(A-9549) נס ציונה, אל-ח'רבה

אבישג רייס, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9549

דוח חפירה

בחודשים אפריל–מאי 2023 נערכה חפירת הצלה בתחומי האתר אל-ח'רבה בנס ציונה, מדרום למתחם 'ביג' (הרשאה מס' 9549-A; נ"צ 180725/647350; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון איל בק, נוהלה על ידי א' רייס (צילום), בסיוע י' טפר (ייעוץ מדעי), י' עמרני וז' לוטן (מנהלה), ק' סרזו ור' שנבל (חתכי בדיקה), ד' גולן (בדיקות מקדימות, הכנת שטח ויעוץ), ש' עמנואלוב (צילום, שרטוט ופוטוגרמטריה), א' דגוט (GIS), נ' וילר (גיאולוגיה), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), א' גורזלזני (בקרה מדעית וייעוץ), ל' ראוכברגר (ייעוץ) ת' חרפ"ק (כלי חרס), ק' סורקין (סריקה דיגיטלית), י' גורין-רוזן (זכוכית), ד' גזית (צילום ממצא), ד' ברקן ארכיאולוג וד' ציטרון ממרחב מרכז בקשות העתיקות ופועלים משכם.

נפתחו חמישה ריבועי חפירה (איורים 2–4; מודל תלת-ממד) ונחשפו שלוש שכבות (3–1). לשכבה 3 הקדומה יוחסו שרידי קבורה מוסלמית שלא ניתנת לתיארוך. בשכבה 2 הובחנו שני שלבים המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת וימי המנדט הבריטי: לשלב הקדום יוחסו שרידים של בית באר, בריכה ומערכת תעלות השקייה, ולשלב המאוחר יוחס בור סיד. לשכבה 1 המאוחרת יוחסה סתימת בטון מודרנית של הבאר שהביאה ליציאתה משימוש. בחפירה נלקחו דגימות קרקע למחקר גיאו-ארכיאולוגי (יפורסם במאמר נפרד בעתיד).

לפי מפת הסקר הבריטי (PEF) מהמאה הי"ט לסה"נ החפירה נערכה בשטח חקלאי המכונה 'ביארת עבוד'. בחפירות שנערכו בעבר ממערב ומצפון לשטח נחשפו בעיקר שרידי בנייה מן התקופה העות'מאנית המאוחרת וימי המנדט הבריטי (עד 2017 [איור 1: A-6823 ,A-6373 ,A-5133]; (ראוכברגר 2020 [איור 1: 8382-A]; ור' בהם הפניות נוספות).

שכבה 3

במרכז שטח החפירה נחשפה קבורת אדם, הכוללת שברי עצמות פלג גוף תחתון של פרט שנקבר בקבורה ראשונית בכיוון כללי מזרח–מערב (L138; איור 5; י' נגר, מידע בעל-פה). כיוון הקבורה מרמז שזוהי קבורה מוסלמית, אך העדר חפצי לוואי אינו מאפשר לתארכה. עם זאת הקבורה נחתכה על ידי בור הסיד משכבה 2, ועל כן נראה כי היא קדומה לתקופה העות'מאנית המאוחרת.

שכבה 2

השלב הקדום. לשלב זה יוחסו יסודות קירות של בית באר מלבני (L104; כ-4.30 × 17.45 מ'), ובו באר עגולה (L108), וממערב להם בריכת מים עגולה (L106), שהוליכה אל מערכת תעלות השקיה. הקירות של בית באר 104 נבנו בציר כללי צפון–דרום (W139 ,W121 ,W117 ,W109; איור 6) על גבי סלע הכורכר מאבני גוויל שלוכדו בחומר מליטה אדמדם. בצפון המבנה נחשף קטע של תשתית רצפה (L140), שנבנתה מאבני גוויל קטנות שלוכדו בחומר מליטה אפרפר; היא ניגשת מדרום אל קיר 139.

באר 108 (5 מ' קוטר, 7 מ' עומק חפירה; ר' איור 6) נחפרה באדמה ודופנה באבני גזית שלוכדו במלט אפור; נחשפו 24 נדבכים מהבאר, אך החפירה לא העמיקה עד לקרקעיתה. במרחק של 1.5 מ' מדרום לבאר נחשפה בנייה רבועה מאבני כורכר (L116; כ-0.96 × 1.67 מ', 0.8 מ' גובה; ר' איור 6), ששימשה אולי מעמד למנוע שאיבת מים מהבאר. על סמך מיקום שטח החפירה במפת הסקר הבריטי (PEF) ובחינת מפלסי מי תהום היסטוריים במקום נראה כי מי התהום בבאר זו היו בעומק של 16–18 מ' מתחת לפני השטח בעת השימוש בה בתקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי (נ' וילר, מידע בעל-פה).

בריכת מים 106 (1.4 מ' קוטר, 1.5 מ' עומק; איור 7) נבנתה על גבי סלע האם מכורכר מאבני כורכר; היא טויחה מפנים ומחוץ בחומר שנראה כמו מלט. היא שימשה להזנת מים למערכת תעלות ההשקיה. בדופן הצפונית של הבריכה נחשף צינור מתכת, שהוליך מים אל מערכת התעלות.

מערכת תעלות ההשקיה (איורים 8–11) כללה שלוש תעלות (1–3), שנבנו מצפון לבריכה ונועדו להשקות את הפרדסים (איור 8: חלקות א' וב'). תעלה 1 (L111; כ-144 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב חיצוני, 0.3 מ' רוחב פנימי) ותעלה 2 (L128; כ-143 מ' אורך, 0.85 מ' רוחב חיצוני, 0.28 מ' רוחב פנימי; איור 12) משופעות מדרום לצפון, ואילו תעלה 3 (L124; כ-40 מ' אורך, כ-0.7 מ' רוחב חיצוני; השתמרותה בחלק הפנימי דל) משופעת ממערב למזרח. צינור המתכת שנחשף בדופן הצפונית של בריכה 106 הוליך אל תעלה 1. הפרש הגובה בין היציאה של תעלה 1 מבריכה 106 לבין הקצה הצפוני שלה הוא 4.74 מ'. שלוש התעלות נבנו על גבי מסד, שנבנה מאבני גוויל בינוניות שלוכדו בחומר מליטה אדמדם; חלקן הפנימי של התעלות טויח בטיח הידראולי אפור. בכל התעלות התגלו מגלשים (כ-1.5 מ' אורך, כ-0.7 מ' רוחב חיצוני, כ-0.2 מ' רוחב פנימי, כ-0.5 מ' עומק), שנבנו מאבנים קטנות שלוכדו בטיח אפור ושימשו לניתוב המים להשקיית חלקות א' וב'. מתעלה 1 יוצאים לכיוון מזרח שישה מגלשים, שהוליכו מים להשקיית חלקה א'. מחלקה הצפוני של תעלה 2 יוצאים לכיוון מזרח שלושה מגלשים, שהוליכו מים להשקיית חלקה ב'; בחלקה הדרומי של תעלה 2 לא התגלו מגלשים. ייתכן כי בשטח שבין תעלות 1 ו-2, מדרום לתעלה 3, היה בנוי מבנה מגורים, שכן לא התגלו מגלשים המוליכים לחלק זה. מתעלה 3 יוצאים לכיוון צפון שמונה מגלשים, שהוליכו מים להשקיית חלקה ב'. תעלה 3 אינה ניגשת בקצה המזרחי שלה אל תעלה 1, אולי מכיוון שלאורך תעלה 1 עברה דרך גישה לתפעול הפרדסים ואולי מכיוון ששיפועי התעלות לא תאמו זה לזה. תעלה 3 משופעת בהתאם לטופוגרפיה במקום ממערב למזרח, ולכן הגיוני יותר שהיא תחובר אל תעלה 2 ותקבל ממנה מים (הצעה בעל-פה של א' גורזלזני).

השלב המאוחר. ממערב לבית הבאר המלבני נחשף בור סיד (L133; כ-1 מ' עומק; ר' איור 5), שמתארו לא רגולרי. ייתכן שהוא סיפק חומר לתיקון בית הבאר או לצורכי חקלאות. בבור זה התגלו מעט חרסים ושני פריטי מתכת, ובהם פגיון (איור 1:14; סל 1023) ומגל (איור 2:14; סל 1022). נראה כי ממצאים אלה נזרקו אל הבור לאחר שיצאו משימוש. הממצא הקרמי משלב זה דל וכולל קערה (איור 1:13), סיר בישול (איור 2:13) וקנקנים (איור 3:13–5), המתוארכים לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. בור הסיד חתך את פלג גופו העליון של הנקבר שהתגלה בשכבה 3.

שכבה 1

בשלב זה נחסמה בבטון מודרני באר 108 משכבה 2 והשימוש בה פסק.

סיכום

בחפירה נחשפו שרידי קבורה (שכבה 3), כנראה מוסלמית, הקדומה לתקופה העות'מאנית המאוחרת. בתקופה העות'מאנית המאוחרת וימי המנדט הבריטי שכן בשטח בית באר ולצדו בריכה ותעלות השקיה (שכבה 2), ובשלב מאוחר נבנה במקום גם בור סיד. בית הבאר, הבריכה ותעלות ההשקיה היו חלק ממערך מפותח של חקלאות פרדסים במרחב זה באותה עת. סתימת הבאר בבטון (שכבה 1), כנראה בימי המנדט הבריטי, היא עדות לסוף השימוש בבית הבאר.