'ירבת מרח אל-ג'וומיע

בשטח ניכרים שרידים של אתר כפרי בראש שלוחה מתונה, שהיא חלק מרכס שלאורכו עובר קו פרשת המים הארצי. א' עופר (תשנ"ג:93), שסקר את האזור במסגרת סקר הר יהודה, דיווח על שני מוקדי עתיקות: (א) ח'ירבת מרח אל-ג'וומיע (עופר תשנ"ג: אתר 321) — חורבה ששטחה 12 דונם ונלקטו בה חרסים מתקופות הברזל 2–האסלאמית המאוחרת; (ב) וג'וומיע (נבי דאניָל), דרום (עופר תשנ"ג: אתר 322) — חורבה ללא שם המרוחקת כ-300 מ' מדרום לח'ירבת מרח א-ג'וומיע, ובה מקבץ קברים חצובים בסלע, חרסים מתקופות הברזל 2, הפרסית, הביזנטית והאסלאמית המאוחרת וחרסים מתקופת הברזל 2 הנושאים טביעות 'למלך' וטביעת רוזטה. נראה ששני מוקדי עתיקות אלה הם אתר יישוב אחד שמרכזו במוקד א' ושוליו במוקד ב'. בשנת 2001 הציגו ד' עמית וא' יזרסקי (Amit and Yezerski 2001) תיעוד של מתקנים חצובים במדרון המזרחי של השלוחה, הכוללים תריסר מערות קבורה וגת מתקופת הברזל 2 וכן מתקנים שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית, ובהם מערות בית בד, קולומבריה, גת, שני מקוואות טהרה ובורות מים. עמית (תשנ"ז:22) אף ציין את גילויה של טביעת חותם 'ירשלמ' באתר, ממצא המאפיין אתרים בתחום המנהלי של יהודה בימי החשמונאים (על תיארוך טביעות אלו, ר' 2013Bocher and Lipschits ). בהמשך תיעדו ש' בץ וי' פלג (בץ תשס"ז; פלג תשס"ט[א]) שני קברי אצטבות במדרון הצפוני-מערבי של השלוחה, והתגלו בהם גלוסקמות שמכסיהן שבורים וחרסים שתוארכו לתקופות הברזל 2ב והרומית הקדומה. במרחק של כ-500 מ' מצפון לאתר תיעד ח' כהן (תשע"ו:35) מקווה טהרה חצוב בסלע; ייתכן כי הוא נחצב ושימש את תושבי מרח אל-ג'וומיע בשלהי ימי הבית השני. בהתבסס על ממצאים מתקופת הברזל 2 הציעו עמית ויזרסקי (Amit and Yezerski 2001:172) לזהות את ח'ירבת מרח אל-ג'וומיע עם אחת הערים במחוז בית לחם הנזכרות בגרסת תרגום השבעים ליהושע טו. ברשומות הסקר הבריטי נקרא האתר ח'ירבת אל-קוסיס (Conder and Kitchener 1883:118), ובהתבסס על שם זה הציע ב"נ רוזנפלד (תשנ"א:215–217) לזהותו עם בית מקושש, מקום משכנה של משפחת הכוהנים בית קיפא/קיפאי מימי הבית השני.

בסקר הנוכחי תועדו 27 נקודות ממצא (נספח נתוני הסקר: טבלה 1), ובהן 19 מערות קבורה חצובות, שמהן שבע מערות לא תועדו בעבר (מס' 12, 15, 19–21, 24, 25), אבני גזית (מס' 16), שני מתקנים חצובים (מס' 5, 6) ומקבץ ספלולים חצובים (מס' 14). הגתות, מערת בית הבד, בור המים ו-12 ממערות הקבורה תועדו בעבר בידי עמית ויזרסקי (Amit and Yezerski 2001). להלן תיאור קצר של השרידים המתפרסמים כאן לראשונה. כמו כן יתואר הממצא ובו כלי חרס ומטבע אחד.

מערת קבורה 12 (איור 2). למערה חזית מדורגת וחדר קבורה רבוע (2.3 × 2.8 מ', כ-1.4 מ' גובה). במרכזו של חדר הקבורה התגלה בור עמידה וסביבו נחצבו שלוש אצטבות (0.9 מ' רוחב ממוצע). בפינה המזרחית של חדר הקבורה נחצב בור עגול (0.6 מ' קוטר, 0.5 מ' עומק) ששימש לליקוט עצמות.

מערות קבורה 15, 19 ו-20. פתחיהן של מערות אלה סתומים ולכן הן לא תועדו.

מערת קבורה 21 (איור 3) נפרצה לאחרונה על ידי שודדי עתיקות וחזיתה לא השתמרה. במערה חדר קבורה מלבני (2.3 × 2.6 מ', 1.6 מ' גובה), ובחלקו הדרומי נחצבה אצטבה (0.75 מ' רוחב).

מערות קבורה 24 ו-25 (איורים 4, 5). המערות צמודות ולהן חצר משותפת. כל אחת מהן כוללת חזית מדורגת וחדר קבורה. בחדר הקבורה של מערה 24 (2.8 × 3.1 מ', כ-1.5 מ' גובה) נחצב במרכז בור עמידה ומסביבו שלוש אצטבות (0.8–0.9 × 1.9–2.5 מ'), ולכל אחת מהן מעקה רדוד וכרית אבן מלבנית, ככל הנראה להנחת ראשי הנקברים. בפינה הצפונית-מזרחית של חדר הקבורה נחצב בור לליקוט עצמות. בחדר הקבורה של מערה 25 (2.8 × 3.2 מ', כ-1.4 מ' גובה) נחצב במרכז בור עמידה ומסביבו שלוש אצטבות רחבות (1.0–1.2 מ' רוחב). בדופן הדרומית של החדר נחצב כוך (0.4 × 0.5 מ', 0.7 מ' גובה); נראה שחציבתו לא הושלמה.

חדרי הקבורה של שתי המערות חולקים דופן משותפת צרה (כ-0.1 מ' רוחב), שנפרצה כנראה עוד בעת העתיקה. בהתבסס על מרכיביהן האדריכליים של הקברים, ובעיקר על המעקות שהתגלו באצטבות במערה 24, נראה כי יש לתארכם לתקופת הברזל 2.

אבני גזית 16. בראש מדרון התגלה ריכוז של אבני גזית גדולות (0.3–0.4 × 0.4–0.6 × 0.6–0.7 מ'; איור 6), שהיו כנראה חלק ממבנה שנפגע בעבודות חקלאיות אינטנסיביות במקום; לא הובחנו קירות. בכמה מהאבנים הובחן סיתות שוליים וזיז בולט. חלק מהאבנים שולבו בקירות תמך של מדרגות עיבוד (איור 7).

מתקנים חצובים 5 ו-6. נחשפו שני אגנים רדודים זה לצד זה, המלאים באדמת סחף. אגן 5 עגול (כ-0.8 מ' קוטר) ואילו אגן 6 מלבני (0.5 × 1.2 מ'); עומקם אינו ידוע.

מקבץ ספלולים 14. נחשפו שלושה ספלולים קוניים (0.2 מ' קוטר ממוצע, 0.15 מ' עומק ממוצע).

ממצאים. התגלו שברים של כלי חרס ומטבע אחד, שלוקטו מפני השטח בשלושה אזורים באתר (נספח נתוני הסקר: טבלה 2): מדרון השלוחה המזרחי (סל 1), מדרון השלוחה הצפוני (סל 2) וראש השלוחה (סל 3). בממצא כלי החרס 66 שברים הניתנים לזיהוי, רובם שפות, ובהם קדרה מתקופת הברזל 2 (איור 1:8); קערת דגים (לא צוירה), מורטריום (איור 2:8), קרטר (איור 3:8) וקנקנים (איור 4:8–13) מהתקופות הפרסית–ההלניסטית הקדומה; קנקנים (איור 14:8–16) מהתקופה ההלניסטית המאוחרת; קנקנים (איור 17:8–19) מהתקופה הרומית הקדומה; קנקן (איור 20:8) מהתקופה הרומית המאוחרת; וקנקן (איור 21:8) מהתקופות הביזנטית–האסלאמית הקדומה. ייתכן שחלק מהכלים שסווגו כקנקנים מהתקופות הפרסית וההלניסטית הם למעשה פכים או קרטרים. כל הכלים יוצרו בייצור מקומי, למעט המורטריום (ר' איור 2:9) שאולי יובא. התקופה הבולטת ביותר בממצא היא התקופה ההלניסטית הקדומה והמאוחרת (ימי החשמונאים), זאת לעומת תקופת הברזל שממצאיה בלטו בסקרים הקודמים. עוצמה יישובית בתקופה ההלניסטית ניכרת גם באתרים נוספים באזור, דוגמת חורבת בית זכריה (Raviv 2025).

המטבע שהתגלה (14–16 מ"מ קוטר; 2.91 גרם; איור 9) עשוי ברונזה בעריך של פרוטה, והוא מתוארך לימי החשמונאים (129–85 לפסה"נ). על צדו האחד מופיעים צמד קרני שפע וביניהן רימון, ועל צדו השני כתובת הנתונה בתוך זר; הצד השני שחוק מאוד.

ח'ירבת ע'ריב

בשטח ניכרים שרידים של אתר כפרי לצד דרך (כביש 60 כיום) המחברת בין ירושלים לחברון, שראשיתה בתקופה העות'מאנית (עמית 1977). שרידי האתר משתרעים במורד שלוחה מתונה. בסקר חרום שנערך בעבר תואר האתר כחורבה שנהרסה כליל עקב עיבוד חקלאי, ונלקטו בו חרסים מהתקופה הביזנטית (כוכבי תשל"ב:42, אתר 34). א' עופר (עופר תשנ"ג: נספח 2/א, עמ' 12) גילה במקום חרסים מתקופות הברזל 2–הביזנטית. ד' עמית דיווח על מקווה טהרה, מעט שרידים אדריכליים, מתקנים חצובים, מערכת מסתור קצרה ובורות מים (עמית תשנ"ז:23, איור 16). מ' מרכוס וד' עמית ציינו כי באתר נמצאו חרסים ומטבעות מהתקופה הרומית (מרכוס ועמית תשמ"ט:66, אתר 42). י' פלג תיעד באתר קבר אצטבות ומקווה טהרה (פלג תשס"ט[ב]); זהו אותו מקווה שתועד זה מכבר על ידי עמית. ב' זיסו (תשס"ב:114) תיאר שני חלקים של מערכת מסתור, האחד (האגף המערבי, להלן) כולל מחילה (9 מ' אורך) שלאורכה נחצב חדר מסתור, והשני (האגף המזרחי, להלן) כולל בור מים שבדופנו נחצבה מחילה.

בסקר הנוכחי תועדו 13 נקודות ממצא (נספח נתוני הסקר: טבלה 3), ובהן שתי מערכות מסתור (1, 13), בורות מים (2, 4–6, 11) מערות קבורה ואחסון (8–10), מקווה טהרה (12), קולומבריום (3) וספלול (7). שתי מערכות המסתור, המרוחקות כ-20 מ' זו מזו, הן כנראה שני אגפים של מערכת מסתור אחת שתועדה בעבר (עמית תשנ"ז; זיסו תשס"ב) — המזרחי (מס' 1) והמערבי (מס' 13). להלן תתואר מערכת מסתור 1. מקווה הטהרה תועד בעבר (עמית תשנ"ז; פלג תשס"ט (ב')) ולכן לא יתואר להלן.

מערכת מסתור 1 (איור 10). תועדה מערה גדולה (A; כ-8 × 11 מ', 2.0–2.5 מ' גובה) שבדופנותיה נחצבו כוכים (B ו-C) ושתי מחילות מסתור (D ו-E/G). פתח המערה תחום ממזרח בקיר אבן בנוי, והוא מוביל למבוא מדורג המזכיר בצורתו כניסה למערת מגורים. בתקרת המערה נחצב פיר רבוע (1 × 1 מ'), ששימש אולי פתח למערה בשלב מאוחר. הפיר מזכיר פתח של בור מים, ועל כן סביר להניח שזהו החלק במערכת המסתור שתיאר זיסו בטעות כבור מים (לעיל). כוכים B ו-C (0.6–1.0 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, כ-1 מ' גובה) נחצבו בדופנות המערה ובקרקעיתה. לפי צורתם ומידותיהם נראה שהם מחילות שחציבתן לא הושלמה. מחילה D (כ-2 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה) נחצבה בגובה כ-1.6 מ' מעל קרקעית המערה, ובדופנה המערבית נחצבו שלושה שקעים לנרות. מחילה E/G מתעקלת (13 מ' אורך), וחלקה המזרחי (2.8 מ' אורך, 1.2–1.7 מ' רוחב) רחב ביחס לחלקה המערבי (כ-4 מ' אורך, 0.6–0.7 מ' רוחב, 0.8–1.0 מ' גובה). נראה כי החלק המזרחי הורחב בשלב מאוחר, אולי בעת הסבתה למגורים. מחלקה המערבי של המחילה מתפצלת מחילה נוספת (F; כ-5 מ' אורך); היא סתומה באדמת סחף במערבה. באזור הפיצול נחצבו ארבעה שקעים לנרות. ממערב למחילה F נחשף קטע ממחילת מסתור נוספת (H; כ-6.5 מ' אורך, 0.6–0.7 מ' רוחב, 0.8–0.9 מ' גובה; איור 11), ובה התגלו תשעה שקעים חצובים לנרות; היא נסתמה באדמת סחף בשני קצותיה. כיוון מחילה H ומידותיה דומים לאלה של מחילה F, ולכן ייתכן שהן חלקים מאותה מחילה.

במערכת המסתור לא התגלה ממצא מתארך, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מתי היא נחצבה. עם זאת, מחילות ארוכות כדוגמת מחילה E/G מאפיינות מערכות מסתור שנחצבו בתקופה שבין המרידות ובימי מרד בר-כוכבא, ופחות מאפיינות מערכות מסתור מימי הבית השני (לדיון עדכני בטיפולוגיה ובכרונולוגיה של מערכות מסתור, ר' רביב תשפ"ד; לתולדות האזור בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא, ר' כהן תשע"ו).

קולומבריום 3 (איור 12). התגלה פתח עגול (1.1 מ' קוטר) של פיר (0.8 מ' עומק) המוביל לחלל סגלגל (2.8 × 3.5 מ', 1.5 מ' גובה לכל הפחות). בדופנות הפיר והחלל נחצבו גומחות המסודרות בשורות — שתי שורות בפיר וחמש שורות לפחות בחלל הקולומבריום.

מערות קבורה 8 ו-9. פתחי המערות סתומים באבנים ועל כן לא ניתן היה לתעד את תכניתן האדריכלית.

מערת אחסון(?) 10. למערה פתח חצוב (כ-1.3 מ' רוחב, 1.5 מ' גובה) המוביל לחלל שהיה מלא באדמת סחף ולכן לא נמדד.

בורות מים 2, 4, 5, 6 ו-11. בורות 2, 4, 5 ו-6 משמשים גם כיום ונמצאו סגורים במכסה ברזל. בור 11 קרס בחלקו ונמצא מלא באדמת סחף.

ספלול 7. התגלה ספלול חצוב שקוטרו 0.25 מ' ועומקו 0.2 מ'.

ממצא כלי החרס נאסף מפני השטח, ובו 16 שברים הניתנים לזיהוי (נספח נתוני הסקר: טבלה 4), כולם שפות של כלים שיוצרו בייצור מקומי. בממצא קנקנים (איור 1:13–3) מהתקופה ההלניסטית הקדומה, קנקן (איור 4:13) מהתקופה ההלניסטית, פך/קרטר (איור 5:13) מהתקופות ההלניסטית המאוחרת–הרומית הקדומה וקדרה (איור 6:13) מהתקופה הביזנטית.

הפניות

בץ ש' תשס"ז. המשכיות מול שינוי במנהגי הקבורה בצפון הר חברון: מתקופת הברזל ב' ועד התקופה הביזנטית. מחקרי יהודה ושומרון טז:47–49.

זיסו ב' תשס"ב. היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה, משלהי תקופת הבית השני עד לדיכוי מרד בר-כוכבא. עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

כהן ח' תשע"ו. היישוב היהודי בצפון הר חברון משלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא. עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן. רמת גן.

כוכבי מ' תשל"ב. הסקר בארץ יהודה. בתוך מ' כוכבי, עורך. יהודה, שומרון וגולן, סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח. ירושלים. עמ' 19–89.

מרכוס מ' ועמית ד' תשמ"ט. הר חברון: סקר נוף ומסלולי טיול. ירושלים.

עופר א' תשנ"ג. הר יהודה בתקופת המקרא. עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

עמית ד' 1977. ח'אן נשכח על אם הדרך (ח'אן ערוב בדרך חברון). דפים למורי דרך 1–4. עמ' 7–12.

עמית ד' תשנ"ז. מקוואות טהרה מימי בית שני בהר חברון. עבודה לתואר מוסמך, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

פלג י' תשס"ט (א'). מערות קבורה ומקווה טהרה במראח' אל-ג'ומעה (נבי דניאל). בתוך א' יזרסקי, עורכת. חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין. ירושלים. עמ' 268–270.

פלג י' תשס"ט (ב'). מערת קבורה ומקווה טהרה מן התקופה הרומית הקדומה בח'רבת ע'ריב. בתוך א' יזרסקי, עורכת. חפירות ותגליות ביהודה ובבנימין. ירושלים. עמ' 270–272.

רביב ד' תשפ"ד. מערכות המסתור ביהודה: עדכון גיאוגרפי, טיפולוגי ופונקציונלי. ארץ ישראל לה:511–519.

רוזנפלד ב"נ תשנ"א. תולדות התיישבותן של שתי משפחות מהכהונה הגדולה בימי הבית השני. בתוך י' כ"ץ, י' בן-אריה וי' קניאל, עורכים. מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית-יישובית של ארץ-ישראל ב. ירושלים. עמ' 206–218.

References

Amit D. and Yezerski I. 2001. An Iron Age II Cemetery and Wine Presses at an-Nabi Danyal. IEJ 51/2:171–193.

Bocher E. and Lipschits O. 2013. The "Yršlm" Stamp Impressions on Jar Handles: Distribution, Chronology, Iconography and Function. Tel Aviv 40/1:99–116. https://doi.org/10.1179/033443513X13612671397468

Conder C.R. and Kitchener H.H. 1883. The Survey of Western Palestine III: Judaea. London.

Raviv D. 2025. A Numismatic Survey at Ḥorbat Bet Zekharya and Possible Evidence for the Fifth Battle of Judah Maccabi. INR 20:89–122.

מילות מפתח

הרי חברון, מערות קבורה, קברי אצטבאות, מערכות מסתור, קולומבריום, מקוואות טהרה, מתקנים חצובים, תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית, התקופה החשמונאית, מטבעות חשמונאיים, יישוב כפרי