(A-9333) עין קִניה, סִת שעוואני

רועי עסיס, רשות העתיקותFollow

הרשאה/רישיון

A-9333

דוח חפירה

בחודש אוגוסט 2022 נערכה חפירת בדיקה בכפר עין קִניה, סמוך למתחם המקודש סִת שעוואני (הרשאה מס' 9333-A; נ"צ 268314-46/793460-507; איור 1), לקראת בניית מרחב מוגן. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון פיקוד העורף, נוהלה על ידי ר' עסיס (הכנת השטח, צילום ושרטוט), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), א' קליינר (פוטוגרמטריה), צ' בדיחי (ייעוץ) ופועלים מכאבול.

החפירה (100 מ"ר; איור 2) נערכה במדרון תלול של גבעה במערבו של הכפר עין קִניה, המשתרע מצפון לנחל סער, על מורדותיו הדרומיים-מערביים של רכס החרמון (הרטל 2017: אתר 61; עסיס 2025, ור' שם תיאור נוסף). שטח החפירה (איור 3) נפתח למרגלות קיר תמך גבוה מודרני, ונתגלו בו שרידי קירות תמך מהתקופה הביזנטית (שכבה II) ומסוף התקופה הממלוכית–ראשית התקופה העות'מאנית (שכבה I). שרידי קירות אלה כוסו בפסולת מודרנית (כ-2 מ' עובי) שהושלכה במדרון מראש הגבעה, שכמחצית ממנה הייתה פסולת בניין, והם נחשפו לאחר הסרתה.

בחפירה שנערכה בעבר במעלה המדרון, במרחק של כ-30 מ' מצפון לחפירה הנוכחית (עסיס 2025 [איור 1: 8777-A]; ר' איור 2), נחשפו שוליו הדרומיים של תל ארכיאולוגי קטן, שחלש כנראה על מקורות המים שהזינו את אמת המים לבניאס, ובהם שרידי יישוב שהתקיים ברצף מהתקופה הביזנטית הקדומה עד התקופה האומיית (המאות הג'–הח' לסה"נ), ולאחר מכן בתקופה האיובית ולמן התקופה העות'מאנית ועד ימינו, וכן חרסים פזורים מתקופות הברונזה הקדומה 2, ההלניסטית והממלוכית.

שכבה II — התקופה הביזנטית. נחשף חלקו המזרחי של קיר (W212; כ-0.6 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה השתמרות; איור 4), אשר נבנה בניצב לכיוון המדרון מאבני גוויל שחלקן הוקצעו. הקיר נבנה לתוך תעלת יסוד (L215), ובה נחשף מילוי של בוץ דחוס מעורב בשברי כלי חרס גולניים מהתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ). תעלת היסוד נחתמה בשורה של אבני גוויל (W211), שהונחו זו על זו צמוד לקיר 212 מדרום, ככל הנראה כדי להוסיף חוזק מבני לקיר. ממזרח לקיר 212 נחשפה ההצטברות של שברי כלי חרס גולניים (L213), שתוארכו גם הם לתקופה הביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ).

שכבה I — סוף התקופה הממלוכית–ראשית התקופה העות'מאנית. נחשפו שרידי קיר תמך של מדרגת עיבוד (W206 במערב, W207 במזרח; איורים 5, 6). קיר 207 הושתת על קירות 211 ו-212 משכבה II. הקיר נבנה משתי שורות של אבני שדה גדולות ובינוניות וביניהן ליבה מאבנים קטנות. בליבת הקיר נחשפו חרסים מסוף התקופה הממלוכית–ראשית התקופה העות'מאנית (המאות הי"ד–הט"ז לסה"נ), המתארכים את זמן בנייתו של הקיר. במהלך התקופה העות'מאנית נחלש הקיר, השורה הדרומית התמוטטה בכמה מקומות וליבת האבנים נשפכה אל המדרון כמפולת (L209; ר' איור 4). בהמשך הושלכה פסולת מראש הגבעה (L208 ו-L210; ר' איורים 5, 6), שכיסתה את הקיר ובמערב השטח ניתקה ממנו את השורה הדרומית (W206); בעקבות כך יצא הקיר משימוש. בהצטברויות הפסולת נחשפו חרסים מכמה תקופות, שהמאוחרים שבהם הם שברי גוף קטנים של כלים מטיפוס 'ראשיא אל-פוח'אר', המלמדים שהקיר יצא משימוש במאות הי"ח–הי"ט לסה"נ.

הקירות שנחשפו בחפירה נבנו בניצב לכיוון המדרון התלול, ולכן שימשו בהכרח קירות תמך, אולי של מדרגות עיבוד. גם אם הקירות אכן שימשו קירות תמך של מדרגות עיבוד, הרי ששיפועו החד של המדרון לא אפשר חקלאות וזה הפך למקום להשלכת פסולת. הקירות מצטרפים לשרידים שנחשפו בעבר מצפון לחפירה (עסיס 2025) ומשרטטים את גבולו הדרומי של היישוב ששכן בקרבת מקום.